פייסבוק
Facebook Pagelike Widget
פרסומת

ברזיל

תוכן ענינים:

הקדמה…………………………………………………………………….3
א.הגאוגרפיה בברזיל……………………………………………………4

ב.בראי ההיסטוריה……………………………………………………..29

ג.חלוקה לאיזורים………………………………………………………40

ד.התושבים בברזיל……………………………………………………..46

ה.כלכלת ברזיל…………………………………………………………..56

סיכום………………………………………………………………………65

ביבליאוגרפיה…………………………………………………………….66

 הקדמה:

בחרתי לחקור את הנושא הזה מכיוון שאבי יליד ברזיל ובתור בנו גם לי יש אזרחות ברזילאית.

אני מצפה לחקור את ברזיל בנושאים כמו:גאוגרפיה, היסטוריה, אזוריה, התרבות, האקלים ויחודה משאר המדינות בעולם.

בעבודתי הסקירה על ברזיל תהיה כללית.

כדי להנות מקריאת העבודה יש להשמיע ברקע את הקסטה שמצורפת בסוף העבודה.

קריאה והאזנה נעימה
עומרי.

א.הגאוגרפיה בברזיל:
1.נתונים כלליים:
ברזיל היא המדינה הגדולה ביותר בין מדינות דרום אמריקה (כ47.3%- משטח דרום אמריקה היא ברזיל), שטחה של ברזיל הוא 8,511,965 קמ”ר. בעצם, ברזיל היא המדינה החמישית בגודלה ממדינות העולם (גדולות ממנה: רוסיה,קנדה,סין וארצות הברית).

חוץ ממספר איים בודדים, ברזיל היא גוש אחד רחב של אדמה רצופה.

בצפון ברזיל עובר גם קו המשווה, קרוב לעיר מקאפה במדינת פרה.

גם הקו ההפוך הדרומי (חוג הגדי) עובר בברזיל באיזור סאן-פאולו.

רוחבה של ברזיל 4319.4 ק”מ, אורכה , בערך כמו רוחבה:4394.7 ק”מ.

המדינות שגובלות עם ברזיל:גיינה הצרפתית, סורינם, גיינה, ונצואלה, קולומבייה, פרו, בוליבייה, פרגוי, ארגנטינה ואורגוי. רק צ’ילי ואקוודור לא גובלות בברזיל.

לברזיל יש גם רצועת חוף באורך 7367 ק”מ.

2.פני השטח:
אפשר לחלק את ברזיל ל2- חלקים חשובים: אגן האמאזונאס שתופס שטח של כ4,000,000- קמ”ר של שפלה, ורמה מרכזית (רמת ברזיל) שעולה בהדרגה, מהנהר הגדול. רמת ברזיל היא גוש אחד שגובהו נע בין 500-300 מ’ מעל פני הים. הרמה חצוייה בשרשרת הרים נמוכים. בהמשך הרמה יש עלייה חדה של 2500 מ’, ואז יורד ההר בצורה חדה לרצועה צרה שלחוף האוקיינוס האטאלנטי.

בברזיל עוברת רמה גבוהה מהדרום עד ל-צפון מזרח ברזיל, והיא בעצם הקו שמפריד בין האוקיינוס האטלנטי לפנים ברזיל.

הנקודה הגבוהה ביותר בברזיל, היא פסגת ההר “נבלינה” שמתנשא, לגובה של 3,014 מ’ מעל פני הים, ההר ממוקם בצפון ליד הגבול עם ונצואלה.

א.הנהרות בברזיל:
לברזיל אחת המערכות המפותחות ביותר של נהרות בעולם: סה”כ 8 אגנים.

בצפון, האמאזונאס והטוקנטינס-ארגוויה מכסים 56% משטח ברזיל.

נהר האמאזונאס הוא מס’ 1 בעולם בכמות המים הזורמת בו בשנייה. האמאזונאס הוא הנהר השני באורכו בעולם אחרי הנילוס, אורכו של האמאזונאס הוא 6,577 ק”מ, שמהם 3,615 ק”מ הם בשטח ברזיל. אפשר לשוט באוניות באמאזונאס לאורך 3,885 ק”מ עד העיר “איקוטיס” בפרו.

אגן ה”פארנה פרגוי” נמצא בחלק הדרומי מערבי, והוא מגיע לאוקיינוס האטאלנטי דרך “נהר הכסף” שעובר על-יד באונוס-אייריס שבארגנטינה.

בשתי המדינות הדרומיות אגן ה”אורמיי שגסרן” פולט את מיימיו לנהר הכסף.

אגן הסאן-פרנסיסקו הוא הנהר הגדול והיחיד שכולו בתחום ברזיל ואורכו 1609 ק”מ. הנהר זורם מדרום לצפון. הנהר – לפני שהוא פונה ימינה לכיוון האוקיינוס האטאלנטי, מתחיל את זרימתו ברמת ברזיל, שהיא קו פרשת המיים בברזיל.

3.אקלים:
הטמפרטורות הממוצעות בברזיל:
90% מהמדינה נמצאת בתוך האיזור הטרופי, אולם יותר מ60%- של האוכלוסייה חייה בשטחים של גובה פני הים, שם רוחות ים וחזיתות קרות מהקוטב. כל הגורמים האלו מורידים את עומס החום על האוכלוסיה.

לברזיל 5 איזורי אקלים שונים:TROPICAL,EQUATORIAL,TROPICAL-HIGHLAND ,
SUBTROPICAL, ARID-SAMI.

על הרמה האקלים נוח, עם טמפרטורה ממוצעת של 19 מעלות C.

ברצועת הים, בערים:ריו-דה-ז’נרו, ריספייה וסלבדור. האקלים חם שמתמתן ע”י רוחות מהים. בדרום, בערים כמו פורטו אלרגה וקוריצ’בה, האקלים סאבטרופי וזהה לאקלים בארצות הברית ואירופה. בדרום בחורף הטמפרטורות יכולות להגיע אל מתחת ל0- מעלות C.

למרות הרושם שאמאזונאס הוא איזור של חום גבוה, הטמפרטורות לא עולות על 32 מעלות C.

בד”כ הטמפרטורות הממוצעות באמאזונס: 22-26 מעלות C.

האיזור החם ביותר בברזיל הוא – האיזור הצפון מזרחי, כאשר הטמפרטורות בעונה היבשה – בין מאי לנובמבר,עולות על 38 מעלות C. לאורך החוף של האוקיינוס האטלנטי – מריספייה לריו דה ז’נרו – הטמפרטורות, הממצועות נעות בין 23-27 מעלות C.

בפנים המדינה על הרמה, הטמפרטורות הן נמוכות יותר ונעות בין 18-21 מעלות C. דרומה לריו, חילופי העונות מורגשים יותר, ומרווח הטמפרטורות גדול יותר. באיזור זה הטמפרטורות נעות בין 17-19 מעלות C.

א.משקעים:
האיזורים הגשומים ביותר בברזיל הם הדלתא של האמאזונאס, קרוב לעיר בלאן שבמדינת פרה, וגם האיזורים הגבוהים של אגן האמאזונאס, כאשר במקומות אלו כמות הגשמים מגיעה ליותר מ2- מ’ לשנה. (2000 מ”מ).

איזור אחר, שבו כמות המשקעים כבדה, הוא לאורך הרכס שלפני הרמה במדינת סאו-פאולו.
המשקעים בברזיל בד”כ נעים בין 1 מ’ – 1.5 מ’ (1000 מ”מ – 1500 מ”מ) של גשם, רוב הגשם יורד בתקופת הקיץ.

העונה היבשה בברזיל היא בין דצמבר לאפריל.

השטח היבש ביותר בברזיל נמצא באיזור הצפון – מזרח, שתופס 10% מכל שטח ברזיל. באיזור זה המשקעים לא תדירים,(הם מתאדים במהירות. בעיה זו מקשה על החקלאות באיזור).

לאורך החוף דרומה מ”רסיפיה”, רכסים גורמים לרוחות הים לההפך לגשם. האיזורים מאחורי הרכס, דרומה ל”סאלוואדור” , הם יבשים. הסיבה לכך: רוב הגשמים יורדים באיזורים שלפני הרכס ועליו, כך שענני גשם מעטים מגיעים למאחורי הרכס.

ב.עונות:
העונות בברזיל הפוכות לאלו המקובלות בישראל.

אביב = מ22- בספטמבר ועד 21 לדצמבר.
קיץ = מ22- לדצמבר ועד 21 למרץ.
סתיו = מ22- למרץ ועד 21 ליוני.
חורף = מ – 22 ליוני ועד 21 לספטמבר.

4.מחצבים:
לברזיל יש אוצרות טבע רבים ועשירים. בעיקר המחצבים שמשמשים את המדינה.

להלן פירוט המחצבים של ברזיל:
ברזל- לברזיל יש 48 מיליארד טון של ברזל. מהם 18 מיליארד טון של ברזל באיזור המזרחי של אגן האמאזונאס. לפי הערכות לברזיל יש מספיק ברזל לעוד 500 שנים ויותר.
מנגן- לברזיל יש מחצבי מנגן של כ- 218 מיליון טון.
בוקסיט- לברזיל יש מחצבי בוקסיט בסדר גודל של כ2- מיליארד טון.
ניקל- לברזיל יש מחצבי ניקל בסדר גודל של כ53- טון. לאחרונה גילו מרבץ ניקל של כ400- מיליון טון במדינת גוויאז.
אורניום- לאחרונה נמצאו בברזיל מכרות אורניום (המשמש ליצור נשק גרעיני) במדינות מיניז’ראייס וגוויאז באיכות מצויינת (1.3%).

