1. שתי האפשרויות להסבר הצירוף “מלך חדש” בפסוק ‘ויקם מלך חדש על מצרים’ הן שקם מלך חדש לשלטון או שקם מלך שדעותיו שונות וחדשות.
2. פירושו של יוסף בן מתתיהו קרוב יותר לפירושו של רב מאשר של שמואל מפני שרב אומר שהמלך הוא חדש ויוסף אומר שקמה שושלת חדשה והכוונה בעצם מצטלבת מכוון שאם קם מלך חדש תהיה לו גם שושלת.
השלב הרביעי בשעבוד/ עמ’ 23, תר’ 34:
ד. כוונת האמירה ‘עברנו את פרעה- נעבור גם את זה ‘משירו של מאיר אריאל, אומרת שאחרי שהיה לנו –כלומר לאבותינו במצרים כ”כ קשה במידה עצומה ואחרי שהם עברו את זה אין משהו שלא נוכל לעבור- שיהיה יותר קשה מזה.
אני אוכל להשתמש באמירה זו כשאני אני ניצבת בפני משהו שאף פעם לא עשיתי ואני מפחדת לעשות או שיש לי ספקות אם אצליח לעשות אותו.
סיפור לידתו והצלתו של משה/ עמ’ 25, תר’ ג’:
2.דו –שיח:
אמו של משה:” אוי, אני לא יכולה לשאת עוד בפחד הזה, מה יהיה אם מישהו יגלה אותו? איך אוכל לעמוד בזה? הוא כבר ממש גדול..”
האב: “אל תדאגי, הצלחנו כבר 3 ירחים… אני בטוח שנצליח..”
האם: “אבל… חשבתי על זה קצת.. אולי ישנה דרך להציל אותו ואותנו… אם נתפס גם אנחנו נענש”
האב: “איזו דרך???”
האם: “טוב.. אני מגלגלת את הרעיון הזה בראש שלי כבר זמן רב.. ו.. אולי נוכל להשאיר אותו במקום בו מישהו אחר יאסוף אותו ויטפל בו…”
האב: “אני לא חושב.. באיזה מקום נשאיר אותו? יגלו אותו וירצחו אותו…”
האם: ” תקשיב לי.. חשבתי אולי על היאור.. אם מישהו מצרי ימצא אותו וירחם עליו.. אולי יש עוד תקווה.. “
האב: “יש… את צודקת! זה מה שנעשה”
הסנה הבוער/ עמ’ ,40 תר’ 5, סעיף ג’:
1. לדעתי הסנה הבוער שלא אוכל מסמל את עם ישראל שבעצם לא נכנע למצריים והצליח לברוח לישראל, הסנה – צמח שנשרף קלות ובמהירות לא נשרף וממשיך לבעור וכך גם עם ישראל- חיי במצרים ועובר את השעבוד של פרעה ולמרות זאת לא מובס.
2. לדעתי, מצד אחד הפרשנות הסמלית במקרה זה הכרחית משום שבמקרה הזה העם שלנו באמת עמד בשעבוד מצרים ולא הובס כשם שהסנה לא נשרף וזה נותן הרבה משמעות לסיפור ומראה את העניין במשליות. מצד שני, גם אם לא היה זה סנה בוער אלא משהו אחר לא הגיוני כמו לדוגמא חיה מדברת עדיין היה עולה העניין שב”ני עברו את שעבוד מצרים ולא הובסו למרות כל מה שעבר עליהם.
סיפור לידת משה וסיפור לידת סרגון מלך אכד/ עמ’ 29, תר’ 6:
שונה דומה
1. אמו של סרגון נטשה אותו בגלל שהיתה כוהנת ובדת לכוהנת אסור להרות, לעומת אמו של משה שנטשה אותו בגלל המצריים.2. כל אחד מהם הושאר בנהר שונה- משה בסוף וארגון באשר סיני.3. האנשים שמצאו אותם היו שונים- משה נמצא ע”י בת פרעה ולעומת זאת ארגון נמצא ע”י לאקי שואב המים. 4. משה הושאר בתיבת גומא עם חמר וארגון בסל נצרים. 1.לשיניהם היו אמהות שלא יכלו להחזיקם מסיבות של דת ואילוץ. 2. שתיהן ילדו אותם בכל זאת, וגידלו אותם זמן קצר.3. שתיהן השאירו אותם על נהר בתיבה.4. שניהם הפכו בעצמם למנהיגים גדולים בעקבות זאת.
פעילות נוספת
שמות פרק א’- סיכום מצב:
ישראל מצרים
שלבי שעבוד מצרים/ שמות א’:
א. (11-12) מינוי שרי מיסים ובניית ערי מסכנות לפרעה.
ב. (14-13) העבדת ב”ני בפרך בחומר ובלבנים וכל עבודת השדה.
ג. (15-20) פנייה למיילדות להרוג את הזכרים היהודים שנולדים בלבד.
ד. (22) ” כל בן היילוד היאורה תשליכהו”
חלקה של כל אחת מהנשים להצלת הילד משה:
בת פרעה אחות הילד אם הילד
“ותרא את התיבה””ותיקחה ותפתח ותראהו” (הבינה שזה בן עבריים) “ותחמול” “ותתצב מרחוק”, “ותאמר אחותי לבת פרעה”(הצעה להביא מינקת), “ותלך העלמה” “ותקרא את אם הילד” “ותרא אותו כי טוב הוא”, “ותצפינהו 3 ירחים”, “ותיקח לו תיבת גומא ותחמרה בחימר”, “ותשם בה את הילד”, “ןתביאהו על שפת היאור” פעולותיה
מפאת חמלה ורחמים. אהבה, דאגה ומסירות לאחיה. אהבה, דאגה, מסירות לילד שלה. סיבות פעולותיה
שלושת הסכסוכים:
סכסוך 3 סכסוך 2 סכסוך 1
הרועים עם בנות מדין. שני עבריים. מצרי לעברי. בין מי למי
מי ישקה ראשון את העדר. ריב בני השנייה- אין פירוט. לא ידוע, כנראה חשב המצרי שהעברי עושה משהו לא כראוי. נושא הסכסוך
השקיית צאן הבנות. נסיון לפתור את הסכסוך. הריגת המצרי וטמינתו בחול. תגובת משה
חוש צדק, רצון להגן על החלש. חוש הצדק. צו מצפוני, חוסר הצדק בהתנהגות המצרי, הזדהות. מה מניע את משה להתערב
רודף צדק, אכפתי אמיץ, רצון לעזור לחלש רודף צדק, נכון לעזור לצודק. אכפתיות, רודף צדק, (רוצה להגן על החלש). תכונות משה הבאות לידי ביטוי
