פוסט: פתרונות בחינה מהמיקוד למגן בהיסטוריה 1-15

התכוננות למגן בהיסטוריה- פתרון בחינה מהמיקוד:

פרק 1 – יחידת מבוא: 1920-1870
1. השינויים המרכזיים שחלו באירופה בתחומי מדע וטכנולוגיה (תחבורה, תקשורת, תיעוש):
בתחום המדע, הייתה התפתחות מדעית כאשר באוניברסיטאות עסקו במחקרים מדעיים והמדינות סייעו למדענים להפיץ את ההמצאות שלהם. היה שילוב של ההתפתחות המדעית בתעשייה והמדע שהייה בחילה תחום של בודדים הפך לנגיש לכלל האוכלוסייה ונוצר שילוב של המדע בתעשייה, כאשר למשל הומצא מנוע הבעירה הפנימית שבעקבותיו נוצרה תעשיית הרכב והחיבור בין המדע לכלכלה אפשר יצירת מגוון חדש של מוצרים.
חידושי המדע התבטאו בתחומים מגוונים, ביניהם הפיסיקה, הרפואה (עם גילוייו של לואי פסטר על טיהור חלב מחיידקים ופיתוח חיסונים.
פיתוח המדע בשנים אלו שתקופתן נקראה התקופה הדינאמית בשל כל ההתקדמות המדעית שהייתה אז, תרמו לאיכות חייו של האדם והעלו את רמת החיים של המין האנושי, כאשר אפשר החשמל לא להיות תלוי בשעות היום בהן יש אור, והרדיו והטלפון “הקטינו את העולם” וקיצרו מרחקים, הם אפשרו העברת מידע מהירה וברורה. כמו כן התפתחות הרפואה העלתה את תוחלת החיים.

מבחינה טכנולוגית, התפתח מאוד ענף התחבורה, כאשר הייתה התרחבות גדולה של מסילות הברזל וכך היה ניתן להגיע ביתר קלות ליותר ויותר מקומות בעולם ברכבת, ולאחר מכן הופעת הרכב כאשר הומצא מנוע הבעירה הפנימית הגדילה את הניידות ממקום למקום ואפשר להגיע למקומות במסילת הברזל לא הייתה בהן. התעבורה הימית גם היא התפתחה כאשר הופיע מנוע הקיטור ולאחר מכן הכניסו את מנוע הבעירה הפנימית לאוניות. תחום תעבורה חדש נוצר במאה ה20 כאשר האחים רייט הטיסו את המטוס הראשון.

2. הברון רוטשילד סייע להתפתחות הישוב היהודי בארץ ישראל על ידי התגייסותו לעזרת המושבות הראשונות בארץ.
הברון פעל במגוון מישורים ביניהם: פיתוחן של המושבות שכבר היו קיימות בארץ (ע”י מתן עזרה כלכלית בעיקר), קנייה של 300 אלף דונם בארץ והקמה של מושבות חדשות על האדמות הללו ביניהן באר טוביה ומטולה וביסס את החקלאות בהן על מונו קולטורה – בכל מושב היה גידול מרכזי אחד, הוא הקים מפעלי תעשייה ובכך הרחיב את התשתית הכלכלית בארץ של המושבות כמו יקבים בראשל”צ ובזיכרון יעקב, מפעל ליצור בשמים ביסוד המעלה, מטוויית משי בראש פינה ובית חרושת לזכוכית בטנטורה, הוא נתן סיוע סוציאלי על ידי הקמת מרפאות ומוסדות של עזרה לציבור, ושלח פקידים שיפקחו בקפידה על הנעשה בארץ בכדי שההשקעה המרובה שלו בה תניב פירות ולא תיהרס.
לסיכום, הברון תרם כספים ומשאבים רבים לפיתוח הארץ שבלעדיהם לא יכלו היהודים להקים את כל הישובים (אלא אם כן מצאו מישהו אחר שיתרום).

