הסטטוס-קוו

עם הקמת המדינה נוצרה מחלוקת בין הציבור החילוני לדתי בנוגע לערכה ויחסי דת מדינה . כדי לפשר בין הצדדים הוחלט על הסטטוס קו- שמירת המצב הקייםב 4 תחומים:
אישות-בידי בתה”ד הרבניים.
שבת – יום המנוחה לחוקים(תחבורה ,תעסוקה,..)
כשרות-שמירה על כשרות במוסדות ממלכתים(צה”ל,משטרה..)בהשגחת הרבנות
חינוך-אוטונומיה לחינוך הדתי
מעמדו המשפטי של הסטטוס קוו- הוא אינו מסמך משפטי, נובע מהבנה הדדית
למרות שאינו מעוגן בחוק נחקקו לפיו חוקים. הפרה של ההסכם היתה במהפכה החוקתית(בג”צ שקדיאל) שכן חוקי היסוד כבוד האדם וחירות וחופש העיסוק נוגדים אותו ובעלי מעמד גבוה בחוק.
מצדדי ההסכם מתנגדי ההסכם
הסכם שיש לכבדו(בגלל עברו) הסכם ישן ללא תוקף משפטי
פגיעה בהסכם היא פגיעה בחרדים לגיטמציה מבג”צ (גיור רפורמי)
ההסכם עוזר לגשר על הפערים”הדבק נחקקו חוקים דתיים שעוקפים את ההסכם
הלאומי” מונע מחלוקות כיבוד חוקי היסוד שנוגדים את ההסכם

מיהו יהודי- (בג”צ שליט),(בג”צ האח דניאל) – השאלה עוררה מחלוקות רבות יהודי=בן לאם יהודיה או שנתגייר ואינו בן דת אחרת.גיור רפורמי רק בחו”ל
הדת היהודית במגילת ישראל- בחלק ההיסטורי- דגש על היסטוריה ומסורת בחלק האופרטיבי- דגש על מדינה יהודית , עלייה יהודית,העם היהודי ,שלום עם העם הערבי ,קריאה ליהודי התפוצות להתלכד. בחלק השני- חשיבות הדת.
יהודי התפוצות- חובתה של מדינת ישראל להתקשר עם יהודי התפוצות לפעול לעליית יהודי התפוצות ולשמש כמקלט לכל יהודי העולם. יהודי התפוצות תורמים במדינה כספית ושומרים על קשר איתה.
במגילת העצמאות -התחייבות לאפשר לעם היהודי לעלות,רואים בדת כבסיס לזיקה שנשמרת בעזרתמוסדות(הסוכנות היהודית,מוסדות בינ”ל.הקשר החוקי רק בחוק השבות.
פרק 5- זכויות האזרח
בישראל עדין לא מעוגנות(אין חוקה)
זכות לחיי חרות כל אדם בן חורים (אם לא פגע באדם אחר)חופש התאגדות (בג”צ אל ארד) ,ביטוי(בג”צ כל העם),אמונה,דת(בג”צ פרץ) ,עיסוק , (חוק יסוד, בג”צ מיטרני), תנועה(בג”צ דהאר)
הזכות לשיויון-שיוויון(חוק שיוויון זכויות האישה,שירות הביטחון,פרישה שווה,שיוויון הזדמנויות בעבודה,לימוד חובה וכו)
הזכות לשיויון לאומי- (במגילת העצמאות ובחוקי היסוד)ערבים יהודים.
מתבטא ב: חוק השבות וכו.
הזכות לשיויון לאומי – בחזקת חף מפשע .כל אדם זכטי להליך משפטי שווה.
זכויות פוליטיות- נחוצות לסדר המדיני והדמוקרטיה:
הזכות לבחור ולהבחר, כות ההתאגדות המפלגתית כל עוד לא פוגע בעקרונות המדינה והדמוקרטיה(כך), הזכות להפגין(בג”צ לוי).
מוסדות המגינים על זכויות האזרח- בג”צ- סעד בעבור הצדק עניינים שבתיה”מ האחרים לא עוסקים בהם ,כל אדם יכול לעטור,סמכות שיעורית – כל עוד המקרה לא בסמכות רשות אחרת,לא ניתן לערעור, ארכאה אחרונה.
האגודה לזכויות האזרח- מגינה על זכויוית אדם -פעילות חינוכית ,מפנה לבג”צ,
פרסום דוח על מצב הזכויות בארץ .
התנועה למען איכות השלטון בישראל- שומר על טוהר השלטון בעזרת בג”צים וחשיפות ,גוף חיצוני ללא נטייה מפלגתית
נציב תלונות ציבור- מבקר המדינה – מברר תלונות אזרחים ,כל אזרח יכול לפנות, שומר על זכויות אזרח מול רשויות המדינה ,דוח מבקר המדינה
מגבלות וקשיים – עקב המצב הקיים נאלצת המדינה לפגוע לעתים בזכויות
חוקים- חוק הבקרה והתכנון(הפקעת אדמות) תקנות לשעת חרום-מותר לממשלה או לשרים במצבים מסוימים להתקין תקנות שסותרות חוקים וזכויות פרט ללא אישור הכנסת *יש שרואים בהן סכנה לדמוקרטיה ,תוקפם לשלושה חודשים .צנזורה- צנזורה צבאית – בסמכותו לפסול פרסומים העלולים לפגוע בבטחון המדינה (אינו נתון לביקורת) . צנזורה על סרטים
פרק 6 – שאלת החוקה
הצורך בחוקה-מהוה שלד למוסדות השלטון ,כלי חוקתי שמעגן בתוכו עקרונותיה החוקים וזכויות האזרח,תפקידי המוסדות ויחס שלטון-אזרח.תורמת ליציבות פוליטית, מרסנת מוסדות שלטון.
יחס המגילה לחוקה- קובעת שתהייה חוקה ע”י האסיפה המכוננת.
מצדדי ההחוקה מתנגדי החוקה
יציבות מדינה בהתאוותה
ההתחיבות לכתוב במגילה המגילה אינה מעוגנת בחוק
חוקה מגינה על זכויות אזרח ,שומרת על הדמוקרטיה וזכויות הפרט חוקה תגרום למחלוקות
ערך חינוכי מצב ביטחוני
מאחדת ומגבשת לפי הדתיים חוקי התורה מעל לכל
אפשר לשמור על זכויות הפרט ללא חוקה (בריטניה)
הנימוק הסטיסטי מייצגת רק את היהודים בארץ

סוגי חוקות-חוקה פורמלית – כתובה ,מבטלת חוק הסותר את עקרונותי(ארה”ב)
חשיבותה :מאגדת את כל חובות וזכויות האזרחים, כל נהלי וחוקי מוסדות השלטון מגבילה ומרסנת את רשויות המדינה , שומרת על זכויות הפרט,סמל לאחדות העם ,קשה לשנותה .,ניסוח קצר.חוקה מטריאלית(בלתי כתובה)-אוסף של חוקים שנוגעים לסמכויות ומוסדות המדינה .ללא מעמד עליון פחות נוקשה וקלה לשינוי,אוסף של נהלים ,חוקים ותקדימים משפטיים(אנגליה).
פשרת הררי- פשרה שנוצרה לאחר המשבר עקב שאלת החוקה(1950) שקובעת שמבנה החוקה יהיה פרקים פרקים ,וכל פרק יהווה חוק יסוד ובעתיד יאוגדו כל חוקי היסוד לחוקה. חשיבותה היא במצאת פתרון לשאלת החוקה.עד היום נכתבו 11 פרקי יסוד שמהוים את הבסיס לחוקה הפורמאלית שמתהווה.(ע”מ 71)
המהפכה החוקתית- חוקי יסוד חופש עיסוק וכבוד האדם וחירות.שניהם עוסקים בזכויות האדם.
מעמד החברתי של חוקי היסוד- זהים במעמדם לשאר חוקי הכנסת וחוק רגיל שנחקק אחריהם הוא הקובע.השוני הוא בתוכן: עוסקים בסמכויות של רשויות המדינה ושמירת זכויות האדם,וניסוחם קצר וכולל את העקרונות הבסיסים לעומת חוקים רגילים שמפורטים ושוני נוסף הוא בשיריון. ישנם ארבעה סוגי שיריון:חוק יסוד משוריין(חופש העיסוק)- ניתן לשנותו ברוב מוחלט(61 ומעלה) וכאן עליונותו .חוק רגיל אינו יכול לסתור חוק יסוד משוריין.
ההבדלים בין חוקי יסוד לחוקה –

קטגוריה חוקי יסוד חוקה
הליך השינוי חוקי יסוד שאינם משורינם הם כחוקים רגילים (ניתן לשנותם ברוב רגיל. קשיחה וקשה לשנותה
מעמד כלפי הציבור אינם משתקפים כחוקה עתידית(מעמדם שווה לחוקים רגילים הציבור רואה בה ערך עליון
הליך החקיקה ע”י הכנסת כמו חוק רגיל אסיפה מכוננת(נוהל מיוחד)

הכנסת כרשות מכוננת- חקיקת חוקי היסוד הנחשבים כמהפכה החוקתית הופכים את הכנסת לרשות מכוננת בפעולה.
