איכות הסביבה בארץ ובעולם- הדרך לחיים טובים יותר:

קל להיסחף למסקנה ששוחרי איכות הסביבה הם מתנגדי הקדמה. אבל האמת היא שהשאלה היא האם אנו עבדי הטכנולוגיה או שהיא נועדה לשרת אותנו. כדי לשרוד על המין האנושי לבחון טכנולוגיות אחרות, ולהעדיף את אלה שעוזרות לו על פני המזיקות. רכבות, תחבורה ציבורית ותכנון נכון של ערינו, יהפכו את הנסיעות לקצרות יותר ואת האוויר לנקי יותר. חסכון, התפלת מים וטיפול בשפכים יגרמו לשינוי בתחום מי השתייה וזיהום המים. טכנולוגיות כמו אנרגיה סולארית או אנרגיית רוח בשילוב עם מכוניות חשמליות יוכלו להפסיק את דלדול המשאבים, זיהום האוויר ואת התחממות כדור-הארץ. החלת העיקרון של “המזהם משלם” ולחץ מצד הצרכנים יכולים לגרום לתעשיות מזהמות לעבור לטכנולוגיות וחומרים שלא יצרו זיהום. שינוי הרגלי הצריכה שלנו, יחד עם שימוש חוזר ומיחזור והעדפת מוצרים מתכלים יכולה להוציא את המין האנושי מהררי הזבל. סך כל השינויים האלה יבטיחו לא רק איכות חיים לנו ושמירה על ביטחונם של ילדנו – הם גם ישמרו על החיות והצמחים שחולקים עמנו את כדור הארץ. השינויים הטכנולוגיים האלה, יחד עם שינויים בחשיבה של כל אחד מאתנו בתחומים רבים כמו כלכלה, חברה ומוסר נדרשים כדי שנצליח, אבל המחיר שווה. נקבל עולם בטוח, נעים וצבעוני יותר, וזה רווח גדול לכולנו.

יש לי כנרת- ואין אחרת:

כנרת היא מאגר המים המתוקים הגדול ביותר של מדינת ישראל וגם אגם עתיר פעילויות: נופש, תיירות וספורט מים פופולארי מחד, ומרכז דתי רוחני עולמי מאידך.
על פי נתוני משרד התיירות, בעשר השנים הקרובות, מספר חדרי המלון סביב הכנרת יכפיל את עצמו פי חמש!!!
מ- 4500 חדרים ל- 22,500 חדרים. אם התכנית תצא לפועל, עלול להגרם לאגם נזק בלתי הפיך.
רבים מחופי הכנרת סגורים כבר כיום לציבור הרחב. בנייה נוספת תסגור בפני הציבור את המעט שנותר ועלולה להביא לעליית מפלסי זיהום המים והאוויר וליצירת מפגעים סביבתיים חמורים.
לכן, כל החלטה בנושא חייבת להיגזר ממדיניות תכנון כוללת, ברורה וארוכת-טווח הנשענת על מודלים חזויים של כמויות מים ואיכותם, ניטור מתמשך, בדיקת השפעות סביבתיות, רגישויות נופיות, המשך קיומם של ערכי טבע ושימור ייחודם של אתרים וזירות התרחשות היסטוריים.

בעיית השטחים הפתוחים:
מדינת ישראל, בניגוד למרבית המדינות המפותחות, מאופיינת בגידול אוכלוסייה בקצב מהיר. ריבוי טבעי בשיעור של 1.5% וגלי עלייה המוניים מסתכמים בגידול אוכלוסייה שנתי ממוצע של 2.6%. גידול זה, יחד עם עלייה מתמדת ברמת החיים וברווחת הדיור, יוצרים לחצים קשים על משאב הקרקע: דרישה גובת לשטחי מגורים ותעסוקה, פיתוח תשתיות, פיזור הבינוי החדש אל השוליים הפתוחים של האזורים המפותחים וגידול בשטח יחידת המגורים.
קיימת נטייה להתייחס אל משאב הקרקע כאל מצע ובסיס חסר זהות, שתכליתו לשרת נאמנה את המוקם עליו, ולנצל אותו בצורה בזבזנית. הגישה מפחיתה בערכיו החברתיים, הסביבתיים והכלכליים של משאב הקרקע, כאשר הוא נעדר כיסוי של תשתיות ובינוי, עלול להביא לחיסולו של המשאב, לנזקים בלתי הפיכים לסובב ולפגיעה בחברה ובדורות הבאים.
מערך השטחים הפתוחים במדינת ישראל הוא “שומר הסף” של ערכי הטבע, הנוף והמורשת התרבותית. הוא משמש אזור החדרה למי התהום ומאפשר מתן ייצוג למגוון רחב יותר של יחידות נוף, צומח וחי, אשר ייעלמו או יאבדו את זהותן תחת בינוי ופיתוח. השטחים הפתוחים מהווים, לכן, בסיס לקיום המגוון הביולוגי והנופי של הארץ ולמילוי צורכי הנופש והפנאי של האוכלוסייה.

סיכום:

אני נהנתי לעבוד בנושא החברה להגנת הטבע.
בחרתי בנושא זה כי זה בגדול על כל נושא איכות הסביבה ובכלל לפי דעתי החברה להגנת הטבע עושה מאמצים רבים כדי להשיב לנו את איכות הסביבה הדרושה בארץ.
במהלך עבודתי נכנסתי לאתר של החברה ומאוד נהנתי לדפדף בו ולחפש חומר על הנושאים הדרושים לעבודתי והם:
1. חופי ישראל- נוף הולך ונעלם: בנושא זה למדתי על זיהום של חופי הרחצה והתערבותה של החברה להגנת הטבע בנושא זה.
2. איכות הסביבה- הדרך לחיים טובים יותר: בפרק זה הסברתי בגדול את תרומתה של החברה להגנת הטבע לאיכות הסביבה.
3. יש לי כינרת- ואין אחרת: בפרק זה הסברתי על תרומתה של הכינרת לישראל. הכינרת היא מאגר המים המתוקים הגדול ביותר בארץ.
4. בעיית השטחים הפתוחים: בפרק זה עסקתי על הנטייה למשאב קרקע כחסר זהות וכחסר תועלת.