במהלך המאה ה-19 מפת אירופה משתנה בעקבות הפעילות של התנועות הלאומיות.
בשנת 1848- "אביב העמים" פורצות מהפכות במטרה:
· להפיל את שלטונם של המלכים, כמו בצרפת.
· להביא לאיחוד לאומי, כמו בגרמניה.
· להוביל לשחרור עמים מעול שלטון זר, כמו האיטלקים שהיו תחת שלטון האימפריה האוסטרית.
רוב ההישגים היו לזמן קצר, שכן במרבית המקרים המרידות נכשלו.
במחצית השנייה של המאה ה-19 בעקבות כשלון ההתקוממויות של "אביב-העמים", הלאומיות שנתה את פניה, ומתנועה שהדגישה רעיונות כמו: שחרור, סובלנות וליברליזם היא הופכת לתנועה שהדגישה את: העליונות של כל אומה, את הייחודיות והחשיבה מאוד את הכוחניות. לפניכם שתי דוגמאות למאבקים לאומיים.
<קרא עוד...>
|
טרבלינקה - מחנה השמדה, מבנה.
מחנה השמדה, אחד משלושת המחנות שהופעלו במסגרת מבצע "רינהרד".
טרבלינקה נמצאת כ-60 ק"מ מוורשה וכ-4 ק"מ מהכפר טרבלינקה, לא הרחק ממאלקיניה,
שבה תחנת רכבת על קו מסילת - הברזל הראשית ורשה ביאליסטוק.
מקום המחנה היה באיזור דליל אוכלוסין מכוסה יער ומוסתר בחורש סביב.
מחנה ההשמדה הוקם באביב 1942 ליד מחנה העונשין והעבודה טרבלינקה, שהיה קיים
לפני כן. מכאן בא שם המחנה המוקם: טרבלינקה .II
לבנית המחנה טרבלינקה ,II נוצל כוח עבודה של אסירי מחנה העונשין טרבלינקה .I
איש לא ידע אז לאיזו מטרה מוקם המחנה החדש.
את המחנה הזה הקימו הנאצים לצורך מימוש תוכניתם השטנית, עליה הוחלט בוועדת
"וואנדזה" הזכורה לשימצה )שכעת מלאו 50 שנה לקיומה(, והיא - "הפתרון הסופי
של הבעיה היהודית באירופה", שפירושה השמדה טוטאלית של היהודים באירופה.
שטח המחנה החדש השתרע על שטח של כ-200 דונם והוקף בגדר תיל דוקרני בגובה של
למעלה מ-3 מטרים. בין חוטי התייל הצטוו האסירים לכלוא ענפי אורן ומתחתם נטעו
עצים.
כול זה נעשה, בכדי שמבחוץ לא יהיה ניתן להבחין במה שמתרחש בתוך המחנה.
לאורך הגדר הוקמו מגדלי שמירה במרחק של כמה עשרות מטרים אחד מהשני ונחפרה<קרא עוד...>
בנושא: חיל האוויר הישראלי במלחמת יום הכיפורים
(6.10 - 24.10 , 1973)
מגישים:
מוגש למורה:
כיתה:
בית הספר:
תוכן עניינים
עמוד
· הקדמה 3
· מבוא 4
· פרק א – רקע למלחמת יום הכיפורים () 5-9
· פרק ב – "בניית" חיל האוויר בין "ששת הימים" ל"יום כיפור" () 10-16
· פרק ג - הלחימה של חיל האוויר בשבוע הראשון למלחמה () 17-25
· סיכום 26
· ביבליוגרפיה 27
· נספחים 28<קרא עוד...>
|
עבודת קיץ בהיסטוריה
עלייה ראשונה
שנים- 1882 עד 1903
המרכיב האנושי- העולים היוו קילוח דקיק לעומת הזרם הכביר של ההגירה היהודית מערבה לארה"ב. היו אלה יהודים פשוטים, שומרי מסורת בעלי משפחות. הם לא ידעו מאומה על המתרחש בארץ ישראל ולרובם לא היה קשר מוקדם עם עבודת האדמה. מכאן גם ההלם הפתאומי עם בואם ארצה מן המציאות הקשה והמייאשת. בין העולים היו גם שליחי ערים, קהילות ואגודות "חובבי ציון" שונות ברוסיה שמטרתם הייתה לתור את הארץ על מנת לשאוב מידע עבור חבריהם על אפשרויות ההתיישבות בא"י, הסיכוי לקבל רשיון מאת השלטון הטורקי, אקלימה של הארץ, תנאי מגורים ובטחון החיים שבה.
קשיי העולים-הקשיים בשנים הראשונות ולאורך כל תקופת העלייה היו רבים. :א) חוסר הכשרה מקצועית בארץ מוצאם ואי הכרת התנאים בא"י קודם בואם. ב) קשיי אקלים, מחלות , חוסר מים, התנכלויות מצד שבטי בדואים. ג) חוסר תמיכה כספית בארצות הגולה ד) תחושת הבדידות הניכור והייאוש שמקורה היה הן הגעגועים לבית ולמשפחה במזרח אירופה והן בהרגשת הספק שכרסמה בלבות המתיישבים אם יוכלו להתמיד במפעלם החלוצי. ה) עוינות "היישוב הישן" כלפי היישוב החדש (לפחות בשנים הראשונות) ו) יחסם הגרוע של הטורקים כלפי העולים.
מוצאם של העולים- רוסיה, פולין, הונגריה, רומניה<קרא עוד...>
העלייה הראשונה ( 1882 – 1903 )
עליית "חובבי ציון" ב 1882 הייתה חוליה נוספת בשרשרת העליות. מדוע נקרא אפוא עליית 1882 בשם העלייה הראשונה ?
א. "חובבי ציון באו לממש מטרות שונות מאלו של "הישוב הישן": להקים מסגרות חקלאיות חדשות, שבהן יוכלו לממש את רעיון העבודה העברית ולהתפרנס מעמל כפיהם.
ב. האופי הלאומי – גאולת אדמות הארץ, לחדש עצמאות מדינית, ייסוד מושבות חקלאיות ובתי חרושת – בזה נעוץ ייחודה של העלייה "הראשונה". תחושה לאומית לא הייתה קימת לפני 1882
אנשי העלייה הראשונה היו זרם דקיק מהגל האדיר של הגירת היהודים מרוסיה ( 1881 ). רובם השתייכו למעמד הבינוני היהודי. לא היו ביניהם עשירים או בעלי ייחוס ולא היו גם מבני המעמד הנמוך.<קרא עוד...>
|
|