כל הציונים הסכימו למטרות התנועה הציונית ולמצע שלה שנקבע בתכנית באזל והיא שמשה תוכנית של פשרה בין הגישות השונות ואלו הם עיקרי המצע:
מטרתה של תכנית באזל היא להקים מדינה יהודית בארץ ישראל בהסכמה בינלאומית והיא תוכננה לפי ארבעה אמצעים להשגת המטרה:

א. פיתוח ארץ- ישראל, עלייה לארץ ותמיכה בעולים. ההתיישבות תוכננה ביישובים חקלאיים ובערים ע”י עובדי אדמה, בעלי מלאכה וכד’ לפי הדרישות הכלכליות של הארץ.
ב. ארגון העם היהודי בעולם כולו לפעילות ציונית ולאיסוף כספים.
ג. הפצת הרעיון הציוני בקרב היהודים, בעיקר בין בני הנוער.
ד. פעילות דיפלומטית להשגת צ’ארטר (זיכיון התיישבות) מהמעצמות החזקות בעולם להגיע אל מטרת הציונות.

המסגרות הלאומיות שהוקמו בקונגרס הציוני ה1 וה2:

הסיבות להקמת המסגרות הארגוניות:
1. בניית תשתית ארגונית כדי לממש את תוכנית באזל.
2. איסוף כספים באופן מאורגן כדי לממש את תוכנית באזל.
3. חינוך יהודי הגולה לציונות.
4. לאפשר פעילות דיפלומטית להשגת צ’ארטר.
5. בניית א”י- בניית ישובים ומפעלים.

סעיף ד’
הנחת יסודות לבניין הבית הלאומי לעם היהודי בא”י:

תל- אביב:
הוקמה ב1909 (עלייה שנייה).
תושבים- בעלי משפחות עם רכוש שיצאו מיפו עקב הצפיפות בה והקימו את ת”א.
הצפיפות ביפו נבעה מכיוון שהיית העיר נמל יחידה בישראל. מכך הוקמו בתי מלון רבים והיו תושבים ערבים רבים.
רכישת הקרקעות- קבוצה של יהודים בעלי הון אוספת כסף עבור עצמם לרכישת הקרקע- אך מקבלים הלוואה מ”הקרן הקיימת לישראל”. בונים שכונה מצפון ליפו.
בונים בסגנון אירופאי (היום רחוב הרצל ושדרות רוטשילד).
השכונה קיבלה את השם “אחוזת בית”- בין המייסדים מאיר דיזינגוף.

הקבוצה:
הקבוצה הוקמה בתקופת העלייה ה2 בשנת 1909.
אופי אנשי העלייה השנייה- מאמינים בשוויון ושיתוף, סוציאליסטים (שוויון מעמדי בין בני האדם העובדים), רווקים בדר”כ, מקורותיהם במזרח אירופה, מרוחקים מהדת, מאמינים בעבודה. מגיעים עם גישה חדשה.
ניסו להשתלב בחברה הרוסית אולם נדחו (באופן חלקי) ע”י האוכלוסייה המקומית.
כדי להגשים את הרעיון הסוציאליסטי- בוחרים צעירים אלו לעלות לא”י ולהקים בה חברה סוציאליסטית וצודקת.
שני עקרונות בסיסיים באמונתם: שוויון בין בני האדם וחשיבות ערך העבודה- לקיומם בא”י.
הקבוצה באום ג’וני:
שנת 1909 עולה קבוצה של צעירים לאום ג’וני על יד הכנרת (היום דגניה א’). הצעירים הגיעו מחוות הכשרה שהייתה בכנרת.
את הקרקעות קיבלו מהמשרד הארצישראלי (ארתור רופין).
החידוש שחל היה שותפות בעבודה, שותפות ברווחים ושותפות בחיי החברה.
האדמה שקיבלו והציוד החקלאי שניתן להם היה משותף והעבודה ביישוב הייתה עבודה עצמית ולא עבודה שכירה.
הקבוצה הייתה יצירה מקורית- ארצישראלית.
אנשי הקבוצה הזו וקבוצות נוספות היו אנשים צעירים בעלי אידיאולוגיה סוציאליסטית המדברת על שיתוף, שוויון ועבודה- עצמית. צעירים אלה הגשימו את רעיונותיהם בהקמת הקבוצה.

