תרמו לנו

12 שנה אנחנו פה בשבילכם, דואגים שתהיו מוכנים עם העבודה למחר. השרת יקר, אנא תרמו ביטקוין ועזרו לנו:

1K2z9uyxRHtvmuy6t3jVTdLBAu Tx7qnzrD 1K2z9uyxRHtvmuy6t3jVTdLBAuTx7qnzrD

פייסבוק
פרסומת

שאלות חזרה לנושא: “עלילות הראשית”

שאלות חזרה לנושא: “עלילות הראשית”
1. בראשית, א’, 1-31
א. כתוב שני הבדלים בין סיפור הבריאה הבבלי (אנומה אליש) לבין סיפור הבריאה המקראי בבראשית פרק א’.
ב. סיפור הבריאה השני שבפרק ב’ נבדל מקודמו מבחינה ספרותית ומבחינה עניינית. הסבר שלושה הבדלים בין שני סיפורי הבריאה. כתוב שתי סיבות להבדלים בין שני סיפורי הבריאה.
ג. הביטוי “וירא אלהים כי טוב” אינו מופיע לאחר שתי בריאות. מהן שתי הבריאות ומדוע הביטוי חסר בכל אחת מהבריאות?
תוהו ובוהו זוהי שוממה וריקנות והיו חומרים נוספים שהם החושך והמים שכיסו את הכל, על יסודות אלו לא נאמר ” כי טוב” וזאת משום שהם מרכיבים הרסניים המאיימים על העולם, ועלולים להחזירו למצב של לפני הביאה.
2. בראשית, א’, 14-31
א. בפס’ 21 רואה חוקר המקרא קאסוטו “מחאה נגד השקפות שהיו נפוצות באומות העולם”. באלו השקפות מדובר וכיצד פרק א’ פס’ 21 מתנגד להשקפות אלו ?
התנינים מודגשים בבריאה הזו . ( של היום החמישי )
למילה ‘תנינים’ יש 2 פרושים :

* שם נרדף לנחש
* התנין מתפרש כמפלצת ים
התורה מדגישה את התנינים הגדולים וכאן התורה התכוונה להשמיע מחאה כנגד השקפות שהיו נפוצות באומות העולם. ההשקפה שהייתה קיימת היא כאשר ה’ ברא את העולם התנינים נלחמו באל, וכך התנגדו וניסו למרוד בו .אבל מטרת הפסוק פה להראות שהתנינים נבאו ע”י האל בזמן הראוי להם, והיו כיתר הברואים .
ב. כתוב שני הבדלים בין הברכה שה’ ברך את האדם על פי פס’ 28 לבין הברכה שה’ ברך את בעלי החיים.
ג. פס’ 26 מנוסח בלשון רבים. מהו הקושי בניסוח זה, וכיצד תפתור אותו ? ( תשובה בדף ה-6 במחברת )
3. בראשית, א’, 1 – 31.
א. הסבר והדגם את המבנה הספרותי של סיפור הבריאה בפרק א.כיצד המבנה הספרותי משרת את רעיון הפרק ?
מסגרת סכמאטית הנשנית ביום-יום
– “ויאמר ה’ ” ( העולם נברא באמירה )
– הפקודה מתבטאת במילה “ויהי”
– ביצוע (או עובדה): “יהי אור+פירוט
– תפקיד-מטרה: “יהיה מבדיל “
– הערכה: “וירא כי טוב”
– קריאת שם: ויקרא יום-לילה
– ברכה: ” ויברך אותם ה'”
– סיום: ” ויהי ערב ויהי בוקר יום … “

