מבוא עמ’ 3
טיול מודרך בעקבות הורדוס עמ’ 4
מפעלי הבניה של הורדוס עמ’ 5-7
מסקנות עמ’ 8
ביבליוגרפיה עמ’ 9
סיכום עמ’ 10
דף הערכה עמ’ 11
עבודתי עוסקת במפעלי הבנייה של המלך הורדוס מבחינה היסטורית גיאוגרפית ותיירותית.
הורדוס פעל מתוך שאיפה להנציח את שמו ולהתחבב על היהודים אך בו בזמן מתוך נטייה לתרבות ההלניסטית-רומית במטרה להתחבב על פטרוניו הרומאים, אשר הם המליכוהו ובזכותם התעשר וצבר נכסים וכח שלטוני.
הורדוס ניגש עם מעוף רב ויוזמה והחל במפעל ארכיטקטוני שהפך את העיר ירושלים על פניה. בעוד שלפניו השתרעה העיר על העיר העליונה, עיר דוד (העופל) והר הבית, הרי בתקופתו התרחבה מערבה, דרומה וצפונה ברוב הדר ופאר.
שיא המפעל הוא מתחם הר הבית כולו ובליבו המקדש אשר עליו אמר המדרש: “מי שלא ראה בניין הורדוס, לא ראה בניין יפה מימיו” (בבא בתרא ד’ א’).
בזכות המבנים הרבים שהקים הורדוס ברחבי הארץ כינו אותו “המלך הבנאי”, בתקופת שלטונו הוא הקים ערים רבות ובהן מבנים שונים . בערים שהיו קיימות הוא שיפץ מבנים, הקים מבצרים וארמונות מפוארים ושיפר את מראה הערים . חלק מן המבנים נחשפו בחפירות ארכיאולוגיות והם משמשים כמקור היסטורי להכרת התקופה. מפעלי הבנייה של הורדוס שימשו לא רק לצורכי הפרט אלה גם היוו עניין אישי של המלך עצמו , כמן תחביב. את המבנים שבנה הורדוס עבור ממלכתו ניתן לחלק למבנים עבור היהודים ,ומבנים עבור הנוכריים ששהו בממלכתו.
הורדוס מת בשנת 4 לפני הספירה ונקבר בירושלים. קברו מצוי היום בסמוך למלון “המלך דוד” בירושלים.
טיול:
טיול בן יממה (24 שעות) בשלושה אתרים שבנה הורדוס
מדריכה: ענת ארז
תאריך: 13.4.05
שעת יציאה: בשעה 9:00 בדיוק
שעת חזרה משוערת: 9:00 יום ה’
מקום איסוף: מתחנת אגד חדרה
מחיר הטיול כולל הסעות: 500 ₪ לאדם כולל ארוחת צהריים.
ציוד נדרש: בגדים נוחים, נעלי הליכה, מים, כובע, שק שינה, מצב רוח מרומם.
תאור הטיול:
12:00-9:00 נסיעה לקיסריה לעתיקות ולמצודה, סיור מודרך בטיילת, ביקור באמפיתאטרון וטיול בשרידי הנמל.
12:00-13:00 ארוחת צהריים במסעדת הצלבנים.
13:00-15:00 נסיעה לירושלים
15:00-17:00 סיור בעיר העתיקה ובמבנים שבנה הורדוס בעיר.
17:00 תפילת מנחה בכותל המערבי.
17:30-20:00 זמן חופשי לסייר לקניות ולארוחת ערב(כל אחד כרצונו)
20:00 מפגש בכניסה לכותל ויציאה לכיוון מצדה
23:30 עליה למצדה ברכבל וסיור מודרך באתר.
12:00 צפייה בחזיון אור קולי ובמופע המלווה.
1:00-5:00 שינה תחת כיפת השמיים במצדה
5:00 השקמה – זריחה מעל מצדה , ארוחת בוקר, התארגנות ליציאה צפונה.
5:30-9:00 נסיעה חזרה לחדרה.
