תרמו לנו

12 שנה אנחנו פה בשבילכם, דואגים שתהיו מוכנים עם העבודה למחר. השרת יקר, אנא תרמו ביטקוין ועזרו לנו:

1K2z9uyxRHtvmuy6t3jVTdLBAu Tx7qnzrD 1K2z9uyxRHtvmuy6t3jVTdLBAuTx7qnzrD

פייסבוק
פרסומת

הסטוריה לבגרות – חלקים א’ ו ב’

מתוכנית באזל ועד הצהרת בלפור

סעיף ג’
תוכנית באזל:

כל הציונים הסכימו למטרות התנועה הציונית ולמצע שלה שנקבע בתכנית באזל והיא שמשה תוכנית של פשרה בין הגישות השונות ואלו הם עיקרי המצע:
מטרתה של תכנית באזל היא להקים מדינה יהודית בארץ ישראל בהסכמה בינלאומית והיא תוכננה לפי ארבעה אמצעים להשגת המטרה:

א. פיתוח ארץ- ישראל, עלייה לארץ ותמיכה בעולים. ההתיישבות תוכננה ביישובים חקלאיים ובערים ע”י עובדי אדמה, בעלי מלאכה וכד’ לפי הדרישות הכלכליות של הארץ.
ב. ארגון העם היהודי בעולם כולו לפעילות ציונית ולאיסוף כספים.
ג. הפצת הרעיון הציוני בקרב היהודים, בעיקר בין בני הנוער.
ד. פעילות דיפלומטית להשגת צ’ארטר (זיכיון התיישבות) מהמעצמות החזקות בעולם להגיע אל מטרת הציונות.

המסגרות הלאומיות שהוקמו בקונגרס הציוני ה1 וה2:

1. אוצר התיישבות היהודים (1899)- ארגון לאיסוף כספים.
2. הקרן הקיימת לישראל (1901)- רכישת אדמות בא”י.
3. בנק אנגלו-פלשתינה- אפ”ק (1902)- כספים, מימון והלוואות.
4. המשרד הארצישראלי ביפו (1907)- מבצע את רכישת הקרקעות בא”י.
5. חברת הכשרת היישוב (1908)- רכישת קרקעות.
6. קרן היסוד (1920)- הקמת תשתיות ליישובים.

הסיבות להקמת המסגרות הארגוניות:
1. בניית תשתית ארגונית כדי לממש את תוכנית באזל.
2. איסוף כספים באופן מאורגן כדי לממש את תוכנית באזל.
3. חינוך יהודי הגולה לציונות.
4. לאפשר פעילות דיפלומטית להשגת צ’ארטר.
5. בניית א”י- בניית ישובים ומפעלים.

סעיף… המשך לקרוא

היסטוריה א’- משה הס,יהודה לייב פינסקר, צבי הירש, הרב יהודה אלקלעי,

משה הס:
הס, יליד העיר בון בגרמניה, חונך בראשית דרכו על ברכי המסורת היהודית בבית סבו. בשנות העשרים שלו, החל לעסוק בפעילות סוציאליסטית ובמשך למעלה מ- 20 שנה תפס מקום בולט בין הוגי הדעות הסוציאליסטיים הגרמניים. בשנות פעילותו כסוציאליסט, הביע הס דעות קיצוניות בעניין עתידו של העם היהודי. הס טען שהיהודים משולים לרוח מת, אשר סופה להימוג או להיטמע.
מאמצע שנות החמישים של המאה ה- 19, השתנו דעותיו של הס ומתחילת שנות השישים “חזר מחדש” אל עמו.
ממייסדי התנועה הסוציאל-דמוקרטית בגרמניה ומראשוני הוגי הדעות
של הלאומיות היהודית.
נולד בגרמניה בבית יהודי מסורתי. בהשפעת מהפכות 1848 והמצב החברתי שהתפתח בעקבות תהליך התיעוש, חבר אל קרל מרקס ואנגלס וקיבל את תפיסותיהם הסוציאליסטיות המהפכניות. הס ראה את עצמו כגרמני לכל דבר, אולם, בתפיסותיו חל מפנה וב-1862 פרסם את ספרו “רומי וירושלים”, ובו טען כי היהודים הם אומה, ולכן לבעיית הקיום היהודי יש רק פתרון לאומי, שמשמעותו הקמת קהילה יהודית סוציאליסטית בארץ ישראל. בגיבוש תפיסתו הלאומית הושפע מג’וזפה מציני, מייסד התנועה הלאומית האיטלקית. לבקשתו נטמן בבית העלמין היהודי בקרבת העיר קלן, ועל מצבתו נחרת: “אבי הסוציאל-דמוקרטיה הגרמנית”. עצמותיו הועלו לארץ ישראל ונטמנו בבית הקברות בכינרת.

