תרמו לנו

12 שנה אנחנו פה בשבילכם, דואגים שתהיו מוכנים עם העבודה למחר. השרת יקר, אנא תרמו ביטקוין ועזרו לנו:

1K2z9uyxRHtvmuy6t3jVTdLBAu Tx7qnzrD 1K2z9uyxRHtvmuy6t3jVTdLBAuTx7qnzrD

פייסבוק
פרסומת

פיזיקה

התפתחות מודל האטום

השם “אטום” הוטבע לראשונה ע”י הפילוסוף היווני דמוקריטוס, לפני כ 2400 שנה. ע”פ התיאוריה של דמוקריטוס, האטומים הם החלקיקים הקטנים ביותר של החומר, שאינם ניתנים עוד לחלוקה (השם אטום, פירושו אינו ניתן לחלוקה).

“האטומים הם עצמים קטנים ורבים עד אין סוף, כה קטנים עד כי הם מתחמקים מחושינו, או להם כל מני צורות או דמויות הם מתנועעים בריק או תוך כדי תנועתם נאחזים זה בזה”.

במשך השנים גילו החוקרים בחשמל מטענים שליליים וחיובים, אך מעבר לזה לא היו התפתחויות חשובות בתחום.

ב 1897 התגלה האלקטרון- חלקיק קטן וטעון במטען שלילי, כאשר הוכח שהוא חלק מן האטום, בפעם הראשונה הוכח כי לאטום יש מבנה פנימי מורכב. כדי להמשיך במחקר היה מן הצורך לקבוע מודל אטום ברור. על המודל לענות על שני שאלות. שאלת יציבות של מטענים חיוביים ושלילים באטום, ושאלת ספקטרום הבליעה של החומר.

ויליאם תומסון, מגלה האלקטרון, הציע את המודל הראשון, הנודע בשם “עוגת הצימוקים של תומסון”. מודל זה מתאר מין גוש שבתוכו מטענים חיובים או שליליים כמו צימוקים המפוזרים על עוגה. תומסון הניח כי המטענים השליליים והחיוביים מושכים זה את זה, ואילו מטענים שליליים הנמצאים יחדיו נדחים זה מזה עד שנוצר שיווי משקל.
אומנם המבנה ענה על חלק מהשאלות, אך שאלת ספקטרום הבליעה נותרה בלתי פתורה.

לאחר התוצאות המפתיעות… המשך לקרוא

סיב אופטי

סיב אופטי
סיבים אופטיים
סיב אופטי הוא סיב שקוף המאפשר העברת אור מקצהו האחד לאחר ומבוסס על העקרון הפיזיקלי הנקרא החזרה גמורה (או החזרה מלאה) של קרן אור. את הרעיון להשתמש בסיבי זכוכית להעברת מידע הגה כבר ב1966 הסיני צ’רלס קאו (Charles Kao) שהבחין ביתרונות של שיטה זו על פני העברת אותות חשמליים בכבלי נחושת, לאחר ארבע שנים, ב1970 יוצר הסיב האופטי הראשון על ידי מספר חוקרים של חברת הזכוכית קורנינג האמריקאית.
מבנה וטכנולוגיה
הסיב מורכב מליבה ומעטפת שקופות, כאשר מקדם השבירה של הליבה גבוה מזה של המעטפת החיצונית ובכך יוצר מצב בו קרני האור “לכודות” בתוך הסיב ונעות לאורכו גם בפניות או פיתולים. המעטפת מוקפת בחומר אטום, המוקף בשכבת מגן (לרוב מקבלר) שאחראית לשמור על שלמות השכבות הפנימיות ולמנוע כיפוף יתר. האותות בסיב האופטי מועברים לרוב בתחום האינפרה אדום בגלים שאורכם מינימלי. סיבים אופטיים מונחים בדרך כלל בזוגות, כאשר סיב אחד משמש לשליחת נתונים והשני לקבלתם.
נהוג לחלק את הסיבים האופטיים לשתי קטגוריות –

• single mode – סיבים בהם מועבר מידע באורך גל (mode) אחד על מנת לא לגרום להפרעות ולהשיג שרידות גבוהה יותר, סיבים אלו יכולים להעביר מידע למרחקים של מעל 100 ק”מ ונפוצים בעיקר ברשתות WAN, בין ערים, מדינות ובכבלים תת מימיים. סיבי single mode מיוצרים… המשך לקרוא

הפקת אנרגיה מגיאות ושפל

הפקת אנרגיה מגיאות ושפל:

את עליית המים וירידתם, שנגרמת מהגיאות והשפל, אפשר לנצל להפקת אנרגיה הידרו חשמלית.
דבר זה נעשה על ידי בניית סכר לרוחבו של שפך נהר או מפרץ, במקום שיש הפרשים גדולים בגובה פני הים עקב הגיאות והשפל. אם מתקינים בסכר כזה פתחים, ייכנסו דרכם המים מן הים בזמן הגיאות וייצאו דרכם אל הים בזמן השפל. ואם קובעים בפתחים אלה טורבינות, יסובבו אותן המים הזורמים. הטורבינות יפעילו מחוללי זרם, וכך ייווצר חשמל. בדרך דומה פועל מפעל הידרו חשמלי, כלומר מפעל המפיק חשמל מנפילתם של מים בסכר שנבנה בנהר, ליד מפל טבעי או מלאכותי. אולם במפעל הידרו-חשמלי רגיל יש הפרש גובה של עשרות מטרים, לפעמים אפילו של יותר מ-100 מטר. ואילו במפעל המופעל על ידי הגיאות והשפל מגיע הפרש הגבהים רק למטרים ספורים. ולכן כמות החשמל שתופק תהיה קטנה יחסית- אלא אם יהיו כמויות המים גדולות מאוד. לעומת זאת, כדי לנצל כמויות גדולות כאלו, צריך לבנות סכר רחב מאוד, וזה יגדיל כמובן, את ההשקעה הדרושה לבניית המפעל.
תחנת הכוח הגדולה הראשונה בעולם, ובינתיים היחידה, המפיקה חשמל מתנודות הגיאות והשפל, נבנתה בשנות ה-60 בשפך הנהר ראנס, לא רחוק מסאן מלו, בחבל ברטן שבצרפת. רוחב הסכר הוא כ-80 מטר ויש בו 24 מנהרות, ובכל מנהרה – טורבינות ומחולל זרם. לטורבינות אלו… המשך לקרוא

