פוסט: מורשת-חלק מ100 מושגים

ארגונים צבאיים לפני קום המדינה:

השומר- ארגון שמירה עברי:
“השומר” הוקם ב-1908 במטרה ליצור כוח מגן יהודי בארץ ישראל. ארגון “השומר” פעל בגלוי להגנה על יישובים בארץ ישראל. תנאי הקבלה לארגון היו קפדניים, כדי להבטיח את הצלחתם של המועמדים בתפקיד. חברי הארגון נדרשו לגלות אומץ לב, משמעת עצמית, מסירות ונאמנות. תחילה שמרו חברי הארגון על מושבות הגליל ואחר כך גם על מושבות באזור יהודה; זאת, במקום השמירה הערבית שהייתה נהוגה במושבות. בכך הצליחו להגשים את הרעיון של “היהודי החדש” – הלוחם על קיומו ומגן בכוחות עצמו על חייו.

ההגנה ארגון ההגנה העברי בארץ ישראל:
לאחר התפרקות ה”שומר”, ולאחר שהתגברו ההתקפות של הערבים על יישובים יהודיים, הוקם בשנת 1920 ארגון ההגנה. המטרה הייתה להגן על היישוב מפני התקפות הערבים. במאורעות השנים 1939-1936 כבר לא הסתפקה ההגנה בהגנה על יישובים עבריים, אלא “יצאה מן הגדר” והחלה לתקוף את הפוגעים. ההגנה הופעלה על ידי הנהגת הישוב היהודי בארץ ועל פי מדיניות מוסדותיו. הכוח המגויס העיקרי של ארגון ההגנה היה הפלמ”ח (פלוגות מחץ) ובראשו עמד יצחק שדה.

האצ”ל – ארגון צבאי לאומי:
האצ”ל קם ב-1936 מתוך ארגון הגנה ב’ שפרש מן ההגנה לאחר מאורעות תרפ”ט. חבריו התנגדו למדיניות ה”הבלגה” של ה”הגנה” כלפי הטרור הערבי. הם הזדהו עם דרכה של המפלגה הרוויזיוניסטית שבראשה עמד זאב ז’בוטינסקי, ולא ראו עצמם כפופים להחלטות הנהגת היישוב היהודי. הם אימצו את עמדת מפקד האצ”ל, דוד רזיאל, להגיב בתקיפות – “דם תחת דם” כלפי הטרור הערבי. בזמן מלחמת העולם השנייה האצ”ל שיתף פעולה עם הבריטים, מכיוון שהבריטים לחמו בגרמנים, ורזיאל נפל במבצע חשאי בריטי בעיראק במאי 1941. ב-1942 הגיע מנחם בגין ארצה וכעבור שנה קיבל את הפיקוד על הארגון. ב-1944 הוא הכריז על מרד נגד הבריטים, ובכך פתח האצ”ל מאבק רצוף נגדם, עד להקמת המדינה. עם הקמת צה”ל פורק הארגון וחבריו התגייסו לצה”ל.

לח”י -– לוחמי חירות ישראל:
בשנת 1940 חל פילוג באצ”ל, וקבוצת חברים בראשותו של אברהם שטרן (יאיר הקימו ארגון עצמאי בשם הלח”י). חברי הארגון האמינו שיש להילחם נגד הבריטים, אף על פי שהבריטים לחמו באותה עת נגד הגרמנים. דרך פעולתם עוררה התנגדות חריפה בקרב היישוב היהודי. רבים מחברי הלח”י נאסרו על ידי הבריטים ואחדים הוצאו להורג, ביניהם “יאיר” מייסד הארגון שנרצח עוד בשנת 1942. עם הקמת צה”ל פורק ארגון הלח”י וחבריו גויסו לצה”ל.

הצהרת בלפור- בריטניה תמכה בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל:
הצהרת בלפור התקבלה ב-2 בנובמבר, 1917. הצהרת בלפור הוא שמה של הצהרה של ממשלת בריטניה, המכריזה על נכונותה לסייע בהקמת בית לאומי יהודי בארץ ישראל. הצהרה זו הייתה פרי משא ומתן שניהלו יהודים ציוניים בבריטניה בראשות ד”ר חיים וייצמן, והיא קיבלה הסכמה של המעצמות.