מושב עובדים:
המושב הראשון שהוקם היה נהלל בשנת 1921 תרפ”א.
ממקימי המושב היה אליעזר יפה ונוספים אשר הגיעו מדגניה.
הקמת צורת ההתיישבות החדשה של מושב עובדים נבעה עקב רצונם להפחית את רמת השיתוף.
מטרות היישוב נהלל:
א.אדמה לאומית- למניעת שכר בקרקעות, הזכות לקרקע רק למי שמעבד אותה. הקרקע עוברת מדור לדור.
ב. עבודה עצמית- למניעת יצירת מעמדות במושב- העובדים היו רק מבני המשפחה. למנוע את הפיכתם למעמד מנצל.
ג. משק חקלאי מעורב- משק בו כל ענפי החקלאות על מנת למנוע עונתיות בעבודה, תלות בענף אחד וקיום המשק בעבודה עצמית.
ד. עזרה הדדית- למנוע אפשרות של כשלון הפרט מחמת מחלה, תאונה, אסון, פגעי טבע או שירות לאומי- עזרת הציבור לנזקק.
ה. אחריות וערבות הדדית- לאפשר השגת מימון לפיתוח משקי החברים ומפעלים ציבוריים ולסייע בשיקום משקים שכשלו.
ו. קנייה ומכירה משותפת- למנוע תחרות בין חבר לרעהו על מחירים בשווקים, למניעת ניצול החקלאי ע”י הסוחרים וכדי לאפשר לחברים להפנות את עיקר מרצם לעבודה במשק.

מבנה ארגוני של המושב:
1. לכל מתיישב נחלה פרטית.
2. אגודה שיתופית
3. מפעלים משותפים, מכון תערובת, ענפי חקלאות משותפים.

אישים וארגונים שעוזרים בבניית הבית הלאומי:

משפחת רוטשילד:
מקורה באירופה, בנקאים פילנתרופים (אדם שתורם כסף). אדמונד דה- רוטשילד נמשך לנושא הציוני. הוא עזר למושבות הארץ בעזרה כספית וניהולית, הוא ממנה מנהלים שנקראים “משטר הפקידות”.
הפקידים מחוקקים חוקים מחייבים את תושבי המושבות: דיווחים שוטפים, אין כניסה לזרים, חובת שמירת השבת וכו’. חוקים הפוגעים בחופש הפרט.
הכנסת עבודה של ערבים ע”י הפקידים עוררה את הדרישה לעבודה עברית.
רוטשילד מקים ישובים חדשים ברחבי הארץ. בזכות פועלו של רוטשילד המפעל הציוני ממשיך.

המשרד הארצישראלי ביפו:
הוקם ב1907 ע”י הקונגרס הציוני ובראשו ובניהולו עומד ארתור רופין.
מטרות: קניית קרקעות לא”י, הקמת ישובים חדשים, עזרה ליישובים קיימים, הכנת העולים לעבודה חקלאית (חוות הכשרה) וייצוג של ציוני א”י בקונגרסים.
הקמת המסגרות הפוליטיות:
אנשי העלייה השנייה היו בעלי תודעה פוליטית. הם הקימו 2 מפלגות- “הפועל הצעיר” ו”פועלי ציון”.
המפלגות ייצגו את הפועלים ודאגו לתת להם שירותים בכל תחומי החיים. המפלגות שימשו תחליף למדינה שעדיין לא קמה. כל מפלגה רצתה לגדול ולהגדיל את הייצוג שלה בקונגרס הציוני.
אנשי “הפועל הצעיר” טענו שבבניית הארץ יש מקום מרכזי לפועל העברי ופועלי ציון חשבו שגם בישראל תהייה מלחמת מעמדות כפי שחשבו המפלגות הקומוניסטיות בעולם.
המטרות העיקריות של המפלגות היו:
1. מלחמה על עבודה עברית.
2. חידוש השפה העברית והשימוש בה. בין העולים ארצה היו אנשים שעיצבו את דמותה של המדינה בהמשך. אחדים מהם ברל כצנלסון, דוד בן גוריון , יצחק בן צבי.

הקמת המסגרות הביטחוניות התרבותיות והחינוכיות בא”י:
המפלגות הפוליטיות מקימות בתי ספר וספריות ופותחות שיעורים בעברית לחלוצים ולילדיהם. ההקפדה היא על העברית ועל אהבת ארץ ישראל.
כמו- כן מקימים חברי העלייה השנייה את ארגון “השומר” אשר תפקידו לשמור על השדות והיישובים היהודיים.

פרק 3
הצדדים הלוחמים ומאפייניה העיקריים של המלחמה

“הברית המשולשת” (מדינות המרכז)- גרמניה, אוסטרו-הונגריה, איטליה והאימפריה עותומאנית.
“ההסכמה המשולשת” (מדינות ההסכמה)- בריטניה, צרפת ורוסיה.
1917- ארה”ב מצטרפת למלחמה, וכמו כן רוסיה פורשת מהמלחמה עקב פריצת המהפכה הקומוניסטית.