. הרב יהודה אלקלעי (1795 – 1878)
הרב אלקלעי נולד בסרייבו ובגיל 27 נקרא לעמוד בראש קהילת זמלין שבסרביה.… המשך לקרוא

היסטוריה א’- השינויים שחלו, התנועה הציונית, הועדות ועוד

1. הציגו 3 דוגמאות המעידות על הרחבת תהליכי הדמוקרטיזציה.
א.הרחבת מעגל הבוחרים-מספר מדינות באירופה החלו להרחיב את זכות הבחירה ללא הגבלת רכוש לכל הגברים מגיל מסויים. לעומתם נשים לא קיבלו זכות בחירה. אבל עם תהליך התיעוש נשים נכנסו למעגל העבודה ואז החלה התנועה לזכויות הנשים לתבוע זכויות פוליטיות שוות, הן נקראו סופרג’יסטיות.
ב. חופש הביטוי-ביטלו הגבלות שהוטלו על העיתונות, היה מקום למתוח ביקורת על הממשל ללא חשש באשמת הסטה. העיתונות השפיעה על דעת הקהל וקירבה אזרחים לפוליטיקה.
ג. הצבעה חשאית-בפרלמנטים הייתה הצבעה חשאית במטרה למנוע הפעלת לחצים על הבוחר

5. השפעות השינויים שחלו במאה ה- 19 באירופה.
בתחום הכלכלי – התפתח וגדל המסחר הפנימי והבינלאומי באירופה ומעבר לים – מסחר זול, שיווק סחורות במהירות גדולה, בנוסף בוצעו השקעות הון.
מסילות הברזל היוו את היסוד להתפתחות כלכלית של מדינות אירופה. באמצעות מסילות הברזל ניתן היה להעביר בזמן קצר יחסית כמות גדולה של חומרי גלם. ההרים הפכו למרכזי צריכה גדולים עד מאוד. בתחום הכלכלי –

ההשפעות שחלו בתחום הדמוגרפי:
בעקבות ההתפתחות המודרנית ברפואה, בני האדם נעשו בריאים יותר ועמידים יותר בפני מחלות. ביטוי בולט לכך הוא גידול בתוחלת החיים הממוצעת, שמגיעה היום לגיל 70 בממוצע (לעומת גיל 30-40 במאה ה-19).
השנים 1870-1920 הן שנים של גידול באוכלוסיית העולם בכלל ובאוכלוסיית אירופה בעיקר.… המשך לקרוא

דפוסי הפעילות של התנועה הציונית בתוניס

דפוסי הפעילות של התנועה הציונית בתוניס

1. איסוף תרומות
הפעילות הציונית לא שיקפה בהכרח עליה לישראל. בארצות מסוימות, כמו תוניס, ההזדהות עם הציונות הייתה למעשה הזדהות עם התרבות היהודית החדשה אך לא בהכרח ביטאה כוונת עלייה לישראל. עם זאת, ניתנה תמיכה והכרה לאלו שרצו לעלות לישראל ואף נאספו תרומות כדי לסייע להתיישבות היהודית בא”י.

2. ייסוד עיתונות כברית ציונית
אחת מדרכי הפעילות הציונית הגלויה הייתה הוצאת עיתונים ציוניים. בארצות שבהן הותרה הפעילות הציונית נוסדה עיתונות ענפה, ואילו בארצות שבהן נאסרה הפעילות (כמו מרוקו) נוסדה עיתונות עברית מצומצמת יותר, שלא הבליטה הגלוי את אהדתה לציונות. העיתון הציוני הראשון בארצות צפון אפריקה נוסד בתוניס ב1922. בהמשך התפתחה בתוניס עיתונות ציונית ענפה שייצגה זרמים שונים של הציונות. לדוגמא, עיתון “החלוץ” ייצג את השומר הצעיר, ועיתון “היקיצה היהודית” ייצגה את הרביזיוניסטים.

