כניסה/הרשמה
פייסבוק
חברות לסטייה
ההתחברות המבחינה: בני אדם מתחברים עם הדומים להם, כל אפשר לומר שהרעיון של פשע או סטייה הם תוצר של התחברות עם פושעים או סוטים אחרים.
בני אדם מתחברים עם הדומים להם וביחד יוצרים קבוצות בעלות ערכים ונורמות משלהן.
כל אדם- חיי במהלך חייו במסגרות חברתיות שונות, שם נתון בתהליכי גיוס המכוונים את כניסתו לקבוצה, הוא עובר אימון המכשיר אותו לחברות בקבוצה, לומד את המימנויות הדרושות ורוכש את ההתנהגויות המצופות ממנו – פורמליות ובלתי פורמליות.
דוגמא: גם סטודנט לרפואה וגם גנב מתחיל בבית-הסוהר – שניהם עוברים תהליכי למידה ונעזרים במומחים וותיקים.
סתרלנד חקר את "הגנב המקצועי" והראה כי בית הסוהר משמש מעין אולפנא לגנב המתחיל- באותו מקום לומד את רזי המקצוע, את הטכניקות ושיטות הפעולה, שם גם מפנים את מניעיהם, את צידוקיהם ואת יחסם אל החברה הרחבה.
בהמשך, יכולה הישיבה הראשונה בבית-הסוהר לשמש לגנב הקטן תחנה ראשונה במסלול ארוך של הכשרה ושל "קריירה", בסוף התהליך יכול להיהפך לפושע גדול שיראים מפניו – זאת לאחר שהוכיח את כוחו, תוך הפגנת קשיחות לב, העזה ואכזריות.
סתרלנד טען כי תבניות התנהגותיות, אם הם סוטות או קונפורמיות- נלמדות באופן זהה. אצל כל אחד קיימת המוכנות להיות פושע או סוטה, הדבר תלוי בעובדה שאנשים נוטים להתחבר עם אחרים. אם אדם יפגוש בקבוצה בעלת התנהגות סוטה, סיכוייו להיות סוטה גדלים.
יישום רעיון ההתחברות המבחינה לפשעים של "צווארון לבן":
פשעים של פקידים, מנהלים ושל אנשי מקצוע בתחום העסקים – אנשים המקפידים על חזות מכובדת כלפי חוץ. ככל שהחברה נהייתה יותר מתועשת וביורוקטית גדלו פשעי ה"צווארון הלבן". למרות נזקם העצום, העולה לאין-שיעור מהפשעים , היחס הסלחני שמגלים כלפיהם הציבור, המשטרה, ובתי המשפט גורם לנזק חברתי גדול שהוא גדול אף מהנזק הכלכלי.
סתרלנד מצא כי בארגונים עסקיים גדולים, פשיעות נחשבות לפעולות מקבולות, ועובדי הצווארון לומדים לעשותם במהלך תהליכי הלמידה של תפקידם. הלמידה מלווה בתמיכה קבוצתית קטנה, לעתים בעידוד של הבכירים, ובתמלוגים שונים. בהדרגה תופסים העובדים את הפעולות הללו כטבעיות, וגם אם אדם מכובד כמו מנהל נתפס, ניתנת לו ההגנה והגיבוי שאת מעשיו אנו מכנים מעילה ולא פשיעה !.
בני אדם מתחברים עם הדומים להם וביחד יוצרים קבוצות בעלות ערכים ונורמות משלהן.
כל אדם- חיי במהלך חייו במסגרות חברתיות שונות, שם נתון בתהליכי גיוס המכוונים את כניסתו לקבוצה, הוא עובר אימון המכשיר אותו לחברות בקבוצה, לומד את המימנויות הדרושות ורוכש את ההתנהגויות המצופות ממנו – פורמליות ובלתי פורמליות.
דוגמא: גם סטודנט לרפואה וגם גנב מתחיל בבית-הסוהר – שניהם עוברים תהליכי למידה ונעזרים במומחים וותיקים.