פרק 7 – הבחירות בישראל
שינוי שיטת הממשל- עד 96 השיטה היחסית רק מפלגות ולאחר הבחירות היה הנשיא מטיל על הח”כ שלדעתו צריך להרכיב את הממשלה.על הח”כ שמקבל אאת המשימה יש 21 יום להרכיב ממשלה (לנשיא אפשרות לתת הארכה של 21 ימים החל מ96 התהליך פוצל לשתי מערכות נפרדות :בחירה ישירה לרוה”מ(נבחר מי שקיבל מעל 50% מהקולות הכשרים אם אין הולכים לבחירות חוזרות אחרי שבועיים ומי שקיבל את מירב הקולות נבחר) ובחירות יחסיות לכנסת.
שיטות של בחירות-
השיטה היחסית
יתרונות חסרונות
משקפת את רצון הבוחרים ,מייצגת ריבוי מפלגות שגורם לסחטנות פוליטית
ארציות ולכן נושאים כללים התעלמות מבעיות איזוריות
יצוג מפלגות מיעוט(דתיים, עולים) אין יחס אישי
השיטה הרובית
יתרונות חסרונות
משטר דו מפלגתי,יציבות(אין סחטנות) עיסוק באינטרסים איזוריים
קשר בוחר-נבחר(התחייבות לאזורו) אין קשר בוחר נבחר ,נציגי מפלגה או נציג ?
נציגים בעלי קריזמבה ורמה גבוהה שלטון מיעוט
עיות קולות הבוחרים
השיטה המעורבת- מיזוג שתי השיטות חצי מחברי הפרלמנט ביחסיות וחצי באזוריות(שתי פתקים).
יתרונות חסרונות
יצוג כל הזרמים וכל האזורים ריבוי מפלגות
אין אינטרסים אישים(לא לאזור ולא למפלגה) יקרה(מספר כפול של נבחרים
מבטיחה כניסת פוליטיקאים מוכשרים
מאפייני שיטת הבחירות בישראל- כלליות ,אישיות ,ישירות ,שוות,חשאיות ,יחסיות , רוביות.
הויכוח על שיטת הבחירות- רבים טוענים כי השיטה הקיימת אינה טובה ואינה מתאימה למצב הקיים וגורמת לשחיתויות .עקב :סחטנות פוליטית, אינטרסי המפלגות ,ואובדן קולות ואי יצוג שווה (עקב העלאת אחוז החסימה) וביטול הקשר בוחרים נבחרים בשיטת הבחירות היחסית ארצית.ודורשים את השיטה האזורית רובית: לדעתם השיטה תוריד את כוחן של המפלגות הקטנות,תגדיל את הקשר בוחרים נבחרים ולכך שיבחרו נציגים שהם מכירים אישית.
יש שמסתייגים משתי השיטות ודורשים לקים בחירות מעורבות בשתי אפשרויות:
ח”כים ביחסית ח”כים באזורית מס. אזורי בחירה
אפשרות א’ 40 80 20
אפשרות ב’ 60 60 60
הזכות לבחור ולהבחר – הזכות לבחור זכות יסוד פוליטית שיש לכבדה במלואה נחלת כל האזרחים.כל אזרח מגיל 18 ומעלה שרשום בפנקס הבוחרים.
הגבלות- הבוחר חייב להיות בארץ(למעט:נציגויות, שגרירויות וימאים).
– תעודת זהות.
הזכות להבחר – לכנסת:מעל גיל 21 בעל אזרחות ישראלית בלבד וחברות במפלגה (מלבד הנשיא ,הרבנים הראשיים,קציני צה”ל בתפקיד ,שופטים, דיינים ועובדי מדינה בפועל. מאפשר לקציני צה”ל ועובדי מדינה להבחר אם התפטרו.
לראשות הממשלה :מעל 30 ,לעמוד בראש מפלגה , לא כיהן ב7השנים האחרונות רצף.הזכות להציע מועמד :סיכעה בעלת לפחות 10 חברים והגישה רשימה לכנסת או מספר סיעות יוצאות או 50,000 בעלי זכות בחירה.
תעמולה וטוהר הבחירות- חייבת להשמר נקייה ,לשמורעלעיקרוןהשיווין,ולהבטיח חופש ביטוי. דרכי הביצוע הם: איסור על תעמולה המנוגדת בחוק :במקומות ציבורים ,בעזרת מטוסים או ספינות וביום הבחירות.הגבלת התעמולה באמצעי התקשורת 90 יום לפני הבחירות ,60 יום לפני הבחירות איסור על תעמולה בכלי התקשורת האלקטרונים,30 יום לפני הבחירות איסור על שידור ארועים שמועמדים לוקחים בהם חלק ועל ראיונות עם מועמדים.אך יש זמן תעמולה מוקצב לכל מפלגה לפי גודלה (עובר את פיקוח יו”ר ועדת הבחירות)( 30 יום).
מודעות רק על לוחות מודעות שיועדו לכך.
טוהר הבחירות- ע”צ לקיים מערכת בחירות נקייה ללא שחיתויות וזיופים ועדת הבחירות המרכזית שפועלת תחת חוק הבחירות ותפקידה פיקוח על מערכת הבחירות. בראשה עומד שופט בה”מ העליון ובתוכה 30 נציגי הסיעות. הדרכים להבבטחת טוהר הבחירות: אישור הרשימות המתמודדות- 35 יום לפני הבחירות , גם בודקת אם המצע דמקורטי (בג”צ ירדור).חוק מימון המפלגות כל סיעה ע”פ גודלה בכנסת . שמירת חשאיות ההצבעה- פרגוד , מעטפות אטומות.
ועדות פיקוח- שלוש רמות :ועדת קלפי- ביום הבחירות ,נציגי המפלגות(לפחות 3). ועדת בחירות אזורית- ארגון מערכת הבירות באיזורה ,מתמנית ע”י ועדת הבחירות המרכזית היו”ר שלה שופט שמונה ע”י בה”מ העליון תפקידה למנות ועדות קלפי וסיכום ספירת ועדות הקלפי. ועדת הבחירות המרכזית – אסור לסגן או סגן שר להשתתף . תפקידיה :לאשר רשימות מועמדים , דמי עירבון מרשימות חדשות ,מינוי יעדות איזוריות ,פיקוח ,סיכום מספר הקולות וחלוקת למנדטים.
קביעת התןצאות לבחירות לראשות הממשלה – יותר ממחצית הקולות ,בבחירות החוזרות שתי המועמדים עם מספר הקולות הגדול.
תוצאות הבחירה לכנסת- חישוב מספר הקולות הכשרים, קביעת אחוז החסימה 1.5% ,חישוב המנדטים :מציאת המודד= מושב בכנסת ונשארים עודפי קולותבהתחלה שיטת העודף הגודל והיום הסכמי עודפים ושיטת עופר באדר.
העלאת אחוז החסימה ל 1.5%
בעד נגד
יציבות פוליטית(ע”יצמצום מס. מפלגות) עיות ההצבעה,אנטי דמוקרטי
מונע פיצול יתר ביזבוז של קולות והתעלמות מחלק מהציבור
ערעור על תוצאות הבחירות- לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה בנימוקים: אי כשירות הבוחרים – זיוף קולות, הצבעה כפולה… אי דיוקים במנין הקולות הכשרים וניהול כושל של הקלפיות. צריך להיות מוגש לבהמ”ש המחוזי תןך 14 יום(אפשר לערער לעליון).
פרק 8 – המפלגות בישראל
מהי מפלגה?- גוף פוליטי בעל מצע ששואף ליצוג בשלטון ולהשפיע.
מערכת מפלגתית- מערכת רב מפלגתית- מתונה 6-4 ,קיצונית 7ומעלה(ישראל)
דו מפלגתית (ארה”ב) חד מפלגתי(דיקטטורה).
הצורך במפלגות-(תפקידיהם) התמודדות שלטונית – איחוד האזרחים למצע משותף ולנסות להנחיל זאת לשאר.ביטוי לרצון האזרחים – בגלל הפלורליזם בחברה הישראלית המפלגות מספקות מסגרת פוליטית לכל אזרח לפי השקפתו. טיפוח מנהיגים- המפלגות מספקות”סוס רכיבה “למנהיגי העתיד שרוצים להגיע להישגים. שמירה על עקרונות דמוקרטיים – המפלגות שומרות ומאזנות זו את זו (חוק המפלגות).יוזמה לשינויים פוליטים- יוזמות שינוים פוליטים(ע” י חקיקה )
לעורר ויכוח ציבורי.