לברזיל יש עוד מחצבים קטנים כמו:
אשלגן, פוספטים, טוגסנד (חומר שמשתמשים בו כדי להקשות פלדה), קסיטרוט(המקור היקר לבדיל), עופרת, גרפית, כרום, זהב, זיקרון ומתכות תוריום.

ברזיל מספקת כ90%- מהאבנים היקרות בעולם למשל:יהלומים, אקווה מרינסיט, טופז ועד.

5. צמחיה וחי:
הצומח בברזיל מושפע מסוגי אקלים שונים , מסוגי קרקע ואגני נחלים – הקיימים באזורים השונים.

למשל, באגן האמזונס ולאורך החוף, ליד סן-פאולו, קיים יער טרופי של עצים ירוקי עד הגדלים לממדים גדולים מאד (אורכם כמה ק”מ). באזור זה ניתן למצוא קרוב ל- 3000 סוגי צמחיה בשטח של 2.6 קמ”ר.

בשטחי השפלה והרמות, שם הגשם יורד בכמות קטנה יותר מאשר באזור האמזונס והחוף, ניתן למצוא עצים קטנים יותר. כמו כן קיימת תופעה של שלכת בעונה היבשה.

בצפון-מזרח, היובש גורם להיוצרוית ערבות שהידועה ביותר היא ה-“קאטינגה”, מרבית השטח מכוסה בצמחיית סוואנה. הסוואנה מכונה “סראדו” והכוונה לעצים פזורים על שטח רחב – שעמידים בפני יובש.

בדרום אנו מוצאים עצי אורן מפוזרים בעשב.

באזור המערבי של המדינה – המכונה”מטו-גרוסו” קיים שטח של 230,000 קמ”ר המכוסה כולו מים בעונה הגשומה. אז הוא מוכר בשם “פנטאנאל”.

א. החי
כ- 12 משפחות היונקים, 11 מהן חיות בברזיל, וכוללות מעל 5000 מינים.

לברזיל מיני ציפורים רבים, כ- 1600 מינים. קיימים 40 סוגי צבים שונים, 120 סוגי לטאות, 230 נחשים ו – 5 מיני תנינים. ישנם 331 מינים של דו-חיים. דגי-הנחל מגיעים ל – 1500 מינים. זאולוגים תיעדו 100,000 חסרי חוליות, כאשר 70,000 מהם הם מיני מקקים. באגן האמזונס נמצא רוב החי על פני העולם. עדיין אף אחד לא יודע כמה מינים חיים ביער האמזונס, אולם מדענים מעריכים כי קיימים בין 500,000 – 5,000,000 מינים בשטח הזה. אם כך הם מהווים בין 15% ל – 30% מאוכלוסיית בעלי החיים על פני כדור הארץ.

באגן האמזונס חיים דגים מיוחדים כמו ה”פיררוקו” – שהוא הדג הגדול ביותר במים המתוקים ויכול להגיע ל-2 מ’ אורך ומשקל של 125 ק”ג. סוג נוסף של דגים מיוחדים הם דגי ה”פירניאה” שחיים בלהקות גדולות, וניזונים מבע”ח כמו בהמות שמגיעות לשפת האגם לשתות ממנו או להתרחץ.

6.ערים חשובות:

א.ברזילייה:
מאז מחצית המאה ה18- ממשלות ברזיל שקלו להעביר את עיר הבירה מריו דה ז’נרו לאזור יותר פנימי בברזיל, ששמור מהתקפות מכוון הים.

החוקה הרפובליקנית הראשונה (1891) קבעה שהממשל ימוקם בליבו של מדינת גויאס. רק ב1- אחרי 8 שנים של מדידות התחילה הבנייה בעיר, תחת שלטונו של קוביצ’ק. המקום שנבחר לברזילייה ממוקם במחוז הפדראלי בשטח של 5814 קמ”ר בגובה של 1100 מ’ מעל פני הים ובמרחק של 1200 ק”מ מריו דה ז’נרו.

אדריכלים רבים ומפורסמים תיכננו את בניני הממשלה בעיר, ואת הגנים הרחבים והמיוחדים. (לוסיו קושטה, אוסקר ניימייר ובורלה מרקס).

ב1991- מספר התושבים בברזילייה הגיע ל1.6- מיליון. יש לציין שב1970- מנתה אוכלוסיית ברזילייה כ-½ מיליון איש.

ב.סאן-פאולו:
סאן-פאולו היא העיר הגדולה ביותר בברזיל. מספר תושבייה ב1991- מנה כ9.6- מיליון נפש.
העיר סאן-פאולו שוכנת בשולי הרמה הבאזיליאנית. בגובה של 730 מ’, ליד נהר הלוטה.

העיר נוסדה על ידי הישועים בשנת 1554, כעבור 100 שנה היא הפכה לבירת המחוז. בשנת 1875 היו בה רק 26000 תושבים. אך מאז ועד ימינו התחוללו בעיר שינויים רבים ומהירים, והיא התפתחה מאד.

בעיר קיימת גם קהילת יהודית גדולה מאד.

ג.ריו דה ז’נרו:
העיר החשובה בערי ברזיל. מספר תושביה הוא למעלה מ5.5- נפש (1991). ריו נחשבת לאחת הערים היפות בעולם. היא הייתה גם בירת ברזיל עד שנת 1960.

בעיר נמצאים הרבה אתרים עתיקים ומרהיבים: פסל הענק של ישו, בנייני האונברסיטה, טיילת ה”קופה קאבנה”, ואצטדיון הכדורגל הגדול בעולם ה”מארקנה”.

ב. בראי ההיסטוריה
1.גילוייה של ברזיל:
גילוייה של ברזיל ב1500- למעשה התאפשר ע”י התנועה הפורטוגזית שנעה לכיוון המזרח (הודו), בהנהגתו של וסקו דה גאמה, מסביב לאפריקה. גילוי זה גרם למלכות הפורטוגזית לשלוח משלחת רבת ספינות לכיוון הודו תחת פיקודו של פדרו אלוורס קאברל.

לספינות שנעו להודו במסלול שואסקו דה גמא נתן לקאברל היו מספר הוראות שאחת מהן הייתה להתרחק ממפרץ גינאה, עקב מיעוט הרוחות באזור. קאברל סטה ימינה עד כדי כך שב22- לאפריל 1500 הוא ראה את חופה של דרום אמריקה. כאשר פדרו קאברל וצוותו עלו על החוף הם ידעו שהשטח שלהם. הם ידעו זאת עפ”י מפות הסכם טורדזיליאס (שנחתם ע”י האפיפיור ב1494- ועיקרו לחלק את העולם הבלתי נוצרי בין שתי המעצמות הנוצריות הגדולות ספרד ופורטוגל הנאמנות לכס הנוצרי).

פדרו אלווריס קאברל לא ניסה אפילו לחקור את האדמות שגילה ומכאן ההשערה שהגילוי היה מיקרי. מצד שני מלך פורטוגל תיאר לעצמו שהוא ימצא אדמות בחלק זה של העולם ולכן ביקש להרחיב את שיטחו בהסכם טורדזיליאס ב270- מייל.

מיד לאחר הגילוי שלח קאברל ספינה בחזרה לפורטוגל עם “החדשות”. יש ספקות עד היום האם קאברל נשלח לשם במכוון או שהגילוי היה מיקרי. באותו זמן הוחלט בפורטוגל להפוך את המקום לתחנת ביינים בדרך להודו.

לקאברל לא היה מושג אם מה שהוא גילה זה יבשה, אי ואולי משהו אחר.

פורטוגל הייתה צריכה להמתין לניתוח מלא של התגלית, שאותו ביצע גיאוגרף מפלורנצה. שמו היה אמריגו ויספוצ’י (על שמו יבשת אמריקה). הוא הגיע למקום כדי לבדוק אותו מקרוב, והגיע למסקנה שהמקום הוא יבשה רחבת ידיים ולכן הוחלט לקרוא ל”גוש” “העולם החדש”. אחר-כך הפורטוגלים קראו למקום ורה-קרוז, ויותר מאוחר הפך ל”ברזיל” על-שם עצי ה”פאו ברזיל” שנמצאו בברזיל בכמויות גדולות. עץ זה דרך-אגב משמש לצביעת בדים בצבע הארגמן.

2.התפתחות וגדילה:
כרבע מאה מנסיעתו של ויספוצ’י עדיין התעניינות בברזיל הייתה מועטה ביותר. המתכות היקרות שקיוו למצוא לא נמצאו וכמוהם גם לא מצאו אוצרות טבע, וכל המאמצים הפורטוגזים היו ביבשות המזרח. עקב כך באו גם שודדי ים זריזים והעמיסו את ספינותיהם בעצי הפאו ברזיל, הם גם תקפו ספינות שחזרו מהודו, וברזיל הפכה לארץ של “אף אחד תחת פיקוד פורטוגלי נעלם”. התפנית באה כאשר המלך ג’ון ה3-, עלה לשלטון. הוא העביר את כובד התעניינות מיבשות המזרח לברזיל. במקביל החלו מאמצים לקבוע שלטון לברזיל (1533).