מאפייניה העיקריים של מלחמה זו:

מלחמת חפירות- חיילים חופרים שוכות וחפירות כדי להגן על עצמם- תופעה זו מתרבה. אין כיבושים גדולים ומשמעותיים.
נשק כימי- שימוש בגזים. בדר”כ גז חרדל, גרם למוות של רבים- גם חפים מפשע.
תעמולה- כדי להפחיד את חיילי האויב. לוחמה פסיכולוגית.
כלי נשק חדשים- טנקים, מטוסים, צוללות, תותחים גדולים.
מלחמה כוללת- משאבי המדינה מושקעים במלחמה. הפגיעה היא גם באוכלוסייה האזרחית.
אבידות בנפש- נהרגו כ10 מיליון חיילים וכ20 מיליון נפצעו.
המאפיין הכלכלי- המספר הגדול של המגויסים פגע קשות בכלכלה.
המשק עובד למען הלוחמים ולמען צורכי המלחמה: מזון, ביגוד, נשק ותחמושת. החקלאות והתעשייה נפגעים בגלל חוסר בידיים עובדות וזה גורם לעליית מחירים וחסרונם של מוצרי מזון שונים.
הממשלות הלוחמות תכננו תפריט לאזרחים הכולל כ-1400 קלוריות ליום.
ארה”ב מצטרפת למלחמה ב1917 ושולחת מזון, תחמושת ואספקה לבריטניה כדי להקל על סבלה.
בגרמניה שינו את מבנה הייצור התעשייתי.
המאפיין החברתי- גיוס לוחמים רבים- גיוס העורף שבעצם עבר ללחום מה שמביא חיים קשים לאזרחים וייאוש רב מהחיים. המתים הרבים גורמים לפגיעה במורל הציבורי. ירידה באוכלוסייה.
החיילים שחוזרים הביתה פצועים לא זוכים לטיפול הולם- מה שגורם להשתמטות מהצבא.
באירופה נמצאות בסוף המלחמה מיליוני אלמנות בשנות ה-20 לחייהן.

היישוב היהודי בא”י והתנועה הציונית בזמן המלחמה

הקשיים של היישוב בזמן המלחמה:
1. תורכיה מדינה לאומנית וחסרת סובלנות כלפי מיעוטים אחרים בשטחה (“התורכים הצעירים”- כאמל אתה טורק) – היהודים, מיעוט חוששים לגורלם.
2.קרבת הבריטים לא”י (תעלת סואץ) הביאה את התורכים להשתמש בא”י כמחנה צבאי. הדבר השפיע על היהודים בא”י- החרמות מזון, כריתת עצים וגיוס חובה של יהודים.
3. ביטול הקפיטולציות- הזכויות המיוחדות שהיו בתוך האימפריה העות’מאנית למדינות האירופאיות ולאזרחיהן (יבוא סחורות במכס נמוך, שיפוט האזרחים הזרים בינם לבין עצמם…).
ביטול הקפיטולציות הפסיק את הזרמת הכסף לארץ והגעת הדואר ואינפורמציה מהמשפחות בחו”ל.
התורכים סוגרים את המעברים לא”י והקשר עם רוסיה ניתק. א”י הופכת למדינה סגורה- מדינה במצור.
4. ג’מל פחה- מפקד הצבא התורכי בא”י, היה אחד מ”התורכים הצעירים” וראה בציונות אויבת של האימפריה העות’מאנית. ג’מאל פחה הוציא גזירות קשות נגד היישוב היהודי בא”י:
• ביטול הקפיטולציות
• גירוש יהודי יפו והסביבה על מנת להשתלט על נמל יפו ולמנוע את עזרתם של היהודים לבריטים
• גירוש ההנהגה היהודית- כדי לבטל את הנהגת התנועה הציונית.
• איסור על שלטים וכתיבה בעברית
• סגירת בנק אפ”ק- להפריע ליהודים לקנות קרקעות ולהתבסס ולהתפתח בא”י
• איסור שמירה של יהודים במושבות- איסור על אחזקת נשק ורכיבה על סוסים
• איסור מכירת קרקעות ליהודים.
• תשלום “מס מלחמה” על היהודים. על היהודים היה לשלם לתורכים מסים על הוצאות המלחמה.
• אספקת צרכיו הכלכליים של הצבא התורכי על ידי היישוב: יבול ובהמות.
* ב1915 מגיע ארבה לארץ ומחסל כמעט כל צמח בארץ מה שגרם למחסור רב.
• חובת ההתעמתנות- יהודים בעלי האזרחויות הזרות נדרשו להתעתמן על מנת שיוכלו להתגייס לצבא התורכי. מי שסרב- נאלץ לעזוב את הארץ.
חלק מהאנשים התעתמנו והתגייסו לצבא התורכי, אחרים עזבו את הארץ בעיקר למצרים, נוספים מתגייסים לצבא הבריטי מתוך מטרה לכבוש את א”י וקבוצה אחרת נותנת שוחד לתורכים כדי להישאר בא”י עם האזרחות הזרה שלהם.
החובה להתעמתנות היא חובה שנלחמת כנגד השאיפה הלאומית הציונית. במקום לקבל אזרחות ציונית מתקבלת אזרחות עותמנית.

