פוסט: כלור

סימן כימי: Cl
מצב צבירה: גז Cl2(g)
צבע: צהבהב – ירקרק
טמפרטורת רתיחה: 34.04-
טמפרטורת התכה: 101.5-
מספר אטומי: 17
מסה אטומית: 35.4527
אנרגית יינון ראשונה: kj/mol 1251.2
מקור השם: מיוונית- כלורוס שפירושו צהוב- ירקרק.
שימושים בחיי היומיום: הלבנה, פירוק וחיטוי. משמש לחיטוי בריכוזים נמוכים, מניעת זיהומים, חיידקיים. למשל בבריכות שחייה מוסיפים כלור והוא שנותן למים את צבעם הירקרק ואת הריח האפייני לבריכות השחייה. כמו כן גם למי הברז מוסיפים מעט כלור. האקונומיקה או בשמה הכימי נתרן תת כלוריתי הינה על בסיס כלור. במרבית המקרים בטבע הכלור נמצא בתרכובת יחד עם נתרן ושניהם מרכיבים את מלח השולחן.

גז רעיל: הכלור הוא אחד הגזים הרעילים (בריכוזים גבוהים כמובן) התוקף את דרכי הנשימה ועלול להביא לחנק וכתוצאה מכך גם למוות. המשמש ככלי נשק קטלני בלוחמת אב”ך (לוחמה אטומית, בקטריולוגית, כימית). במלחמת העולם הראשונה השתמשו בו הגרמנים בחזית המערבית, למרות כל האמנות הבינלאומיות שאסרו ועדיין אוסרות את השימוש בו במלחה.
כיצד מופק? מופק על ידי העברת זרם חשמל בתמיסה של מלח הבישול במים (מלח הבישול מורכב מנתרן ומכלור).
בארץ: מיוצר במפעלי ים המלח שבסדום ובתעשיות האלקטרוכימיות שליד עכו.
תכונות נוספות: שייך למשפחת ההלוגנים,בעל ריח חריף, יסוד פעיל מאוד שלא נמצא בטבע בצורתו החפשית והוא נמס במים.
תרכובות נוספות: יון הכלור (Cl(-, חיוני לחיים אך עודף כלור הוא רעל ובמגע עם העור הוא עלול לגרום לכוויה.
יחד עם מים יוצר חומצה חזקה (חומצת מלח וגם חומצה תת כלורית).
אקונומיקה.