ברזיל חולקה לבסוף ל15- רצועות רוחביות, שרוחב כל אחת כ240- ק”מ. רצועות אלה חולקו למקורבים לכתר, שהיו כמעט ל”מלכים מקומיים” ונהנו מהטבות ניכרות ומזכויות על מסי יצוא ומונופול לגידול עצי “פאו-ברזיל” ותבלינים. מכל 15 הרצועות שחולקו רק 10 מהן היו מאוכלסות ומתוך ה10- האלו רק 2 היו מוצלחות, המוצלחת ביותר הייתה סאו-ויסנטשי שהיא קרובה היום לעיר סנטוס במדינת סאו פאולו. גם בצפון הייתה רצועה מוצלחת שהיא היום מדינת פרנאמבוקו שמקור כוחה היה מהסוכר המיוצר. יש לציין ששאר הרצועות לא אוכלסו ונשארו שוממות, עקב: רודנות של בעלי הזכויות, הניהול הכושל, התקפות אינדיאנים ותקיפות של שודדי-ים צרפתיים והולנדים. לכן החליט המלך ג’ון ה3- להחליף את השילטון הקיים, בשלטון מרכזי מאוחד. ברזיל עברה לשלטון מלכותי בראשות מושל כללי. הראשון שמונה לתפקיד זה היה טומא דה סאוזה שהיה לו נסיון קודם בהודו. ב1549- הוא קבע את מקום השלטון לעיר סאן-סלבדור שהיתה בירת ברזיל במשך 214 שנים. זו היתה התקופה שמתישבים דבים הגיעו לברזיל.

ב1600- מנתה אוכלוסיית בהיה ופרנאבוקו כ2000- לבנים, ו4000- עבדים שחורים.

דוב ההתפתחות בתקופה זו הייתה בגלל הישועים אשר כל מטרתם הייתה לחזק את הדת הקתולית בעולם.

המושל ממ-דה-סה הקים את ריו דה זנרו לאחר שסגר את האיזור, וגירש את הצרפתים שהתיישבו שם מ1555- .

בין השנים 1640-1580 פורטוגל התאחדה עם ספרד. צעד זה הוביל לכך שכל אוייבי ספרד החליטו להתענין בברזיל, כאשר ב 1625-1624 ו1630- ההולנדים שלחו צי גדול להתיישב בפרנאבוקו וזאת הייתה תקופה נאורה לאיזור, אך ב1644- המצב החל להדרדר וההולנדים גורשו לבסוף מברזיל ב1654-. המלחמה נגד ההולנדים גרמה לתחושת אחדות למען המולדת.

ההתפתחות הכי חשובה מתקופת המושבה – הייתה ההתקדמות אל מעבר לקו-הסכם טורדזיליאס (קו אנכי במרחק 1776 ק”מ מאיי קף-רוק) עד האנדים, דרומה לנהר האמזונאס ועד נהר הכסף בארגנטינה. בצפון ההתיישבות הובלה ע”י המיסיונרים שרצו להביא את האינדיינים לנצרות.

בצפון מזרח החלה התיישבות אנשי הבוקרים מאיזור פרנאבוקו ובהיה (איזור הסוכר). הם גם נכנסו לפנים ברזיל והגיעו לאיזורים שונים שהיום הם:פיאוי,מארניאום וגויוז – במטרה למצוא שדות מרעה .

תנועת האנשים הכי חזקה מערבה הייתה ע”י אנשי הפאוליסטאס (האנשים שחיו בסאו ויסנטשי). הפאוליסטאס אירגנו מסעות לחיפוש מתכות יקרות בפנים הארץ, וגם להביא לעבדות את האינדיינים שחיו באיזור. מסעות הפאוליסטאס קרויים בשם “בנדיירס”. כל מסע התארך שנים רבות.

לברזיל היו שתי תקופות כלכליות חשובות:
תקופת הסוכר- התקופה הראשונה, סוכר, התארכה במשך 200 שנים, ולפעמים הביאה להכנסות גבוהות יותר מהזהב. טבק וגידול הדרים היו העיסוק של העצמאים סביב הפיריפרייה של איזורי גידול הסוכר ואילו הפכו להיות הנופים החשובים ביותר בסוף תקופת המושבה. גידול הכותנה והקפה שגודלו ע”י בעלי הקרקעות הקטנות סמוכים לחוף, הפכו במאה ה18- לגורם היצוא העיקרי של איזורים אלו.

תקופת הזהב- הזהב שהיה מטרה למציאה עד 1693, נמצא לבסוף באיזור הידוע לנו היום כמדינת מינס ז’ראיס. מציאת הזהב גרמה למן “בהלת זהב” הידועה לנו ממקומות שונים (קליפורנייה 1849 ואוסטרלייה 1851), ב”בהלה לזהב” “השתתפו”: האנשים מהצפון – פרנאמבוקו ובהיה ומהדרום – סאן-פאולו. בתקופה הזו היו כבר הרבה ישובים במרכז ברזיל .
היום ההערכות לגבי התוצר של מכרות הזהב נעות בין 50,000,000 לירות שטרלינג ל200,000,000- לירות שטרלינג. “בהלת הזהב” גרמה לתזוזת עיר הבירה מסלבדור לריו דה ז’נרו ב1763-, גילוי הזהב הביא גם לגילוי של יהולמים בתחילת המאה ה18-.

א.עצמאות ברזיל:
הניסיון הראשון להפרדת ברזיל מפורטוגל היה ב1789-, אבל, הניסין דוכא ומנהיגו (היום אחד מהגיבורים הלאומיים של ברזיל) נתלה.

ברזיל לא הושפעה מכיבושי נפולאון באירופה, להפך מכך: ברזיל הפכה להיות מרכז המלוכה כאשר המלך ג’ון ה6- ברח לברזיל מנחת זרועו של צבא נפולאון ונתקבל באהדה רבה ע”י התושבים. מברזיל הוא המשיך למלוך על כל המושבות הפורטוגליות בעולם.

הגעתו של ג’ון ה6- לברזיל גרמה להתפתחות כלכלית גדולה עקב עשיית צעדים שונים, למשל: פתיחת כל הנמלים למדינות ידידותיות, ביטול מספר מונופולים שהיו בראשותה של פורטוגל ועזרה של הבריטים שהתבטאה בבפתיחת מספר חברות בברזיל.

בעקבות בואו של ג’ון ה6- לברזיל והעברת השלטון הפורטוגזי לברזיל הוקמו פרלמנט, בית דין גבוה לצדק, האוצר המלכותי, הבנק המרכזי, משרד מרכזי להדפסה ועוד. ב1815- נוצר מצב בו ברזיל ופורטוגל קיבלו אותו המעמד ונקראו:”ארצות הברית של פורטוגל, ברזיל וטולגרבס”.

שלטונו של ג’ון ה6- היה מושחת וגרם לתסיסה שהיתה דומה באידיאולוגיה שלה למהפכה הצרפתית.

ב1820- פרצה מהפכה בפורטוגל שהייתה תחת ממשל רודני. הממשל הודח ע”י המורדים, והיה צורך להקים פרלמנט, ולחקוק חוקה חדשה. אנשי המהפכה דרשו מהמלך לחזור לפורטוגל. ב22- לאפריל 1821 המלך ג’ון ה6- מינה את בנו פדרו כשליט על ברזיל וחזר לפורטוגל. הפרלמנט רצה לבטל את החוקה ולהחזיר את פדרו לפורטוגל כדי להשלים את חינוכו הפוליטי. צעדים אלו גרמו לתסיסה רבה. פדרו התנגד בתוקף, ובינואר 1822 הוא הקים ממשלה בברזיל.

ב3- ליוני 1822 פדרו כינס את ה”פרלמנט החוקתי של ברזיל”, ב7- לספטמבר 1822 קרוב לעיר סאו-פאולו הוא הכריז על עצמאות ברזיל, וב1- לדצמבר 1822 הוא הפך למלך ברזיל. פדרו בעזרת קצין צי בריטי אילץ את צבאות פורטוגל לחזור למדינתם. בסוף 1823 עצמאות ברזיל הייתה עובדה מוגמרת. ארצות הברית הייתה המדינה הראשונה שהכירה בשלטון החדש (26 למאי 1824). רק ב 1825 הכירה פורטוגל בעובדה זו (ברזיל עצמאית) והישג זה הושג הודות למאמצים גדולים של ממשלת בריטניה.

ב.ממלכת ברזיל:
השנים הראשונות של עצמאות ברזיל היו קשות. למרות כשרונותיו, לפדרו-המלך הייתה נטייה להיות רודני.

כל פעם שהפרלמנט חוקק חוקים נגד עקרונותיו, הוא פיזר אותו ואף גירש את יו”ר הפרלמנט ואת משפחתו.בשלב מסוים הוא הגיע למסקנה שהימים הרודניים שייכים לנחלת העבר. הפרלמנט כתב חוקה ליברלית חדשה, והמלך פדרו הושבע לחוקה החדשה ב1824-. בסוף כהונתו של פדרו, ברזיל נכנסה למלחמה עם ארגנטינה וכתוצאה מכך, איבדה חלק מאדמות שהיום הן אורוגווי. לאחר כשלונותיו בתחום המדיני, הוא העביר את השלטון לבנו שהיה רק בן 5 (!) (1831), עקב כך מונה עליו אופטרופוס שינהל את עינייני המדינה עד שפדרו ה2- יגיע לגיל שבו יוכל להחליט החלטות.

התקופה שבין 1831-1840 הייתה התקופה הקשה ביותר בהיסיטוריית ברזיל, שלושה אנשים, ששלטו על המדינה שהייתה נתונה במלחמת אזרחים במדינות השונות בתוך ברזיל עצמה. השלושה היו צריכים להאבק עם אי-ציות לחוק והתקוממויות שונות בצבא. ב1834- תיקנו את החוקה והעבירו למדינות ברזיל שלטון מקומי. ב23- ליולי 1840 שני בתי הפרלמנט הכריזו שפדרו ה2-, הגיע לבגרותו (גיל 15!) והכתירו אותו למלך כדי לאחד את העם סביב מנהיג אחד . התקופה שבה מלך פדרו ה2- (כמעט חצי מאה) הייתה מעניינת ופורייה.