סתרלנד חקר את "הגנב המקצועי" והראה כי בית הסוהר משמש מעין אולפנא לגנב המתחיל- באותו מקום לומד את רזי המקצוע, את הטכניקות ושיטות הפעולה, שם גם מפנים את מניעיהם, את צידוקיהם ואת יחסם אל החברה הרחבה.
בהמשך, יכולה הישיבה הראשונה בבית-הסוהר לשמש לגנב הקטן תחנה ראשונה במסלול ארוך של הכשרה ושל "קריירה", בסוף התהליך יכול להיהפך לפושע גדול שיראים מפניו – זאת לאחר שהוכיח את כוחו, תוך הפגנת קשיחות לב, העזה ואכזריות.
סתרלנד טען כי תבניות התנהגותיות, אם הם סוטות או קונפורמיות- נלמדות באופן זהה. אצל כל אחד קיימת המוכנות להיות פושע או סוטה, הדבר תלוי בעובדה שאנשים נוטים להתחבר עם אחרים. אם אדם יפגוש בקבוצה בעלת התנהגות סוטה, סיכוייו להיות סוטה גדלים.
יישום רעיון ההתחברות המבחינה לפשעים של "צווארון לבן":
פשעים של פקידים, מנהלים ושל אנשי מקצוע בתחום העסקים – אנשים המקפידים על חזות מכובדת כלפי חוץ. ככל שהחברה נהייתה יותר מתועשת וביורוקטית גדלו פשעי ה"צווארון הלבן". למרות נזקם העצום, העולה לאין-שיעור מהפשעים , היחס הסלחני שמגלים כלפיהם הציבור, המשטרה, ובתי המשפט גורם לנזק חברתי גדול שהוא גדול אף מהנזק הכלכלי.
סתרלנד מצא כי בארגונים עסקיים גדולים, פשיעות נחשבות לפעולות מקבולות, ועובדי הצווארון לומדים לעשותם במהלך תהליכי הלמידה של תפקידם. הלמידה מלווה בתמיכה קבוצתית קטנה, לעתים בעידוד של הבכירים, ובתמלוגים שונים. בהדרגה תופסים העובדים את הפעולות הללו כטבעיות, וגם אם אדם מכובד כמו מנהל נתפס, ניתנת לו ההגנה והגיבוי שאת מעשיו אנו מכנים מעילה ולא פשיעה !.
הווארד בקר ותאוריית ההתחברות המבחינה לעישון מריחואנה, התהליך בנוי מ3- שלבים:
1. לימוד טכניקה- האדם לומד מתוך התבוננות וחיקוי את טכניקת העישון ממנוסים ממנו.
2. לימוד החוויה- קישור הטכניקה עם השפעות העישון, המוגדרות כחוויה. תחושות פיסיולוגיות והתנהגותיות נקשרות לתופעת העישון. האדם עדיין אינו תופס את הסם כמקור הנאה, אבל את הסימפטומים מקשר לעישון.
3. לימוד ההנאה- האדם לומד ליהנות מהשפעות העישון. ההנאה לפי בקר, נרכשת באופן חברתי והיא אינה אוטומטית.
אדם זה, שרכש באופן חברתי את ההנאה מעישון, ימשיך לעשן בכלל המניע החדש שהתפתח שלא היה בתחילה.
אדם זה גם ירכוש דימוי של מעשן מריחואנה, וזאת מתוך מגע עם אחרים המהווים מגע משמעותי עבורו.
תאוריית ההתחברות המבחינה יעילה למצבי סטייה רבים.
חולשתה של התאורייה- * היא לא מסבירה מי נחשף מלכתחילה להשפעות הקבוצתיות ותלהליכי הלמידה.האם רק המקריות שבמפגש עם קבוצת הסוטים היא זו הקובעת מי ייחשף ומי לא ? * היא גם מניחה שהתנהגות סוטה היא עובדה קיימת, אך היא לא מוצאת לנכון להסביר מדוע היא נוצרה ?
הזדהות מבחינה/ גלזר-
המושג מלמד: אדם רוכש זהות עצמית של פושע או סוטה מתוך חיקויי התנהגותו של אדם אחר.