גאות ושפל – עליה וירידה מחזורית של פני המים באוקיאנוסים ובימים.

גאות ושפל: עליה וירידה מחזורית של פני המים באוקיאנוסים ובימים.

לאורך חופי האוקיאנוסים ורוב הימים יש תנודות מחזוריות בגובה פני המים, המתרחשות ארבע פעמים ביממה (ליתר דיוק 24 שעות ו52 דקות). המים הולכים וגואים ומציפים שטח מהחוף, אחר כך הם מתחילים לסגת וכעבור 6 שעות ו-13 דקות הם מגיעים לנקודה הנמוכה ביותר, שוב גואים המים ומגיעים לשיאם כעבור 6 שעות ו-13 דקות נוספות, ושוב הם נסוגים. זה תיאור המחזוריות של הגאות והשפל.
תופעות אלו, הנקראות גיאות ושפל, מקורן בעיקר בכוח המשיכה של הירח אמנם גם השמש מפעילה את משיכתה על מי האוקיאנוסים, והמסה שלה גדולה הרבה יותר מזו של הירח, אך היא מרוחקת מכדור הארץ פי 400 בערך מאשר הירח, ולכן כוח המשיכה שלה הוא פחות ממחצית זה של הירח.


כוח המשיכה של הירח על המים הוא חזק ביותר באוקיאנוסים ובימים הקרובים אליו. המקום הקרוב ביותר לירח הוא קו האורך שמעליו נמצא הירח. הירח מושך את המים וכך נוצרת גיאות. ככל שהמקום מתרחק מקו האורך, הגיאות תקטן ותיהפך בסוף לשפל. אולם גיאות נוצרת גם מעל לאתר הנמצא בריחוק 180 מעלות אורך ממנו, וזה בגלל הכוח הצנטריפוגלי . בשני קווי האורך שבים השניים הראשונים, והמרוחקים מהירח במידה שווה, יהיה השפל בשיאו. כך כדור הארך כאילו מחולק לארבעה רבעים – על הרבע… המשך לקרוא

מערכת היחסים בין השמש וכדור הארץ

מערכת היחסים בין השמש לכדור הארץ

לפני מיליארדי שנים, זמן מה לאחר המפץ הגדול, החלה להיווצר מערכת השמש.
9 גושי חומר לוהטים קטנים החלו להיווצר ביקום המתקרר כשהם חגים סביב גוש חומר גדול יותר מהם-השמש. תשעת הגושים הינם הכוכבים המרכיבים את מערכת השמש שלנו וכדור הארץ הוא אחד מהם. השמש גדולה מכל כוכבי המערכת והם סובבים אותה בציר קבוע לכל כוכב עקב כוח המשיכה האדיר שלה. המרחקים בין הכוכבים לשמש ובין עצמם הם עצומים. המרחק בין כדור הארץ לשמש הוא כ- 150,000,000 ק”מ. לקרן שמש הנעה במהירות האור – המהירות הגבוהה ביותר שיש – לוקח כ-8 דקות להגיע מהשמש לכדור הארץ. כדור הארץ הוא הכוכב היחיד במערכת השמש שיש בו תנאי קיום. מאדים הוא הכוכב שיש בו תנאים הכי קרובים לתנאי קיום.

*השמש משפיעה על כדור הארץ באופן ישיר או עקיף כמעט על כל תחומי החיים. ללא השמש כל היצורים החיים על כדור הארץ לא יוכלו להתקיים. בסיכום זה נראה מספר תחומי חיים המושפעים מהשמש.

מזג אויר
במהלך סיבובו של כדור הארץ סביב השמש הוא סופג אליו אנרגיה רבה.
אנרגיה זו פוגעת בקרקע ומחממת אותה, כאשר באזורי קו המשווה הקרינה פוגעת בזווית ישרה – דבר הגורם לחימום מאסיבי של פני השטח, ואילו בקטבים בזווית נמוכה (אם בכלל) כך שפני השטח… המשך לקרוא

צ\'אט
  • Daniel
    Daniellllllll
    29 April 2019
  • דני
    אפיון דמות נורי מהספר סופה בין הדקלים
    17 April 2019
  • Lihiuat
    Lliihhggf
    15 April 2019
  • דני
    אפיון דמות נורי מהספר סופה בין הדקלים
    11 April 2019
  • דני
    אפיון דמות נורי מהספר סופה בין הדקלים
    11 April 2019
  • דני
    ofekbakshi502@gmail.com
    11 April 2019
  • Idan
    שמע 127
    25 February 2019
  • מיכל
    ...
    13 January 2019
  • my name is jeff
    אני צריך דברים גדולים שאפשר לתלות על סירה מנייר
    2 October 2018
  • מיקמק
    גלכחלכגכ
    30 April 2018
Your Shout