כימיה

כלור

Published 14 ביוני 2009 | By simba

סימן כימי: Cl
מצב צבירה: גז Cl2(g)
צבע: צהבהב – ירקרק
טמפרטורת רתיחה: 34.04-
טמפרטורת התכה: 101.5-
מספר אטומי: 17
מסה אטומית: 35.4527
אנרגית יינון ראשונה: kj/mol 1251.2
מקור השם: מיוונית- כלורוס שפירושו צהוב- ירקרק.
שימושים בחיי היומיום: הלבנה, פירוק וחיטוי. משמש לחיטוי בריכוזים נמוכים, מניעת זיהומים, חיידקיים. למשל בבריכות שחייה מוסיפים כלור והוא שנותן למים את צבעם הירקרק ואת הריח האפייני לבריכות השחייה. כמו כן גם למי הברז מוסיפים מעט כלור. האקונומיקה או בשמה הכימי נתרן תת כלוריתי הינה על בסיס כלור. במרבית המקרים בטבע הכלור נמצא בתרכובת יחד עם נתרן ושניהם מרכיבים את מלח השולחן.
גז רעיל: הכלור הוא אחד הגזים הרעילים (בריכוזים גבוהים כמובן) התוקף את דרכי הנשימה ועלול להביא לחנק וכתוצאה מכך גם למוות. המשמש ככלי נשק קטלני בלוחמת אב”ך (לוחמה אטומית, בקטריולוגית, כימית). במלחמת העולם הראשונה השתמשו בו הגרמנים בחזית המערבית, למרות כל האמנות הבינלאומיות שאסרו ועדיין אוסרות את השימוש בו במלחה.
כיצד מופק? מופק על ידי העברת זרם חשמל בתמיסה של מלח הבישול במים (מלח הבישול מורכב מנתרן ומכלור).
בארץ: מיוצר במפעלי ים המלח שבסדום ובתעשיות האלקטרוכימיות שליד עכו.
תכונות נוספות: שייך למשפחת ההלוגנים,בעל ריח חריף, יסוד פעיל מאוד שלא נמצא בטבע בצורתו החפשית והוא נמס במים.
תרכובות נוספות: יון הכלור (Cl(-, חיוני לחיים… המשך לקרוא →

מהי הכימיה – תקציר להרצאה בכיתה

Published 14 ביוני 2009 | By simba

הכימיה
את תורת הכימיה פיתח הכימאי הצרפתי אנטואן לווזיה שגילה את סוד הבעירה. במאה ה-18 האמינו הבריות כי כשהחומר בוער הוא פולט נוזל לא נראה המכונה פלוגיסטון, לוויזיה הוכיח בניסויו כי הבעירה אינה אלא התרכבות של החומר הבוער עם החמצן שבאויר. יתר על כן לוויזיה הכניס לכימיה שיטות שקילה מדויקות והפך אותה למדע מדויק. הוא הראה כי בעתתהליכים כימים חומר לא אובד ולא נוצר יש מאין. משקל התוצרים בתהליך שווה למשקל המגיבים (החומרים המקוריים). במאה ה-19 החלה להתפתח התורה האטומית לפיה כל חומר בנוי ממולקולות זעירות וכל מולקולה מורכבת ממספר אטומים. את היסוד לתורה הזו הניח האנגלי ג’ון דלטון. שני אנשי מדע נוספים שתרמו תרומה מכרעת להתפתחות הכימיה במאה ה-19 היו השוודי ברצליוס והרוסי מנדלייב. ברצליוס זיהה יסודות כימים אחדים ופיתח תאוריה להסברת הקשר הכימי- הכוחות המדמידים את האטומים במולקולות זה לזה. הוא הניח את היסוד לכימיה האנליטית, והחל למדוד את המשקלים האטומיים של היסודות, כלומר- לקבוע על פי כמה כבד האטום שכל יסוד מאטום המימן, שהוא הקל ביסודות. מנדלייב מיין את כל היסודות שהיו ידועים בהזמנו לפי משקל אטומי עולה, הא מצא מחזוריות בתכונות האטומיות שלהם, הוא המציא את הטבלה (המערכה) המחזורית של היסודות וניבא בעזרתה בהצלחה את תכונותיהם של כמה יסודות שלא היו ידועות עד אז. במאה… המשך לקרוא →

מה קרה בצ’רנוביל?

Published 14 ביוני 2009 | By simba

מה קרה בצ’רנוביל?
ב-25-26 באפריל, 1986, קרתה התאונה הגרעינית הקשה ביותר בצ’רנוביל שבברית המועצות לשעבר (עכשיו אוקראינה). לתחנת הכוח הגרעיני של צ’רנוביל שנמצאת כ-45 ק”מ צפונה מהעיר קייב היו 4 מגיבים (ריאקטורים), ובזמן ניסוי מגיב מספר 4, התעלמו ממספר גדול של תהליכי בטיחות. ב-1:23 בבוקר, תגובת שרשרת במגיב יצא מכלל שליטה ויצר התפוצצויות וכדור אש שהעיף את המכסה הכבד של המגיב שהיה עשוי מבטון וברזל.
התאונה בצ’רנוביל הרגה יותר מ-30 איש מיידית, וכתוצאה מרמות הקרינה הגבוהות ברדיוס של כ-15 ק”מ 135,000 אנשים נאלצו להתפנות מבתיהם.