פדרו ה2- לא אהב את המלוכה ובעיקר את מנהגיה. הוא היה תמיד אדם פשוט דמוקרטי וצנוע.

פדרו ה2- אהב מאד לבקר בבי”ס, הוא היה אומר:”אם לא הייתי מלך הייתי רוצה להיות מורה”, למרות אישויותו הנוחה הוא החליט את ההחלטות המכריעות.

ממשלת פדרו לא איבדה עניין שאיבדו במלחמה לשטח (היום אורוגווי). ברזיל ניסתה לשלוט בשטח זה בדרכים עקיפות, אך במקביל בארגנטינה שלט הרודן חואן מנואל דה רוזאס שניסה גם הוא לשלוט באורוגווי אך בדרכים אחרות (כוח). ב1852- ברזיל עזרה להדיח את הרודן הארגנטיני, וכך נוצרה ברית בין: ברזיל, אורוגווי וארגנטינה. ברית זו גרמה לפרגווי להכריז מלחמה נגד הברית, המלחמה שהתרחשה בין השנים:1864-1870, הייתה קרה ועקובה מדם. בסופה הודח הרודן הפרגויי סולאנו לופז.

יחסי החוץ של ברזיל עם ארה”ב ואירופה היו טובים.

ב1831- (נחזור אחורה) כתוצאה מלחץ האימפרייה הבריטית, ברזיל , הסכימה לבטל את העבדות, אבל רק ב 1853- הסחר בעבדים נאסר, ורק ב1871- חוקק חוק בפרלמנט ששיחרר את ילדי העבדים מעבדות. ב1884- רק שתי מדינות בתוך ברזיל ביטלו את העבדות, ורק ב13- למאי 1888 שוחררו כ700,000- עבדים שחורים.

בתקופתו של פדרו ה2- אוכלוסיית ברזיל גדלה מ4- מיליון לכ14- מיליון נפש.

ג.ברזיל בסוף המאה ה19-:
למרות ההתפתחות הכלכלית האדירה בשנים שבהם מלך פדרו ה2-, בשנת 1871 החלה ברזיל לנוע לכיוון השלטון הראפובליקני. ב15- בנובמבר 1889 התחוללה מהפכה צבאית, פדרו ה2- ויתר על הכתר ומשפחתו הוגלתה לאירופה. כתוצאה מכך נותק הקשר האחרון שאולי היה בין ברזיל לפורטוגל.

מייד לאחר הדחת פדרו ה2- , היה בברזיל שלטון צבאי, שבין היתר החליט להפריד את הדת מהמדינה, והחליט על בחירת נשיאים אזרחיים וכינוס פרלמט חוקתי שיצר חוקה מאד דומה לזו של ארצות-הברית, שנתקבלה ב1891-.

3.ברזיל במאה ה20-:
היסטוריית ברזיל במאה ה20- הייתה מן החשובות בהיסטוריית ברזיל כולה, בעמודים הבאים יש סקירה של ההתפתחויותו בברזיל במאה ה20-:

א.מלחמת העולם ה1-:
ברזיל נכנסה למלחמת העולם הראשונה בזמן כהונתו של הנשיא ויסט לטו בראז. ב11- לאפריל 1917 ברזיל הפסיקה את יחסיה הדיפלומטים עם גרמניה, כתגובה להטבעת האונייה הבראזילאית “פורנה”, קרוב לצרפת בידי הגרמנים. ב1- ליוני באותה שנה ברזיל הפסיקה להיות צד ניטראלי בסכסוך הגרמני-אמריקאי. ברזיל הצטרפה לצד שתמך בארצות הברית ובעלות בריתה. לאחר שהוטבעו עוד כמה אוניות בראזיליות, הכריזה ברזיל מלחמה על גרמנייה ב26- לאוקטובר 1917. ההשתתפות הברזילית במלחמה הייתה מוגבלת ל:שליחת משלחת רפואית, אוניות מלחמה למים האירופיים כמה טייסים לחזית המערבית. התרומה העיקרית שבה התבטאה העזרה הבראזילית, הייתה בעיקר:אספקת מזון ומחצבים לבעלות הברית.

ב.בין המלחמות:
בשנת 1918 היו בחירות לנשיאות, וזכה בהן: הודריגז אלוויס. הודריגז היה מאד חולה והוא נפטר ב16- לינואר 1919. באפריל ,אותה שנה, היו בחירות נוספות לנשיאות שבהן דה סילבה פסואה נבחר לנשיאות. בתקופתו שהייתה התפתחות הכלכלית החיובית שלאחר המלחמה, הייתה גם בזבזנית ובילתי אחראית. למשל, סכומי עתק הושקעו בתערוכת ה100- של ברזיל שהתקיימה ב1922-. הדבר גרם להגדלת חובה החיצוני והפנימי של המדינה.

הנשיא הבא ארתור דה סילבה בארנקדס התמודד בכוהנתו עם קשיים רבים – עקב הפסקת השיגשוג הכלכלי, נאלץ הנשיא, לקצץ בהוצאות, לדחות עבודות ציבוריות ולהנהיג מס-הכנסה כדי להגדיל את הכנסות המדינה.

ב1924- הייתה התקוממות בעיר סאו-פאולו, דיכוי התקוממות עלה בחיי קורבנות רבים ונזקי-רכוש כבדים.

ב1926- נבחר לנשיא ברזיל וושיגנטון לואיס פאררה ג’יזוסה שהיה שר משפטים לפני מלחמת העולם ה1-, הייתה עלייה גדולה לסאן-פאולו ממדינות הים התיכון, דבר שסייע לברזיל בידיים עובדות. הקפה הפך להיות הגידול המיוצא ביותר, שחיזק את מטבע הברזילי.

4 העשירונים העליונים בתקופה זו נהנו משיפור הכלכלה.

בכל תקופת הרפובליקה הצבא שמר לעצמו את תפקיד שומר החוקה.

ב1950- קבוצה של קצינים צעירים הקרואים “הסגנים” ביצעו מהפכה , ושמו קץ לתקופה הכרוייה “הרפובליקה הישנה”, השלטון נתפס ע”י קצין צעיר בשם ז’טולאו וארגס והוא נשאר דמות מרכזית עד1954- – אז התאבד. ואראגס היה נשיא בשתי תקופות מ1930-1945-, ו1954–1951.

ב1934- וארגאס חוקק חוקה חדשה אשר נקראת “המדינה החדשה”, בחוקה הזו ואראגס מינה את עצמו לדיקטטור מוחלט. ווראגס דאג לחסל את הסממנים האחרונים של הדמוקרטייה הברזילאית שלא הייתה לגמרי אמיתית. הונהגה צנזורה על העיתונות והדואר., העולם האמין שברזיל על-סף דיקטטיורויה. מעט העצמאות שהיתה למדינות ברזיל חוסלה., בוטלה מדיניות פיתוח הקפה והושם דגש לפיתוח התעשיה.

ג.מלחמת העולם ה2-:
עם פרוץ מלחמת העולם ה2-, ממשלת ואראגס תמכה בבעלות הברית וניתקה את היחסים הדיפלומטים של ברזיל עם גרמנייה ובעלות בריתה והכריזה מלחמה נגדן.

בנוסף לפיטרול אוניות הקרב הבראזיליות בדרום האוקיינוס האטאלנטי כהגנה מהתקפת צוללות של גרמנייה ובעלות בריתה, נשלח גם כוח רגלים לאיטלייה ב-יולי 1944. הכוחות הברזילים הצטיינו בכמה קרבות, ובעיקר בקרב על מונטה-קאסטלו שבאיטלייה. ברזיל גם נתנה לכוחות ארצות הברית להשתמש בכמה מבסיסה. נחתמם הסכם בין ברזיל לארה”ב לפיתוח כלכלי ויצור של חומרי -גלם.

ב29- לאוקטובר 1945, הודח הנשיא ואראגס ב”מהפכה נקייה”.

ד. ברזיל עד שנות ה70-:
לאחר 1945 התחוללו שינויים פוליטיים-סיאוציאליים.ב1946- נבחר נשיא חדש-דוטרה ל5- שנים,
באותה שנה החוקה החדשה נתקבלה גם החוקה החדשה שהבטיחה קיום מפלגות וזכויות האזרח. זה היה ההפך הגמור למדיניות של ואראגס.

נבנה סכר על נהר הסאן-פרנסיסקו, ובנו וסללו גם כבישים באיזורים של מיניז’ארייס וסאו-פאולו, במטרה להביא לתנופה כלכליץ לאיזור הצפון מזרח של ברזיל.

בבחירות הכלליות לנשיאות שהתקיימו ב31- באוקטובר 1950 נבחר ואראגס הפעם בדרך דמוקרטית, ואראגס החל לכהן ב31- לינואר 1951, ועקב אי-יכולתו להשיג רוב בשני בתי הפרלמנט, מעמדו היה חלש מאד. יחד עם זאת זכה לפופולריות מצד העם שמנעה את הדחתו.

למרות הצורך בהתפתחות תעשייתית, לברזיל הייתה בעיה גדולה עם האינפלצייה. בברזיל היו שתי דעות:אחת שטוענת שהמדינה חייבת להתערב בנעשה בכלכלת המדינה והשנייה:לשוק חופשי. המצב הסתבך עוד יותר כאשר רגשות העם היו נגד המשקיעים הזרים, שהואשמו בגניבת אוצרות הארץ. אותו צד צידד בלהעביר את מחצבי המדינה לרשות הממשלה. לבסוף ייסדו חברה בשם “פטרובס” שהייתה ממונה על הנפט בברזיל מטעם הממשלה.

