עבודות חדשות |
ניתוח אישי של הספר
שני, 15 יוני 2009 22:24 | נכתב ע"י Administrator | 
בחלק זה של העבודה אני אציג את הקטעים שנגוע ללבי מתוך הספר המלווים בפרשנות אישית והבעת הרגשות שלי והמחשבות:
"...סוף סוף פתחתי את המחברת וכתבתי בעמוד הראשון: היופי המהמם של שדרת הסיגלון בפריחה!
מילים הן דבר משונה. הן הרי אמורות להעביר את מה שמרגישים ומה שזוכרים, אבל השורה שכתבתי נראתה לי סתמית. דהה וחסרת חיים....."מילים הן הכלי שלנו לתאר את העולם. לספר מה קורה לנו. כשהן לעצמן הן רק קליפות, מסגרת. אין להן ממשות בלי התוכן שהאדם יוצק לתוכן....אז הוספתי: "הכביש היה כחול סגול מפרחים. כשכיווצתי את העיניים הוא נראה לי כמו נחל זורם, או כמו פיסת שמים שמישהו פרש על האדמה"......על מה עוד לכתוב? על ליה, על ירדן, לא, לא! המחשבה להכניס את השם שלו למחברת החליאה אותי. אבל איך אוכל לשכוח? איך אפשר למחוק את תמונת הזיכרון כששניהם חבוקים מאושרים בשדרה, הנחתי את העט......די, אמרתי לעצמי, זה מספיק. הרי את הזיכרון היופי של הפריחה ירדן לא יכול לקחת ממני...." עמודים 7,8 .<קרא עוד...>
"...סוף סוף פתחתי את המחברת וכתבתי בעמוד הראשון: היופי המהמם של שדרת הסיגלון בפריחה!
מילים הן דבר משונה. הן הרי אמורות להעביר את מה שמרגישים ומה שזוכרים, אבל השורה שכתבתי נראתה לי סתמית. דהה וחסרת חיים....."מילים הן הכלי שלנו לתאר את העולם. לספר מה קורה לנו. כשהן לעצמן הן רק קליפות, מסגרת. אין להן ממשות בלי התוכן שהאדם יוצק לתוכן....אז הוספתי: "הכביש היה כחול סגול מפרחים. כשכיווצתי את העיניים הוא נראה לי כמו נחל זורם, או כמו פיסת שמים שמישהו פרש על האדמה"......על מה עוד לכתוב? על ליה, על ירדן, לא, לא! המחשבה להכניס את השם שלו למחברת החליאה אותי. אבל איך אוכל לשכוח? איך אפשר למחוק את תמונת הזיכרון כששניהם חבוקים מאושרים בשדרה, הנחתי את העט......די, אמרתי לעצמי, זה מספיק. הרי את הזיכרון היופי של הפריחה ירדן לא יכול לקחת ממני...." עמודים 7,8 .<קרא עוד...>