4. בראשית, ב’, 18-24.
א. רש”י בפירושו לפס’ 18 אומר :”לא טוב היות וגו'”- שלא יאמרו שתי רשויות הן: הקדוש ברוך הוא יחיד בעליונים ואין לו זוג, וזה יחיד בתחתונים ואין לו זוג”.
מהו הקושי אותו מפרש רש”י וכיצד הוא פותר קושי זה?
ב. בפסוקים 21-22 מתוארת בריאת האישה. השווה את הנאמר כאן לתיאור הבריאה בבראשית א’ – 27.
ג. כיצד מסבירים את הסתירה אנשי ביקורת המקרא (חקר המקרא –הגישה הביקורתית חילונית).
5. בראשית, ב’, 8-25.
א. מפרשים רבים סבורים שמשמעות הדעת בביטוי “עץ הדעת טוב ורע” היא הידיעה המינית. הבא שתי הוכחות לפירוש זה. הבא שני קשיים המתעוררים על פי פירוש זה.
“טוב ורע” – ידיעת חיי המין- אחרי אכילת פרי העץ, ידעו מהו מין .
הפירוש לא מקובל משום שבפרק ג’, ח’ נאמר: “והייתם כאלוהים יודעי טוב ורע” – ידיעתו של ה’ לא מוגבלת רק לידיעת חיי המין.
ב. הסבר את היסוד האטיולוגי בפס’ 24.
ג.כיצד ברכת ה’ לאדם שבפרק א’ 28 באה לידי ביטוי בפסוקים 19-20 בפרק ב’?

6. בראשית, ג’, 8-20.
א. הסבר כיצד השימוש בשורש א-כ-ל בפס’ 17-19 מדגים את עיקרון הענישה של מידה כנגד מידה. הנחש – הסית את האישה לאכול את הפרי, כך הוא יאלץ לאכול עפר כל חייו .
אדם- שמע לקול האישה ואכל את הפרי שהאל אסר עליו באכילה, ולכן ייענש בעניין האכילה : האדמה לא תציית יותר לאדם, ורק מזון בצמצום היא תיתן לו. את פרי האדמה האדם ישיג בעבודה קשה. ללא עבודת האדם, האדמה תצמיח קוץ ודרדר .
ב. יש הטוענים כי כאשר הופר הצו האלוהי הופרה גם ההרמוניה בין האדם לה’, בין האדם לאשתו ובין האדם לבעלי החיים. הסבר על פי פס’ 8-16, במה באה לידי ביטוי הפגיעה בקשר ההרמוני בכל אחד משלושת המקרים האלה.
הנחש- “ואיבה אשית בינך ובין האישה ובין זרעך, הוא ישפוך ראש ואתה תשופנו עקב” ( עד כה בעלי החיים נוצרו לטובת האדם, אך כעת תהיה בניהם שנאה )
תכליתו של בעל החיים הוא לשרת את האדם ולסייע לו , הנחש החטיא מטרה זו ולכן הפך קיומו להיות מזיק לאדםומשום כך האדם ירדוף אותו .
הנחש ינסה להטיל את הארס שלו בנשיכתו, אבל האדם ימהר לרוצץ את גולגולתו וכך ינצל .
איבה זו תתקיים לדורות.
האישה- לא יהיה בינה ובין האדם יחסי שוויון.
כפי שהאישה ביקשה להשפיע על האיש ולעשות כרצונה (אכילת פרי), כך תהה האישה חלשה יותר ובלתי עצמאית הנכנעת לעליונות בעלה (אנו מפרשים את התשוקה הזו כתאווה מינית ).
האדם- האדם רצה להיות דומה לה’ ולהתעלות מעל דרגתם של יצורי האדמה, אבל לאדם לשכוח שאף שנוצר בצלם ה’, החומר שממנו נוצר הוא האדמה. וכל דבר בטבע עשוי לחזר בסוף למוצאו הראשון- ז”א, האד הוא בן תמותה ועליו לשוב לאדמה.
ג. אפשר לראות בפס’ 12-13 ביטוי להתנערות מאחריות. הסבר כיצד שתי דמויות בפסוקים אלה נוקטות גישה זו.
תשובות האדם : “האישה אשר נתת עמדי היא נתנה לי מן העץ” – כפיות טובה מצד אדם מ-2 סיבות :
* האישה- היא זו שנתנה לאכול מן הפרי
* ה’- האל נתן לו את האישה .
האדם מנסה להצדיק את מעשיהו בכך שעשה את המעשה לא ביוזמתו אלא ביוזמת האישה, הוא לא לוקח אחריות על עצמו אלא מטיל את האחריות על האישה . כמו כן מביע כעס על האל משום שהאל נתן לו את האישה כדי שתהיה עזר כנגדו אך היא תהיה לו כמכשול.
תשובת האישה- “ותאמר האישה הנחש השיאני ואכל” – הטלת האחריות על הנחש.
7. בראשית, ג’, 1-7.
א. יש סוברים שבפסוק 1 באה לידי ביטוי הסתייגות ממיתוס. סברה זו מסתמכת על שני ביטויים בפסוק. ציין מהם הביטויים והסבר כיצד הם מבטאים הסתייגות ממיתוס.
“והנחש היה ערום מכל חית השדה אשר עשה ה’ אלוהים”
מיהו הנחש ומהי מהותו?
* עפ”י הברית החדשה, מדובר בשטן. זהו שטן שמתואר כמי שהיה מלאך אך מרד בה’ והפך להיות רשע.
* הנחש הקדמוני הוא היה חיה מן החיות, שונה באופייה מהנחש שבימינו ודמה ואדם בקומתו הזקופה (יש אומרים שלאחר הקללה שקולל הנחש, הח ללכת על גחונו)
* עפ”י הכתוב, הכוונה לברייה פשוטה וטבעית, והרי נאמר: “מכל חית השדה” , אבל אם מדובר בחיה פשוטה, פירוש זה מעורר קשיים.
– ראשית, אם הנחש היה חיה פשוטה, מדוע נאמר שהוא:מדבר? (והוא מדבר כנגד ה’)
– שנית, כיצד יכולה חיה מן החיות לדעת כל מה שהנחש יודע, ואפילו את כוונותיו הנסתרות של האל ?
ב. בפסוקים 2-3 חוזרת האישה על דברי ה’ שבפרק ב’ פסוקים 16-17. מצא שני הבדלים בין דברי האישה לדברי ה’ והסבר אותם.
“ותאמר האישה אל הנחש מפרי עץ הגן נאכל ומפרי העץ אשר בתוך הגן אמר אלוהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן תמותון ” :
– אומרת: “אמר אלוהים” ( כבר לא ציווי)
– מדברת בכלליות על העצים.
– מרחיבה את תחום האיסור
– מוסיפה: “ולא תגעו בו”
– הענישה: “פן תמותון” – אולי תמותו.