שר העבודה הואשם בניצול כוחו הפוליטי לשימוש בקולות הפועלים לטובת ואראגס. המצב החמיר כאשר בסוף 1953 הכריז על הכפלת שכר המינימום. צעד זה גרם להתערבות הצבא שדרש את הרחקתו של שר העבודה.

משברים רצופים גרמו ב5- לאוגוסט 1954 לרציחתו של קצין חיל-אוויר ופציעתו של עיתונאי מהאופוזיצייה. בחקירה התברר שהרצח הוזמן ע”י אחד משומרי ראשו של ואראגס. עוד גילו את השחיטויות הגדולות בממשל. קבוצת קצינים דרשו מואראגס להתפטר, ואראגס הסכים, וב24- לאוגוסט 1954 הוא התאבד.

סגן הנשיא תפס את השילטון עד הבחירות שהתקיימו ב3- לאוקטובר 1955. בבחירות נבחר ג’וסלינו קובצ’יק שהיה בעבר מושל מדינת מינאז’רייס. לסגנו נבחר, דרך-אגב, אותו שר-עבודה מממשלת ואראגס.

בין בחירת קובצ’יק להתחלת שילטונו, הייתה מהפכה, ועוד מהפכה כנגד. קוביצ’ק התחיל את כהונתו ללא בעיות רק ב31- לינואר 1956.

קוביצ’ק עבד קשה כדי לקיים את הבטחתו מתקופת הבחירות:”התקדמות של 50 שנים ב5- שנים”. הוא עודד את הרוח הלאומית ע”י האמון של העם בהתפתחות כלכלית. רבים האמינו שברזיל היא ארץ אשר מקומה בין אומות העולם – מובטח. בזמן כוהנתו של קוביצ’ק הממשל דאג לבניית כבישים בין איזורים שונים, ובנו פרוייקטים לייצור חשמל מאנרגיית המיים (הידרואלקטרי). אך גולת הכותרת של ממשל קוביצ’ק הייתה בניית עיר הבירה החדשה – ברזילייה. למרות שהיא לא הייתה בנוייה בשלמותה, ברזילייה הוכרזה כעיר בירה ב21- לאפריל 1960 בטקס ענק שנכח בו נשיא ארצות הברית ג’ון אייזנוהר.

ההתקדמות החומרית של ברזיל בזמן שילטונו של קוביצ’ק הייתה מדהימה, אבל הישג זה הושג על חשבון עליית האיפלצייה והלוואות חוזרות בשוק הבינלאומי, מדד המחירים לצרכן ועוד. בין השנים 1961-1956 החוב החיצוני של ברזיל הוכפל, התוצר הגולמי הלאומי עלה לרמות גבוהות מאד, אך רמת החיים לא עלתה ואפילו ירדה.

שמועות על שחיתויות הרגיזו את הבוחר הסבלני ביותר. בתעמולת הבחירות של 1960 נושא השחיתות היה מרכיב חשוב בכל הויכוחים הפוליטיים. בבחירות עצמם התמודדו 3 מועמדים, והמנצח היה ז’אניו קרואדוס. הוא ניצח בבחירות בבחירות ב48%- מהקולות סגנו ,גולרט, בהפרש קטן מאד. הנשיא החדש וסגנו החלו למשול ב31-לינואר 1961. בחירתו של קרואדוס הצטיירה בעצם כ”מהפכה” שאושרה ע”י העם. הציפיות ממנו היו גדולות, אבל צורת מנהיגותו הייתה רודנית ועד מהרה, הרודנות שלו הרחיקה ממנו את תומכיו, ודבר זה מנע ממנו את ביצוע תוכניותיו. 7 חודשים לאחר התחלת כהונתו התפטר, בטענה שכוחות “אוילים” מונעים ממנו לבצע את תוכניותיו. הפרלמט קייבל מייד את התפטרותו, ומינה את יו”ר הפרלמט לנשיא זמני עד שסגן הנשיא גולרט יחזור מביקור רישמי בסין. התפטרותו של קרואדוס הביאה את ברזיל כמעט למלחמת אזרחים בין אלו שתומכים בתהליך הפוליטי, ובין אלה התומכים בצבא. גולרט קיבל את השלטון רק אחרי שהפרלמנט שינה את צורת השילטון בברזיל מנשואתי לפרלמנטרי, כלומר שהנשיא הפך להיות כמו הנשיא בישראל – כמעט ללא סמכויות. משאל עם שהתקיים ב6- לינואר 1963 החזיר לנשיא גולרט את סמכויותיו.

באסיפת עם שנערכה בריו דה ז’נרו גולרט הכריז על ישום מחדש של המדיניות החקלאית שביסודה הייתה חלוקת הקרקעות הפרטיות. ב31- למרץ 1964 הוכרזה מהפכה צבאית, וב22- לאפריל 1964 הנשיא גולרט ברח לאורוגווי. מנהיגי המהפכה הצבאית עשו שינויים מרחיקי לכת בפוליטיקה הבראזילית. מטרותייה של המדיניות הייתה להחזיר לברזיל את הסדר הכלכלי והפיננסי. המהפכה דאגה לעצור את כל החברים של המפלגה הקומוניסטית שפעלה במחתרת. ראשי האיגודים המקצועים וכל מנהיג הקשור עם הנשיאים:ואראגס,גולרט,קרואדוס וקוביצ’ק, איבדו את זכויותיהם הפוליטיות.

ב27- לאוקטובר 1965 מנהיג המהפכה, ביטל והוציא אל מחוץ לחוק את כל המפלגות. ובאופן מלאכותי העביר את המפלגת השילטון אל האופוזיצייה, המנהיגות הצבאית דאגה לתכנון כלכלי חדש כדי להחיות מחדש את הכלכלה הלאומית שהדרדרה.

האינפלצייה ירדה מ86%- ב1964- ל41%- ב1966-, התוצר הלאומי באותה תקופה עלה מ31%- ל41%-.

ב15- לנובמבר 1970 התקיימו הבחירות לפרלמנט.

ה.ברזיל בשנים האחרונות:
בשנת 1970 הנשיא פתח בתהליך שעיקרו היה להחזיר את הדמוקרטייה לברזיל.

ב1979- נשיא חדש התחיל לכהן והוא המשיך את התהליך שהתבטא בפתיחות חדשה, והחזרה איטית של הזכויות הפוליטיות העם שנלקחו שליטי המהפכה הצבאית. המגורשים החלו לחזור לברזיל.

ב1982- התקיימו בברזיל בחירות הראשונות מאז 1965. ב1985- נבחר נשיא חדש ע”י הקונגרס.
בחירתו הייתה משמעותית,הוא היה הנשיא האזרחי הראשון מזה 21 שנה והמועמד של האופוזיצייה.

ב14- למרץ 1985 ערב כניסתו לתפקיד הוא אושפז בבית-חולים עקב מחלה ממושכת. ונפטר כעבור 5 חודשים. סגנו הושבע לנשיא והבטייח להמשיך את דרכו של הנשיא המנוח. ולחוקק חוקה חדשה שנכתבה ואושרה בפרלמנט לאחר 18 חודשים.

בנובמבר 1989 נבחר נשיא חדש שבווהרה נשמעו נגדו טענות על שחיטות בשלטון, הקונגרס הישעה את הנשיא.

ב29- לדצמבר 1992 החליט הסנאט להדיח את הנשיא ברוב גדול. ובחר בסגן הנשיא שהושבע לנשיאות לשנתיים.
כל תהליך הדחת הנשיא כתוצאה משחיטות מסמל פרק חדש בהיסטורייה הפוליטית בברזיל.

ג.חלוקה לאיזורים:
1.צפון:
נתונים כללים:

שטח האיזור – 3,581,178 קמ”ר
התושבים – 10,581,561 (ב1991-).
טמפ’ ממוצעת מקסימלית – ºC28.
טמפ’ ממוצעת מינימלית – ºC25.
המדינות בצפון ברזיל:אמאזונאס,פרה, אקרה, רונדומה, רו-ריימה, אמפה וטוקנטיס.
הערים החשובות: מנאוס – בירת האמאזונאס.
בלאן – בירת פרה.

מאפיינים:
איזור זה נמצא באגן נחל האמאזונאס וברובו מכוסה ביער טרופי ירוק-עד והוא מספק 1/5 מהמיים המתוקים בעולם. האמאזונאס חוצה את האיזור ממערב למזרח לפני שהוא נשפך לאוקיינוס האטאלנטי.

2.צפון מזרח:
נתונים כלליים:

שטח האיזור – 1,548,670 קמ”ר.
התושבים – 44,429,181 (ב1991-).
טמפ’ ממוצעת מקסימלית -C º26.7.
טמפ’ ממוצעת מינימלית -C º23.7.
המדינות באיזור:מראנייו, פיאויי, סארה, ריו גראנדה דו נורסי, פאראיבה, פרנאמבוקו, בהייה, אלגואס וסירז’יפי.
הערים החשובות:רסיפה וסלבדור.

מאפיינים:
שטחים גדולים באיזור זה (ששטחו 30% מכלל שטחיה של ברזיל) סובלים מיובש. פרנאמבוקו ובהייה היו המרכזים של ברזיל בתקופה הקולוניאלית של ברזיל. משום כך הן היו ועדיין מרכזים תרבותיים שהשפיעו על המוסיקה, הפולקלור והמאכלים.

