אברהם לינקולן (בפברואר 1809 – 15 באפריל 1865) הנשיא ה-16 של ארצות הברית – מנשיאיה החשובים והנערצים ביותר של המדינה אותה הנהיג בעת מלחמת האזרחים. נאום גטיסבורג שנשא הוא אחד מהנאומים הידועים בהיסטוריה האנושית.
נולד במדינת קנטקי, וסבל ממחלת ענקיות (גיגאנטיזם), שגרמה לו להראות כחוש וגבוה בצורה אבנורמלית. תופעת העבדות השפיעה עליו עוד מילדותו. הוא למד בכוחות עצמו משפטים ובשנת-1837 לאחר שקיבל את תואר עורך דין, פתח לעצמו משרד. ב-1847 נבחר מטעם מדינת אילינוי לקונגרס. כבר בראשית דרכו בפוליטיקה נקלע למחלוקת בנושא העבדות, נושא שפילג את האומה. לינקולן, שנטה לפרוש מהפוליטיקה, שב אליה בהשפעת חוק שנודע בשם "חוק קנזס-נברסקה" שהנציח ביתר שאת את תופעת העבדות ושביטל למעשה את פשרת מיזורי. בנאום שנשא ב16 ביוני 1858 הכריז כי "בית מפולג בתוכו אינו יכול לשרוד".
ב-1860 נבחר לינקולן לנשיא הראשון מטעם המפלגה הרפובליקנית ברוב דחוק ביותר על פני יריבו שדגל בעבדות. לפני מועמדותו קיבל לינקולן מכתב מילדה שטענה שיראה טוב יותר ויקבל קולות רבים יותר אם יגדל זקן, וכך נוצר זקנו המיתולוגי שליווה אותו במשך רוב כהונתו. לאחר שנבחר פרשו מדינות הדרום מהאיחוד והקימו את הקונפדרציה, צעד שהפך את מלחמת האזרחים לבלתי נמנעת.
מלחמת אזרחים שפרצה היתה קשה ביותר וספוגת קורבנות משני הצדדים, היא נמשכה קרוב לארבע שנים כשהחלוקה הגיאגרפית היתה בין מדינות הדרום שדגלו בעבדות, מקור שגשוגן הכלכלי, למדינות הצפון שראו בעבדות פגם מוסרי ששווה להלחם עליו. עוד בעת הקרבות הכריז לינקולן רשמית על שחרור העבדים ודאג ב- 1865 להעביר תיקון בחוקה האמריקנית בהתאם. במהלך המלחמה מת גם בנו של לינקולן ממחלת השחפת, דבר שהשפיע עליו ועל אישתו עד סוף ימיהם.
בשנת 1863, ניצח הצפון בקרב גטיסבורג, ניצחון שהיווה את נקודת המפנה במלחמה. לאחר הנצחון, הגיע לינקולן לגטיסבורג לחניכת בית הקברות לקרבנות הקרב, ונשא נאום בלתי נשכח. לינקולן ביכה בנאומו את הנופלים משני הצדדים, והביע רגשות פיוס כלפי מדינות הדרום. במיוחד זכור המשפט בו סיים את הנאום "ממשלה של העם, על ידי העם ולמען העם, לעולם לא תמחה" אבן יסוד לדמוקרטיה עד ימינו. נאום זה נלמד עד היום בבתי הספר בארצות הברית הן בשל חשיבותו ההסטורית והן בשל ערכו הרטורי.
המלחמה הסתיימה רשמית בשנת 1865 בכניעתן המוחלטת של מדינות הדרום.
ב-14 באפריל 1865, ימים ספורים אחרי כניעת כוחות הדרום, בא לינקולן לתיאטרון "פורד" שבוושינגטון לצפות בהצגה ובמהלך ההצגה ירה בו השחקן ג'ון ווילקס בות'. לינקולן נפצע קשה ומת בבוקר מפצעיו. מספרים שלאחר מותו, אישתו לקתה בדיכאון ובילתה את אחרית ימיה בשכיבה במיטה ובחוסר מעש.
לאחר הירצחו של לינקולן, כתב המשורר האמריקני הדגול וולט ויטמן את השיר המפורסם "הו רב חובל" בו הוא מבכה את מנהיג האומה. בעקבות רצח יצחק רבין, תרגמה נעמי שמר את השיר לעברית והלחינה אותו, ובכך הדגישה את הקשר בין שני המנהיגים שנרצחו בגלל פועלם.