4. בראשית, ב’, 18-24.
א. רש”י בפירושו לפס’ 18 אומר :”לא טוב היות וגו'”- שלא יאמרו שתי רשויות הן: הקדוש ברוך הוא יחיד בעליונים ואין לו זוג, וזה יחיד בתחתונים ואין לו זוג”.
מהו הקושי אותו מפרש רש”י וכיצד הוא פותר קושי זה?
ב. בפסוקים 21-22 מתוארת בריאת האישה. השווה את הנאמר כאן לתיאור הבריאה בבראשית א’ – 27.
ג. כיצד מסבירים את הסתירה אנשי ביקורת המקרא (חקר המקרא –הגישה הביקורתית חילונית).
5. בראשית, ב’, 8-25.
א. מפרשים רבים סבורים שמשמעות הדעת בביטוי “עץ הדעת טוב ורע” היא הידיעה המינית. הבא שתי הוכחות לפירוש זה. הבא שני קשיים המתעוררים על פי פירוש זה.
“טוב ורע” – ידיעת חיי המין- אחרי אכילת פרי העץ, ידעו מהו מין .
הפירוש לא מקובל משום שבפרק ג’, ח’ נאמר: “והייתם כאלוהים יודעי טוב ורע” – ידיעתו של ה’ לא מוגבלת רק לידיעת חיי המין.
ב. הסבר את היסוד האטיולוגי בפס’ 24.
ג.כיצד ברכת ה’ לאדם שבפרק א’ 28 באה לידי ביטוי בפסוקים 19-20 בפרק ב’?

6. בראשית, ג’, 8-20.
א. הסבר כיצד השימוש בשורש א-כ-ל בפס’ 17-19 מדגים את עיקרון הענישה של מידה כנגד מידה. הנחש – הסית את האישה לאכול את הפרי, כך הוא יאלץ לאכול עפר כל חייו .
אדם- שמע לקול האישה ואכל את הפרי שהאל אסר עליו באכילה, ולכן ייענש בעניין האכילה : האדמה לא תציית יותר לאדם, ורק מזון בצמצום היא תיתן לו. את פרי האדמה האדם ישיג בעבודה קשה. ללא עבודת האדם, האדמה תצמיח קוץ ודרדר .
ב. יש הטוענים כי כאשר הופר הצו האלוהי הופרה גם ההרמוניה בין האדם לה’, בין האדם לאשתו ובין האדם לבעלי החיים. הסבר על פי פס’ 8-16, במה באה לידי ביטוי הפגיעה בקשר ההרמוני בכל אחד משלושת המקרים האלה.
הנחש- “ואיבה אשית בינך ובין האישה ובין זרעך, הוא ישפוך ראש ואתה תשופנו עקב” ( עד כה בעלי החיים נוצרו לטובת האדם, אך כעת תהיה בניהם שנאה )
תכליתו של בעל החיים הוא לשרת את האדם ולסייע לו , הנחש החטיא מטרה זו ולכן הפך קיומו להיות מזיק לאדםומשום כך האדם ירדוף אותו .
הנחש ינסה להטיל את הארס שלו בנשיכתו, אבל האדם ימהר לרוצץ את גולגולתו וכך ינצל .
איבה זו תתקיים לדורות.
האישה- לא יהיה בינה ובין האדם יחסי שוויון.
כפי שהאישה ביקשה להשפיע על האיש ולעשות כרצונה (אכילת פרי), כך תהה האישה חלשה יותר ובלתי עצמאית הנכנעת לעליונות בעלה (אנו מפרשים את התשוקה הזו כתאווה מינית ).
