סר אייזק ניוטון נולד בשנת 1642, הוא נולד למשפחת איכרים בכפר קטן במחוז לינקולנשר שבאנגליה. אביו נפטר שלושה חודשים אחרי הולדתו, וכשאימו נישאה בשנית היא עברה עם אביו החורג לכפר אחר. ילדותו הבודדה של ניוטון עברה עליו בבית סבתו. הוא אינו היה מצטיין במקצועות העיוניים אך היה מוכשר ביותר בבניית מכשירים שונים. כשהיה בן 18 התחיל ללמוד מתמטיקה באוניברסיטת קיימברידג’ ובשנת 1665 נסגרה האוניברסיטה זמנית בגלל מגיפה וניוטון המשיך אל לימודיו בביתו.
סר אייזק ניוטון שלח ידו לתחומי עיסוק רבים. שנים אחדות היה מנהל המטבעה המלכותית הבריטית, והנהיג רפורמה בשיטת המטבע. פעמיים נבחר לפרלמנט, אם כי לא התעניין ביותר בפוליטיקה. ב-1703 נעשה נשיא החברה המלכותית למדעים, משרה שבה החזיק עד מותו. ב-1705 קיבל תואר אבירות מהמלכה אן.
סר אייזק ניוטון נפטר בשנת 1727, אך בחייו היו הרבה תגליות: אחד מגילוייו המפורסמים ביותר היה חוק הכבידה. מסופר שראה תפוח נופל מהעץ בגינת ביתו, ותהה מדוע עליו ליפול ישר למטה. הוא החליט שהתפוח נפל משום שכדור הארץ משך אותו אליו, ועל סמך הנחה זו פיתח את תורת הכובד שלו. אמיתות הסיפור על התפוח מוטלת בספק. מה שידוע בוודאות הוא שניוטון היה יכול לראות עצי תפוח מחלון חדרו, וכן שהוא היה שקוע באותם ימים בחיפוש אחר הדברים מדעיים לתופעות הטבע.
בערך באותה תקופה הוא גילה את הרבה האור הלב, כשהעביר אלומת אור מהשמש דרך מנסרה. כמו כן המציא את החשבון האיפיניטסימלי, אחת מאבני היסוד של המתמטיקה החדישה, בסביבות 1669. אולם הוא המציא את השיטה ל”שימוש עצמי”, ולא טרח לפרסם את רעיונותיו במשך 35 שנים הבאות. בזמן זה התעוררה מחלוקת גדולה בעולם המדע, מי המציא את החשבון האיפיניטסימלי? ניוטון? או הוגה הדעות והמתמטיקאי הגרמי גוטפריד וליהלם לייבניץ? ובכן, האמת היא שהשניים פיתחו את רעיונותיהם בלי לדעת זה על עבודתו של השני.
בעקבות עבודתו המדעית בתורת האור, בנה ניוטון את הטלסקופ מחזיר האור הראשון בשנת 1688. צד אחר של עבודתו באסטרונומיה היה פיתרון בעיות רבות, ע”י יישום חוק הכבידה לחקירת תנועותיהם של כוכבי הלכת. המצאה זו זיכתה אותו בחברות בחברה המלכותית הבריטית, ובשנים הבאות הלכה ועלתה דמותו של ניוטון כגדול המדענים בזמנו, ולא רק בזמננו.
ספרו המפורסם של ניוטון יצא לאור בשנת 1687. שמו המלא של הספר הוא: Philosophie Naruralis Principia Mahematica ובעברית- “עקרונות מתמטיים של הפילוסופיה של הטבע”. בספר זה, אולי היצירה המדעית הגדולה ביותר שנכתבה אי פעם, הוא תיאר את עבודתו על חוקי התנועה, תורת הגיאות והשפל, והכבידה. בספר אחרי שכתב, “אופטיקה”, שיצא ב-1704,הרצה את תורת האור שלו וכלל חלק גדול מעבודתו המתמטית.
גילוייו של ניוטון, שנודעה להם השפעה גדולה על המדע, נעשו עוד כשהיה ניוטון צעיר אלמוני. לא רבים שמעו על עבודתו, אבל כבר בשנת 1669 נתמנה לפרופסור למתמטיקה באוניברסיטת קיימברידג’.