עליות לפני קום המדינה:

“על כנפי נשרים” – עליית יהודי תימן:
בשנת תש”ט – 1949, עלו כ-50,000 יהודי תימן ברכבת אוירית מעדן, מבצע שכונה “על כנפי נשרים”. בעקבות הקמת מדינת ישראל בה’ באייר תש”ח (14 במאי, 1948), נמצאו חלק מהקהילות היהודיות בארצות האסלאם בסכנה. מדינת ישראל ארגנה מבצע הצלה של קהילות יהודיות, שבו הועלו היהודים ארצה. שם המבצע לקוח מתוך ספר שמות, פרק יט’, פסוק ד’: “ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי…”. מבצע זה ידוע גם בשמו העממי “מרבד הקסמים”.

מבצע “עזרא ונחמיה” (1950-1951) – עליית יהודי עיראק:
לאחר הקמת המדינה החלו שלטונות עיראק ללחוץ על היהודים. עיראק השתתפה במלחמת העצמאות נגד מדינת ישראל, הציונות הוגדרה בעיראק כפשע, נאסרה העלייה לארץ ישראל ורבים מחברי המחתרת הציונית נרדפו. במרץ 1950 התירה ממשלת עיראק ליהודים לצאת מהמדינה בתנאי שיוותרו על אזרחותם ועל רכושם. בעקבות זאת נערכה מדינת ישראל למבצע הצלה של יהודי עיראק, במהלכו הגיעו לארץ, ברכבת אווירית דרך איראן וקפריסין, יותר מ-120,000 איש, כמעט כל יהודי עיראק.

אניית “אגוז” -– ממרוקו לישראל:
בשנות ה-60 לא אפשרה מרוקו יציאת יהודים ממנה. ב-1961 יצאה בחשאי ממרוקו האונייה “אגוז”, ועליה 46 יהודים. האונייה נקלעה לסערה, ו-43 מנוסעיה טבעו בים. פרשת טביעתה של “אגוז” העלתה לכותרות את העלייה החשאית של יהודי מרוקו, ורק בעקבות לחץ בין-לאומי אפשרה מרוקו את יציאת היהודים ממנה. בשנת 1994 דאגה מדינת ישראל להביא את גופות הנספים ממרוקו לקבורה בישראל.
תאריך טביעתה של אניית אגוז, כ”ג בטבת תשכ”א, נקבע כיום זיכרון ממלכתי לציון המחתרות וההעפלה מצפון אפריקה.

מבצע משה (1984) ומצבע שלמה (1991) –- עליית יהודי אתיופיה:
ב-1984 החל “מבצע משה” לחילוץ המוני של יהודי אתיופיה. במשך חודשים מספר עלו לישראל כ-8,000 יהודים בדרכי יבשה, אוויר וים, דרך סודן ודרך אירופה. המבצע הופסק בעקבות הדלפתו לעיתונות, והחשש של נשיא סודן מתגובת העולם הערבי. הפסקת המבצע השאירה אחריה משפחות קרועות.
ב-1991, לאחר חילופי שלטון באתיופיה, הסכים הממשל החדש, תמורת כופר של 40 מליון דולר, לאפשר את העלאת שארית יהודי אתיופיה. ב”מבצע שלמה”, שארך פחות מ- 48 שעות הועלו כ-14,000 איש. בסך הכל הגיעו לארץ יותר מ-35,000 יהודי אתיופיה.

עליית יהודי ברית המועצות:
החל מאמצע שנות ה-20 ניתקו השלטונות בברית המועצות את הקשר של היהודים עם הארץ. בשנת 1952 הוקם ארגון “נתיב”, במסגר “המוסד” (שירות הביון הישראלי) שתפקידו היה להגיע אל היהודים בברית המועצות ולשמר את זיקתם ליהדות ולארץ, תוך סיכון רב.
אחר מלחמת ששת הימים החלה התעוררות של יהודים יחידים בברית המועצות, שדרשו לאפשר להם לעלות לישראל. אנשים אלה פוטרו ממקום עבודתם, הועמדו למשפט, נעצרו ונשלחו לבתי כלא. חוגים יהודים בכל העולם פעלו למען העלייה מברית המועצות בקריאה “שלח את עמי”.
המאבק למען העלייה פתח פתח צר ליציאת היהודים. בין השנים 1973-1969 הצליחו לצאת כ-150,000 יהודים. בעקבות התמוטטות המשטר הסובייטי עלו לישראל כמיליון איש. עלייה זו תרמה רבות למדינת ישראל בכל מיני תחומים.