האדם- האדם רצה להיות דומה לה’ ולהתעלות מעל דרגתם של יצורי האדמה, אבל לאדם לשכוח שאף שנוצר בצלם ה’, החומר שממנו נוצר הוא האדמה. וכל דבר בטבע עשוי לחזר בסוף למוצאו הראשון- ז”א, האד הוא בן תמותה ועליו לשוב לאדמה.
ג. אפשר לראות בפס’ 12-13 ביטוי להתנערות מאחריות. הסבר כיצד שתי דמויות בפסוקים אלה נוקטות גישה זו.
תשובות האדם : “האישה אשר נתת עמדי היא נתנה לי מן העץ” – כפיות טובה מצד אדם מ-2 סיבות :
* האישה- היא זו שנתנה לאכול מן הפרי
* ה’- האל נתן לו את האישה .
האדם מנסה להצדיק את מעשיהו בכך שעשה את המעשה לא ביוזמתו אלא ביוזמת האישה, הוא לא לוקח אחריות על עצמו אלא מטיל את האחריות על האישה . כמו כן מביע כעס על האל משום שהאל נתן לו את האישה כדי שתהיה עזר כנגדו אך היא תהיה לו כמכשול.
תשובת האישה- “ותאמר האישה הנחש השיאני ואכל” – הטלת האחריות על הנחש.
7. בראשית, ג’, 1-7.
א. יש סוברים שבפסוק 1 באה לידי ביטוי הסתייגות ממיתוס. סברה זו מסתמכת על שני ביטויים בפסוק. ציין מהם הביטויים והסבר כיצד הם מבטאים הסתייגות ממיתוס.
“והנחש היה ערום מכל חית השדה אשר עשה ה’ אלוהים”
מיהו הנחש ומהי מהותו?
* עפ”י הברית החדשה, מדובר בשטן. זהו שטן שמתואר כמי שהיה מלאך אך מרד בה’ והפך להיות רשע.
* הנחש הקדמוני הוא היה חיה מן החיות, שונה באופייה מהנחש שבימינו ודמה ואדם בקומתו הזקופה (יש אומרים שלאחר הקללה שקולל הנחש, הח ללכת על גחונו)
* עפ”י הכתוב, הכוונה לברייה פשוטה וטבעית, והרי נאמר: “מכל חית השדה” , אבל אם מדובר בחיה פשוטה, פירוש זה מעורר קשיים.
– ראשית, אם הנחש היה חיה פשוטה, מדוע נאמר שהוא:מדבר? (והוא מדבר כנגד ה’)
– שנית, כיצד יכולה חיה מן החיות לדעת כל מה שהנחש יודע, ואפילו את כוונותיו הנסתרות של האל ?
ב. בפסוקים 2-3 חוזרת האישה על דברי ה’ שבפרק ב’ פסוקים 16-17. מצא שני הבדלים בין דברי האישה לדברי ה’ והסבר אותם.
“ותאמר האישה אל הנחש מפרי עץ הגן נאכל ומפרי העץ אשר בתוך הגן אמר אלוהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן תמותון ” :
– אומרת: “אמר אלוהים” ( כבר לא ציווי)
– מדברת בכלליות על העצים.
– מרחיבה את תחום האיסור
– מוסיפה: “ולא תגעו בו”
– הענישה: “פן תמותון” – אולי תמותו.