חוק המפלגות(ע”מ 109)- מכיר במפלגה ככלי דמוקרטי חשוב לניהול חים פוליטים
.סעיף 1 – כל מפלגה חייבת ב:אידיאולגיה ,פעילות חוקית, יצוג בכנסת. סייגים לרישום מפלגה: אם במטרותיה או מעשיה שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית , הסתה לגזענות , יסוד סביר כי המפלגה תשמש מסווה לפעילות בלתי חוקית. איסור על חברות ביותר ממפלגה אחת.
פרק 9 – הבחירה הישירה
בחוק יסוד :הממשלה פיצול לשתי בחירות שונות .
נחקק על מנת להוריד את הסחיטה של המפלגות הקטנות.
מטרת החוק- לאפשר לרוה”מ לפעול בחופשיות ללא פגיעה במפלגות הקטנות.
תנאי המועמד לבחירה- ע”פ התנאים :רוה”מ מכהן מכוח היבחרו בבחירות.
המועמד כשיר להיות מועמד לכנסת ומעל גיל 30 . עומד בראש רשימה לכנסת ,קיבל למעלה ממחצית הקולות הכשרים.בחירות חוזרות…
השינויים העיקרים בחוק – כוחו של רוה”מ נובע מהעם.בממשלה יכהנו 18 שרים ו6 סגני שרים.לא יתמנה לשר מי שהורשע בעבירה שי עמה קלון.אי אמון ברוה”מ ברוב מוחלט. אי אמון ברוה”מ גורמת להתפזרות הכנסת.רוה”מ הממשלה רשאי לפזר את הכנסת ולגרום לבחירות חדשות (גם לרוה”מ).אם לא התקבלהתקציב בתוך 3 חודשים הכנסת מתפזרת .
יתרונות חסרונות
מחזק את מעמד רוה”מ סיכוי שרוה”מ לא יוכל להקים ממשלה
מונע סחטנות פוליטית
המועמד עלול לקנות את לב הציבור
העם מחליט באופן ישיר(איכות המועמד) ללא קשר לכישוריו
יתר חשיבות לחוק התקציב שיטה חדשה שעדין לא נוסתה
החוק לא עמד במבחן המציאות והסחטנות לא נמנעה.
פרק 10 – הכנסת
הרשות המחוקקת בישארל גוף ריבוני עליון והמקור העיקרי לחקיקה
נהלים – הח”כים הנבחרים נשבעים אמונים למדינה ולמלא את שליחותם בכנסת נאמנה . הדיונים באולם המליאה ,הפרוטוקל של ישיבות הכנסת נקרא דברי הכנסת .
תפקידי הכנסת – חקיקת חוקים – קובעת את חוקי המדינה .פיקוח על שתי הרשויות האחרות – באמצעות :התקציב , ועידות הכנסת , הצעות חוק ואי אמון. וחקיקת חוקים. אישור התקציב , בחירת בעלי תפקידים גבוהים – נשיא המדינה ,מבקר המדינה , ושני ח”כים בועדה למינוי שופטים. אוזן קשבת לעם – באמצעות :שאילתות ,הצעות לסדר היום,השתתפות בועדות .
סדרי עבודת הכנסת – ע”פ תקנון הכנסת וחוק יסוד הכנסת – נוהלים עבודת הכנסת ,כהונתה ,עבודתה וחובות וזכויות הח”כים שיטת הבחירות וכו.
תקנון הכנסת – תקנות וכללים בנוגע לעבודת הכנסת הח”כים יכולים להציע בו שינוים מדבר על: סיעות ,ח”כים ,ארגון הכנסת באמצעות היו”ר וסגניו בתקציב בועדות תסדר היום,שאיתות וכו.
משכן הכנסת- אולם המליאה – דיוני הכנסת וההצבעות ,יציע הקהל-עיתונות ואורחים ,לשכות – משרדי נשיאות הכנסת ,חדרי הועדות,חדרים נוספים ומזנון הכנסת .המשכן מוגן אסור להכנס אלא במועדים שהנקבעו ואסור להפגין.
תפקיד הח”כים- השתתפות בדיוני המליאה -נוכחות בהצבעות…
פעילות מפלגתית, השתתפות בועדות , ארועים ועצרות ממלכתיות,יוזמות פרלמנטריות- כמו הגשת חוקים,שאילתות… ,דיפלומטיה -תקשורת..
נשיאות הכנסת – לוח הזמנים וקשרים בין סיעות קואליציה לאופוזיציה.
יו”ר הכנסת – ח”כ מהקואליציה נבחר בישיבה הראשונה ואינו משתתף בדיונים
תפקידו:ניהול פעילו ת פרלמנטרית, ארגון וניהול הישיבות,עריכת ההצבעות , ייצוג הכנסת , אחראי לחבינות הח”כים והמשכן ,אחראי לצוות העובדים ,ממלא מקום נשיא המדינה ,אחראי לשכר הח”כים ,אחראי על ביצוע חוק מימון המפלגות. סגני היו”ר עוזריו , נבחרים ע”י הכנסת ,משתתפים בועדות ממלאי מקומו.
ועדות הכנסת – נקבעים בהתאם לנציגות סיעתית ונבחרים ע”פ כישורהם ח”כ יכול להשתתף בכמה ועדות שרים וסגניהם לא יכולים להשתתף.
תפקידי הועדות – קידום נושאים העומדים על הפרק ,עניניות(מומחים).
טיפול בהצעות חוק (אחרי קריאה ראשונה), פיקוח על המשרדים הממשלתים, יזימת הצעות חוק , טיפול בפניות אזרחים.
פירוט ועדת הכנסת – ועדת חוץ ובטחון- מדיניות חוץ ובטחון (דיונים חשאיים).
ועדת הכלכלה – מסחר תעשייה … ,קשר עם ראשי המשק.
ועדת הכספים – תקציב מטבע מיסים… ,קשר עם השרים כלכלים
ועדת הכנסת -תקנון, חסינות המלצה על מינוי המבקר…קשר עם נשיאות הכנסת ועדת חוק חוקה ומשפט- חוקה חוקי יסוד בועדה משפטנים קשר עם שר המשפטים והיועץ המשפטי.
ועדת העבודה והרווחה , ועדת הפננים ואיכות הסביבה , ועדת החינוך והתרבות ,הועדה לביקורת המדינה , הועדה למלחמה בסמים …
חשיבות ועדות הכנסת- ליבון בעיות בעזרת מומחים,יוזמה לחקיקת חוקים , פיקוח על הרשות המבצעת .
זכויות חברי הכנסת- החסינות – חסינות מפני העמדה לדין כדי להבטיח פעילות חופשית. זכות למעורבוצ פרלמנטרית- הגשת הצעות השתתפות בועדות… זכויות מטיבות – זכויות הנועדו לשפר את שכרם :שיחות טלפון,פנסיה אש”ל וכו
חסינות חברי הכנסת- לאפשר פעילות שוטפת. שני סוגים:
חסינות מהותית- אם הוכח שהיה במסגרת מילוי תפקידו ,לכל החיים.
חסינות דיונית- בעניינים שאינם קשורים למילוי תפקידו , ניתן להסירה במליאה , תןפסת רק בזמן הכיהון.
תהליך הסרת החסינות- הסרת חסינות לעבירות פליליות – היועץ המשפטי יטפל בהסרה ויגיש את בקשתו לנשיאות וועדת הכנסת יערך שימוע ויוחלט אם להביא לדיון במליאה. הסרת חסינות חיפוש , מעצר וחפש תנועה- כשאר עבר ח”כ עבירה ניתן להסיר (נועדה להטיל סנקציות)עוברת אותם שלבים.
שאילתות – שאלה שח”כ מפנה לאחד השרים בנוגע לבעיה פנייה עובדתית ומנוסחת בקצרה .—-כלי פיקוח וביקורת על הממשלה—– .השר חייב לענות תוך 21 יום ואז יש אפשרות לשאול עוד שתי שאלות.
חשיבותה: לפקח על עבודות השרים ,כלי ביטוי לאזרחים ,מעוררת את תשומת לב האזרחים בנושאים מסוימים ,חשיפת מעשי שחיתויות.
שאילתה בע”פ- היו”ר מחליט על 7 שאילתות השר משיב בע”פ מעל הדוכן .
שאילתה ישירה- באןפן ישיר לא מעל הדוכן.
הצעה לסדר היום- ח”כ הרוצה דיון בנושא מסוים מגיש הצעה ליו”ר הכנסת היו”ר יכול לפסול במקרה של ישבה השמצות של אדם אחר , כאשר הנושא כבר עולה לדיון באותו שבוע , או כאשר הנושא נידון בבה”מ באותה עת.
החשיבות של ההצעות- איזון בין הרשויות , כלי פרלמנטרי שמהווה את הבסיס לדיוני המליאה , התמקדות בבעיית השעה וחשיפתו לעם (ע”י התקשורת).
הדיון- הח”כ שהגיש מציג ומסביר את הצעתו והשר הקשור מגיב ,לפעמים ההצעה מועברת לועדה ולפעמים נדחית , יש אפשרות לא לדון .השרים יכולים להשתתף באופן פעיל .