התרבות באיזור זה היא עירבוב של: פורטוגזים, אפריקנים, הולנדים, צרפתים והאינדיינים.
לאיזור זה יש קו חוף באורך 3480 ק”מ.

3.דרום מזרח:
נתונים כלליים:
שטח – 924,933 קמ”ר.
תושבים – 60,067,873 (1991).
טמפ’ ממוצעת מקסימלית -C º32.1.
טמפ’ ממוצעת מינימלית -C º20.2.
המדינות באיזור: ריו דה ז’נרו, סאן-פאולו, מיניז’רייס וספרטו סאנטו.
הערים החשובות:ריו דה ז’נרו , סאן-פאולו וסנטוס.

מאפיינים:
השטחים המתועשים מסביב לערים:סאן-פאולו, ריו דה ז’נרו ובלו אוריזנשה מרכיבים את המרכז הכלכלי של ברזיל.

רוב אוכלוסיית ברזיל מרוכזת באיזור זה, שהינו לב המדינה.

האיזור עשיר באוצרות טבע ובחקלאות שופעת המייצרת:קפה, תבואה ומגוון רחב של מוצרי מזון טריים ומעובדים.

4.האיזור הדרומי:
נתונים כלליים:
שטח – 577,731 קמ”ר.
תושבים – 23,393,001 (ב1991-).
טמפ’ ממוצעת מקסימלית -C º24.7.
טמפ’ ממוצעת מינימלית -C º14.2.
המדינות באיזור:פארנה, סאנטה-קטרינה וריו גראנדו דה סו.
הערים החשובות:פורטו אלגרה – בירת המדינה הדרומית בברזיל – ריו גראנדו דה סו.

מאפיינים:
איזור זה הוא האיזור המפותח ביותר. ובין התעשיה לחקלאות קיים איזון מוחלט. החלק הדרומי של הרמה, יורד בהדרגה עד למישור גדול הקרוי “פמפס”. שטח זה משמש למרעה לבקר.

במערה באיזור הגבול בין ארגנטינה לברזיל קיימים המפלים היפים ביותר בעולם. פחות מ20- ק”מ מהמפלים אל נהר הפארנה יש סכר שבו קיימת תחנת החשמל ההידרואלקטרית הגדולה בעולם.

5.איזור המרכזי מערבי:
נתונים כלליים:
שטח – 1,879,454 קמ”ר.
תושבים – 10,091,301 (ב1991-).
טמפ’ ממוצעת מקסימלית -C º21.
טמפ’ ממוצעת מינימלית -C º18.
המדינות באיזור:מטו גרוסו, מטו גרוסו דה סו, גוויאז והמחוז הפדארלי של ברזלייה.
הערים החשובות באיזור:ברזלייה בירת ברזיל.

מאפיינים:
איזור זה מכוסה בסוואנה ועשב טרופי. אוכלוסיית האיזור מדולדלת מאד.

באיזור זה נמצאת ברזלייה, שהוכרזה כעיר בירה ב1960- ע”י הנשיא קוביצ’ק ואורחו נשיא ארצות הברית אייזנוהר.

באיזור זה קיימים תנאים אידאלים לחי-בר, וביצות של “מטו-גרוסו” ועוד.

ד.התושבים בברזיל:
בשנת 1991 הגיעה אוכלוסית ברזיל ל146.1- מיליון – האוכלוסייה ה6- בגודלה בעולם אחרי: סין, הודו, ארה”ב, אידונסייה וחבר העמים. 62% מאוכלוסיית ברזיל צעירה, ורובה מתחת לגיל 29.

ברזיל עברה שינויי דמוגרפי משמעותי מאז 1970, השינוי היה תוצאה של מעבר התושבים לערים הגדולות והתחדשות כלכלית מהירה (משום כך קצב ההתרבות גדל והאוכלוסייה נחשבת לצעירה).

בברזיל גם ירד ממוצע הלידות מ6.3- ילדים לאישה בתחילת שנות ה60-, ל4.4- ילדים לאישה בשנות ה80-.

חלוקת האוכלוסייה- למרות שברזיל היא המדינה ה6- מבחינת גודל האוכלוסייה בעולם. צפיפות האוכלוסייה ביחס לשטח נמוכה. האוכלוסייה נמצאת ברובה: לאורך החוף האטאלנטי, במדינות הצפוניות מזרחיות והדרומיות מזרחיות.

1.חלוקת האוכלוסייה:
אוכלוסיית ברזיל מורכבת בעיקרה מ:
התושבים האינדיאנים המקומיים , האירופיים (מפורטוגל) והאפריקאיים (רובם באו מחופה המערבי של אפריקה).

כמעט 60% מתושבי ברזיל הם לבנים ממוצא: פורטוגלי, איטלקי וספרדי. כ20%- הם בני תערובת של לבנים וכושים, כ10%- הם בני תערובת של לבנים ואינדיינים, 8% כושים ו2% אינדיינים טהורים. יש לציין שאין חיכוכים בין הגזעים.
האינדיאנים התיישבו בארץ שנים רבות לפני שהלבנים הגיעו אלייה. הפורטוגלים היו ההמתישבים הראשונים (עקב כך השפה בברזיל היא פורטוגזית בעוד ששאר הארצות בדרום אמריקה דוברות ספרדית). במשך מאות שנים הובאו לברזיל עבדים כושים מאפריקה.

לאחר שברזיל זכתה בעצמאותה, באו גם מהגרים רבים מאירופה: איטלייה,פורטוגל,ספרד,יפן וקצת מגרמניה.

2.שירה וקצב:
מהיצירות הקלאסיות של וילאלוגוס עד הצלילים הרקים של הבוסאנובה, ולקצב הסוחף של הסמבה-ברזיל פיתחה מוסיקה מתוחכמת באיכות גבוהה ומגוונת.

המוסיקה הטיפוסית של העם הברזילאי היא הסמבה.

לפני הגעת הפורטוגזים לברזיל, האינדיאנים היו משתמשים בכלים פשוטים להקשה ובחלילים.

הפורטוגזים עם בואם הביאו את הגיטרה והעבדים מאפריקה הביאו איתם בעיקר את המקצבים. כל המאפיינים הנ”ל נכללים במוסיקה הברזילאית.

מאז הגעתה של משפחת המלוכה מפורטוגל (1808), התפתחו בברזיל זרמים שונים של מוסיקה קלאסית הדומה בסיגנונה למוסיקת המלחינים מאירופה באותה תקופה.
במקביל למוסיקה הקלאסית של אז, החלה להתפתח המוסיקה שאנו מכירים היום. במוסיקה זו נעשה שימוש בגיטרה בפסנתר ובחליל,כשמתלווים אליהם כילים פשוטים כמו:מחבתות בישול וחביות מכוסות בעור דק, תופי מריים וטמבורינים.

בשנות ה30- היו בברזיל שלושה מלחינים חשובים:רוזה, באבו וארי בארוזו. כמו כן כישרונות עולמיים כמו:כרמו מירנדה ששרה את שיריו של בארוזו, והשתתפה בסרטי וולט דיסני.

באמצע שנות ה60- השיר-“הילדה מאיפנמה” היה להיט הבין-לאומי הראשון מסגנון שירי ה”בוסאנובה”.

ה”בוסאנובה” יצאה מריו-דה-ז’נרו. והיא שוייכה בעיקר למעמד הבינוני והגבוהי.

עוד סיגנונת בראזילאים מפורסמים:
“פירו” – מוסיקה המייחדת את האיזור הצפון-מזרחי. היא מנוגנת עם: אקורדיון, חלילים, גיטרות וכלי הקשה.

ה”פריבו” – מוסיקה של ריקוד אנרגטי מאד.

“מוסיקה רכה” – מוסיקה אשר מנוגנת בעיקר בריו דה ז’נר. שמה הלועזי – “אוריניו” (דמעות קטנות).

ה”למבדה” – המוסיקה הבראזילאית המוכרת בעולם.

ה”סמבה” – בכל ברזיל כולה אין קצב יותר פופלרי מה”סמבה”. מקורה לא ידוע, ויש המאמינים שמקורה ברחובות ריו דה ז’נרו. הסמבה היא עירבוב של השירים מחצר המלכות, המקצבים האפריקאים והצעדים של האינדיאנים. יש גם המאמינים שה”סמבה” היא ממקור אפריקאי בלבד.

3.חגים:
1 לינואר – חג השנה החדשה
20 לינואר – יום הקמת ריו דה ז’נרו (נחוג בעיקר בריו)
25 לינואר – יום הקמת העיר סאן-פאולו (נחוג בעיקר בסאן-פאולו)
21 לאפריל – יום “לוחם עצמאות ברזיל”
1 למאי – יום הפועלים.
7 לספטמבר – יום העצמאות.
2 לנובמבר – יום “הכיפור” הבראזילאי
15 לנובמבר – יום הכרזת הרפובליקה.
25 לדצמבר – חג המולד.
חגים שמועד קיומם משתנה: ה”קרנבל” ויום השישי הקדוש.

4.שפות:
השפה הרישמית של ברזיל היא הפורטוגזית. היא השפה היחידה המדוברת בברזיל ללא שינויים בניבים, כמו סלנג ועוד. במקומות מרוחקים בברזיל מדוברות מספר שפות אינדיאניות.

ברזיל היא המדינה היחידה בדרום אמירקה שדוברת פורטוגזית. כל שאר המדינות דוברות ספרדית.

5.ספורט לאומי:
אהבת העם הבראזילאי לספורט מתבטאת בקיומם של כ8000- מועדוני ספורט שונים בכל רחבי המדינה.