בשנים האחרונות לחייו לקה ניוטון בבריאותו ונאלץ למשוך ידו מכל עיסוק מדעי. הוא נפטר בלונדון ונקבר בכנסיית וסטמינסטר שזה היה מקום מנוחתם האחרונה של גדולי האומה הבריטית.
סר אייזק ניוטון שלח ידו לתחומי עיסוק רבים. שנים אחדות היה מנהל המטבעה המלכותית הבריטית, והנהיג רפורמה בשיטת המטבע. פעמיים נבחר לפרלמנט, אם כי לא התעניין ביותר בפוליטיקה. ב-1703 נעשה נשיא החברה המלכותית למדעים, משרה שבה החזיק עד מותו. ב-1705 קיבל תואר אבירות מהמלכה אן.
סר אייזק ניוטון נפטר בשנת 1727, אך בחייו היו הרבה תגליות: אחד מגילוייו המפורסמים ביותר היה חוק הכבידה. מסופר שראה תפוח נופל מהעץ בגינת ביתו, ותהה מדוע עליו ליפול ישר למטה. הוא החליט שהתפוח נפל משום שכדור הארץ משך אותו אליו, ועל סמך הנחה זו פיתח את תורת הכובד שלו. אמיתות הסיפור על התפוח מוטלת בספק. מה שידוע בוודאות הוא שניוטון היה יכול לראות עצי תפוח מחלון חדרו, וכן שהוא היה שקוע באותם ימים בחיפוש אחר הדברים מדעיים לתופעות הטבע.
בערך באותה תקופה הוא גילה את הרבה האור הלב, כשהעביר אלומת אור מהשמש דרך מנסרה. כמו כן המציא את החשבון האיפיניטסימלי, אחת מאבני היסוד של המתמטיקה החדישה, בסביבות 1669. אולם הוא המציא את השיטה ל”שימוש עצמי”, ולא טרח לפרסם את רעיונותיו במשך 35 שנים הבאות. בזמן זה התעוררה מחלוקת גדולה בעולם המדע, מי המציא את החשבון האיפיניטסימלי? ניוטון? או הוגה הדעות והמתמטיקאי הגרמי גוטפריד וליהלם לייבניץ? ובכן, האמת היא שהשניים פיתחו את רעיונותיהם בלי לדעת זה על עבודתו של השני.
בעקבות עבודתו המדעית בתורת האור, בנה ניוטון את הטלסקופ מחזיר האור הראשון בשנת 1688. צד אחר של עבודתו באסטרונומיה היה פיתרון בעיות רבות, ע”י יישום חוק הכבידה לחקירת תנועותיהם של כוכבי הלכת. המצאה זו זיכתה אותו בחברות בחברה המלכותית הבריטית, ובשנים הבאות הלכה ועלתה דמותו של ניוטון כגדול המדענים בזמנו, ולא רק בזמננו.
ספרו המפורסם של ניוטון יצא לאור בשנת 1687. שמו המלא של הספר הוא: Philosophie Naruralis Principia Mahematica ובעברית- “עקרונות מתמטיים של הפילוסופיה של הטבע”. בספר זה, אולי היצירה המדעית הגדולה ביותר שנכתבה אי פעם, הוא תיאר את עבודתו על חוקי התנועה, תורת הגיאות והשפל, והכבידה. בספר אחרי שכתב, “אופטיקה”, שיצא ב-1704,הרצה את תורת האור שלו וכלל חלק גדול מעבודתו המתמטית.
גילוייו של ניוטון, שנודעה להם השפעה גדולה על המדע, נעשו עוד כשהיה ניוטון צעיר אלמוני. לא רבים שמעו על עבודתו, אבל כבר בשנת 1669 נתמנה לפרופסור למתמטיקה באוניברסיטת קיימברידג’.
בשנים האחרונות לחייו לקה ניוטון בבריאותו ונאלץ למשוך ידו מכל עיסוק מדעי. הוא נפטר בלונדון ונקבר בכנסיית וסטמינסטר שזה היה מקום מנוחתם האחרונה של גדולי האומה הבריטית.
