עבודה בספרות
עלילת הסיפור עוקבת אחר הגיבור ווינסטון סמית’, כאשר העלילה מתחילה להתפתל באותה עת שלראשונה ווינסטון חושב מחשבות “אלטובות” על דרכי המפלגה והמפלגה בכלל,ודרך פגישתו הראשונה עם אובריאן, שוטר סמוי של משטרת המחשבות. ווינסון נעצר על מחשבותיו הלא טהורות,המפלגה פולשת לרובד האישי ביותר של האדם מחשבותיו, אך הסיפור מקבל פרספקטיבה אנושית כאשר מתוארת לפרטים הסצינה של הפרדתו של ווינסטון מאהובתו, יוליה,שנוגעת ללבם של הקוראים. הסיפור מגיע לנקודה המלנכולית בסופו כאשר המפלגה מעבירה לו שטיפת מוח והוא ניהיה לחבר אדוק במפלגה, באידיאולוגיה ,ה”אח הגדול” ותומך בהכרזה על השפה הבלעדית והרשמית של המפלגה שתיושם על כל האזרחים,”שיחדש”.
מצאתי את הספר מאוד נוגע לי, אהבתי להיסטוריה ופוליטיקה ביחד עם כתיבה מבריקה של אורוול, שדאג להקפיד בתיאוריו על כל פרט ופרט וגרם לספר שלו להיות רלוונטי גם חצי מאה לאחר מכן,
כמו כן ריתק אותי שיש בספר זיקה ברורה לסטאלין, או היטלר כאשר תיאוריו של ה”אח הגדול” מאוד מזכירים את הדיקטטורים ותיאורי השלטון מזכירים את שלטונות האימים שהנחילו שני המנהיגים בארצותיהם.
וכמובן אורוול מכניס עוד אלמנט חשוב של המשטר הדיקטטורי , המשטרה החשאית שמופיעה בספר בצורתה של”משטרת המחשבות” שפעולת ע”פ חדירה למחשבותים של האזרחים.
לסיכום, ספר מבריק, שגם היום חצי מאה לאחר כתיבתו ו20 שנה לאחר ההתרחשויות, הספר ממשיך לרתק אנשים וגורם לנו לתהות “האם אצלנו זה יכול לקרות?”,וגורת לאדם להסתכל באור קצת יותר וורוד על הזכויות שיש לו, זכויות טבעיות, הזכות לחיות.
חובה על המדפים של כולם!
1984-ג’ורג’ אורוול
“1984” הוא שילוב מעניין של מדע בדיוני, עם כתיבה היסטורית,כאשר הוא נכתב בשנות ה40 המאוחרות נחשב הספר לפנטזיה מרוחקת בסגנון של טרילוגיית המטריקס בימינו מבחינת המהפכנות בתפיסה הרעיונית של המציאות.ספר מעולה, ללא ספק כאשר הוא ריתק אותו לדפיו במשך כל תקופת הקריאה והוא מומלץ לכל מי שיכול.
ג’ורג’ אורוול בספרו מעביר ביקורת על סדרים חברתיים, הספר נכתב מספר שנים לאחר תום מלחמת העולם השנייה שלדעתי היוותה חלק בכתיבת הספר.הספר מבקר את האדם והחברה על כך שבעצם נתנו להיטלר או סטאלין להגיע לאן שהגיעו, העולם שאותו מציג אורוול נותן לנו מבט אימים על לאן האנושות יכולה להגיע כשהיא נסחפת ואנו חוזים בדמותו החברתית והפוליטית
עלילת הסיפור עוקבת אחר הגיבור ווינסטון סמית’, כאשר העלילה מתחילה להתפתל באותה עת שלראשונה ווינסטון חושב מחשבות “אלטובות” על דרכי המפלגה והמפלגה בכלל,ודרך פגישתו הראשונה עם אובריאן, שוטר סמוי של משטרת המחשבות. ווינסון נעצר על מחשבותיו הלא טהורות,המפלגה פולשת לרובד האישי ביותר של האדם מחשבותיו, אך הסיפור מקבל פרספקטיבה אנושית כאשר מתוארת לפרטים הסצינה של הפרדתו של ווינסטון מאהובתו, יוליה,שנוגעת ללבם של הקוראים. הסיפור מגיע לנקודה המלנכולית בסופו כאשר המפלגה מעבירה לו שטיפת מוח והוא ניהיה לחבר אדוק במפלגה, באידיאולוגיה ,ה”אח הגדול” ותומך בהכרזה על השפה הבלעדית והרשמית של המפלגה שתיושם על כל האזרחים,”שיחדש”.
מצאתי את הספר מאוד נוגע לי, אהבתי להיסטוריה ופוליטיקה ביחד עם כתיבה מבריקה של אורוול, שדאג להקפיד בתיאוריו על כל פרט ופרט וגרם לספר שלו להיות רלוונטי גם חצי מאה לאחר מכן,
כמו כן ריתק אותי שיש בספר זיקה ברורה לסטאלין, או היטלר כאשר תיאוריו של ה”אח הגדול” מאוד מזכירים את הדיקטטורים ותיאורי השלטון מזכירים את שלטונות האימים שהנחילו שני המנהיגים בארצותיהם.
וכמובן אורוול מכניס עוד אלמנט חשוב של המשטר הדיקטטורי , המשטרה החשאית שמופיעה בספר בצורתה של”משטרת המחשבות” שפעולת ע”פ חדירה למחשבותים של האזרחים.
לסיכום, ספר מבריק, שגם היום חצי מאה לאחר כתיבתו ו20 שנה לאחר ההתרחשויות, הספר ממשיך לרתק אנשים וגורם לנו לתהות “האם אצלנו זה יכול לקרות?”,וגורת לאדם להסתכל באור קצת יותר וורוד על הזכויות שיש לו, זכויות טבעיות, הזכות לחיות.
חובה על המדפים של כולם!