הצעה דחופה לסדר היום- הח”כים מדלגים על ההליך ולבקש שההצעה תעלה בדחיפות ,יו”ר הכנסת וסגניו הם שמאשרים את ההצעות (חמש בשבוע) *ההצעות הדחופות מקבלות חשיפה תקשורתית.
תהליך החקיקה- ע”י הממשלה והועדות – הכנת הטיוטה- לאחר שההצעה נבדקה נכתבת הטיוטה ושר המשפטיים מאשר אותה ,היא עוברת ללועדות השרים לענייני חקיקה ואז מתגבשת הצעת חוק במתכונת משפטית והיו”ר מקבלה ע”מ להביאה לדיון במליאה. קריאה ראשונה –
השר מציג את הצעת החוק ולאחר מכן נערך דיון ואחרין הצבעה שצריכה רוב רגיל ע”מ לעבור ,אם הקריאה התקבלה ההצעה מועברת לועדה המתאימה .שלב הועדה – בועדה ח”כים נציגי המשרדים הממשלתים משפטנים ומומחים-הועדה בוחנת את ההצעה מבחינה משפטית ומקצועית ומתקנת אותה . קריאה שניה – הצבעה בלבד במקרה של אי הבנות היו”ר מסביר את סעיפי החוק המוצע
קריאה שלישית- מיד לאחר קריאה שניה , הצבעה בלבד.
פרסום החוק- כל חוק נזקק לחתימת :הנשיא , רוה”מ ,והשר האחראי.
תהליך החקיקה ביוזמה פרטית. – כל ח”כ רשאי להציע . ההצעה מוגשת ליו”ר והנשיאות מחליטה אם לקבלו(מאין צנזורה לגזענות וכו). מכטן עוברת ההצעה לעיון חברי הממשלה ורוה”מ ומשם לדיון בכנסת. משלב זה זהה להצעה השניה.
הדיונים בכנסת- דיון אישי- כאשר ח”כ רוצה להשתתף בדיון הוא מגיש הצעה ליו”ר ונקבע לו מועד לכל ח”כ זמן נאום שווה , שהוא מציג את הנושא מטעמו.
בסוף הדיון הצבעה והחלטה כיצד לנהוג .
דיון סיעתי – תכנון הסיעה מציינת מי ישתתף ואת סדר הדיבור משך הדיון לפי גודל הסיעה ,הסיעה האופוזיציונית הגדולה תנאם ראשונה(תקנון הכנסת).
בנושאים:מדיניות חוץ ובטחון תקציב ,אי אמון , וכל נושא ש10 ח”כים רוצתים בו דיון .
המצליף- הח”כ אשר דואג להביא את אנשי מפלגתו להצבעות.
קוורום – נוכחות ה”חכים
הצבעות – בתום הדיונים חשאית או גלויה.
קיזוז קולות- הסכם ידידותי, לסיעה שחבריה בחו”ל (בהצבעה גורלית).
פרק 11 – הממשלה
הקמת הממשלה – ע”פ החוק החדש רוה:מ שנבחר להקמת הממשלה: הקמת הקואליציה , תוך 45 יום הצגת השרים ,הודעה על קוי היסוד של הממשלה ,הצהרת האמונים של רוה”מ והשרים.
יחסי קואליציה ואופוזיציה – קואליציה ע”י הסכמים קואליציונים .דרכי ם פרלמנטריות של האופוזיציה להשיג את מטרתן:הגשת אי אמון ,הגשת שאילתות , הגשת הצעות חוק , הצבעות נגד חוקי ממשלה שנוגדים את דעתם ,ביקורת בדיונים הפרלמנטרים .
מפלגות נייטרליות – לא מצטרפות לקואליציה אך תומכות בהחלטות הממשלה.
תפקידי האופוזיציה- הצגת בעיות למדיניות הממשלה , ביקורת ופיקוח על הממשלה , מעורבות בחקיקת חוקים ובדיוני הועדות .
הדיונים נפתחים בנאומי האופוזיציה והם משתתפים בועדת חוץ ובטחון והם מעורבים בשלטון.
הסכמים קואליציונים- מחייבים אך ללא תוקף משפטי פירוטם מתפרסם בעיתונים.

יתרונות חסרונות
מצע משותף ואהדה בנושאים מסוימים סחטנות המפלגות הקטנות
צורך הדדי הפרת ההסכמים(אין תוקף משפטי)
התחייבויות הדדיות התרופפות המצע האידיאולוגי
קואליציה מגובשת
שיתוף לקידום נושאים ספציפים
קוי היסוד של הממשלה כוללים בד”כ
-מדיניות חוץ ובטחון -התחייבויות לארבע השנים
-מדיניות בעניינים כלכלים -עיקרי ההסכמים הקואליציונים
מייצגים את הפשרה בין הסיעות ,מנוסחות בכלליות ,ניתן להפרם מדיניותה הרצויה של הממשלה .”תוכנית לטווח ארוך עם אפשרות לשינויים”.
תפקידו וסמכותו של רוה”מ – נושא את האחריות הלאומית ותפקידיו
מוביל את המדינה (ההחלטות הקריטיות) , יו”ר בישיבות הממשלה , ראש ועדת השרים לענייני ביטחון , מנחה את השרים , מפקח על הועדות , חותם על חוקי הכנסת , אחראי לתפעול שירות הבטחון ולעתים ממונה על משרדים אחרים.
אחראי על הפעלת הממשלה בצורה הטובה ביותר ואחראי על ביצוע המדיניות כוחו נובע מ: מינוי השרים , אי אמון בו מפזרת את הכנסת , יכולתו לפזר את הכנסת , רשאי להתקין תקנות לשעת חרום , זוכה לתמיכה קואליציונית.
תפקידי השרים – השתתפות בישיבות הממשלה , חברות בועדות השרים , אחריות לגבי משרדם , אחריות בפני הכנסת (שאילתות), יזימת הצעות חוק , קביעת מדיניות , חתימה על חוקי הכנסת בענינו ,מסירת עדכונים על פעלות משרדו , יצוג הממשלה והממשלה.
אחריות מניסטריאלית- דיוח על תקלות השגים וכו לרוה”מ , דיוח לכנסת ומענה לשאילתות , דיוח לממשלה ודיוח לשרים(תקלות כללאומיות).
אחריות אישית – האחריות האישית של השר למשרדו ,דין וחשבון לציבור.
ועדות השרים- לכל ועדה הממשלה קובעת יו”ר שקובע את העניינים הנידונים בה , אלא אם יש מקרה דחוף ,שר שנעדר יכול למסור הצבעתו מראש.
הועדות הקבועות , הועדות הזמניות ,: הנושאים ע”פ קביעת רוה”מ. הועדות לעניינים מסוימים: עיניינים ספציפים ,באופן חד פעמי (גם נושאים דחופים).
סגני שרים – מספרם לא יעלה על שישה ,פועלים בשם השר שאחראי לו.
המגבלות לתפקיד – חייב להיות ח”כ , לא דורש אישור הכנסת ,שייך לרשות המבצעת (לא יכול ליזום חוקים). סגן שר לא יכול למלא את מקומו , אינו משתתף בישיבות הממשלה , אינו רשאי להצביע נגד הממשלה , לא יכול לשמש כיו”ר ועדת כנסת. הפסקת כהונתו- ע”ח התפטרות מרצון , השר חל לשמש כשר , פיטורו ע”י רוה”מ או השר הממונה עליו. כשחדל להיות ח”כ. פעילות הסגנים: פעילות שוטפת בענייני המשרד , סיוע לשר , מענה על שאילתות בהעדרו , השתתפות בדיוני הכנסת.
תפקוד הממשלה – רשאית לעשות כל דבר חוקי שאינו בסמכות רשות אחרת בישיבות :עניינים שוטפים מלווים בהצבעות ,דיונים בענייני השריםוהחלטות לאומיות ,רוה”מ מנהל את פעילותה כאשר הקולות שקולים לרוה”מ קול כפול.
הישיבות כוללות :דיונים בעניינים שוטפים , סקירות מקצועיות , יזימת חוקים , מדיניות ממשלתית ביצועית , מינויים , הצבעה בהחלטות גורליות.
פרוטקול הממשלה – כל הנאמר נכתב ונגנז לאחר מכן ע”י מזכיר הממשלה.
ממשלת אחדות לאומית – ממשלה המורכבת משתי הסיעות הגדולות ועוד ומתפשרת על מצע ומטרות משותפות ממשלה כזו יכולה לקום בגלל:רוה”מ מתקשה להרכיב קואליציה,שתי הסיעות מוכנות להתלכד כדי ליצור כוחפוליטי חזק (בעיקר בתקופה קשה).
יתרונות חסרונות
מגוון דעות אין אופוזיציה
מוראל גבוהה בציבור אין החלטה בנושאים קריטים
יציבות ,יכולה לפעול בחופשיות הימנעות מפיקוח
תקנות לשעת חרום- בשעת חירום הממשלה מתקינה תקנות מיוחדות במטרה להגן על המדינה ובטחון הציבור ,התקנות תקפות ל3 חודשים והשימוש בהן נדיר.
