פוסט: הורדוס

הורדוס “הבנאי”- שליט יהודה בשנים 37 – 4 לפנה”ס

הורדוס היה בנו של אנטיפטר האדומי, שיוליוס קיסר מינה אותו לאפיטרופסו של הורקנוס ותודות לכך נעשה לשליט בארץ, על אף שנאת העם אליו. עוד בימי חייו של אביו נתמנה הורדוס למושל הגליל והראה שם אכזריות ועזות, שעוררו אליו משטמה עזה. משהורעל אנטיפטר, החליט הורדוס לכבוש לעצמו את המלוכה בישראל ובראש צבאותיו בא ירושלימה. הורקנוס נבהל מפניו וקיבל אותו בכבוד רב, וכשדרש ממנו הורדוס לתת לו את מרים נכדתו לאישה, כדי להכין לו על ידי נישואין אלה בסיס חוקי לכסא החשמונאים, לא העז הורקנוס להשיב את פניו ריקם, ומרים היפה והענוגה הייתה לאשתו של צורר בית החשמונאים. הורדוס היה חביב הרומאים ולכן הסנאט העניק לו את התואר “מלך בעל ברית וידיד לעם הרומי”. אך הורדוס לא ויתר על הניסיון לרכוש את אהדת היהודים. הוא עשה זאת באמצעות מפעלי הבנייה שלו, ובמיוחד במאמצים הרבים שהשקיע בבית המקדש, פעם גם ויתר על חלק ניכר מתשלום המיסים ובשנת בצורת חילק מזון לתושבים היהודים. בזכות המבנים הרבים שהקים הורדוס ברחבי הארץ כינו אותו “המלך הבנאי”, מפעלי הבנייה של הורדוס שימשו לא רק לצורכי הפרט (המלך , חצר המלכות והממלכה) , אלה גם היוו עניין אישי של המלך עצמו , כמו תחביב. את המבנים שבנה הורדוס עבור ממלכתו ניתן לחלק למבנים עבור היהודים, ומבנים עבור הנוכריים ששהו בממלכתו. גולת הכותרת של מפעלי הורדוס למען היהודים הייתה בנין בית המקדש וסביבתו מחדש. מעבר לרצונו של הורדוס לרכוש את אהדתם של היהודים, קרוב לוודאי, שהיה צורך חיוני לחדש את המבנה המיושן שנבנה 500 שנה קודם לכן. נוסף לכך עולי הרגל הרבים, שנהרו לירושלים בשלושת הרגלים, חייבו הרחבה נוספת של בית המקדש ועיצוב מחודש של סביבתו הקרובה. חפירות שנערכו בדרום וממערב להר הבית מלמדות על בנית דרכים מרוצפות, מדרגות נוחות להר הבית וגשרים, שהקלו על זרימת תנועתם של עולי הרגל. להרחבת הר הבית כלפי דרום הייתה ככל הנראה גם סיבה אישית. הורדוס, שלא היה כהן לא יכול היה להיכנס לתוך בית המקדש כקודמיו החשמונאים וכן לא יכול היה להיכנס לתחום הר- הבית שסבב את בית המקדש. על ידי הרחבת הר- הבית יצר הורדוס תחום שאינו נכלל בתחום הר- הבית המקודש. שם הוא הקים אולם ענק ומפואר, שבו היה יכול לשהות ולקבל כראוי אורחים, יהודים ונוכריים ולהפגין את מעמדו האישי ועוצמתו. בית המקדש נמנה על פי המסורת ועל פי צורתו של בית המקדש שנהרס בידי הורדוס. רחבת הר הבית הורחבה, ולא רק דרומה, על ידי בניית קירות תמך ענקיים וכן רוצפה והוקפה בעמודים מדרום הר הבית. בהר – הבית נבנו גם בורות מים והפרוזדורים שהובילו את עולי הרגל בתחום ארמונו של הורדוס לתוך ההר. מפעלים נוספים של הורדוס למען היהודים היו בניית יריחו כעיר גנים שאכלסה אלפי תושבים יהודים (חלק ניכר מהם כוהנים), ובניית העיר בתירה, למען חיילים יהודים יוצאי בבל ונמצאת ממזרח לרמת הגולן. הורדוס בנה מבנים רבים גם עבור הנוכרים בממלכתו. בירושלים הוא בנה תיאטרון והיפודרום, שלא אותר מקומם. בשני בנינים אלה נערכו מדי 5 שנים. משחקים לכבודו של הקיסר. קרוב לוודאי, שניבנו גם מבני ציבור נוספים כמו בתי מרחץ, שווקים, רחובות ועמודים. העיר שומרון שופצה ע”י הורדוס, שייחס חשיבות למיקומה של העיר בלב הארץ והחליט לחדש את גדולתה. הוא יישב בה נוכרים וחיילים משוחררים, שהבטיחו את נאמנותה של העיר למלך. שומרון הוקפה מחדש בחומה (כ- 3000 מ’ אורכה) כשבמרכזה נבנה מקדש מפואר לכבוד אוגוסטוס, שעל שמו נקראה עתה העיר סבסטיה. ככל הנראה נבנו בשומרון בנייני ציבור כמו שוק מרכזי ותיאטרון. עיר נוספת, שבנה הורדוס למען הנוכרים היא קיסריה שהייתה לעיר נמל מרכזית בממלכתו. מטרת בנייתה של קיסריה כעיר נמל הייתה לשפר את הקשר שבין ממלכתו למרכז האימפריה הרומית ולמדינות שלאורך חצי