החסידה מגיעה מאירופה, אך היא עוזבת את אירופה כאשר הימים מתחילים להתקצר.
בישראל עוברות להקות ענק של כ-30 אלף חסידות.
החסידה נודדת מכיוון שכאשר מתחיל באירופה החורף, קר להן מידי אז הן נודדות לאזורים חמים בודדים כמו ארץ ישראל.
הבקע הסורי אפריקאי הוא ציר הנדידה של העופות הנודדים משום שזהו מקום נמוך וחם, וגם יש שם מקומות עצירה לציפורים הנודדות.
החסידה עפה מעל ארץ ישראל ולא מעל הים, משום שכשהיא עפה מעל הים אין לה מקומות עצירה ומנוחה. וכאשר היא עפה מעל ארץ ישראל יש לה מזון ומקומות עצירה.

הקשר בין החסידה לאדם הוא עמוק ועתיק יומין. בעמים שונים מככבת החסידה בסיפורי פולקלור ובאגדות רבות: במצרים העתיקה העריצו אותה, וראו בה סמל לכבוד בן לאביו, כי האמינו שצעירי החסידות נושאים על גבם את הוריהם הבוגרים במסע הנדודים הקשה. ביוון הוטל עונש מוות על מי שפגע בחסידה, שכן היוונים הקדמונים ראו כי החסידות מחסלות את הנחשים ובכך מאפשרות חיים לבני אדם. בנצרות מסמלת החסידה את הצניעות והתום, טוב הלב והנאמנות, והיא קשורה בדמותה של מריה הקדושה. לילדים “מכרו” בעבר את הסיפור על החסידה הנושאת במקורה תינוק, כדי לחסוך מהמבוגרים את המבוכה שבהסבר האמיתי על דרכם של תינוקות לבוא לעולם.