אין ספורט במדינה שיכול להשתוות לפופלריות בה זוכה הכדורגל בברזיל. האהבה לכדורגל באה לידי ביטוי במספר האיצדטיונים הקיימים בכל רחבי המדינה. לדוגמא:ה”מאראקנה ” שניבנה בריו דה ז’נרו ב1950- במטרה לארח את משחקי הגביע העולמי, הוא הגדול בעולם ויכול לאכלס כ250,00- איש. יש בברזיל עוד כ5- איצטדיונים שיכולים לאכלס למעלה מ100,000- אנשים.

נבחרת ברזיל היא היחידה שזכתה בגביע העולם 4 פעמים ב:1958,1962,1970 ב1970- לאחר זכייתה היא קיבלה את הגביע לצמיתות (מאז הוחלף הגביע לחדש). ברזיל גם זכתה בגביע בעולמי ב1994- בארה”ב.

השחקן הברזילאי המפורסם ביותר פלה, הוא הכדורגלן הטוב ביותר בעולם בכל הזמנים, אשר כבש במשך 18 שנות הקריירה שלו למעלה מ1200- שערים.

גם הכדורעף הוא ספורט די פופולרי בברזיל. קבוצת הנשים של ברזיל זכתה בגביע העולמי של שנת 1991. קבוצת הגברים זכתה במדליית הזהב באולימפיידת ברצלונה (1992).

ברזיל ידועה גם כאחת הכוחות החזקים בכדורסל, ופעמיים היא זכתה באליפות העולם. כמו כן היא השיגה תוצאות טובות במשחקים האולימפיים של 1992.

בסוף שנות ה60-, כאשר טימרבין וידטיפלדי התחיל לצבור ניצחונות בתחרויות הפורמולה 1, ספורט מרוץ המכוניות התחיל להתפתח בברזיל. לברזיל יש נהגים מבטיחים כמו:נלסון פיקה שהיה אלוף העולם ב83-‘ 81’ ו87-‘. לברזיל היה הנהג שנחשב הכי טוב בעולם איירון סנה, שנהרג במרוץ אימונים באירופה. הוא זכה באליפויות העולם ב:91′,90′,88’. מותו בברזיל גרם לאבל כבד, גביע העולם בכדורגל, בו זכתה ברזיל הוקדש לזכרו.

ה.כלכלת ברזיל:
1.היסטורייה כלכלית:
בכלכלת ברזיל אנו מוצאים תקופות שונות שכל אחת מהן מאופיינת במוצר אחד עיקרי:
עצים – בתקופה הראשונה של המושבה.
קני סוכר – במאות ה16- וה17-.
מתכות + אבנים יקרות – במאה ה18-.
קפה – בימינו.

כדי לייצר ולשווק את הנ”ל היו צריכים להשתמש בעבדים שהובאו לברזיל מאפריקה.
החקלאות הייתה בהיקף קטן יחסית ושהשתמשו בה למטרות פרטיות.

באמצע המאה ה19- בשלטונו של פדרו ה2- החלו לצוץ מפעלי טקסטיל קטנים. טכנולוגיות נוספות נכנסו למשק, והבסיס התעשייתי התרחב. כמו כן שיטות פיננסיות מודרניות החלו להכנס לשימוש.

סוף עידן העבדות ב1888- והחלפת המלכות למשטר רפובליקני גרמו לזעזוע רציני בכלכלת ברזיל.
השלטון השקיע מאמצים לעצב את הכלכלה מחדש, שסבל מהמיתון הכלכלי העולמי ב1927-.

הגל התעשייתי הראשון שטף את ברזיל בתקופת מלחמת העולם ה1-, אך רק מ1930- והלאה ברזיל הגיעה לרמה כלכלית מודרנית. ב1940- החלו בבניית מרכז תעשייתי גדול בעיר וולטה שבמדינת סאן-פאולו בסיוע של ארה”ב.

תהליך התיעוש בין 1950 ל1970- גרם להתרחבות של מגזרים שונים בכלכלה כמו:תעשיית המכוניות, תעשיית הפטרוכימית והפלדה. תהליך התיעוש גרם לסיום פרוייקטים רבים שהתבססו על תשתיות גדולות.

בעשורים שאחריי מלחמת העולם ה2-,התוצר הלאומי (התל”ג), גדל בקצב גבוה מאד, כאשר ב1974- הוא היה הגבוה ביותר בעולם.
במשך שנות ה70-, ברזיל כמו מדינות אחרות בדרום אמריקה, לקחו הלוואות בינלאומיות, להשקעות בתשתיות שונות. חברות ממשלתיות הוקמו כדי להחיות מגזרים אשר לא היו כדאים להשקעות פרטיות. התוצאה של תהליך זה הייתה שהתוצר בברזיל עלה בכל שנה, בין השנים 1980-1970, בקצב של כ8.5%-. למרות משבר הנפט העולמי בעולם ההכנסה לתושב הייתה 220$ ב1980-.

העלאת הריביות בעולם גרמה למשבר חובות בדרום אמריקה. ברזיל נאלצה לעבור למשטר צנע.
והתקשתה להשקיע בשנות ה80- היו מאמצים רבים של הממשל לעצב את הכלכלה: ב87-‘, למשל, הפסיקה הממשלה לשלם ריבית על הלוואות ע”י הסכם איחוד חובות. כמו כן הוחלט להגדיל את התוצר הלאומי. צעד זה איפשר לממשל לשלם את החובות.

המשבר בשנות ה80- הביא להפסקת המדיניות של “תחליף ליבוא”. מדיניות זו דגלה ב:איסור היבוא, ולהסתפק ביצור הפנימי של ברזיל וסייעה לפיתוח הכלכלה בברזיל.

בתחילת שנות ה90- ברזיל עסקה בחידוש המדיניות הכלכלית לטווח ארוך. החידוש נכלל, למשל במדיניות המיסוי ושיחרור המסחר.

כמו כן ניסו להעביר חברות ומגזרים מידיים ציבוריות לפרטיות בעיקר בענף הפלדה והדשנים.

כל הכנסות המדינה רוכזו כדי להקטין את חובה של ברזיל. כתוצאה מכך, הפכה כלכלת ברזיל לאחת המפותחות בעולם ללא הגבלת מסים שונים על המסחר. עקב כך המשק החל להתפתח והגיע לנתונים מרשימים מאד:המס על היבוא ירד מ32%- ב1990- ל14%- ביולי 1993. מאז 1991 השקעות החוץ בה גדלו והגיעו ב1992- ל3.2- מיליארד $, הגבוה מאז שנות ה80- המוקדמות. התל”ג צמח אף הוא והגיע ב1992- ל404- מיליארד $.

חלוקת המשק ב1992- הייתה כך:
תעשייה – 34.3%.
חקלאות – 9.1%.
שירותים 50.6%.

הכנסות המדינה מיצוא בשנים 1992-1988 היו בממוצע 33 מיליארד, מעל 60% מיצוא זה הוא יצוא תעשייתי.

לאן מייצאת ברזיל?
האיחוד האירופי – 31%.
האמריקה הצפונית – 21%.
אסייה 18%.
השוק המשותף של מדינות דרום אמריקה – 15%.
המזרח התיכון 4%.
מקומות אחרים – 11%.

2.חקלאות:
מימי המושבה הראשונים, החקלאות תפסה חלק מרכזי בכלכלתה של ברזיל. החקלאות בברזיל התבססה על שטחי אדמה גדולים ועל כוח העבודה שסופק ע”י עבדים מאפריקה.

מאז ימי קני הסוכר במאה ה16-, אפשר להבחין במחזוריות מסויימת לפייה מוצר חקלאי אחד מצליח מאד, במהרה הוא נופל והחקלאות עוברת למוצר אחר. במשך השנים אנו יכולים למצוא מחזוריות זו במוצרים הבאים:כותנה, שוקולד, קוקאה, גומי, קפה וסוכר.

במשך שנות ה70-, מספר הגידולים בברזיל התרחבו וברזיל התחילה ליצא מוצרים חקלאיים חצי מעובדים לחו”ל.

בשנות ה80- חקלאות עדיין תפסה מקום חשוב בכלכלה, אך כבר לא היתה מוצר יצור ויצוא שולט.

הורדת המיסים וקווי אשראי זולים מצד הממשל גרמו לניצול מקסימלי של השטחים החקלאיים. הממשל ניסה למנוע את נדידת הכפריים לערים הגדולות ולשפר את רמת החיים בשטחים החקלאיים.

בין 1992-1980 התוצר החקלאי גדל ב38%- לעומת גידול האוכלוסייה (26%). גידול זה איפשר את הגדלת היצוא החקלאיי.

ברזיל בדירוג הבין לאומי ליצוא מוצרים חקלאיים:
קפה – ברזיל היא היצואנית מספר אחד.
סוכר (מקני-סוכר) – ברזיל היא היצואנית מספר אחד.
הקקאו – ברזיל היא במקום השני בעולם.
טבק – ברזיל היא הרביעית בעולם ביצור הטבק.
רכז הדרים- ברזיל היא החמישית בעולם ביצור רכז הדרים. (הביא לקופת המדינה מעל 1.5 מיליארד $).

3.התפתחות תעשייתית:
התפתחות הכלכלית בברזיל נמצאת בקצב פיתוח מהיר מאד בשני העשורים האחרונים.
בין 1960-1947 כאשר המדיניות הייתה להמעיט ביבוא ולהסתפק ביצור המקומי, הואץ הפיתוח התעשייתי הפנימי בברזיל. אחרי 1960 קצב הפיתוח הפנימי ירד מפני שהתשתית הקיימת כבר לא יכלה לעמוד בקצב הפיתוח המהיר.