היישוב הציוני בא”י הקים את “הועד להקלת המשבר” כפעולת נגד לגזירות בראשותו של מאיר דיזנגוף.
מטרותיו של הועד היו אספקת לחם, סיוע למחוסרי עבודה, השגת כספים, הקמת מטבחים משותפים, יסוד קופת חולים והקמת המשביר המרכזי- המוכר מזון ללא רווח לחבריו.

המדיניות הציונית בתקופת מלחמת העולם הראשונה
העולם נמצא במלחמה וכעת יורדת התנועה הציונית מראש סדר העדיפויות של המדינות השונות.
התנועה הציונית לא יודעת במי לתמוך במלחמה ובתחילה מנסה להיות ניטרלית.
תגובת ההסתדרות הציונית וציונים בודדים:
1. משרד הקשר בקופנהגן הניטרלית- התנועה הציונית מעבירה את משרדיה ואת מרכז פעילותה לעיר הניטרלית.
2. התארגנות פרטית לפעילות¬ (ניל”י)- אנשים בודדים מתארגנים על דעת עצמם לעזור לצדדים הלוחמים ביוזמתם.
3. שינוי עמדות ככל שהמלחמה מתקרבת לסיומה- הרגע שנראה כי מדינות המרכז עומדות להפסיד ובריטניה מתחילה בכיבוש מדרום לא”י- התנועה הציונית מתחילה לתמוך בבריטניה.
4. גדודים עבריים- חיילים יהודיים שהתנדבו לצבא הבריטי. ממקימיו טרומפלדור וז’בוטינסקי.
בהקמת הגדודים רצו להשיג הציונים עמדת מיקוח טובה עם בריטניה, כבוד לאומי וניסיון צבאי.
דוגמה לגדוד עברי הוא “הגדוד הארצישראלי”- אנשיו התאמנו במצרים ונשלחו לא”י, אך לא הספיקו לקחת חלק בקרבות. הם שימשו בתפקידי סיוע אחרים במסגרת הצבא הבריטי.
לבסוף בריטניה התנגדה להמשך קיום הגדודים עקב חשש לעימות עם הערבים וגדודי חו”ל חזרו לארצותיהם.

הצהרת בלפור

ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה את ייסודו של בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל ותפעל במיטב מאמציה להקלת השגתה של מטרה זו, מתוך הנחה ברורה שלא יעשה שום דבר, שיש בו כדי לפגוע בזכויות האזרחיות והדתיות של העדות הלא-יהודיות, או בזכויותיהם ובמעמדם המדיני של היהודים בכל ארץ אחרת.
הדרישות הציוניות היו:
הכרה ברעיון הלאומי הציוני, דרישה לעלייה חופשית לא”י, תמיכה בהתיישבות היהודית בא”י.
הסיבות של בריטניה למתן ההצהרה:
1. אינטרס מדיני בריטי במזה”ת (תעלת סואץ, מקומות קדושים, איזור השפעה בריטי)
2. הכרת תודה על הסיוע בזמן המלחמה
3. השפעה על יהודי ארה”ב ללחוץ על ממשלתם להצטרף למלחמה.
4. השפעתו של חיים ויצמן על חברי ממשלת בריטניה- הזדהות עם הרעיון הציוני.
5. רצון להקדים את גרמניה.
*תעלת סואץ משמשת כנתיב תחבורה בין המזרח הרחוק לבין אירופה, ובנוסף כמקור הכנסה כספי רציני.

התוכן של הצעת בלפור:

1. רואה בעין יפה: נוסח לא מחייב את בריטניה
2. בא”י: בתוך א”י ולא בכולה. א”י של שני צידי הירדן (מדינת ירדן בימינו).
3. ותעשה מיטב מאמציה להקלת: נוסח לא מחייב של בריטניה
4. הנחה ברורה: בריטניה מציגה את התנאים שלה להקמת הביתה הלאומי ליהודים:
• סעיף פוליטי- מתחשבת בערבים
• נכתב בלחץ של יהודי בריטניה הלא ציוניים על מנת לרצותם. סעיף של מדיניות חוץ ופנים.