3. המפלגות שהוקמו ופעלו בתקופת העלייה השנייה בארץ הפועל הצעיר ופועלי ציון.
שתי המפלגות היו סוציאליסטיות אך הן נבדלו בדרך יישום האידיאולוגיה שלהן. לדוגמה: הפועל הצעיר תמכו בהתיישבות שיתופית בעוד שפועלי ציון העדיפו ‘מלחמת מעמדות’ כנגד האיכרים בתוך המושבות הקיימות למרות שבסוף גם הם פנו להתיישבות.
העקרונות של מפלגת הפועל הצעיר היו חברה שוויונית- הם פעלו למען הקמת חברה שכזאת, הגנה על זכויות הפועלים מפני שהם האמינו כי יש להגן על זכויות הפועלים כמו הגבלה של שעות העבודה ל8 שעות ביום והקפדה על תנאים הוגנים ונאותים לעובדים. הם דגלו בהגשמת הציונות הם רצו שעמדות פוליטיות תרבותיות וכלכליות בארץ ולהגשים את רעיון הציונות. הם התנגדו למהפכות ולמלחמת מעמדות ודגלו בעבודה יהודית- יהודים יועסקו על ידי מעסיקים יהודים ולא ערבים. הם רצו לבסס את מעמד הפועלים בארץ ורצו שיוקנו להם כספים לשם כך. הם האמינו שיש להתנתק מהגולה ושכל יהודי העולם צריכים להתרכז בארץ ישראל, שיש להקפיד על השפה העברית כשפה השלטת ושפת התרבות בישראל, ורצו ליצור חברת רווחה שתעזור לחלשים שבתוכה.
לעומת זאת, פועלי ציון דגלו במהפכה סוציאליסטית. כמו הפועל הצעיר, גם הם תמכו בשמירת זכויות הפועלים ולחמה למען כך. היא האמינה במלחמת מעמדות ושאפה להפוך את ישראל כולה לסוציאליסטית. כמו כן היא רצתה לחזק את מעמד הפועלים וזאת על ידי הקמת ישובים חדשים שיהיו עצמאיים ויחזקו את מעמד הפועלים ולא על ידי עבודה שכירה בישובים. פועלי ציון האמינו כי השפה השלטת בארץ צריכה להיות יידיש כחלק מהקשר שלהם לגולה.
אף על פי כל הבדלי האידיאולוגיה שלהן, הפעילות היומיומית של המפלגות הייתה דומה ופועלי ציון אף החלו להדק את הקשר שלהם עם הציונות על חשבון המאבק הבינלאומי וגם החלה לדבר עברית(!).
4. שלושה מהקשיים אשר היו לישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת מלחמת העולם ה-1 הם:
א. עם פריצת מלחמת העולם ה-1, אסרו התורכים ששלטו אז בארץ על קיום של קשרי דואר והמסחר עם אירופה. על ידי כך, נותק הקשר עם אירופה והתרומות וכספי החלוקה לא יכלו להגיע ארצה. דבר זה הקשה כמובן על הישוב היהודי שהיה זקוק לכסף.
ב. עם ניתוק הקשר לאירופה על ידי התורכים בזמן המלחמה, הופסק כמובן גם המסחר עם אירופה, ולכן לא יכלו לייצא סחורות דבר שפגע כלכלית בישוב, כמו גם הפסקת היבוא לארץ וביניהם מצרכים חיוניים שלא יוצרו בארץ. המטעים הוזנחו והיקבים ננטשו מאחר ולא היה מי שיקנה את הסחורה.
ג. מאחר והושלט הניתוק הזה בין ישראל לאירופה, לא יכלו להעביר כספים לארץ, והדבר הוביל לסגירת בנקים ולכן ליהודים לא ניתנה אפשרות לאשראי.
כל אלו פגעו בישוב היהודי והקשו עליו מאוד הן מבחינה כלכלית והן מבחינת פיתוח הישוב.

5. עיקרי פעילותו של גדוד “נהגי הפרדות” היה שימוש ככוח עזר יהודי בצבא הבריטי. הגדוד השתתף בקרבות גליפולי בתורכיה
שתי השפעות שהיו לפעילותם של הגדודים העבריים היו:
א. תרומה לכוח של ארגון ההגנה שנוסד ב1920 ושימש כגוף צבאי כנגד המתקפות של הערבים, וזאת על ידי הניסיון הצבאי והקרבי שרכשו חיילי הגדודים, שברובם היו לאחר מכן חלק מארגון ההגנה.
ב. העובדה כי הגדודים העבריים עזרה לצבא הבריטי ונלחמה לצידו ולמענו, תרמה לשיקולי הצהרת בלפור שהשפיעה על הישוב בעתיד, כאשר ינוהל משא ומתן בין חיים וייצמן לבריטים להכרה בארץ ישראל כבית לאומי יהודי, והדבר ייזקף לזכותם של היהודים.
כלומר, הגדודים תרמו הן להתארגנות ההגנה שעזרה להם להגן על עצמם והן להקמת הבית לאומי יהודי בזכות ההשפעה שלה.