בזכות המבנים הרבים שהקים הורדוס ברחבי הארץ כינו אותו “המלך הבנאי”, בתקופת שלטונו הוא הקים ערים רבות ובהן מבנים שונים . בערים שהיו קיימות הוא שיפץ מבנים, הקים מבצרים וארמונות מפוארים ושיפר את מראה הערים . חלק מן המבנים נחשפו בחפירות ארכיאולוגיות והם משמשים כמקור היסטורי להכרת התקופה. מפעלי הבנייה של הורדוס שימשו לא רק לצורכי הפרט אלה גם היוו עניין אישי של המלך עצמו , כמן תחביב. את המבנים שבנה הורדוס עבור ממלכתו ניתן לחלק למבנים עבור היהודים, ומבנים עבור הנוכריים ששהו בממלכתו….
גולת הכותרת של מפעלי הורדוס למען היהודים הייתה בנין בית המקדש וסביבתו מחדש.. רחבת הר הבית הורחבה ,
ולא רק דרומה, על ידי בניית קירות תמך ענקיים וכן רוצפה והוקפה בעמודים מדרום הר הבית. בהר – הבית נבנו גם בורות מים והפרוזדורים שהובילו את עולי הרגל בתחום ארמונו של הורדוס לתוך ההר.
בית המקדש השני לאחר שיפוצו על ידי הורדוס. “מי שלא ראה בניין הורדוס, לא ראה בניין נאה מימיו” (סוכה נא)
מפעלים נוספים של הורדוס למען היהודים היו בניית יריחו כעיר גנים שאכלסה אלפי תושבים יהודים , ובניית העיר בתירה, למען חיילים יהודים יוצאי בבל ונמצאת ממזרח לרמת הגולן. בירושלים הוא בנה תיאטרון והיפודרום , שלא אותר מקומם. בשני בנינים אלה נערכו מדי 5 שנים. משחקים לכבודו של הקיסר. קרוב לוודאי , שניבנו גם מבני ציבור נוספים כמו בתי מרחץ , שווקים , רחובות ועמודים.
העיר שומרון שופצה ע”י הורדוס , שייחס חשיבות למיקומה של העיר בלב הארץ והחליט לחדש את גדולתה . הוא יישב בה נוכרים וחיילים משוחררים , שהבטיחו את נאמנותה של העיר למלך.
שומרון הוקפה מחדש בחומה (כ- 3000 מ’ אורכה) כשבמרכזה נבנה מקדש מפואר לכבוד אוגוסטוס , שעל שמו נקראה עתה העיר סבסטיה. ככל הנראה נבנו בשומרון בנייני ציבור כמו שוק מרכזי ותיאטרון . עיר נוספת , שבנה הורדוס למען הנוכרים היא קיסריה שהייתה לעיר נמל מרכזית בממלכתו. מטרת בנייתה של קיסריה כעיר נמל הייתה לשפר את הקשר שבין ממלכתו למרכז האימפריה הרומית ולמדינות שלאורך חצי הים התיכון וזאת משיקולים מדיניים ומסחריים.
קיסריה של הורדוס השתרעה על שטח של כ- 300 דונם. המאמץ הגדול ביותר הושקע בבניית הנמל,
שהיה בין הגדולים בעולם העתיק של אותם הימים. לצד הנמל ניבנו מחסנים לסחורות ואכסניות למלחים. מול הנמל התנוסס מקדש ע”ש אגוסטוס העיר נבנתה כרשת של רחובות הניצבים ומקבילים זה לזה, שמתחתם עברו תעלות ביוב וניקוז כמו כן העיר הייתה מוקפת חומה ומגדלים. אספקת המים לקיסריה נפתרה ע”י בניית אקודוקט שהוביל מים ממעיינות שבשולי הר הכרמל . בקיסריה נבנו גם מוסדות ציבוריים , דוגמת התיאטרון וההיפודרום שנעשו בהם חגיגות לכבוד הקיסר מידי 5 שנים.
ערים נוספות , שבנה הורדוס למען הנוכרים הן העיר אנתדון שנבנתה כעיר נמל בסביבות עזה, העיר בניאס שנבנה בה מקדש לכבוד הקיסר , וכן ארמון באשקלון , שהייתה באותם ימים מחוץ לממלכתו.הורדוס בנה גם בארצות השכנות החל בסוריה ועד אסיה הקטנה ויוון.
