כניסה/הרשמה
פייסבוק
תחרויות המכביה
איך התחילו תחרויות המכביה ?
התעמולה לקראת המכביה הראשונה החלה כבר ב-1930, ומרכיב מרכזי בה היה שני מסעות רוכבי אופנוע מישראל בכל רחבי אירופה. הכוונה המקורית הייתה לקיים את המכביות בירושלים, אך לבסוף הוחלט כי תל-אביב מתאימה יותר לארגן את האירוע. נקבע כי היא תיערך במרץ 1932.
הבעיה העיקרית שהתעוררה לקראת המכביה הייתה למצוא מגרש מתאים, ורק כחודשיים לפני פתיחתה הוחלט להקים אצטדיון ליד שפך הירקון. הקמתו של האצטדיון בתוך חודשיים הצריכה מאמץ לוגיסטי, אינטנסיבי וסבוך, ולמרות זאת הצליחו לעמוד במשימה. לצורך כך נעשה גיוס חירום של תרומות מהארץ ומהגולה, ובתוך שישה שבועות נבנה האצטדיון על כל מתקניו. הוא הכיל 5,000 מקומות ישיבה ו15,000- מקומות עמידה וכן מגרש כדורגל ושטחים לתחרויות אתלטיקה. מכיוון שטרם הייתה אז בארץ-ישראל בריכה תחרותית של 50 מטר התקיימו תחרויות השחייה בנמל חיפה, במסלול מאולתר שהכיל מעין בריכה מוקפת בסירות ודוברה שהכילה יציעים לצופים.
במכביה השתתפו 390 ספורטאים שהגיעו : מאוסטריה, בריטניה, ארצות-הברית, דניה, גרמניה, יוגוסלביה, יוון, לטוויה, מצרים, סוריה, לבנון, פולין, צ'כוסלובקיה, רומניה, שוויץ, בולגריה וצרפת.
ענפי הספורט שבהם נערכו התחרויות היו : אתלטיקה-קלה, שחייה, התעמלות, איגרוף והיאבקות וכן תחרויות בכדורגל, כדורמים, סיוף, טניס והוקי (בכדור-יד הופיעה קבוצה אורחת אחת מגרמניה).
במקביל נערכו גם תחרויות נוער בין בתי-הספר בארץ-ישראל. בדירוג הכללי זכו יהודי פולין במקום הראשון ולאחריהם אוסטריה וארה"ב.
נבחרת ארץ-ישראל זכתה בניצחון אחד בלבד (הסייפת אושרה שרר).
טקס הסיום נערך באחד באפריל, בחסות הנציב העליון ארתור ווקופ. הטקס כלל מופע התעמלות רב-משתתפים ומיפגנים של תנועת הצופים, של רוכבי אופנועים ורוכבי סוסים, והסתיים במצעד ברחובות תל-אביב – הפעם מהאצטדיון לעבר גימנסיה "הרצליה".
על הצלחתה של המכביה הראשונה העיבו שתי תופעות:
חוסר הניסיון של המארגנים שגרם לשיבושים רבים בסדרי התחרויות (הדוגמה הבולטת ביותר היא הפער בין התכנית הרשמית שהופצה לבין ביצועה בפועל)
העדרה של התאגדות "הפועל" מהאירוע. הסתדרות "מכבי" הזמינה את התאגדות "הפועל" ליטול חלק במכביה, אך זו מצידה העמידה כמה תנאים שמכבי לא הסכימה להם (הבולט בהם היה דרישה לשיתוף שוויוני של הפועל בארגון המכביה). גם התערבות של המוסדות הלאומיים שהיו מעוניינים במפגן של אחדות, כמו גם פשרה שהוצעה על-ידי נשיאות מכבי העולמי, לא הועילו. לכן, המכביה הייתה אמנם מפגן של סולידיות בין הנוער היהודי בעולם, אך בו-בזמן גם ביטוי לעוינות הפוליטית בארץ-ישראל.
המכביה הראשונה היוותה תחילתה של מסורת הנמשכת עד היום.
ב 1935 התקיימה המכביה השנייה, אך זו של 1938 בוטלה עקב המצב הפוליטי בארץ ישראל. המסורת חודשה רק לאחר קום המדינה: המכביה השלישית התקיימה ב-1950 (הפעם גם בהשתתפות "הפועל") והרביעית ב-1953.
מאז, מדי ארבע שנים (ולא שלוש כפי שנקבע קודם לכן) מתקיימות המכביות באופן סדיר עד ימינו אלה, ערב פתיחתה של המכביה ה-16.
המכביה הראשונה הייתה במרץ 1932, מצעד הפתיחה החל בגימנסיה הרצליה הוביל מאיר דיזינגוף, ראש העיר של ת"א באותם ימים, רכוב על גבי סוס לבן.