פרק 2- בניין הבית הלאומי היהודי בא”י והיחסים בין יהודים, ערבים ובריטים בין 2 מלחמות העולם:

אפשרות ב’:

שאלת נושא:

12. ארץ ישראל בשנים 1936-1939:
1. הישוב היהודי נערך בתקופת מאורעות תרצ”ו-תרצ”ט בתחומים:
א. בתחום הביטחון: התגובה הראשונית של הישוב העברי הייתה הבלגה. כלומר, הישוב היהודי התגונן מפני ההתקפות הערביות, אולם לא יזם תקיפות ותקף את הערבים. הם עשו זאת משום שמנהיגי הישוב סברו כי הבריטים יראו כיצד הערבים תוקפים ופוגעים ביהודים והיהודים לא אשמים ולא תוקפים, שלא יהיה ניתן להפיל את האשמה על שני הצדדים, אלא רק על הערבים. היערכותם של הישוב כללה הקמת מסגרות צבאיות חדשות בשיתוף עם הבריטים כאשר הערבים המשיכו לתקוף ולכן ארגון ההגנה נעשה פחות מתון ויותר תוקפני בלחימה נגדם. הוקם חיל הנוטרים שהיו שומרים יהודים שחומשו בנשק בריטי והוצבו בנק’ חיכוך אסטרטגיות ומטרה להגן על הישובים היהודים וללוות שיירות. הוקמה פלוגת הנודדת על ידי יצחק שדה שהיה מראשוני מפקדי ההגנה. הנודדת פעלה באזור הרי יהודה והוציאה לפועל את מדיניות ה”יציאה מן הגדר” שבמסגרתה הלוחמים לא חיכו עד שהערבים יתקיפו את הישובים אלא יצאו למארבים על צירי ההגעה של אנשי הכנופיות הערביות וביצעו פשיטות על הכפרים שבהם הכנופיות התארגנו. כאן לראשונה נקטו היהודים יוזמה ועברו ממגננה לביצוע התקפות יזומות. כמו כן הוקמו פלוגות השדה- הפו”ש, בפריסה ארצית כמו הנודדת, וגם פעילותן כללה מארבים ופשיטות, שוב, ללא עזרת הבריטים. הם הצליחו להרתיע את הערבים מלהרחיב את פעילותם הצבאית. פלוגות הלילה המיוחדות שאומנו על פי עיקרי ההגנה האקטיבית שכללה מערב נייד ולא נייח, קרב מגע, מהלומות פתע ליליות על ידי כוחות גרילה, תכסיסי הטעיה והכרת שטח האויב. כמו כן נבנתה גדר שנקראה גדר הצפון בגבול לבנון במטרה למנוע חדירות של אנשי כנופיות ומתנדבים ערבים שרצו להשתתף במרד הערבי. הגדר נבנתה על ידי חברת סולל בונה והפועלים אובטחו על ידי חברי פו”ש. כמו כן סולל בונה בנתה מצודות טיגרט כחלק מההיערכות הביטחונית שלה הבריטים בזמן המאורעות.
ב. בתחום ההתיישבות: המציאות הביטחונית הזו, החל מ-1936 גררה צורך בצורת התיישבות מיוחדת- חומה ומגדל. הישובים שהוקמו בצורה זו הוקמו מתוך אינטרס ביחטוני ומדיני. הישוב הראשון שהוקם בשיטה זו היה תל עמל והוקמו עוד כ-50 ישובים באותה צורה. ההקמה התנהלה בשעות הלילה כאשר קבוצות של מאבטחים ומתיישבים הגיעה לשטח המיועד והקימה תוך מס’ שעות חומת עץ ממולאת בחצץ שהקיפה את השטח שבו מוקמו מבני המגורים ובמרכז השטח הוקם מגדל תצפית. הישובים הללו שימשו בעצם מאחזים צבאיים וחבריהם עסקו גם בחקלאות. המיקום של הישובים נבחר לפי הצרכים הביטחוניים, לאורך הגבולות של א”י המנדטורית ועל שטחים שהיו שנויים במחלוקת והיה קיים חשש שיועברו לערבים במסגרת חלוקת הארץ, וכך בעצם קבעו היהודים עובדות בשטח שהבריטים יאולצו לקבל או להתמודד איתם.
ג. בתחום הכלכלה: היערכות הכלכלית של הישוב כללה מגבית כופר היישוב שהפכה למעשה למעין מס צורכי ביטחון והוא נגבה על ידי מנהיגי הישוב ומימן את פעילותה של ההגנה ושלוחותיה. כמו כן במסגרת ההתמודדות של הישוב עם שביתת הערבים, שגרמה להפסקת פעילותו של נמל חיפה, הוקם נמל חדש בת”א וסיוע לאיכרי המושבות שנותרו ללא הפועלים הערביים שלהם. בעקבות השביתה הערבית, הורחבה העבודה העברית ומובטלים יהודים רבים יצאו בעצם נשכרים מהשביתה בכך שתפסו את מקומות העבודה הללו.