אופיים-יכולות לשנות כל חוק , תוקפן 3 חודשים , אינן יכולות לשנות חוקי יסוד .
ממשלת מעבר- מסוף תפקידה ועד כניסת הממשלה החדשה :מאפייניה:הרכבה קבוע , בעלת אותן סמכויות , החלטות לטווח קצר , לא ניתן להפילה .כוחה רב מכיון שלא ניתן לבקרה או להפילה , לא זוכה באמון הכנסת.
חקיקת משנה – חקיקה שאינה נחקקת ע”י הכנסת .אלא ע”י הרשויות האחרות.
תקנות – לתקן תקנון, שרים בקשר למשרדיהם , אינן יכולות לסתור חוקים קיימים,מפורטות. צוים- מסתמכים על חוקים , עוסקים בנושאים ספציפים .
חוקי עזר – ע”י הרשויות המונציפליות , באישור שר הפנים .
תקדימים- נורמות משפטיות שנקבעו ע”י שופטי בתה”מ משמשים מעיו חוקים בהכרעות דין .
פרק 13 – הרשות השופטת
פרקים במשפט בישראל – מסדיר יחסים בין המדינה לתושביה .
המשפט החוקתי – מכלול העקרונות וחוקי היסוד שיהוו את החוקה העתידית , הנורמות המשפטיות שמהות את הסביס לתפעולן הסדיר של רשויות השלטון.
המשפט האזרחי – עוולות אזרחיות ,רשלנות,בפקודות נזיקין .אזרח שתובע אזרח או תאגיד ,אין עונשים , פיצוים לתובע.
המשפט הפלילי – שלושה סוגי עב ירות פשע – עונשה למעלה מ3 שנים או מוות
עון- עבירה שעונשה מאסר מחודש עד 3 שנים. חטא – עד חודש מאסר. במשפט הפליליהתובע הוא בד”כ המדינה והנאשם הוא תאגיד או אזרח ההאשמה תתבצע ע”י המשטרה הוא היויץ המשפטי ועונשה יכול להיות גם קנס.
טוהר הדין- חשוב שיהיה נקי מכל רבב ויתן תחושת בטחון כי יש צדק.
שיויון לכולם- ערך עליון ,אדם נשפט ע”פ מעשיו בלבד .
פומביות הדיון – בתיה”מ פתוחים לקהל ,”אין מה להסתיר”,יש מקרים של דלתיים סגורןת (ע”מ לאפשר משפט הוגן או הגנה על בטחון המדינה ) . מקצועיות השופטים -חייבים להיות אנשי מקצוע ובקיאים בחוק ,בעלי ניסיון רב.
עקרון הסוב-יודיצה – להבטיח את הדין מפני התערבות חיצונית (עיתונות וכו).
עצמאות המערכת השיפוטית- עצמאית לחלןטין ואינה מעורבת בפוליטיקה .
הזכות לערער -לכל אדם לערער על כל פסיקה.
אי תלותה של הרשות השופטת – מינוי שופטים – ע”י ועדה למינוי שופטים שכר השופטים- ועדת הכספים של הכנסת -אי תלותה בענייני שכר , שכר גבוהה ע”מ למנוע שוחד וכאלו. תקופת כהונה לכל החיים ולכן לא צריך לחשוש מהדחתו. חילופי בתימ”ש אסורה אלא באישור נשיא בית המשפט העליון .-בא לחזק את מעמדם של השופטים.
בתי המשפט בישראל – בית משפט השלום – 28 בתימ”ש שלום ממוקמים בערים הגדולות וסמכותם: חטא ,עון , פלילי שמאסרו עד שבע שנים. דומים הם: בה”מ לעבירות קטנות תעבורה ועניינים מקומים ,שופט אחד (במקרים נדירים 3).
בית -משפט מחוזי – בדרגה השניה 5 בתימ”ש :סמכות:עסירות פליליות מעל שבע שנים ומוות.עוסק גם בערעורים של ב”מ השלום ,בהרכב של שופט 1 או 3 .
בית- המשפט העליון – בדרגה הגבוהה ביותר , יושב בירושלים , ושטח שיפוטו בכל המדינה , מספר השופטים נקבע ע”י הכנסת , משמש כבית דין לערערורים ערעור על פסיקת ביה”מש המחוזי או על ערעור שנתן ביה”מש המחוזי.
ניתן לקיים בו דיון נוסף כדי לבדוק שאין טעות בהחלטה ,יכול להורות לביה”מש המחוזי והשלום לקיים משפט חוזר בפלילים אם נתגלו עובדות חדשות .
כבית- המשפט הגבוהה לצדק(בג”צ)- כאשר יש צורך להעניק סעד לאזרח ואין זאת בסמכות בתהמ”ש האחרים , אינו דן בערעורים ובשמיעת משפטים אלא עוסק בעשיית צדק למען האזרח שנפגע מהמדינה . כל אזרח שחש שנעשה לו עוול ע”י מוסד ממשלתי רשאי לגשת לבג”צ , העותר לבג”צ חייב לעמוד בזכות העמידה – העוול נעשה לו ישירות. יש גם עותר ציבורי שעותר בעניינים כללים .
תנאים להגשת עתירה : העותר פנה לבג”צ כשהוא נקי ודובר אמת .
העתירה חייבת להיות בגבול הסבירות השיפוטית , העתירה מתבססת על עובדות , הפנייה לבג”צ היא השלב האחרון .לאחר הגשת העתירה בג”צ חייב בתגובת המשיב שצריך להגיע להעיד(צו על תנאי).אחר כך בג”צ קובע אם לקבל או לדחות את העתירה .קבלתו תעשה באמצעות צו החלטי בג”צ כבר החליט והצו קובע את פסיקתו ולעתים גם צו מניעה.
פסיקות בג”צ נעשות באמצעות צוים: צו שחרור – “הביאס קורפוס” זכותו של כל אדם לפנות לבג”צ ולבקש שחרור ממאסר ,הארכת מעצר ללא אישור שופט היא עילה ל”הביאס קורפוס” צו עשה ואל תעשה – מופנה לרשויות המדינה ולמוסדות ממלכתיים ,למנוע ]פעולה שנעשתה או לבצע פעולה . צו איסור וצו בירור- צוי בג”צ מורה לבתיהמ”ש השונים צו איסור -להפסיק דיון בנושא מסוים , צו בירור -בדיקת חוקיות פסק הדין ע”י בג”צ. שלבי הדיון בבג”צ:
שלב הפעולה מבצע הפעולה
1 העתירה העותר
2 הוצאת צו על תנאי או צו מניעה בית המשפט
3 תגובה לעתירה המשיב
4 דיון בעתירה בית המשפט
5 החלטת בג”צ בית המשפט
בג”צים חשובים: בג”צ כל העם(העיתון) , בג”צ שטיינברג (גיוס), בג”צ לוי(אמיל).
חשיבות הבג”צים- כלי ששומר על הדמורקטיה ונותן לאזרח אפשרןת להתמודד עם השלטון.

פרק 15 – מערכת הפיקוח והביקורת בישראל
חשיבות מערכת הפיקוח – חיונית לחשיפת ליקוים,מעשי הונאה עבירות וכו והצורך לתיקון עצמי.בישראל מערכות ביקורת רבות שעובדות בשיתוף עם המערכות המבוקרות.
מבקר המדינה – הגוף הארגוני הגדול לענייני ביקורת המדינה, הואאינו תלוי ברשות המבצעת ומתמנה ע”י הכנסת, גם משמש כנציב תלונות הציבור.
כדי להבטיח את טוהר תפקידו ואי תלותו : המבקר אינו רשאי לעסוק בדברים העלולים להגבילת עצמאותו , אינו יכול להיות מעורב בפולטיקה , אסור שיהיה ח”כ או חבר מועצה מקומית , אסור לו לעסוק במקצוע נוסף , אסור להיות שותף במשרד עם זיכיון ממשלתי , משכורתו נקבעת ע”י ועדת הכספים של הכנסת.
תפקידו- ביקורת שוטפת בכל נושאי הרשות המבצעת , נעזר בצוות עובדים רב.
המבקר בודק ע”פ : מנהל תקין, טוהר מידות ,יושר , פעילות חסכנית , הקצבות חוקיות מול הוצאות מאושרות בחוק. רשאי לדרוש כל מסמך. הגופים הנבדקים- משרדי הממשלה , רשויות מקומיות, מוסדות המדינה , הצבא ,כל אדם המחזיק ברכוש המדינה .
דוח מבקר המדינה – מדי שנה ,ספר עב כרס שכולל פירוט של הליקוים שנמצאו בגוף הנבדק . בד”כ הדוח נחלק ל4 תחומים בכל מוסד מבוקר:1. פעילות הגוף,תקציב שנתי. 2.פירוט הביקורת ,ממצאים וניתוח , המלצות לתיקון , פעילות הגוף המבוקר והשגיו.