תחרויות המכביה הם בעצם משחקי ספורט אולימפיים של בני נוער יהודיים מכל רחבי העולם. הרעיון להקמת משחקים אילו הועלה כבר ב 1911 ע"י פריץ אברהם אך אחריו קם יוסף יקותיאלי, שמימש את הרעיון.
יוסף יקותיאלי הביא את הרעיון לקיים תחרויות ספורט של בני נוער יהודיים מכל רחבי העולם, בפני הוועדה הארצית של מכבי ארץ ישראל ב 1928 ואושרה לביצוע בקונגרס העולמי של מכבי שנערך בצ'כוסלובקיה בשנת 1929 .
מאוחר מכן השם "מכביאדה" הפך להיות "מכביה".
למכביה היו מטרות שונות :
– להציג בפני העולם את תרבות הגוף היהודית המתפתחת
– לגרום לבני נוער מהגולה להכיר את א"י ולהבליט את מרכזיותה בעולם היהודי
– להדגיש את הסולידיות היהודית
– לחזק את תנועת מכבי
התעמולה לקראת המכביה הראשונה החלה כבר ב-1930, ומרכיב מרכזי בה היה שני מסעות רוכבי אופנוע מישראל בכל רחבי אירופה. הכוונה המקורית הייתה לקיים את המכביות בירושלים, אך לבסוף הוחלט כי תל-אביב מתאימה יותר לארגן את האירוע. נקבע כי היא תיערך במרץ 1932.
הבעיה העיקרית שהתעוררה לקראת המכביה הייתה למצוא מגרש מתאים, ורק כחודשיים לפני פתיחתה הוחלט להקים אצטדיון ליד שפך הירקון. הקמתו של האצטדיון בתוך חודשיים הצריכה מאמץ לוגיסטי, אינטנסיבי וסבוך, ולמרות זאת הצליחו לעמוד במשימה. לצורך כך נעשה גיוס חירום של תרומות מהארץ ומהגולה, ובתוך שישה שבועות נבנה האצטדיון על כל מתקניו. הוא הכיל 5,000 מקומות ישיבה ו15,000- מקומות עמידה וכן מגרש כדורגל ושטחים לתחרויות אתלטיקה. מכיוון שטרם הייתה אז בארץ-ישראל בריכה תחרותית של 50 מטר התקיימו תחרויות השחייה בנמל חיפה, במסלול מאולתר שהכיל מעין בריכה מוקפת בסירות ודוברה שהכילה יציעים לצופים.
במכביה השתתפו 390 ספורטאים שהגיעו : מאוסטריה, בריטניה, ארצות-הברית, דניה, גרמניה, יוגוסלביה, יוון, לטוויה, מצרים, סוריה, לבנון, פולין, צ'כוסלובקיה, רומניה, שוויץ, בולגריה וצרפת.
ענפי הספורט שבהם נערכו התחרויות היו : אתלטיקה-קלה, שחייה, התעמלות, איגרוף והיאבקות וכן תחרויות בכדורגל, כדורמים, סיוף, טניס והוקי (בכדור-יד הופיעה קבוצה אורחת אחת מגרמניה).
במקביל נערכו גם תחרויות נוער בין בתי-הספר בארץ-ישראל. בדירוג הכללי זכו יהודי פולין במקום הראשון ולאחריהם אוסטריה וארה"ב.
נבחרת ארץ-ישראל זכתה בניצחון אחד בלבד (הסייפת אושרה שרר).
טקס הסיום נערך באחד באפריל, בחסות הנציב העליון ארתור ווקופ. הטקס כלל מופע התעמלות רב-משתתפים ומיפגנים של תנועת הצופים, של רוכבי אופנועים ורוכבי סוסים, והסתיים במצעד ברחובות תל-אביב – הפעם מהאצטדיון לעבר גימנסיה "הרצליה".
על הצלחתה של המכביה הראשונה העיבו שתי תופעות:
חוסר הניסיון של המארגנים שגרם לשיבושים רבים בסדרי התחרויות (הדוגמה הבולטת ביותר היא הפער בין התכנית הרשמית שהופצה לבין ביצועה בפועל)
העדרה של התאגדות "הפועל" מהאירוע. הסתדרות "מכבי" הזמינה את התאגדות "הפועל" ליטול חלק במכביה, אך זו מצידה העמידה כמה תנאים שמכבי לא הסכימה להם (הבולט בהם היה דרישה לשיתוף שוויוני של הפועל בארגון המכביה). גם התערבות של המוסדות הלאומיים שהיו מעוניינים במפגן של אחדות, כמו גם פשרה שהוצעה על-ידי נשיאות מכבי העולמי, לא הועילו. לכן, המכביה הייתה אמנם מפגן של סולידיות בין הנוער היהודי בעולם, אך בו-בזמן גם ביטוי לעוינות הפוליטית בארץ-ישראל.
המכביה הראשונה היוותה תחילתה של מסורת הנמשכת עד היום.