8. בראשית, ג’, 14-21.
א. מהו סיפור אטיולוגי?
ב. הבא שלוש דוגמאות לסיפור אטיולוגי בקטע.
9. בראשית, ג’, 22-24.
א. לאחר שאכלו מעץ הדעת, אומר ה’ שהם קבלו את הידיעה טוב ורע. הסבר שני פירושים למושג טוב ורע בהקשרו.
ב. פסוק 24 הסבר את הביטוים בהקשרם: “כרבים”, “להט החרב המתהפכת”
10. בראשית, ד’, 1-9.
א. הסבר שלוש סיבות מדוע לא קבל ה’ אל מנחתו של קין?
ב. הסבר את המסר העיקרי המובע בפס’ 7 .
ג. במה שונה תגובת קין (פס’ 9) מתגובת אביו (פרק ג’ פס’ 10) ומה ניתן ללמוד משינוי זה?
11. בראשית, ד’, 13.
“ויאמר קין אל ה’ גדול עוני מנשוא”.
ראב”ע פירש:”כי זה העונש גדול, לא אוכל לסבלו”.ויורה על אמיתת זה הפירוש הפסוק הבא אחריו”.
קאסוטו פירש:”אי אפשר לפרש מילים אלה כבקשה להמתקת הדין, כלומר: עונש עווני גדול ממה שאוכל לסבול, שהרי הקשר בין “עוון” ובין “נשוא” רגיל בהוראה אחרת, בהוראת סליחת העוון…עכשיו מרגיש קין בלבו רגשי חרטה ומכיר את גודל עוונו ומקבל עליו את הדין”.
מהי משמעות הביטוי “עווני מנשא” לפי כל אחד מהפרשנים, ומהם נימוקיהם?
12. בראשית, ד’, 17-26.
א. בפסוקים 17-24 ניתן למצוא בו זמנית את התפתחות הציויליזציה (האנושות) ואת ירידת המוסר. הסבר והדגם טענה זו.
ב. מהם האמצעים האמנותיים בשירת למך בפסוקים 23-24? (ניתוח סיפרותי)
ג. פרש בשתי דרכים :”כי איש הרגתי לפצעי וילד לחבורתי” (פס’ 23).
ד. מהו מקומה של שירת למך בתחום המוסרי בתולדות האנושות?
13. בראשית, ו’, 5-21.
א. קרא פס’ 5-8 ציין והסבר שלושה ביטויים של האנשת האל בפסוקים אלה.
ב. מהו הקושי התיאולוגי (דתי, אמוני) הנוצר מן השימוש בביטויים אלה ? הסבר כיצד הכלל של חז”ל “דיברה תורה בלשון בני אדם” יכול לפתור קושי זה?
ג. בפסוקים 5-21 מופיע השורש ש-ח-ת בשתי משמעויות ומשמש כמילה מנחה.
מה הן שתי המשמעויות של השורש בקטע? ציין דוגמא אחת לכל משמעות.והסבר את הקשר שנוצר בין שתי המשמעויות.
14. בראשית, ו’, 9.
קרא פסוק 9: “נח איש צדיק תמים היה בדורותיו”.
רש”י: “יש מרבותינו דורשים אותו לשבח, כל שכן שאילו היה בדור של צדיקים היה צדיק יותר. ויש דורשים אותו לגנאי לפי דורו היה צדיק, ואילו היה חי בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום”.
1. מהו הקושי שעמד בפני הפרשן?
2. כיצד פתר קושי זה?
15. בראשית, ו’, 1-4.
יש חוקרים הרואים בקטע זה יסוד מיתולוגי ויש חוקרים המוצאים בו יסוד אטיולוגי.
א. הסבר מהו היסוד המיתולוגי בקטע.
ב. הסבר מהם שני היסודות האטי ולוגיים בקטע.
16. בראשית, ו’, 5-12.
בסיפור המבול המקראי ובמיתוס המבול המסופוטמי “עלילת גילגמש ” עולים דגשים שונים.
א. הסבר שני דגשים שונים בין שני הסיפורים.
ב. מה ניתן ללמוד מהשוני שציינת בסעיף א’?
17. בראשית, ט’, 18-29.
א. מה היה חטאו של חם ? הבא שני פירושים ומצא הוכחה בכתוב לכל פירוש.
ב. מדוע נענש כנען? הסבר 3 סיבות.
18. בראשית, ט’, 1-17.
א. ציין והסבר שתי תוספות שמוסיפה הברכה לנוח ולזרעו (1-7) על זו, שניתנה כבר לאדם (א’ 26-29), ומה ניתן ללמוד מהוספות אלה על העולם לאחר המבול?
ב. הסבר מבחינה לשונית, רעיונית ואמנותית את פסוק 6 :”שפך דם האדם באדם דמו ישפך”.
ג. ציין שלוש סיבות מדוע נבחרה דווקא הקשת בענן לשמש כ”אות ברית”.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

צ\'אט
  • Daniel
    Daniellllllll
    29 April 2019
  • דני
    אפיון דמות נורי מהספר סופה בין הדקלים
    17 April 2019
  • Lihiuat
    Lliihhggf
    15 April 2019
  • דני
    אפיון דמות נורי מהספר סופה בין הדקלים
    11 April 2019
  • דני
    אפיון דמות נורי מהספר סופה בין הדקלים
    11 April 2019
  • דני
    ofekbakshi502@gmail.com
    11 April 2019
  • Idan
    שמע 127
    25 February 2019
  • מיכל
    ...
    13 January 2019
  • my name is jeff
    אני צריך דברים גדולים שאפשר לתלות על סירה מנייר
    2 October 2018
  • מיקמק
    גלכחלכגכ
    30 April 2018
Your Shout