כניסה/הרשמה
תרמו לנו
12 שנה אנחנו פה בשבילכם, דואגים שתהיו מוכנים עם העבודה למחר. השרת יקר, אנא תרמו ביטקוין ועזרו לנו:
1K2z9uyxRHtvmuy6t3jVTdLBAu
Tx7qnzrD
פייסבוק
כתה ז’: התפתחות הערים באירופה ותושביהן
צמיחת הערים באירופה בימי הביניים חלה במאה ה-11 והגיעה לשיאה במאה ה-13. סייעו להתפתחות מספר גורמים: ביטחון – המצב הביטחוני באירופה השתפר והיה ניתן לנוע בדרכים ללא חשש, ומסירה – חידוש המסחר הוביל לצמיחה מדינית כלכלית.
Continue reading “כתה ז’: התפתחות הערים באירופה ותושביהן” »
שתי דוגמאות לדפוסי הגשמה של תנועות לאומיות באירופה במאה ה-19
במהלך המאה ה-19 מפת אירופה משתנה בעקבות הפעילות של התנועות הלאומיות.
בשנת 1848- "אביב העמים" פורצות מהפכות במטרה:
· להפיל את שלטונם של המלכים, כמו בצרפת.
· להביא לאיחוד לאומי, כמו בגרמניה.
· להוביל לשחרור עמים מעול שלטון זר, כמו האיטלקים שהיו תחת שלטון האימפריה האוסטרית.
רוב ההישגים היו לזמן קצר, שכן במרבית המקרים המרידות נכשלו.
במחצית השנייה של המאה ה-19 בעקבות כשלון ההתקוממויות של "אביב-העמים", הלאומיות שנתה את פניה, ומתנועה שהדגישה רעיונות כמו: שחרור, סובלנות וליברליזם היא הופכת לתנועה שהדגישה את: העליונות של כל אומה, את הייחודיות והחשיבה מאוד את הכוחניות. לפניכם שתי דוגמאות למאבקים לאומיים.
המאבק לעצמאות יוון ("מאבק מלמטה"- מאבק על ידי העם)
היוונים נתונים היו תחת שלטון האימפריה העותומנית, החל מן המאה ה-16.הם שונים היו מן השליטים בדתם, בשפתם ובהשכלתם. היוונים הם נוצרים, דוברי יוונית ומשכילים יותר מן השליטים העותומניים.
המאבק הלאומי החל בתחילת המאה ה-19 בהקמתן של אגודות יווניות, כשהגדולה שבהן הייתה באודסה שברוסיה. האגודות שמו דגש על החייאת השפה והתרבות היוונית ועל דרישה לשחרור יוון מעול זר.
בשנת 1821 הכריז ראש האגודה באודסה על מרד לאומי יווני, אך מרד זה דוכא. שש שנים לאחר מכן, בשנת 1827, בעקבות הדיכוי של המרד התערבו כוחות אנגליה, צרפת ורוסיה לטובת המורדים ובקרב נברון הוכה… המשך לקרוא
טרבלינקה במלחמת העולם השנייה
טרבלינקה – מחנה השמדה, מבנה.
מחנה השמדה, אחד משלושת המחנות שהופעלו במסגרת מבצע “רינהרד”.
טרבלינקה נמצאת כ-60 ק”מ מוורשה וכ-4 ק”מ מהכפר טרבלינקה, לא הרחק ממאלקיניה,
שבה תחנת רכבת על קו מסילת – הברזל הראשית ורשה ביאליסטוק.
מקום המחנה היה באיזור דליל אוכלוסין מכוסה יער ומוסתר בחורש סביב.
מחנה ההשמדה הוקם באביב 1942 ליד מחנה העונשין והעבודה טרבלינקה, שהיה קיים
לפני כן. מכאן בא שם המחנה המוקם: טרבלינקה .II
לבנית המחנה טרבלינקה ,II נוצל כוח עבודה של אסירי מחנה העונשין טרבלינקה .I
איש לא ידע אז לאיזו מטרה מוקם המחנה החדש.
את המחנה הזה הקימו הנאצים לצורך מימוש תוכניתם השטנית, עליה הוחלט בוועדת
“וואנדזה” הזכורה לשימצה )שכעת מלאו 50 שנה לקיומה(, והיא – “הפתרון הסופי
של הבעיה היהודית באירופה”, שפירושה השמדה טוטאלית של היהודים באירופה.