ב 1935 התקיימה המכביה השנייה, אך זו של 1938 בוטלה עקב המצב הפוליטי בארץ ישראל. המסורת חודשה רק לאחר קום המדינה: המכביה השלישית התקיימה ב-1950 (הפעם גם בהשתתפות "הפועל") והרביעית ב-1953.
מאז, מדי ארבע שנים (ולא שלוש כפי שנקבע קודם לכן) מתקיימות המכביות באופן סדיר עד ימינו אלה, ערב פתיחתה של המכביה ה-16.
אסון המכביה ה – 15
ביום ב', 14.7.1997, במהלך אירוע הפתיחה של המכביה ה – 15 באיצטדיון הלאומי ברמת גן התמוטט גשר להולכי רגל ששימש למעבר המשלחות לאיצטדיון. באסון נהרגו ארבעה ספורטאים אוסטרליים ונפצעו כ 70 איש.
ועדת החקירה שמינה סגן שר החינוך, התרבות והספורט, קבעה כי האסון היה תוצאה של שרשרת כישלונות, שהיו שותפים לה כמעט כל הגורמים המעורבים בנושא. אף אחד מהם לא ראה עצמו אחראי להקמת הגשר ולתקינותו, וכל גורם סמך על האחרים שיבטיחו התאמה מלאה של הגשר לייעודו. בין השאר קבעה הוועדה כי בהעדר גורם אחראי לנושא הבטיחות לא הייתה לוועד המארגן של המכביה יכולת לאתר סיכוני בטיחות בגשר, ובהעדר גורם טכני בוועד המארגן לא היה ביכולתו לבצע פיקוח מקצועי ולוודא קבלת מוצר ברמה הנדרשת .
"גשר המכביה" הפך מאז למושג, לסמל של "יהיה בסדר". האסון גרם לפגיעה קשה באמון הציבור, הן בישראל והן בקהילות היהודיות בעולם, ביכולתם של הגורמים המארגנים לקיים בישראל אירוע ספורט בין-לאומי רחב היקף ברמת בטיחות מספקת ולממש שוב את רעיון המכביה בעתיד.
לאחר 4 שנים במכביה ה – 16 האירוע החל בטקס אזכרה לארבעת ההרוגים במכביה הקודמת. הטקס נערך באנדרטה לזכר הספורטאים בר"ג .
המכביה ה – 16
המכביה ה – 16 בשנת 2001 נפתחה במצעד מרהיב של צבעים וסולידריות יהודית. האירוע התקיים באצטדיון טדי בירושלים. בתחרויות השתתפו 3000 ספורטאים וספורטאיות מ 43 מדינות שונות.
המתחרים תחת הסיסמא "עם אחד – חלום אחד". קרוב ל 20,000 צופים הגיעו לראות את המשחקים ולמעלה ממיליון צופים צפו בו בטלוויזיה.
בין המשתתפים : הנשיא משה קצב, ראש ממשלת רומניה אדריאן נסטסה, שר התרבות המדע והספורט מתן וילנאי, ראש עיריית ירושלים אהוד אולמרט, יו"ר הסוכנות היהודית סלי מרידור ונציגי יהדות ארה"ב בראשות יו"ר ארגון הקהילות היהודיות צ'ראלס ברונפמן וראשי ועידת הנשיאים מורט צוקרמן.
הסוכנות היהודית, תומכת עיקרית של המכביה, המביאה ספורטאים יהודיים מכל העולם לישראל, זכתה להערכה בטקס שהביאה למעלה מ 350 אתלטים יהודיים (מתוכם אלופים אולימפיים) מברית המועצות לשעבר וממזרח אירופה להתחרות במשחקים.
ראש הממשלה, אריאל שרון, שהודה לספורטאים על בואם לבירת ישראל, ירושלים, אמר : "אתם מייצגים את רוב המכבים, שהציתו את אש החירות במודיעין והעבירוהו לירושלים" בנוסף הוא הביע תקווה שכל המבקרים יתגוררו בישראל עד המכביה ה – 17.
העברת הלפיד חזר על עצמו בטקס. חברי תנועת מכבי יצרו את סמל המנורה בהתעמלות קרקע. במהלך הטקס השתתף הקהל בצורה פעילה והניף את דגלי ישראל.
מצעד 43 המשלחות היה האטרקציה העיקרית של טקס פתיחת המכביה. המשלחת האוסטרלית שנחשבת חזקה, כללה 70 נציגים. אוסטרליה שאיבדה 4 מחבריה במכביה הקודמת, בראש המשלחת צעד ז'ק אשכנזי שנפצע במכביה
ה – 15 ועם זאת חזר השנה כדי להשתתף בתחרויות. הקהל הריע למשלחת האוסטרלית.
בין המשלחות הגדולות היו : ארה"ב (320), קנדה (200), ארגנטינה (160),
ברזיל (110), בריטניה (165), רוסיה (100) והמשלחת הכי גדולה היא של ישראל שכללה 780 ספורטאים.
כתיבת תגובה