הים התיכון וזאת משיקולים מדיניים ומסחריים. קיסריה של הורדוס השתרעה על שטח של כ- 300 דונם. המאמץ הגדול ביותר הושקע בבניית הנמל, שהיה בין הגדולים בעולם העתיק של אותם הימים. את הנמל הקיף שובר גלים רחב, שעליו ניבנו חומה ומגדלים, ומצידו הפנימי נבנו רציפים שנועדו לפריקת אוניות, ולשימוש תושבי העיר, שנהגו לטייל להנאתם אל הנמל. לצד הנמל ניבנו מחסנים לסחורות ואכסניות למלחים. מול הנמל התנוסס מקדש ע”ש אגוסטוס העיר נבנתה כרשת של רחובות הניצבים ומקבילים זה לזה, שמתחתם עברו תעלות ביוב וניקוז כמו כן העיר הייתה מוקפת חומה ומגדלים. אספקת המים לקיסריה נפתרה ע”י בניית אקודוקט שהוביל מים ממעיינות שבשולי הר הכרמל. בקיסריה נבנו גם מוסדות ציבוריים, דוגמת התיאטרון וההיפודרום שנעשו בהם חגיגות לכבוד הקיסר מידי 5 שנים, בדומה למשחקים, שנערכו בירושלים. ערים נוספות, שבנה הורדוס למען הנוכרים הן העיר אנתדון שנבנתה כעיר נמל בסביבות עזה, העיר בניאס שנבנה בה מקדש לכבוד הקיסר, וכן ארמון באשקלון, שהייתה באותם ימים מחוץ לממלכתו. הורדוס בנה גם בארצות השכנות החל בסוריה ועד אסיה הקטנה ויוון. למעלה מתריסר ערים זכו למתנות מצד הורדוס דוגמת תיאטראות, גימנסיונים, שווקים, מפעלי מים ועוד. העיר החשובה ביותר שבנה הורדוס מחוץ לתחומי ממלכתו היא אנטיוכיה שבסוריה. הוא עזר בבניית רחוב ראשי מרוצף אבן ומשני צדדיו עמודים. נוסף למפעלים אלה בנה הורדוס גם מבנים שנועדו לצרכיו האישיים, דהיינו מבצרים לצורכי הגנה וארמונות לנופש. בירושלים בנה הורדוס ארמון-מבצר מצפון להר-הבית, שנקרא אנטוניה על שם השליט הרומאי דאז אנטוניוס. נוסף לכך הוא בנה לעצמו ארמון גדול ומפואר במערב העיר. הארמון כלל שני אולמות ענק מפוארים שנקראו על שם אוגוסטוס וסגנו אגריפאס. הארמון הוקף בחומה ומגדלים, ומדרום לו עמדו שלושה מגדלים- פצאל, היפיקוס ומרים. מטרתם של מגדלים אלה הייתה לשמש לצורכי תצפית, מבצר, איתות למרחקים ואיכלוס אגפי הארמון. מגדלים אלה היו יחידים במינם בעולם הרומי. אחד המבנים המפוארים שבנה הורדוס הוא מצדה. מצדה נבנתה עוד בימיהם של החשמונאים, אולם הורדוס הוסיף לה עוד מבנים רבים. הוא חיזק את תשתית של המבצר ע”י הרחבת מאגרי המזון והמים והגדלת הקיבולת של בורות המים ובנה מערכת דרכים חדשה אל הפסגה, וכך ניתן היה באמצעות פרדות לעלות מים מן הבורות אל ראש ההר. במדרונו של ההר נבנו מחסני נשק ומזון וכן 16 מחסנים נוספים. סמוך להם נבנו גם חדרי מנהלה. נוסף לכך נבנה עוד בנין מנהלה, ששימש,ככל הנראה, כבית מגורים לאחראי על ההר. מצדה הוקפה בחומה ובמגדלים. החדרים ששולבו בחומה שימשו ודאי למגורי חיילים ואולי גם כן מחסנים לשעת חרום. הורדוס שיפר את איכותה של מצדה כמקום מגורים ונופש הארמון המערבי שנמנה עוד בימי החשמונאים הורחב, והתווספו אליו חדרי שירותים ומחסנים. הארמון הצפוני כלל חדרי שינה, מרפסת ואולמות לבילוי ומלוכה. אחד מהמבצרים המרשימים ביותר שבנה הורדוס, הנקרא גם על שמו הוא ההרודיון. ההרודיון נבנתה בדרום על הר מלאכותי. מצפון להר ולמרגלותיו נבנה מכלול ענק, המשתרע על שטח של 150 דונם. מבצרים שבנה הורדוס הם מבצר אלכסנדריון ומבצר קיפרוס המכונה על שם אימו ומצוי על ראש הר המתנוסס במערב לבקעת יריחו. בקיפרוס נבנו לא רק חדרים מפוארים ומעוטרים, אלא גם שני בתי מרחץ בסגנון רומי, שבאחד מהם נמצאה כמעט בשלמותה אמבטיה. כל המאמצים הללו לא הועילו, בעיני היהודים הורדוס היה תמיד מושל ששלט בחסדו של שליט זר. בשנת 4 לפנה”ס, חמישה ימים לאחר שהוציא להורג את בנו אנטיפטרוס, מת הורדוס בייסורים קשים. איש מנציגי העם היהודי לא השתתף בהלווייתו.
מקורות: http://www.mkm-haifa.co.il/schools/yavnieli/limudim/history/hordus/hordus2.htm, http://www.mkm-haifa.co.il/schools/yavnieli/limudim/history/hordus/hordus4.htm