שטח המחנה החדש השתרע על שטח של כ-200 דונם והוקף בגדר תיל דוקרני בגובה של
למעלה מ-3 מטרים. בין חוטי התייל הצטוו האסירים לכלוא ענפי אורן ומתחתם נטעו
עצים.
כול זה נעשה, בכדי שמבחוץ לא יהיה ניתן להבחין במה שמתרחש בתוך המחנה.
לאורך הגדר הוקמו מגדלי שמירה במרחק של כמה עשרות מטרים אחד מהשני ונחפרה
תעלה ברוחב 3 מטרים.
פנים המחנה על מתקניו כבר נבנה אך ורק ע”י האסירים היהודיים שבזה חרצו את
גורלם המר…… המשך לקרוא
מחנה השמדה, אחד משלושת המחנות שהופעלו במסגרת מבצע “רינהרד”.
טרבלינקה נמצאת כ-60 ק”מ מוורשה וכ-4 ק”מ מהכפר טרבלינקה, לא הרחק ממאלקיניה,
שבה תחנת רכבת על קו מסילת – הברזל הראשית ורשה ביאליסטוק.
מקום המחנה היה באיזור דליל אוכלוסין מכוסה יער ומוסתר בחורש סביב.
מחנה ההשמדה הוקם באביב 1942 ליד מחנה העונשין והעבודה טרבלינקה, שהיה קיים
לפני כן. מכאן בא שם המחנה המוקם: טרבלינקה .II
לבנית המחנה טרבלינקה ,II נוצל כוח עבודה של אסירי מחנה העונשין טרבלינקה .I
איש לא ידע אז לאיזו מטרה מוקם המחנה החדש.
את המחנה הזה הקימו הנאצים לצורך מימוש תוכניתם השטנית, עליה הוחלט בוועדת
“וואנדזה” הזכורה לשימצה )שכעת מלאו 50 שנה לקיומה(, והיא – “הפתרון הסופי
של הבעיה היהודית באירופה”, שפירושה השמדה טוטאלית של היהודים באירופה.
שטח המחנה החדש השתרע על שטח של כ-200 דונם והוקף בגדר תיל דוקרני בגובה של
למעלה מ-3 מטרים. בין חוטי התייל הצטוו האסירים לכלוא ענפי אורן ומתחתם נטעו
עצים.
כול זה נעשה, בכדי שמבחוץ לא יהיה ניתן להבחין במה שמתרחש בתוך המחנה.
לאורך הגדר הוקמו מגדלי שמירה במרחק של כמה עשרות מטרים אחד מהשני ונחפרה
תעלה ברוחב 3 מטרים.
פנים המחנה על מתקניו כבר נבנה אך ורק ע”י האסירים היהודיים שבזה חרצו את
גורלם המר…… המשך לקרוא
מלחמת יום הכיפורים (עבודה לבגרות בהיסטוריה)
בנושא: חיל האוויר הישראלי במלחמת יום הכיפורים
(6.10 – 24.10 , 1973)
(6.10 – 24.10 , 1973)
מגישים:
מוגש למורה:
כיתה:
בית הספר:
תוכן עניינים
עמוד
· הקדמה 3
· מבוא 4
· פרק א – רקע למלחמת יום הכיפורים () 5-9
· פרק ב – “בניית” חיל האוויר בין “ששת הימים” ל”יום כיפור” () 10-16
· פרק ג – הלחימה של חיל האוויר בשבוע הראשון למלחמה () 17-25
· סיכום 26
· ביבליוגרפיה 27
· נספחים 28
את העבודה הזו החלטנו לכתוב במסגרת שיעורי ההיסטוריה בבית ספרנו, רמות חפר , בקיבוץ מעברות. התחבטנו רבות לגבי נושא ותחילה החלטנו לבחור באחת ממלחמות ישראל מאחר ונושא זה נוגע לכולנו ומעניין כל אחד מאתנו אישית. לאחר מספר דיונים נפלה ההחלטה לחקור את נושא מלחמת ששת הימים , שאביו של איתי לחם בה במסגרת שירותו הסדיר בצה”ל. בחודש או חודשיים הראשונים לעבודה חיפשנו חומר , חקרנו והזענו רבות בשביל להגיע למסקנה שעדיף שנשנה את נושא העבודה שלנו למלחמת יום הכיפורים מאחר ושאלת החקר שלנו לגבי ששת הימים הייתה מעט שטחית יחסית למה שרצינו לחקור עליו (חיל האוויר). אז בחרנו בנושא מלחמת יום הכיפורים , כמו שהזכרנו , שגם בה , אגב , אביו של איתי לחם במסגרת המילואים שלו.