לאחר שנת 1964 תמך הממשל בצעדים שיובילו את המשק להתפתחות כלכלית מחודשת.

ב25- השנים האחרונות תעשיית ברזיל התפשטה לנושאים רבים, שונים ומגוונים: תקשורת, מחשבים, ביו-טכנולוגייה ועוד ענפים חדשים שקיבלו תנופה.

כמו כן מגזרים שונים עזרו להתפתחות הכלכית בברזיל.

א.נפט ומוצריו:
עד 1953 ברזיל יצרה בערך כ2000- חביות נפט ליום, למרות שיכולת זיקוק הנפט הייתה כפולה מזו. המדינה אז הייתה תלוייה ביבוא.

כמו כן חוקק הקונגרס חוק להקמת חברה ממשלתית ליצור הנפט.

בשנים הראשונות של שנות ה90- אחרי משבר הנפט העולמי (1970), ברזיל הפיקה רק כמחצית הנפט שצרכה.

ברזיל היא המדינה ה3- ביצור הנפט בדרום אמריקה. התעשייה הפטרוכימית של ברזיל מייצרת היום כ1.4- מיליון טון אטילן ב3- מרכזים:באייה, ריו-גראנדה דה סו וסאן-פאולו.

ב.תעשיית האתנול:
חוקרים חיפשו תחליף לנפט כדלק. ע”מ לאזן את כמות צריכת הנפט לכמות המופקת. לבסוף נבחר האתנול לדלק חילופי. האתנול מיוצר מקני סוכר ונמצא בשפע בברזל. עקב כך נוסדה בשנת 1975 ה”תוכנית הלאומית של האלכוהול”, כדי להחדיר את השימוש באתנול כדלק למכוניות ולשימושים תעשייתים אחרים.

בשנת 1985 אחרי 10 שנים בהם התוכנית פעלה, הושקעו 6.5 מיליארד $, ביצור 50 מיליארד ליטרים של אתנול. כ500,000- משרות חדשות התווספו למשק כתוצאה מהפיתוח, ומעל 2.5 מיליון מכוניות . כמו כן הוסיפו 20% אתנול לדלק בתחנות הדלק ברחבי ברזיל.

היום יש לברזיל את הטכנולוגייה והציוד כדי לייצר כל שנה, כ16- מיליארד ליטרים של אתנול לשנה 94%- מכלל המכוניות בברזיל מתודלקות באתנול (1988).

האתנול גם שיפר את איכות הסביבה מפני שצימצם את זיהום האוויר בברזיל (1988).

ג.יצור החשמל:
ברזיל היא מדינה שיש בה פוטנציאל ליצור חשמל ע”י אנרגיית המים. צריכת החשמל המופק מאנרגיית המים בברזיל מחושבת כ255- מיליון קילוואט. מחסור שדות הפחם והנפט אילצו את הממשלה להשקיע בבניית סכרים כדי להפיק חשמל.

התחנה ההידרואלקטרית (אנרגיית המיים) הראשונה בברזיל התחילה לפעול ב1889- ויצרה 250 קילוואט שהיו חצי מהחשמל המיוצר אז בברזיל. 100 שנים אחר-כך היחס השתנה והיום 48,871,000 קילוואט חשמל המיוצר בברזיל הם מאנרגיית המיים ו7,295,000- קילוואט ממקורות אחרים.

תחנת הכוח “יטייפו” אשר נמצאת בנהר הפארנה היא הגדולה ביותר בעולם מסוגה. היא מספקת 126 קילוואט המחולקים שווה בשווה בין ברזיל ופארגויי.

ד.תעשיית המכוניות:
תעשיית המכוניות בברזיל, כוללת יצור מכוניות וחלקי חילוף ע”י רוב היצרנים הבין לאומיים שיש להם מפעלים בברזיל. תשיית המכוניות התפתחה בצעדי ענק ב3- העשורים האחרונים.

מערכת מפעלי המכוניות בברזיל מייצרת מיליון מכוניות בשנה, מחלקים המיוצרים בברזיל. ברזיל היא המדינה ה10- בעולם ביצור מכוניות. לברזיל יש כמה דגמים היחודים לה.

ה.תעשיית המטוסים:
למרות שאחד החלוצים בהטסות מטוסים היה ברזילאי שהטיס ב1906- מטוס כבד למרחק של כ250- מטר, רק ב20- שנים האחרונות ברזיל החלה לתכנן ולייצר מטוסים. היום ברזיל נמצאת במקום ה6- בעולם ביצור מטוסים.

ברזיל לאחרונה עושה מאמצים גם בתחום החלל. זה כולל שיגור רקטות לחלל, ובעתיד שיגור לווין תקשורת.

3.תחבורה:
התחבורה בברזיל הייתה אתגר גדול מאז תקופת המושבה, בגלל קשיי השטח. ב30- השנים האחרונות מנסים להתגבר על הקשיים האלו באמצעים שונים, תוכניות המשלבות תחבורה יבשתית עם תחבורה ימית-הפלגות בנהרות.

א.תחבורה יבשתית:
מאז 1970 ממשלת ברזיל משקיעה משאבים אדירים בכבישים מהירים כיוון ש85%- מהסחורות המובלות בברזיל עוברות על דרכים סלולות. כעקרון מערכת הכבישים בברזיל מחברת את כל ערי הבירה של כל המדינות בברזיל.

1.5 מיליון ק”מ של כבישים סלולים שהם גידול של כ300%- בעשרים השנים האחרונות.

מסילות הברזל בברזיל הן יחסית קצרות. קיימים מספר פרוייקטים לבניית מסילות רכבת.

ב.תחבורה ימית:
החוף הארוך של ברזיל ואגני הנהרות שבברזיל, משמשים בסיס לתובלה הימית של יותר מ350- מיליון טון סחורות לשנה המובלות דרך הים.
בברזיל 16 נמלים בינלאומיים, הגדולים שבהם:סנטוס, ריו דה ז’נרו ופורטו אלגרה.

ג.תחבורה אווירית:
מאז שנת 1930, ברזיל נמצאת בהפתחות מתמדת של התחבורה האווירית. עקב התנאים הפיסיים של ברזיל, קיימות, בה חברות אוויריות מסחריות, שטסות טיסות פנימיות וטיסות בינלאומייות, לכמעט לכל היעדים בעולם.

היום קיימים בברזיל 10 שדות תעופה בין-לאומיים מתקדמים מאד.

כל חברות התעופה בברזיל הן פרטיות.

סיכום:
בעבודתי עניתי על ציפיותי וחקרתי את ברזיל בתחומים שבחרתי.
בעבודתי נעזרתי באבי בתירגומים בשפות: פורטוגזית ואנגלית.
נהנתי מאד במהלך כתיבת עבודה זו. עקב כך התגבר אצלי הצורך לבקר בברזיל.

שלמי תודה:
תודה רבה ומיוחדת מכל הלב לאבי שעזר לי בתרגום מאמרים כתובים בשפה הפורטוגזית והאנגלית.
תודה לאמי-שעזרה לי בהיגוי נכון ועל סבלנותה הרבה.
תודה לשרי אחותי-שהביאה חוברות ותמונות משגרירות ברזיל בתל-אביב.
תודה לאחותי טלי-על עזרתה בהקלטת הקסטה.
תודה למנחה שלי- עמית רכס-שעמד לצידי לכל אורך כתיבת העבודה.
תודה לשגרירות ברזיל על מתן החומר הרב.

מקווה שנהנתם לקרוא
עומרי.

ביבליאוגרפיה:

ספרים:
1 . וולגי, צ’רלס-ברזיל, ישראל, “מסביב לעולם” הוצאה לאור בע”מ, 1962;
2 . לבנון, וצחק-אביב אנציקלופדיה כללית לצעירים, ישראל, הוצאת מסדה בע”מ, 1983;
3 . ברור, ד’ר משה-אטלס אוניברסיטאי חדש, ישראל, יהושע אורנשטיין-הוצאת יבנה תל-אביב,
1995;
4 . Benton, William-Encyclopædia Britannica, U. S. A.,
Encyclopædia Britannica, Inc., 1973;
5 . Hale, John R.-Age of Exploration, Time-Life International (Nederland) B. V
1973;
6 . Marão, José Carlos-Guia 4 Rodas do Brasil, Brasil, Editora Abril, 1982.
7 . Bramwell, Martyn-The Atlas of World Wildlife, London,
Mitchell Beazley Publishers Ltd., 1974.

פרסומים:
1 . ברזיל, Embratur-Brazilian Tourist Board, Brazil, 1995;
2 . ברזיל, Brazil Embassy, U. S. A., Brazil-A Brief Compendium, 1994;

מאת: ליאור ניסים ואורן יעקב המלכים!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

צ\'אט
  • ד
    דינה אקסלרוד
    29 September 2020
  • רעות אהרון
    גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי
    29 September 2020
  • ד
    גכגכ
    29 September 2020
  • דן ביקלס
    @sagi_amram
    29 September 2020
  • דן ביקלס
    תעקבו אחריי באינסטגרם
    29 September 2020
  • יניב דמוך
    מישהו רואה אותי?
    29 September 2020
  • מאיר כץ
    שלום לכם חברים בבקשה תעקבו אחרי באינשטוס @davidkatz
    29 September 2020
  • אח של דימה
    בואנה יבן של זונה תסתום תפה המזדיין שלך דימה יילד זין שרמוט
    29 September 2020
  • בודהה
    חברה איפה אהבת החינם שלכם?
    25 September 2020
  • אמא של נריה ההומו מוצץ בתחת
    נריה יא גיי
    2 August 2020
Your Shout