לאחר שהפנים את זהותו כסוטה, יש לו צורך להתחבר עם קבוצת סוטים ולאמץ את התנהגותם. ההתחברות אינה תמיד הכרחית, ואדם שהפנים זהות עבריינית יכול גם לפעול לבדו. התאורייה המבחינה יכולה על-כן להסביר פשעים "מזדמנים" בידי בני-אדם שלא הורשעו מעולם.
תהליך התיוג
סטייה אינה תמיד עניין של למידה, לפעמים היא נוצרת מתהליך מסוים שהחברה מגדירה מי סוטה ומי לא – זאת היא מגדירה באמצעות פעולות גומלים בין פרטים לקבוצות.
הווארד בקר – פיתח את תאוריית התיוג (סטיגמה) – הוא טען אפוא שקבוצות חברתיות קובעות מי הוא סוטה ומי לא – זאת ע"י מי שלא מבצע את החוקים ומתנהג בהתאם לנורמות שהגדירו.
חקר הסטייה לא מתמקד בסוטה ובמעשיו, אלא באלה שמגדירים אותו כסוטה ובתהליך הגדרתו כסוטה.
ההחלטה אם אדם סוטה או לא מתקבלת גם בהתאם למעמדו ויוקרתו, לקשריו עם אנשים בעלי השפעה, לקבוצות שהוא משתייך אליהם וכו'..
סוטה הוא מי "שהודבקה" לו תווית של סוטה. התנהגות של סוטה היא התנהגות שבני-אדם הגדירו אותה כךץ
תיוג- הרגשה ברורה בעזרת סימנים גלויים, של תכונה שלילית אחת ממכלול אישיותו (תכונותיו) או התנהגותיו של אדם.
התיוג משמש לזיהוי הסוטים ולהבלטתם מבחינה חברתית – הוקעה פומבית, הענשה. לא התיוג עצמו הוא החשוב, אלא השלכותיו על האדם מבחינה חברתית- בהתחברותו בדרכים שונות עם החברה ועוד.
האם אדם מתויג מאמץ את התווית ?
(סייקס ומצה): טענו כי הפושע הטיפוסי אינו מודה בפשעיו, נוטה להצדיק את מעשיו אשר מגוננות עליו מפני הדימוי השלילי שהיקנו לו אחרים.
מכחיש אחריות למעשה, לנזק שנגרם, הכחשת תום ליבו של הקורבן ועוד צידוקים שונים.. – כל אלה נקראים טכניקות של ניטרליזציה- מגוננות על הפושע מפני הדימוי החברתי ומאפשרות לו להמשיך בפעולותיו.
לא תמיד יכול הפושע להתגונן מפני הדימוי השלילי שניתן לו, תאוריית התיוג מדגישה את השריריות הטמונה בהבדל בין סוטה לזה שאינו סוטה ורואה את הסוטה כקורבן הנסיבות החברתיות.
למרט וגופמן דנו בהרחבה על גורלו החברתי של אדם מתויג:
למרט – הבדיל בין סטייה ראשונית: עשיית מעשה העובר על החוקים או הנורמות בגלל נסיבות מקריות כלשהן, ושאינו מקבל תגובה עוינת מצד הציבור, ולכן אינו משפיע על הסטטוס של האדם או מצבו החברתי.
בדר"כ אם המעשה אינו מתגלה- הוא לא יחזור על עצמו.
מאידך גיסא – אלו הנתפסים בעקבות סטייתם הראשונית- זוכים לפרסום ולעונש- מצב שיכול לשנות את חייהם, מצב זה נקרא- סטייה משנית.
המבצע מקבל זהות של סוטה או של פושע – מבלי שיוכל להימנע מכך.
לסטייה ראשונית יש השפעות מעטות על האדם, השונה מסטייה משנית, שנקבעת בגלל סיבה אחת בלבד- תגובת המתייגים (הציבור) – תוצאותיו ארוכות טווח.