2. הסיבות להכרזת השביתה הגדולה של ערביי א”י היו על פי החלטת הוועד הערבי העליון שהוקם בכינוס חירום ערבי שנערך בשכם ב25 באפריל 1936, והיה בראשותו של המופתי של ירושלים, חאג’ אמין אל חוסייני. המטרה הייתה שדרישותיהם אלו ימולאו: שתופסק העלייה היהודית לארץ, שיאסרו על מכירת קרקעות ליהודים, שתוקם ממשלה ייצוגית לפי היחד המספרי (שפירושו רוב ערבי).
השביתה נועדה לפגוע בישוב היהודי שהיה תלוי במשק הערבי.
שביתה זו לא השיגה את מטרתה מאחר והבריטים לא נכנעו לדרישות הערבים ולאחר מעקב דמים ממושך והמשכת המרד, עד לאוקטובר אותה שנה, המהומות שככו כאשר הערבים הכריזו על הפסקת השביתה ועל הפסקת אשר לאחר שרבים מהם הגיעו לסף רעב (בגלל עובדת שביתתם-אין עבודה>אין כסף> אין אוכל), ולאחר שמנהיגי מדינות ערב ביקשו מהם להפסיק את השביתה.
שאלות מבוא:
14. הסיבות לפריצת מאורעות תרפ”א היו:
– ביקורו של צ’רצ’יל בארץ, ראש ממשלת בריטניה באותם ימים, ותמיכתו בישוב היהודי עוררו כעס רב בציבור הערבי.
– המינוי של הרברט סמואל שהיה יהודי לנציב עליון גרם לחששות מצד הערבים שישפוט לטובת הישוב היהודי בשל יהדותו.
– הפצת העיתון “פלסטין”, עיתון שהסית את ערביי יפו נגד האוכלוסייה היהודית בכתבותיו.
– תום תקופת השלטון הצבאי והמעבר לשלטון המנדטורי שהיה שלטון פחות תקיף ופחות קשוח. הערבים ניצלו את העובדה שהשלטון בא”י בשנת 1920 הפך לאזרחי במקום צבאי והדבר אפשר להם לפעול ביד חופשית יותר.
15. התוצאות של מאורעות תרפ”ט היו שלאחר שבוע שלם של פרעות הבריטים הביאו תגבורת צבאית והמהומות הופסקו. 133 יהודים נהרגו ולמעלה מ300 נפצעו. ישובים יהודיים נפגעו ורכוש רב אבד.
המסקנות ממאורעות אלו הוכיחו ליהודים כי אין לסמוך על הבריטים ועל היעילות המיידית שלהם במקרה של מתקפה ערבית – הם לא הגיעו בזמן ועזרו ליהודים, עד שהם נחלצו לעזרה והביאו תגבורת, מס’ רב מאוד של יהודים נהרגו (ההוכחה לכך). יש לחזק את ארגון ההגנה נגד תוקפנות ערבית עתידית. ההגנה יעילה כנגד התקפות ערביות מקומיות ולא מסוגלת להתמודד עם התקפות בהיקף ארצי. לכן הוקמו מערכות פיקוד ארציות להגנה ומערכות מודיעין וקשר ונבנו ביצורים ונסללו דרכים שחיברו בין ישובים יהודיים, נאסף נשק והוחלט על הגנת היישובים כולם. ההגנה הפך לארגון של הישוב כולו ולא רק באחריותה של ההסתדרות. הגיעו למסקנה שהקיצוניות הערבית התחזקה ועלה מעמדו של המופתי של ירושלים כמנהיג של ערביי א”י. הפרעות הללו הוכיחו לערבים שהם מסוגלים לפעול ביעילות בהיקף ארצי והמעשים שלהם מקדמים את עניינם. כמו כן לסכסוך בין ערביי הארת לבין היהודים נוסף פן דתי: סכסוך בין מוסלמים ליהודים שחצה את גבולות א”י. עמדת הערבים התחזקה בזכות אהדת המנהיגים המוסלמים מכל העולם והחשש לגורל הר הבית.
בעקבות הפרעות וכתוצאה מהמשבר לאחר דוח ועדת שאו, מינתה ממשלת בריטניה ועדת חקירה נוספת – ועדת סימפסון, שבראשה עמד המומחה להתיישבות- ג’ון הופ-סימפסון. סימפסון קבע שהעליה וההתיישבות היהודית דוחקות את רגלי הערבים ומשום כך יש לאסור על היהודים שני דברים: לעלות לארץ- למעט בעלי הון שיתרמו לפיתוח הכלכלי בארץ, ואיסור לקנות אדמות, כך שאת הקרקעות שנותרו יש לחלק לכפריים הערבים. לאחר פרסום הדוח במאי 1930, הכריזו היהודים על יום שבתון כמחאה על עצירת העלייה. גל המחאה פשט בקהילות היהודים בעולם כולו.