עליית “חובבי ציון” ב 1882 הייתה חוליה נוספת בשרשרת העליות. מדוע נקרא אפוא עליית 1882 בשם העלייה הראשונה ?

א. “חובבי ציון באו לממש מטרות שונות מאלו של “הישוב הישן”: להקים מסגרות חקלאיות חדשות, שבהן יוכלו לממש את רעיון העבודה העברית ולהתפרנס מעמל כפיהם.
ב. האופי הלאומי – גאולת אדמות הארץ, לחדש עצמאות מדינית, ייסוד מושבות חקלאיות ובתי חרושת – בזה נעוץ ייחודה של העלייה “הראשונה”. תחושה לאומית לא הייתה קימת לפני 1882

אנשי העלייה הראשונה היו זרם דקיק מהגל האדיר של הגירת היהודים מרוסיה ( 1881 ). רובם השתייכו למעמד הבינוני היהודי. לא היו ביניהם עשירים או בעלי ייחוס ולא היו גם מבני המעמד הנמוך.

הקשיים בשנים הראשונות ולכל אורך תקופת העלייה הראשונה היו רבים:
א. חוסר הכשרה מקצועית בארצות מוצאם ואי הכרת תנאים בא”י קודם בואם.
ב. קשיי האקלים, מחלות, חוסר מים והתנכלויות מצד שבטים בדואים.
ג. חוסר תמיכה כספית מצד “חובבי ציון” בארצות הגולה.
ד. תחושת הבדידות, הניכור והייאוש, שמקורה היה הן בגעגועים לבית ולמשפחה.
ה. עוינות הישוב הישן כלפי הישוב החדש.
ו. יחסם של השלטונות הטורקיים לעולים.

הטורקים לא ראו בעין יפה את בואם של העולים ממזרח אירופה. היו לכך מספר סיבות:
א. התיישבות יהודית תיצור בעיה לאומית חדשה… המשך לקרוא →

בשנת 1789 פרצה המהפכה הצרפתית ובאותו זמן היו בצרפת כ – 25 מיליון תושבים. השפה הצרפתית אז שימשה כשפה בינלאומית ופריס הייתה מרכז תרבות ההשכלה.

תשובי צרפת חולקו לשלושה מעמדות חברתיים שנקראו שדרות ואילו הם: הכמורה, האצולה והמעמד השלישי.
הכמורה – מנתה כ – 100 אלף והאצולה ונהנתה מזכויות פוליטיות ומפטור ממסים.
האצולה – מנתה כ – 400 אלף אנשיה מילאו תפקידי פיקוד בצבא ובמו אנשי הכמורה נהנו גם הם מזכויות פוליטיות.
המעמד השלישי – מנה יותר מ – 24 מיליון בני אדם המאפיין מעמד זה הוא פערים חברתיים וכלכליים גדולים. למעמד השלישי השתייכו רוב תושבי צרפת, הם נשאו בעול המסים והיו ללא זכויות פוליטיות. בני המעמד השלישי לא יכלו לכהן בפרלמנט ולא לקבל דרגות קצונה בצבא.

כתוצאה מאחזקת הצבא והצי נפל על הממלכה נטל כספי כבד וזה גרם למשבר כלכלי חמור בסוף המאה ה- 18 . לפתרון הבעיה הוצע להכין רפורמה שבה יטילו מס על כל בעלי הקרקעות, יבטלו מסים עקיפים ואפילו יחרימו מעט מרכוש הכנסייה.

המלך נאלץ לכנס את אספת המעמדות שהיא הייתה היחידה בעלת היכולת לקבוע מסים חדשים אולם היא לא כונסה במשך 175 שנים מאז 1614

המעמד השלישי החל לדרוש זכויות לאחר שהבין שאספת המעמדות היא אתגר בשבילו, מנהיגי המעמד השלישי דרשו לבטל את… המשך לקרוא →

אמנסיפציה(מתן זכויות ע”פ חוק)-
הענקת זכויות משפטית בדבר שוויון מעמדם של היהודים והכרה בהם כאזרחים שווי זכויות. תהליך האמנסיפציה של יהודי מערב אירופה נמשך כ-80 שנה, החל משנת 1791 בה ניתנה אמנסיפציה ליהודי צרפת בזמן המהפכה הצרפתית ועד ל-1871, השנה בה זכו כל יהודי גרמניה לקבל סופית את האמנסיפציה. במזרח אירופה זכו היהודים לקבל אמנסיפציה ב-1917, עם נפילת המשטר הצארי ברוסיה. הגורם העיקרי למתן האמנסיפציה היה התחזקות הרוח הליברלית והדמוקרטית בארצות מערב אירופה במהלך המאה ה-19 תוך קריסת היסודות הריאקציונים השמרניים עקב המהפכות הליברליות הבורגניות. גורמים נוספים הם: לחץ חוגים אינטלקטואליים והרצון לשלב את היהודים בחברה הכללית כדי להפיק יתרונות כלכליים.
התפשטות רעיונות ההשכלה(רציונליזם)-
באיחוד בגרמניה הושפעו מתנועת ההשכלה הכללית שדיברה על הפעלת השכל וההיגיון בחיי האדם (דרבנה לימודים בכלל, ובדרך גם את היהודים לרכישת השכלה כללית).
הצלחה כלכלית-
המקצועות היהודיים השיקו לתחומי המסחר והכספים (בנקאים, סוחרים…) דבר שיצר “קירבה” ואיפשר השתלבות מהירה של היהודים במשטר הכלכלי החדש (קפיטליזם).

ביטויי השתלבות:

עיור-
מעבר מהכפרים והערים הקטנות לערים הגדולות והטמעות כלכלית ותרבותית.
המעבר לעיר הגדולה נבע מן הרצון להרגיש בטוחים יותר, ליהנות מן האפשרויות הכלכליות ולהשתלב בחיי המדינה.
המרות דת וטמיעה תרבותית-
יהודים רבים החלו להתנתק מהמסורת… המשך לקרוא →

ג’אהליה עד שנת 600: תקופת הבערות של הערבים מאז ימי קדם עד להופעתו של מוחמד.
הולדת מוחמד שנת 570: הנביא מוחמד מצאצאי איסמעיל. נולד בשנת 570 לספירה. הוא נולד למשפחת האשם שבשבט קורייש אשר במכה.
נבואת מוחמד: מוחמד נקרא כנביא, דובר אללה ושליח אללה. הוא קולט מושגים ומשדרם. מוחמד הוא חותם הנבואה, הוא השליח שקיבל את ההעתק הנכון של הספר השמימי ובאמצעותו הורד הספר הגנוב – הקוראן.
תחילת ההתגלות שנת 610: עד גיל 40 מוחמד לא ידע קרוא וכתוב, בגיל זה התגלה לו אלוהים והכניס לו את הידע של קריא וכתיבה לתוך הראש. בתקופה זו היו למוחמד התגלויות דרך חלומות שאותם סיפר לחבריו שהם רשמו את חלומותיו.
שנת 620: נפטרו 2 האנשים הקרובים ביותר למוחמד, חדיג’ה ודודו אבו טאלב.
אלהיג’רה שנת 622: השנה בה מוחמד עלה לאל – מדינה לאחר שתוכניותיו לא הצליחו במכה והוא חשב שיצליח באל – מדינה.