הדוח מוגש לכנסת והיא דנה בו ומתפרסם בעיתונות ,בחשד למעשי הונאה היועץ המשפטי רשאי להתערב. מגבולתיו של הדוח נעוצה בעובדה שאין לו יכולת אכיפה וענישה.לא כל הגופים עומדים בתיקון הליקוים .
חשיבות התפקיד¬ – אחד מגופי הביקורת היעילים והטובים. ובד”כ משקף את מצב המוסדות הנבדקים . עוזריו מקצועיים וביקורתם מקיפה ועניינית .פירסום הדוח גורר אחריו ויכוח ציבורי וועימותים בכנסת.
נציב תלונות הציבור – גוף במשרד המבקר , שתפקידו לברר תלונות אזרחים ,רשאי לדרוש כל מידע ע”מ לטפל בתלונה, התלונות נוגעות למשרדי הממשלה והרשויות.הנציב מברר את התלונות ,בודק אותן ואח”כ פועל לתיקון המעוות ,במקרה של פלילים יטפל אל מול היועץ המשפטי לממשלה .
הנציב פועל עצמאית- אינו כפוף להליכים או נהלים
ממצאיו אינם משמשים כעילה לפניה למשפט.
לא ניתן לאכוף את המלצותיו .
הדוח השנתי- בפתיחת מושב החורף , ונושאיו מטןפלים בכנסת ובועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת.
ועדות חקירה ממלכתיות – בודקת וחוקרת נושאים בעלי חשיבות ציבורית מיוחדת ומחייבים דיוח לממשלה , ממונה ע”י נשיא ביהמ”ש העליון, יו”ר הועדה שופט.
מינוי חברי הועדה : ע”י נשיא ביהמ”ש העליון , אנשי מקצוע בעלי ניסיון ציבורי רב
, חסינות מפני כל תביעה , אינם מונחים ע”י גורם ציבורי או ממשלתי .
סמכות הועדה- לדרוש :כל מסמך , לבוא להחקר ,להוציא צוי חיפוש בעניינים מיוחדים .
פעילות הועדה – מזמנת ,עדים ,בודקת מסמכים , התרשמות בשטח , בתום הישיבה מרכז היו”ר את הממצאים וקובעים מסקנות והמלצות , הדוח מוגש לממשלה שאינה חייבת למלא את המלצותיו.
ניועץ המשפעי לממשלה – בראש המערכת המשפטית ,ממונה ע”י הממשלה , אחריותו ענייני המשפט כלפי הממשלה ומשרדיה , אדם עם ידע משפטי נרחב שמקובל על רוה”מ . תפקידו: ייעוץ ושירותים משפטיים- למשרד המשפטים וליועצים המשפטיים של משרדי הממשלה .בוחן הצעות ופעיל בחקיקה.
ייצוג המדינה – בפני בתיהמ”ש ,עצמאי ואינו תלוי בממשלה ,מאין עו”ד לממשלה ושומר עליה מכל מעידה משפטית. שמירת החוק – רשאי :להגיש תביעות נגד חשודים בפלילים בכל הדרגות, לעכב הליכים משפטיים , להורות על העמדה לדין של ח”כים (לאחר הסרת חסינות ,להורות על הועדות להסיר חסינות.
דרכי פעולתו – התייעצות עם שר המשפטים- לפני קביעת ההחלטה . נעזר במחלקות משרד המשפטים- מחלקת חקיקה ,הייעוץ ופרקליטות המדינה .
משתתף בישיבות הממשלה – בקיא בעבודתה ומייעץ לשרים בהתאם.
מסייע לועדות הכנסת וליו”ר הכנסת- בייעוץ משפטי.
עוצמת היועץ- עצמאות מוחלטת ,מכוון את דרכה המשפטית בממשלה ,ממונה על פרקליטות המדינה ומחלקת התביעות המשפטיות , מצוי תחת פיקוח שרים אך לא כפוף להם ,מייצג את שלטון החוק דבר שלא תמיד כרצון הממשלה.
ריסון עוצמת היועץ- כדי למנוע הפיכתו לסמכות על- פיטוריו ע”י רוה”מ – להציג את רוה”מ כסמכות חזקה יותר ,התערבות בג”צ- אפשרות להורות לו לפעול נגד החלטותין , -פיקוח ועדות הכנסת- רשאיות להורות לו להגיע לישיבותיהן ולדווח על פעילות עניין הועדה.
הכנסת – אמצעי פיקוח על שתי הרשויות האחרות – ועדות הכנסת – מתוקף התקנון במגוון רחב של נושאים – -נושאים המועלים בישיבות הכנסת , בחינת הצעות חוק וכו. נוהגות לבקר במקומות הקשורים. נהוג להזמין שרים ,יושבים בהן גם אנשי מקצוע ואקדמיה , מותחות ביקורת על הממשלה ובוחנות כל נושא שנראה להן לקוי.
הצעות אי אמון – כלי פרלמנטרי חשוב של האופוזיציה לבקר את הממשלה .
שאילתות- כל ח”כ רשאי להגיש שאילתה לשרים ,כלי פרלמנטרי לפיקוח על עבודת השרים.
הערבים אזרחי מדינת ישראל
פרק 16 -המיעוט הלא יהודי
פליטי מלחמת העצמאות – לאחר מלחמת העצמאות ברחו מישראל ערבים רבים ונשארו במדינות ערב ,ישראל נתנה בשנים החדשות לאלו שרצו לחזור וחלקם עברו למחנות הפליטים ביו”ש.
מיעוטים במדינה יהודית- הערבים שנשארו בישראל הפכו למיעוט מספרי בתוך מדינה יהודית. ע”פ הכרזת העצמאות ישראל נוהגת במיעוטים בשיוויון ,הם אזרחי המדינה בעלי אותם זכויות ,יכולים לשמור על דתם ולחיות חיים תרבותים ללא חשש במשך כל שנות קיום המדינה טענו ערביי ישראל לקיפוח ואפליה.
מיהם המיעוטים- המוסלמים- ערבים מוסלמים- הרוב בקרב המיעוט הלא יהודי ,האיסלם הסוני , 800 אלף נפש ונמצאים באיזור הגליל,חיפה ,המשולש הקטן , המרכז וירושלים , אינם משרתים בצה”ל. בדווים- מתגוררים באזור באר שבע 110 אלף נפש ,בגליל 40,000 ,יושבי קבע (רהט) ,חיים חיים מסורתים(שבטיםוחמולות), מתפרנסים מגידול עדריהם וחקלאות פשוטה ,מרביתם משרתים בצה”ל . צרקסים – 3,500 מתגוררים בגליל , מוסלמים סונים ,אינם נחשבים כערבים ,משרתים בצה”ל .
דרוזים- חברה סגורה 90,000 מעמד דתי עצמאי ,מערכת משפטית עצמאית , באזור הר הכרמל והגליל ,דתם סודית , משרתים בצה”ל ,מעורבים בחברה.
הנוצרים – 150,000 באזור הצפון נצאת וירושלים ,אוטונומיה תרבותית ודתית , מפוצלים לעדות:יווניו ,מארונים,ערבים ,משכילים ,עוסקים במקצועות חופשיים.
השפעת מלחמות ישראל על ערביי ישראל – הושפעו בעיקר משינויים פולטים ודמוגרפים:ב47 דחו ערביי ארץ ישראל את הצעת החלוקה , ב1949 לאחר מלחמת העצמאות נקבעו הגבולות החדשים וערביי ישראל מצאו עצמם סגורים בשטח מדינה יהודית .גבולות הקו הירוק חצצו בין ערביי ישראל לערביי יו”ש ,ערביי ישראל יכלו לנוגע בחופשיות ולהשתלב בחייה הכלכלים .
ב1956 מלחמת סיני ערביי שיראל למדו להכיר בכוחה הצבאי של ישראל והמשיכו להשתלב בחיי המדינה ואף ניתוקם עם ערביי יו”ש גבר. ב1967 לאחר מלחמת ששת הימים ערביי ישראל חלו לבוא במגע עם ערביי השטחים: המגע בין ישראל לשטחים הכבושים תרם לכלכלה וכו,קירוב בין ערביי ישראל לערבי השטחים על בסיס אתני , ערביי השטחים באו לעבוד בשטחי ישראל .ערביי ישראל קיבלו מעמד על (אזרחים) , ב1973 אחרי יום כיפור לא היה שינוי בגבולות :ערבי שיראל חשו אהדה לפלסטינים ודרישתם , ערביי ישראל הקצינו יחסיהם כלפי ממשלת ישראל.
היחס למיעוטים במגילת העצמאות- שיויון כלפי ערביי ישראל שותפות מלאה ,שיויון זכויות – חברתי ומדיני חופש דת ותרבות- מצפון,לשון ,חינוך… שמירה על כל המקומות הקדושים-, אזרחות שווה .
האפליה במגילה – מדינה יהודית :עלייה יהודית (זכות השוות).
הדגשת הריבונית היהודית – אחת מטענות הערבים היא קושי הזדהות עם ערכי המדינה . מדינה יהודית במגילה היסטוריה היהודית בעם היהודי.
