כניסה/הרשמה
תרמו לנו
12 שנה אנחנו פה בשבילכם, דואגים שתהיו מוכנים עם העבודה למחר. השרת יקר, אנא תרמו ביטקוין ועזרו לנו:
1K2z9uyxRHtvmuy6t3jVTdLBAu
Tx7qnzrD
פייסבוק
מבוא למיקרוביולוגיה- שיעור מס’ 5
מבוא למיקרוביולוגיה- שיעור מס’ 5 (15.11.10)
איברי התנועה
שוטונים (flagella)
- מספרם קטן.
- ארוכים.
- איבר חוץ תאי.
- מס’ ומיקום השוטון אופייני למין.
- החיידקים שנושאים שוטונים נחשבים לפתוגניים (גורמי מחלה).
- מעוגנים בממברנת התא.
- השוטון בנוי מהחלבון פלגלין.
- הסיבוב של השוטון הוא כמו פרופלור, ויכול לשנות כיוון.
- נע על צירו המרכזי.
- החיידק זקוק לאנרגיה על מנת לנוע.
שעריות (pili)- לא קשור לתנועה
- רבות וקצרות.
- למינים שונים קיימים סוגי שעריות שונים.
- עשויות מהחלבון שנקרא pilin.
- השעריות משמשות לקוניוגציה מינית או לחיבור-הידבקות (לפני השטח):
מבוא למיקרוביולוגיה- שיעור מס’ 4
מבוא למיקרוביולוגיה- שיעור מס’ 4 (08.11.10)
סיום הליזוגניות- אינדוקציה:
- תא יכול לחיות שנים בצורה של ליזוגן, ואז יכול לקרות משהו שיגרום לו לעבור לשלב הליטי.
- הדבר קורה באופן ספונטני, או בעקבות תנאים סביבתיים קשים כמו:
- דסיקציה– מצב קיצוני של יובש.
- קרינת UV או קרינה מייננת.
- חשיפה לכימיקליים מוטגניים.
חשיבות הליזוגניות
- זהו מודל להשתנות של וירוסים אנימליים.
- שינוי ליזוגני/ שינוי פאג’י: חשיבות קלינית- שינוי אנטיגן, הפרשת טוקסין.
- הרבה פעמים חיידק מסוים היה לא אלים, ואז הוא מקבל מקטע של דנ”א מהפאג’ שמקנה לו תכונות נוספות ויכול להפוך אותו לאלים יותר (למשל תכונה של שחרור רעלים).
- אנטיגן– שם כולל לכל מה שהוא זר לגוף ויכול לפגוע בו.
מדריך לכתיבת עבודה אישית לתיכון
הסביבה החינוכית החדשה – תיכון מקיף ד’ באר-שבע
כתיבת עבודות אישיות במחשב
כתבו: בועז מאור ויעל שגיא
שלבי כתיבת העבודה:
- בחירת הנושא (מתוך מאגר נושאים)
- איסוף מקורות המידע
- החלטה על ראשי הפרקים
- החלטה על “שאלת החקר”
- תכנון דף ‘איסוף מידע לשאלת החקר”
- אישור המורה
- כתיבת העבודה
מטלת ביצוע באזרחות
עיון בסוגיות נבחרות בסיפור “מדירה לדירה” לעגנון
עיון בסוגיות נבחרות בסיפור “מדירה לדירה” לעגנון
תשס”ד
רקע ליצירה
הסיפור פורסם לראשונה בעיתון הארץ ב – 8.12.39 ביחד עם סיפורים נוספים מספר המעשים. אם
ננסה למקם את הסיפור בביוגרפיה של עגנון, הרי שהתקופה המתאימה ביותר הנה 1924 – 1925. ב-
1924 נשרף בית משפחת עגנון בבאד הומבורג שבגרמניה, הוא מוצא לאשתו ולשני ילדיו מגורים
חלופיים בקניגסברג, ועולה בגפו לישראל. כאן הוא גר בתחילה בירושלים, שוהה בתל אביב, מתפעל
מחדשנותה, (“אמריקא”), מרבה לרחוץ בים, עורך סיור בכפרים ובקבוצות ומתפעל מהם מאוד.
ניתן להצביע על קווי דמיון בין הביוגרפיה של עגנון באותה תקופה לזו של דמות המספר ביצירה.
הגוף הראשון, שבו כתובים שני הסיפורים, מבליט את חלקו של ה”אני המספר”,
Continue reading “עיון בסוגיות נבחרות בסיפור “מדירה לדירה” לעגנון” »