בירושלים בנה הורדוס ארמון -מבצר מצפון להר- הבית , שנקרא אנטוניה על שם השליט הרומאי דאז אנטוניוס. נוסף לכך הוא בנה לעצמו ארמון גדול ומפואר במערב העיר. הארמון כלל שני אולמות ענק מפוארים שנקראו על שם אוגוסטוס וסגנו אגריפאס. אחד המבנים המפוארים שבנה הורדוס הוא מצדה. מצדה נבנתה עוד בימיהם של החשמונאים , אולם הורדוס הוסיף לה עוד מבנים רבים .הוא חיזק את תשתית של המבצר ע”י הרחבת מאגרי המזון והמים והגדלת הקיבולת של בורות המים ובנה מערכת דרכים חדשה אל הפסגה , וכך ניתן היה באמצעות פרדות לעלות מים מן הבורות אל ראש ההר. מצדה הוקפה בחומה ובמגדלים. הורדוס שיפר את איכותה של מצדה כמקום מגורים ונופש הארמון המערבי שנמנה עוד בימי החשמונאים הורחב , והתווספו אליו חדרי שירותים ומחסנים. אחד מהמבצרים המרשימים ביותר שבנה הורדוס , הנקרא גם על שמו הוא ההרודיון. ההרודיון נבנתה בדרום על הר מלאכותי. ליבה של הרודיון התחתית היה גן נוי ענק , שבמרכזו הייתה בריכת ענק ששימשה לשתיה , לשיט וכן כמאגר מים. מבצרים שבנה הורדוס הם מבצר אלכסנדריון ומבצר קיפרוס המכונה על שם אימו ומצוי על ראש הר המתנוסס במערב לבקעת יריחו. לסיכום , הורדוס בנה מבנים רבים, חלקם נועדו לנוכרים עליהם התבסס שלטונו, חלקם נועדו ליהודים כדי לרכוש את ליבם וחלקם למען עצמו, לצורכי התגוננות בשעת צרה ונופש.
ההרודיון – ארמון מפואר ששימש גם כמבצר.
במקום זה גם נטמנה גופתו.
הורדוס היה איש חכם ערום ומחושב שידע לשמור על כס מלכותו בכך ששמר על חינו בעיני הרומאים , הוא מצא חן בעיניהם ע”י בניית ערים, מקדשים, מצבות זיכרון ותאטראות במעצמה הרומית.
הורדוס בנה ופאר את ירושלים ובכך קנה אהדה בקרב היהודים.
ע”י הבניה המפוארת בארץ ישראל שאף להראות כמלך הדואג לעמו.
הורדוס היה מלך אכזר ולכן פחד תמיד מאויביו על כן בנה מבצרים לעת צרה שהמפורסמים ביניהם: מצדה, הרודיון, אנטיפטיריס ואילו ארמון המלכות שלו דמה למבצר.
הורדוס בנה את בית המקדש היפה ביותר שהיה לעם ישראל.
הורדוס בנה ערים חשובות בישראל ובכך תרם לכלכלה ולשגשוג.
הורדוס אהב ארכיטקטורה ובנייה הם היו מעין תחביב שלו.
הורדוס שיפץ את ירושלים והקים בה בנינים חדשים
וארמונות נהדרים, כאשר העצום והמפאר ביותר שבהם היה
הארמון שלו.
ומלבד הבניינים הנהדרים שהקים בירושלים בנה ארמונות ומבצרים ואף ערים חדשות, בכל חלקי הארץ.
גם ובניניו המפארים בארץ לא נתכוון הורדוס אלה למצוא חן בעיני השליטים הרומאיים.
שחשש ביותר לראשו עד כדי פרנויה של ממש מצד אויביו הרבים, בנה ארמונות מבוצרים במצדה ובהרודיון אשר מדרום לירושלים. ארמונות אלו צוידו בכל הפאר וההדר המקובלים לתקופה אך כללו גם מאגרי מזון ומים לשעת מצור.
יחסים בעייתיים היו להורדוס עם היהודים. הוא עשה כל מאמץ לזכות באהדתם. הפך את ירושלים לעיר מפוארת מאוד, שיפץ את בית המקדש והקפיד על הכשרות והקדושה שלו. הגן על האוכלוסיה מסכנות חיצוניות ותרם לפיתוח הכלכלה.עם זאת חשוב היה לו לשמור על יחסים טובים עם השלטון הרומי, גם כדי להבטיח את כיסאו וגם מתוך אידיאולוגיה אמיתית. הוא בנה מקדשים רומים ומתקני ספורט ותלה נשר מעל כניסת בית המקדש מה שגרם להתנגדות עזה של היהודים.