פרק 17 – המפגש עם עקרונות המדינה היהודית והדמוקרטית

עקרון המדינה הדמוקרטית – בהצהרת בלפור , בהחלטת החלוקה באו”ם,בהכרזת העצמאות . מאפייני המדינה היהודית:חוק השבות- ערביי ישראל טוענחים כי החוק מפלה אותם חוק האזרחות- גם אפלייה חוק שעות 22בודה והמנוחה יום השבת הוא יום המנוחה חוק הדגל והסמל הדגל והסמל מסמלים את אופייה היהודי. חוק רשות השידור – חיזוק הקשר למורשת היהודית כאח היעדים.חוק יסוד מקרקעי ישראל- בעלות בלעדית של העם היהודי והמדינה על הקרקעות והמבנים חוק יסוד הכנסת – פוסל רשימות שמצעיהן שוללות את קיום המדינה כמדינה יהודית דמוקרטית.
עקרון המדינה הדמוקרטית- עקרון השיויון- כולם שוים בפני החוק , נוגד אפליה הדרכים לשמור על השיויון :במגילת העצמאות – מדגישה את השאיפה לשיויון ביו העמים עקרון השיויון בחוק יסוד :הכנסת הבחירות הן שוות בחוק היסוד: הממשלה- כל אזרח רשאי להגיש מועמדתו לבחירות בחוק יסוד :כבוד האדם וחירותו – מבטיח את זכותו הבסיסית של כל אדם לחיי חירות וכו. בחוק היסוד : חופש העיסוק – זכותו של כל אדם לעסוק בכל מקצוע .בחוקי המדינה -מחייבים את כל האזרחים (חוק המועצה להשכלה גבוהה ,חוק שיויון זכויות האישה).
עיקרון החירות -חופש האמונה והדת- שומר על חןפש הפולחן, יני שביתה והמקומות הקדושים. חופש השיפוט בבתי דיין שרעיים – ענייני אישות ,דת וכו.
חופש שימור השפה הערבית – שפה מדוברת שניה (תקשורת ,חינוך).
הבעיות סביב מדינה יהודית דמוקרטית- עירבי ישראל רואים במדינה היהודית כמדינת הלאום היהודי ואינם מזדבים עם ערכיה , תחושת אפליה בגלל :
הפקעת אדמות מדינת ישראל הפקיעה את מרבית השטחים שהיו שייכים לציבור הערבי כאשר עזבו במלחמת העצמאות בנימוק של צורכי בטחון והעובדה שנשארו מחוץ לגבולות המדינה גרמה להפקעה ולאחר תקופה גם לכך שלא יוכלו לחזור(חוק השבות). אי שירות בצבא – ערבי ישראל לא נקראים לשרת בצה”ל בטענה שהם עלולים להלחם נגד בני משפחתיהם. הערבים טוענים שזה פוגע בהם בכך ש: זה מפר את עקרון השיויון , הם לא מקבלים הטבות של משוחררי גיוס , אפליה בין החרדים שלא משרתים ומקבלים הטבות. מניעת זכות השיבה – הפרת עקרון השיויון.מניעת התארגנות פוליטית :מפלגות שמצען שולל את המדינה כמדינה יהודית נפסל(בג”צ אל ערד).טוענים לפגיעה בחופש ההתארגנות הפוליטית ,עצמאות רעיונית במדינה דמוקרטית. הפליה בטחונית – אינם רשאים לעסוק במפעלים בטחונים ולח”כים בועדת חוץ ובטחון נוגד את חופש העיסוק .
פגיעה בעקרון החירות- טוענים לאפליה (בג”צ בורקאן).
פרק 18 השינוי הדמוגרפי והשלכותיו
הגידול בדמוגרפי- הסיבות לגידול הדמוגרפי בקרב ערבי ישראל : קצב ילודה גבוהה- שיעור הילודה במגזר הערבי עלה מאוד . ירידה בקצב התמותה – התפתחות הרפואה , תזונה .
מאפייני האוכלוסיה הערבית בשנות ה90 – גילאים צעירים – עקב שיעור הילודה הגבוהה ,הנוער גדל בערכים דומים למגזר היהודי ומערכת חינוך דומה .
רמת חיים גבוהה יותר – תהליך הידמות לחברה היהודית .
מגורים בצפון הארף- כ70%בצפון.
האוכלוסיה הערבית אל מול האוכלוסיה היהודית – שתי חברות ישראליות השונות בדתן ,החברה הערבית שואפת להדמות לחברה היהודית והחברה היהודית נותנת לה להגיע להשגים, היחס הדמוגרפי נשמר.
הסיבות לשמירת היחס הדמוגרפי – עלייה -בעיקר מברה”מ , חוק השבות מונע הגירה ערבית.הריבוי הטבעי הגבוהה בקרב האוכלוסיה החרדית . השפעת המודרניזציה על הערבים- צעירים ערבים מקבלים דפוסי חיים יהודים והריבוי יורד .
השפעת הגידול הדמוגרפי במגזר הערבי- התיישבות צפופה- התרחבות הכפרים , בנייה בשולי הכפר צפיפות בשכונות. עליית הכוח הפוליטי – כוחם הפוליטי של המגזר הערבי עולה ביחד עם הגידול הדמוגרפי. עלייה במעורבות הפוליטית – העלייה בגידול הביאה לדור חדש וצעיר המעורה בחיי המדינה .ע”י: עירנות פוליטית- שאיפה להשגים מדינים. מנהיגות צעירה ומשכילה – שתפסה את מקום המנהיגות המסורתית . קיצוניות- הדור הצעיר קיצוני ולאומני – מתקשה להכיר בעליונות היהודית. עימותים בתוך החברה- החברה הנוטה יותר לכיון המודרניזציה יש עימותים בין השמאל ללאומנים בין המשכילים לחסרי ההשכלה ובין המבוססים כלכלית לעניים.
תמורות ושינוים בחברה הערבית
מבנה החברה הערבית המסורתית – שמרה על ייחודה למשך מאות שנים עד שנחשפה לתהליכי המודרניזיציה המערבים. את החברה הערבית המסורתית ניתן לאפיין את החברה הערבית המסורתית ע”פ קשר הדם- הקשר הבסיסי המאחד בין הדורות, בעבר נקמות דם. מנהיגות מסורתית – מכבדת את מנהיגיה המנהיג הוא אב רוחני פולטי ופותר סכסוכים. היררכיה :האב המשפחתי מעליו מנהיג החמולה ומעליו המוחטר הכפרי שעומד כשליט בראש היררכיה .
המסגרות הבסיסיות בחברה הערבית- מספר משפחות בעלות יחסי קרבה ,המסגרת הרחבה ביותרבראשה אב החמולה ,מספקת הגנה לשאר המשפחות בכל כפר 2-3 חמולות בד”כ , קיים מאבק בין ראשי החמולה לשליטה בכפר ,בד”כ עובדות יחד , ככל שהחמולה עשירה כך עולה מעמדה. המשפחה המורחבת- מסגרת הכוללת שלושה דורות נשלטת בידי הסבא שנחשב כאב הרוחני וכשליט על המשפחה ,היום מתערער מעמד המנהיגים עקב המודרניזציה. נחשבת כיחידה כלכלית ,הנשים נחשבו לנחותות ביותר , כיום נשאר מבנה החמולה בכפרים רבים אך הם נטשו את עבודת האדמה .המשפחה הגרעינית- המסגרת המצומצמת הכוללת שני דורות, מסגרת יחסית שנבעה מהמודרניזציה , יחידה כלכלית ודומה ימשפחה הגרעינית היהודית .
תמורות ושינויים במבנה החברתי – נובעים מ: המגע עם החברה היהודית- הידמות לחברה היהודית וטיפוח החברה הערבית ע”י היהודים .המודרניזיציה – חודרת לכל תחומי החיים: חקלאות- שיטות עיבוד חדשותו כו. בתעשייה – שימוש במכונות שימושיות יותר . בחינוך- שיטות לימוד חדשות ,שימוש בעזרים וכו.
בפוליטיקה- מנהיגות צעירה ,הקמת ארגוני לפי מודלים מערביים ,תקשורת.
חברה דמוקרטית- ערביי ישראל פועליםלפי חוקי הדמורקרטיה:איסור לשאת מספר נשים וכאלה.
התמורות והשינויים במבנה נחברתי – מנהיגות צעירה- מנהיגי החמולות מסרו את ההנהגה לצעירים משכילים שמכירים את החברה הישראלית, כאריזמטים.
ביטול הכפייה החברתית- יכולים לבחור בני זוג לא ע”פ השתייכות משפחתית.
מעבר למשפחה גרעינית – התנתקות מהמשפחה המורחבת .(בעיקר צעירים)
עיסוק עצמאי – המסורת הערבית נשענת על חקלאות המעבר למשפחות גרעיניות גרר איתו מעבר לעיסוקים שונים. מעמד האישה- בניגוד לחברה המסורתית מעמד האישה כיום שווה למעמד הגבר ,השינוי ניכר בכל תחומי החיים :היציאה לעבודה וכו.