3. פעולות במסנגרת תנועות נוער
תנועות הנוער היו למעשה שלוחות של המפלגות הציוניות. באמצעותן פעלו המפלגות הציוניות בקרב הנוער היהודי בתוניס כמו גם בארצות אחרות במזרח התיכון ובצפון אפריקה. תנועות הנוער פעלו כדי להכשיר את הצעירים היהודים לשתי מטרות:
1. עלייה לארץ ישראל
2. תמיכה באידיאולוגיה של המפלגות
שאר המטרות היו:


1. (וגם, טיפוח השפה העברית בקרב בני הנוער)
2. חיזוק התודעה היהודית והקשר של הנוער היהודי בחו”ל לארץ
3. הצמחת דור מנהיגות… המשך לקרוא

הגורמים שהשפיעו על הפעילות הציונית בארצות האסלאם

הגורמים שהשפיעו על הפעילות הציונית בארצות האסלאם

1. יחס השלטון
הפעילות הציונית הושפעה מיחס השלטון אל פעילות זאת. ניתן לציים כמה מאפיינים שונים של יחס השלטונות במדינות האסלאם אל הפעילות הציונית:
1. במדינות שהיו תחת שלטונה הקולוניאלי של צרפת השלטון בד”כ לא הערים קשיים על הפעילות הציונית, ואף נתן לה את אישורו.
2. במדינות המזרח התיכון שבהן התקיים משטר המנדט הבריטי לא ניתן אישור לפעילות הציונית, אולם גם לא נעשו פעולות למניעתה.
3. במדינות העצמאיות התפרשה הפעילות הציונית כחתרנות כלפי המדינה ולכן הייתה אסורה.
בתוניס התירו השלטונות את הפעילות הציונית וסייעו בכך להתפתחותה. באישור השלטונות הוקמו ארגונים ציוניים, ובהשפעת האווירה החיובית התפתחה עיתונות עברית ציונית. זאת ועוד: התרתה של הפעילות הציונית בתוניס עודדה את המפלגות הציוניות להקים בה שלוחות ותנועות נוער. במיוחד בלטה פעילותן של בית”ר והשומר הצעיר.

2. מאבקים פנימיים בחברה היהודית
בתקופה שביו שתי מלחמות העולם לא זכתה בתנועה הציונית בתוניס (כמו בכל ארצות האסלאם) לאהדה גורפת בחברה היהודית. בכל אותה תקופה ניכרו שלוש מגמות סותרות בחברה היהודית:

השתלבות חברתית ואזרחית בצרפת: מגמה זו אפיינה ציבור יהודי רחב, בעיקר מקרב העילית החברתית, ששאף להבטיח את מעמדו כמשתייך לחברה הצרפתית בתוניס. אנשים אלו ראו בהשתייכותם לחברה הצרפתית ולמוסדות השלטון הצרפתי אמצעי להגנת האינטרסים הכלכליים שלהם.

מגמה לאומנית מקומית: היו… המשך לקרוא

צ\'אט
  • Maya
    Maya2011
    10 July 2019
  • Eden
    Edenyossef
    3 July 2019
  • אליעזר
    הזין שלי מגיע לי לחזה
    16 June 2019
  • יניב
    יש לי זין קטן בצורת ברווז
    16 June 2019
  • כוסית277
    גם אני!
    2 June 2019
  • דומיניק
    אני יכול למצוץ לעצמי את הבולבול
    1 June 2019
  • Daniel
    Daniellllllll
    29 April 2019
  • דני
    אפיון דמות נורי מהספר סופה בין הדקלים
    17 April 2019
  • Lihiuat
    Lliihhggf
    15 April 2019
  • דני
    אפיון דמות נורי מהספר סופה בין הדקלים
    11 April 2019
Your Shout