גופמן – היחס החברתי על זהותם של בעלי מום גופני, בעלי אישיות יוצאת דופן, או בעלי התנהגות מוזרה. הוא איתר שני שלבים מהותיים בהתפתחות זהותם:
a. מפנים כל ילד כולל בעל המום, את נקודת המבט של "הנורמליים" כלפי בעלי מום שונים.
b. שלב הגילוי – בשלב זה מגלה הילד את המום שלו ואת התייחסות החברה אליו, גופמן טוען ששלב זה מהותי בהתפתחות הילד וקביעת זהותו העתידית. מידת ההגנה מצד סביבתו הקרובה: משפחה, חברים וכו' הינה קריטית בקביעת זהותו. האדם מקבל הסטיגמה (תיוג) הוא זה שאחרים הפחיתו מערכו והוא מפתח קריירה של סוטה.
אנשים אשר מצליחים להסתיר את מומם חיים בידיעה שערכם עלול להיות מופחת עם גילוי המום – והם למעשה נתונים לסחיטה (ממשית או מדומה) מצד אלה אשר עלולים לחשוף את סודם.
התיוג גורם ליחד "לשחק" משחק חברתי במצב נחות.
סטייה מורכבת מ2- פנים:
א) למידה ב)תיוג.
לעתים השניים קשורים זה בזה ומחזקים זה את זה.
סיכום תהליך התיוג:
1. אדם פועל כסוטה ולעתים מפתח קריירה של סוטה.
2. הקהל מגדיר את פעולתו כסטייה והוא נאלץ לקבל הגדרה זו.
3. האדם פועל כסוטה ומפתח קריירה כזו.
ק.ט אריקסון – מצא כי תפקיד הסטייה הוא בשמירה על הציבור מפניה.
אמיל דורקהיים- גילה את המשמעות החברתית שיש לסטייה ולפשע: מעוררים באופן קיצוני תגובה מענישה ומחזקים בכך את זהותו המוסרית של הכלל. טענתו זו מסתמכת על כך שחברה מצויים שיעורי סטייה קבועים, וכי היחס החברתי כלפי סוטים איננו אחיד.
גבולות החברה מוגדרים ע"פ הסטייה. אריקסון מסתמך על האופי הפומבי והדרמטי בעימות שבין הסוטה לחברה, וטען כי הוא נועד להציג בבירור את גבול המותר והאסור (דוגמא- תליית אייכמן בישראל- משפט פומבי).
האם החברה "מייצרת" סטייה ??
בסוציולוגיה של זמננו, קיימת גישה שמוסדות חברתיים שונים יוצרים את הסטייה. לחוק עצמו תפקיד חשוב בהגדרת סטייה. דוגמא- החזקת סמים נרקוטיים לא הייתה עבירה עד שנחקק חוק כנגד התופעה.
המאבק להשלטת התיוג נקרא -המאבק על הסטיגמה, תוצאותיו לפי כוחם של היריבים, החזק מנצח, והשאלה היא – מי הוא שחוקיו שולטים ? (הפוליטיקה של הסטייה).
תהליכי הטלת הסטייה- במקרים רבים המתוייגים אינם מסכימים עם תהליך הוקעתם מחוץ לקולקטיב ונלחמים בעבור זה. כך שיכול להיות שסטייתם תהפוך לנורמה מקובלת בחרה – הרחבת הגבולות החברתיים.
, לדוגמא – ההומוסקסואלים בארה"ב.
אנשים מסוימים מצויים במצבי ביניים – אנשי שוליים : אלו אנשים אשר נמצאים בין גבול הסטייה לגבול קבלת סטייתם לנורמה מקובלת- כשם שעולים חדשים שואפים להתקבל לחברה הישראלית אך אינם מוכנים לוותר על תרבותם הקודמת.
לעתים הסטייה היא הכרח המביא לשינוי החברה, וחלק מן האנשים טוענים שהמבנה הקיים הינו לגיטימי וימשיך להתקיים לעד. יש המאמינים כי הנורמות הקיימות אינן צודקות, וכי אין להם זכות קיום – אלו עשויים להיאבק כדי להשיג שינוי חברתי.
כתיבת תגובה