פוסט: סלעים ותאוריית נדידת היבשות

סלעים:
סלע הוא גוש מוצק ולעיתים גדול העשוי ממאגמה או מסחף.
ישנם שלושה סוגים של סלעים המרכיבים את הקרום בכדור הארץ:
סלעי יסוד, סלעי משקע וסלעי תמורה.
סלעי יסוד- ישנם 2 סוגים של סלעי יסוד: סלעי תהום וסלעי געש. סלע געש (או פרץ) נוצר מהתפרצות המאגמה מן הגלימה אל הקרום ובמגע עם אוויר היא מתקשה במהירות, והופכת לסלע. בגלל ההתקשות המהירה סלעי געש עשויים מגבישים קטנים שכמעט לא נראים לעין. סלע תהום נוצר גם הוא מהתפרצות המאגמה אל הקרום, אך הוא לא בא במגע עם האוויר, ומתקרר באיטיות. בגלל ההתקררות האיטית סלעי תהום עשויים גבישים גדולים מאוד.
 סלעי משקע- ישנם 2 סוגים של סלעי משקע: סלעי משקע ימיים וסלעי משקע יבשתיים. סלעי משקע ימיים הוא סלעים שנוצרו מסחף, שברי עצמות וכו’ ששקעו במעמקי הים, ובעקבות הלחץ של המים התקשו, והפכו לסלע. סלע משקע יבשתיים הם סלעים שנוצרו גם הם מסחף, הגשם שירד הפך את הסחף לעיסה דביקה, שכאשר התייבשה הפכה לסלע. סלעי משקע ימיים הם קשים יותר מסלעי משקע יבשתיים מפני שבלחץ המים הסלע היה נתון ללחץ חזק שהקשה אותו, דבר של היה באחד המאפיינים הבולטים של סלעי משקע הוא הימצאות מאובנים* בתוכם. סלעי משקע נקראים גם סלעי שכבה וסלעי הרבדה.

*מאובן הוא בעל חיים או צמח שהפך לאבן, או שגופתו או צורתם נשתמרו בסלע עצמו.

דוגמאות לסלעי תהום בישראל- בזלת, סקוריה
דוגמאות לסלעי געש בישראל- גרניט,
דוגמאות לסלעי משקע יבשתיים בישראל- אבן החול, כורכר
דוגמאות לסלעי משקע ימיים בישראל- גיר, דלומיט, קירטון, גבס
ניתן לזהות סלעים לפי מספר מאפיינים:
צבע, הימצאות מאובנים, תכולת סידן (תוסס בחומצה), רמת קשיות, התפוררות ומקום הימצאות. הצבע יכול לעזור לפעמים. צבע כהה יותר יהיה בדרך כלל של סלע יסוד וצבע בהיר יותר יהיה בדרך כלל של סלע משקע. הימצאות מאובנים ותכולת סידן גבוהה תהיה רק בסלעי משקע, בייחוד ימיים. ישנה דרך לבדוק את רמת הקשיות של הסלע:
קשה מאוד- לא נחרץ בציפורן ולא נחרץ במסמר
קשה- נחרץ רק במסמר
רך- נחרץ גם בציפורן וגם במסמר
רך מאוד- מתפורר, נגרס
אם מוצאים סלע בקרקעית אוקיינוס או ים, רוב הסיכויים שהוא סלע משקע ימי וכו’.

תורת נדידת היבשות:
וגנר טען שהיבשות נעות כל הזמן, ולפי מיליוני שלנים הן היו מחוברות ליבשת אחת. הוא גם הביא לכך גם כמה עדויות:
יבשות מתאימות זו לזו בצורתן, כמו פאזל, בעיקר אמריקה הדרומית ואפריקה. ישנן עדויות שאנטרקטיקה, חלק מאמריקה הדרומית, אפריקה, הודו ואוסטרליה היו מכוסות קרח. ההרים של גרנלנד, אמריקה הדרומית, סקוטלנד וסקנדינביה בני אותו גיל ויש להם אותו כיוון. נמצאו מאובנים של זוחלים קטנים באפריקה ואמריקה הדרומית על סלעים בני אותו גיל, והם לא נמצאו בשום מקום אחר בעולם. וגנר אומנם הביא הוכחות לקיומה של תנועת יבשות, אך הוא לא הסביר מהו הכוח המזיז את היבשות, והטענה נדחתה. תנועת היבשות גורמת גם לתופעות טבע כגון:
רעידות אדמה, התפרצויות הרי געש, יצירת אוקיינוסים, יצירת הרים.
מאוחר יותר גילה ארתור הולמס מהו הכוח המזיז את היבשות, וכינה אותו זרמי מערבל או זרמי הסעה. זרמי המערבל דומים לכוס מים שתחתיתה מחוממת. כאשר מתחממים המים הם מתחילים לנוע כלפי מטה, ואם יניחו עליהם חתיכות עץ, הם ינועו יחד עם המים. המים הם בעצם המאגמה, שמתחממת ומתחילה לנוע, חתיכות העץ הם היבשות, שנעות יחד עם המאגמה. היבשות בנויות מלוחות, שהם בעצם היבשות שבין סדק אחד לשני. את קרום כדור הארץ בונים 22 לוחות ולכל אחד שם. הלוחות יכולים להתרחק אחד מהשני, וכך ליצור ים או אוקיינוס או להרחיב ים או אוקיינוס קיים, הלוחות יכולים להתקרב זה לזה וליצור הר, הלוחות גם יכולים להתקרב זה לזה ושאחד יעלה על השני והלוחות גם יכולים לנוע במקביל, שניהם לאותו כיוון.