תמורות במעמד האשה הערבייה – עקב השפעת החברה היהודית ,חוקי המדינה והדמוקרטיה , מעמדה של האשה בעבר- חל שיפור מתקופת הקמת המדינה .ההתייחסות לאישה בחברה המסורתית – מעמד נחות- תפקידה לדאוג לילדים ולהשמע לרצון הגבר . עבודות החקלאות הפשוטות – הנשים הועסקו בהם בתקופות הלחוצות. הנשים מעולם אל פרנסו , בעל יכל לגרש את אשתו , בעל יכל לשאת מספר נשים אבל לא הפוך , אשה התחתנה בגיל צעיר מאוד , לנשים אין זכות ירושה , נחיתות פוליטית- לא השתתפו בבחירותאו עסקו.
נשים לא רכשו השכלה.
מעמד האשה כיום- מעמדה שווה -אמנם נשארות לטפל בילדים אך יכולות ללמוד וכו ,יכולות לעסוק במקצועות אחרים, גם יכולות לפרנס , בעל אינו יכול לגרש את אשתו או לשאת מספר נשים ,גיל הנישואין עלה- נישאת בהסכמתה.
משתתפות בצוואות ובחלוקת הרכוש ,נשים עוסקות בפוליטיקה – התופעה עדיין מצומצמת. ,נשים רוכשות השכלה.
שיויון האשה בחוקי המדינה – מאז קום המדינה נחקקו מספר חוקים שנועדו לשמור עליה מפני קיפוח ואפליה : חוק גיל הנישואין- מעל גיל 17
חוק שיויון זכויות – מגדיר את שיויון האישה אסור לשאת מספר נשים או לגרש אישה ,בעלות שווה על רכוש וכו. חוק הביטח הלאומי – מקנה לאשה זכויות סוציאליות :קצבת זקנה ,מענק לידה … חוק יחסי ממון בין בני הזוג – שותפות האשה בנכסים ,כל אחד חצי לאחר גירושים . חוק העונשין- עונשי מאסר לגברים הנושאים יותר מאשה אחת או מגרשים אישה . חוק יסוד חופש העיסוק – שיויון חופש העיסוק לגברים ונשים וזויות נשים במקום העבודה .
פרק 20 – תמורות ושינוים כלכלים
תמורות בחקלאות- רוהב החברה מבוססת על החקלאות(מסורת) מאז קום המדינה חלה התרחקות מהענף . התמורות בחקלאות -חקלאות שלחין אינטנסיבית- בעבר החקלאות הייתה פרימטיבית שהתבססה על מי גשמים וכך נוצר מחסור בקיץ. אך היום עובדים על השקיה בצינורות יעילה ונוחה יותר .
מודרניזציה¬ – שיטות חקלאות משוכללות (ע”י החברה היהודית) הרחבת התוצרת- מגוונת חלקה לישראל וחלקה לייצוא.
משמעות השינוי בענף- פחות ידים עובדות-גם בגלל המודרניזציה וגם בגלל ערביי השטחים ,הדבר העבירם למסחר ,תעשייה .. מעבר לתעשיה ומסחר – עקב הצמצום בצורך בידים עובדות.חקלאות רווחית- עברו לענפים שונים כמו: פרחים ירקות..ומודרניזציה. קשרי מסחר – ייצוא לחול(בגלל מגע עם היהודים).
תמורות ושינויים בתעשייה -רובם בתעשייה היהודית ,התמורות:
השתלבות במערך טכנלוגי – רכישת ידע מקצועי מפעלים במגזר הערבי- מפעלי תעשיה זעירים ובתי חרושת . השקעות ויזמות- שיתוף פעולה עם המגזר היהודי בהשקעות.
משמעות השינוי – תהליך היוממות- תופעה שבה הערבים יוצאים בבוקר ונוסעים אל אזורי התעשייה בגליל בגלל :נוחיות הנסיעה באוטובוסים , מהירות , רווחיות(שכר). התהליך מתאפיין ב: מעבר מהיישוב הערבי למפעלים בבעלות יהודית , הכפרים ננטשים ביום והופכים ל”כפרי שינה” ,מגע עם האוכלוסיה היהודית.הצורך בהשכלה טכנלוגית- לומדים באוניברסיטאות. הינתקות מן המסורת – בגלל המגע עם האוכלוסיה היהודית ושיטות עבודה חדשניות. השתלבות בכלכלה הישראלית- משקיעים ישראלים מעודדים את הפיתוח
התמורות במנהל ובשירותים- תעסוקה בתחום הציבורי,ברשויות וכו
התמורות: השתלבות במערכת הציבורית הישראלית- העיסוק בעבודות מינהל זירז את התהליך ורבים הועסקו במנגנוני חינוך ותפקידים שונים ברשויות. שימוש במיכון מתקדם העבודה במנהל מחייבת שימוש בהם. הרחבת השירותים המנהליים – בגלל תהליך חיקוי החברה היהודית(מרפאות,מתנסים).
משמעות השינוי- הצורך בהשכלה , ניתוק מהמסורת-השימוש במודרניזציה בניהול דוחה ניהל מסורתי
הכלכלה -גורמים המעכבים את התמורות- על אף הנאמר קיים פער משמעותי הגורמים המעכבים: מסורת ושמרנות, חוסר משאבים- מודרניזציה דורשת כסף שאין לרשויות , חוסר תשתיות , סדר עדיפות לאומי – למגזר היהודי.
גורמים המסייעים לתמורות- הנישול מבניין וחקלאות- בגלל ערבי השטחים לאחר ששת הימים ,רואים את עתידם במסחר ,תעשייה ומנהל. אמצעים תחבורתיים נוחים , השכלה , פיתוח תעשייתי במגזר היהודי- דרישה לעובדים
פרק 21 – תמורות בהתיישבות הכפרית
ההתיישבות הערבית בישראל – כפרים הפכים לערים,ניידות בין הכפרים לערים שלושה סוגים: ההתיישבות בכפרים – אוכלוסייה ערבית , חקלאות ומסחר זעיר ויציאה לערים .ההתיישבות בערים הערביות- אוכלוביה ערבית , עוסקים במגוון מקצועות(גם בחקלאות). ההתיישבות בערים מעורבות- אוכלוסיה ברובה יהודית , הערבים למדו להשתלב ועיסוקם במגוון מקצועות בעיר (ללא חקלאות).
ההבדחים בין התיישבות עירונית לכפרית- תעסוקה- בכפר לא מגוונת(בעיקר חקלאות). בעיר מגוונת , יותר אפשרויות ,למדו להשתלב. תרבות וחברה- בכפר מסורתיים ,סביב המסגד , קשר בין המשפחות , החמולות בעלות השפעה ,משפחות מורחבות והגרעיניות בשולי הכפר . בערים פתיחות , פחות מסורת ,השפעה חילונית. בערים ערביות יותר מסורת . מבנה הישוב – ההתישבות הכפרית באזורי חקלאות , בנוי בצפיפות הערים- כמו בישראל, פיקוח על הבנייה ,שירותי עיר נוחים.
התמורות בכפר הערבי – בתעסוקה והכלכלה – בעבר חקלאות פרימיטיבית כיום מסחר , חקלאות מודרנית חלק נטשו את המקצועות המסורתיים ,יוממות.
התפתחות מוניציפלית – :גידול הכפרים- בעיקר צעירים בשולי הכפר .מעבר לישובים עירונים – תוספת מרכז , שיפור השירותים וכו. ניוד אל העיר – צעירים שרצו להתנתק מהמסורת או מהמסגרת החמולתית , מקור פרנסה טוב יותר ,חינוך טוב ותרבות מערבית. שירותי רווחה ושיפור תשתיות- בעבר מוזנחים וחסרי תשתית ,היום חל שיפור : נסללו כבישים ומדרכות רוצפו, ביוב,טלפון , פינוי אשפה , נבנו בתי ציבור ורווחה , שיפור במערכת השקייה פרטית וחקלאית .
*עדין הכפרים בפיגור רב
*יש כפרים פחות מפותחים תלוי ביוזמת המנהיגים.
הגורמים המסייעים- רצון להדמות לחברה היהודית, מודרניזציה, מצב כלכלי טוב יותר , סיוע ממשלתי , השכלה .
הגורמים המעכבים- מסורתיות , חוסר כסף , חוסר תכנון , יריבות פנימית.
פרק 23 – תמורות פוליטיות ובעיית הזהות
בעיית הזהות של ערביי ישראל – אזרחי ישראל אך לא יכולים להזדהות עם המדינה וערכיה . מרכיבי הזהות של ערביי ישראל
זהות מחויבות
ישראלית המדינה,החוקים,הסמלים וכו
פלסטינית העם הפלסטיני בשטחים (משפחתם)
ערבית העם הערבי בכלל ,קשר לאומי ,השפה
דתית לדת האיסלאם ,הנביא מוחמד