נולד במדינת קנטקי, וסבל ממחלת ענקיות (גיגאנטיזם), שגרמה לו להראות כחוש וגבוה בצורה אבנורמלית. תופעת העבדות השפיעה עליו עוד מילדותו. הוא למד בכוחות עצמו משפטים ובשנת-1837 לאחר שקיבל את תואר עורך דין, פתח לעצמו משרד. ב-1847 נבחר מטעם מדינת אילינוי לקונגרס. כבר בראשית דרכו בפוליטיקה נקלע למחלוקת בנושא העבדות, נושא שפילג את האומה. לינקולן, שנטה לפרוש מהפוליטיקה, שב אליה בהשפעת חוק שנודע בשם "חוק קנזס-נברסקה" שהנציח ביתר שאת את תופעת העבדות ושביטל למעשה את פשרת מיזורי. בנאום שנשא ב16 ביוני 1858 הכריז כי "בית מפולג בתוכו אינו יכול לשרוד".
ב-1860 נבחר לינקולן לנשיא הראשון מטעם המפלגה הרפובליקנית ברוב דחוק ביותר על פני יריבו שדגל בעבדות. לפני מועמדותו קיבל לינקולן מכתב מילדה שטענה שיראה טוב יותר ויקבל קולות רבים יותר אם יגדל זקן, וכך נוצר זקנו המיתולוגי שליווה אותו במשך רוב כהונתו. לאחר שנבחר פרשו מדינות הדרום מהאיחוד והקימו את הקונפדרציה, צעד שהפך את מלחמת האזרחים לבלתי נמנעת.
מלחמת אזרחים שפרצה היתה קשה ביותר וספוגת קורבנות משני הצדדים, היא נמשכה קרוב לארבע שנים כשהחלוקה הגיאגרפית היתה בין מדינות הדרום שדגלו בעבדות, מקור שגשוגן הכלכלי, למדינות הצפון שראו בעבדות פגם מוסרי ששווה להלחם עליו. עוד בעת הקרבות הכריז לינקולן רשמית על שחרור העבדים ודאג ב- 1865 להעביר תיקון בחוקה האמריקנית בהתאם. במהלך המלחמה מת גם בנו של לינקולן ממחלת השחפת, דבר שהשפיע עליו ועל אישתו עד סוף ימיהם.
בשנת 1863, ניצח הצפון בקרב גטיסבורג, ניצחון שהיווה את נקודת המפנה במלחמה. לאחר הנצחון, הגיע לינקולן לגטיסבורג לחניכת בית הקברות לקרבנות הקרב, ונשא נאום בלתי נשכח. לינקולן ביכה בנאומו את הנופלים משני הצדדים, והביע רגשות פיוס כלפי מדינות הדרום. במיוחד זכור המשפט בו סיים את הנאום "ממשלה של העם, על ידי העם ולמען העם, לעולם לא תמחה" אבן יסוד לדמוקרטיה עד ימינו. נאום זה נלמד עד היום בבתי הספר בארצות הברית הן בשל חשיבותו ההסטורית והן בשל ערכו הרטורי.
המלחמה הסתיימה רשמית בשנת 1865 בכניעתן המוחלטת של מדינות הדרום.
ב-14 באפריל 1865, ימים ספורים אחרי כניעת כוחות הדרום, בא לינקולן לתיאטרון "פורד" שבוושינגטון לצפות בהצגה ובמהלך ההצגה ירה בו השחקן ג'ון ווילקס בות'. לינקולן נפצע קשה ומת בבוקר מפצעיו. מספרים שלאחר מותו, אישתו לקתה בדיכאון ובילתה את אחרית ימיה בשכיבה במיטה ובחוסר מעש.
לאחר הירצחו של לינקולן, כתב המשורר האמריקני הדגול וולט ויטמן את השיר המפורסם "הו רב חובל" בו הוא מבכה את מנהיג האומה. בעקבות רצח יצחק רבין, תרגמה נעמי שמר את השיר לעברית והלחינה אותו, ובכך הדגישה את הקשר בין שני המנהיגים שנרצחו בגלל פועלם.