השקענו רבות בעבודה זו , ואנו מאמינים שאפשר… המשך לקרוא
עלייה1,2 קונגרס ציוני,הרצל,קיבוץ,מושבה,פרשת אוגנדה
עבודת קיץ בהיסטוריה
עלייה ראשונה
שנים- 1882 עד 1903
המרכיב האנושי- העולים היוו קילוח דקיק לעומת הזרם הכביר של ההגירה היהודית מערבה לארה”ב. היו אלה יהודים פשוטים, שומרי מסורת בעלי משפחות. הם לא ידעו מאומה על המתרחש בארץ ישראל ולרובם לא היה קשר מוקדם עם עבודת האדמה. מכאן גם ההלם הפתאומי עם בואם ארצה מן המציאות הקשה והמייאשת. בין העולים היו גם שליחי ערים, קהילות ואגודות “חובבי ציון” שונות ברוסיה שמטרתם הייתה לתור את הארץ על מנת לשאוב מידע עבור חבריהם על אפשרויות ההתיישבות בא”י, הסיכוי לקבל רשיון מאת השלטון הטורקי, אקלימה של הארץ, תנאי מגורים ובטחון החיים שבה.
קשיי העולים-הקשיים בשנים הראשונות ולאורך כל תקופת העלייה היו רבים. :א) חוסר הכשרה מקצועית בארץ מוצאם ואי הכרת התנאים בא”י קודם בואם. ב) קשיי אקלים, מחלות , חוסר מים, התנכלויות מצד שבטי בדואים. ג) חוסר תמיכה כספית בארצות הגולה ד) תחושת הבדידות הניכור והייאוש שמקורה היה הן הגעגועים לבית ולמשפחה במזרח אירופה והן בהרגשת הספק שכרסמה בלבות המתיישבים אם יוכלו להתמיד במפעלם החלוצי. ה) עוינות “היישוב הישן” כלפי היישוב החדש (לפחות בשנים הראשונות) ו) יחסם הגרוע של הטורקים כלפי העולים.
מוצאם של העולים- רוסיה, פולין, הונגריה, רומניה
הישגי העולים בישראל- בגל העלייה הראשון “חובבי ציון” הקימו את 4 המושבות הראשונות: ראשון… המשך לקרוא
עלייה ראשונה
שנים- 1882 עד 1903
המרכיב האנושי- העולים היוו קילוח דקיק לעומת הזרם הכביר של ההגירה היהודית מערבה לארה”ב. היו אלה יהודים פשוטים, שומרי מסורת בעלי משפחות. הם לא ידעו מאומה על המתרחש בארץ ישראל ולרובם לא היה קשר מוקדם עם עבודת האדמה. מכאן גם ההלם הפתאומי עם בואם ארצה מן המציאות הקשה והמייאשת. בין העולים היו גם שליחי ערים, קהילות ואגודות “חובבי ציון” שונות ברוסיה שמטרתם הייתה לתור את הארץ על מנת לשאוב מידע עבור חבריהם על אפשרויות ההתיישבות בא”י, הסיכוי לקבל רשיון מאת השלטון הטורקי, אקלימה של הארץ, תנאי מגורים ובטחון החיים שבה.
קשיי העולים-הקשיים בשנים הראשונות ולאורך כל תקופת העלייה היו רבים. :א) חוסר הכשרה מקצועית בארץ מוצאם ואי הכרת התנאים בא”י קודם בואם. ב) קשיי אקלים, מחלות , חוסר מים, התנכלויות מצד שבטי בדואים. ג) חוסר תמיכה כספית בארצות הגולה ד) תחושת הבדידות הניכור והייאוש שמקורה היה הן הגעגועים לבית ולמשפחה במזרח אירופה והן בהרגשת הספק שכרסמה בלבות המתיישבים אם יוכלו להתמיד במפעלם החלוצי. ה) עוינות “היישוב הישן” כלפי היישוב החדש (לפחות בשנים הראשונות) ו) יחסם הגרוע של הטורקים כלפי העולים.
מוצאם של העולים- רוסיה, פולין, הונגריה, רומניה
הישגי העולים בישראל- בגל העלייה הראשון “חובבי ציון” הקימו את 4 המושבות הראשונות: ראשון… המשך לקרוא