“ערב טוב חברים. כולכם יודעים שקרה אסון גדול – התאונה בכור הגרעיני בצ’רנוביל. תאונה זו השפיעה על העם הסובייטי בצורה כואבת, וזיעזעה את הקהילה הבינלאומית. זו הפעם הראשונה שבה אנחנו מתעמתים עם מקור אמיתי של אנרגיה גרעינית שיצא מכלל שליטה.” (נאום הנשיא הסובייטי דאז, מיכאל גורבצ’וב)
הסיבות לתאונת צ’רנוביל

*העדר “תרבות בטיחותית” – לארגונים האחראים לכור הגרעיני ב צ’רנוביל הייתה חסרה “תרבות בטיחותית” שהתוצאה שלה היא חוסר יכולת לתקן טעויות וחולשות בתכנון, למרות שהם היו ידועים לפני התאונה. מזכר סודי של ברית המועצות שבארכיונים הרוסיים “חולשות המבנה ב צ’רנוביל” מתאר את העובדה הזאת בבהירות.

*בעיית תכנון במגיב הרבמ”ק (RBMK)- במגיב זה שבו השתמשו בצ’רנוביל יש בעיה- הוא סובל מאי-יציבות במחסור בכוח ולכן עלול לחוות עלייה… המשך לקרוא →

עבודה- זרחן וחנקן

Published 14 ביוני 2009 | By simba

זרחן- יסוד אל-מתכתי P-phosphorus :
מאסה אטומית: amu 30.97376.
מצב צבירה ב-25 מעלות צלזיוס: מוצק.
טמפרטורת התכה: 44.20 מעלות צלזיוס.
טמפרטורת רתיחה: 277.00 מעלות צלזיוס.

היסוד זרחן-כשמו כן הוא-זוהר בחושך. הזרחן הוא יסוד אל-מתכתי המצוי בדמות סידן זרחתי בעצמותיהם של כל בעלי-החיים, בשיניהם וברקמות אחרות בגופם. אדם שמשקלו כ-70 קילוגרם, גופו מכיל בערך כ-700 גרם זרחן. הזרחן נפוץ בחלקים רבים של העולם: בסלעי פוספט, כדוגמת אפטיט. מספרו האטומי של הוא 15, משקלו האטומי: 30.9 וסימנו הכימי הוא P (P-phosphorus).

זרחן הוא אחד משבעת מהמינרלים העיקרים בגופינו.
המינרלים העיקריים נמדדים על פי רמתם בגופינו והם סידן, זרחן, אשלגן, גופרית, נתרן, כלור, מגנזיום.
מבחינת כמותו בגוף, המינרל זרחן נמצא במקום השני אחרי הסידן.
לזרחן חשיבות בשמירת האיזון בינו לבין הסידן והמגנזיום. לזרחן תפקיד בכל ריאקציה מטבולית בגוף והוא חשוב לחילוף החומרים של השומנים, פחמימות והחלבונים.
הזרחן חשוב לגדילה נכונה וליצירת אנרגיה.
זרחן נספג במעיים מועבר בזרם הדם ומאוחסן בעצמות ובשיניים. 70 אחוזים מהזרחן שנאכל במזונותינו נספג בגוף.
תזונה הכוללת רמה מוגברת של זרחן כמו בשר לסוגיו כולל דגים, משקאות מוגזים גורמת לחומציות רבה ולאובדן סידן מהעצמות. תהליך זה קורה בעקבות ניסיונו של הגוף לנטרל החומציות.
הזרחן המופק כיום משמש לייצור חומצה זרחתית. בנוסף זרחן אלמנטרי משמש בתעשיית הפירוטכניקה, רעל עכברים, פצצות עשן… המשך לקרוא →

פצצת האטום

Published 14 ביוני 2009 | By simba

זהו הנשק ההרסני ביותר שפותח במאה העשרים.
בשנת 1909 פרסם המדען היהודי אלברט איינשטיין את תורת היחסות, תורתו של איינשטיין הסבירה באופן מתמטי את הבסיס המדעי לפיתוח נשק גרעיני.
ב 1938 בזמן מלחמת העולם הראשונה התגלה בארצות הברית תהליך ביקוע גרעין האורניום על ידי נויטרונים.
בתחילת מלחמת העולם השנייה מדינות אחדות רצו לפתח ולחקור את האפשרויות הטמונות בנשק גרעיני. אולם רק לארה”ב הייתה היכולת המדעית והכלכלית לבצע מחקר כה סבוך במהלך מלחמה.
לצורך פיתוח הפצצה נבנו ערי מעבדה בשלושה מקומות בארה”ב:
באוק ברידג’ , בהנפורד ובלוס אלמוס. לפני סוף המלחמה לאחר כניעת גרמניה היפנים סרבו להיכנע למרות אזהרותיה הרבות של ארה”ב שייכנעו ללא מחיר ולכן בלית ברירה הטילה ארה”ב פצצה אטומית על העיר הירושימה התוצאות היו הרסניות אך היפנים המשיכו להלחם, ולכן האמריקאים הטילו פצצה נוספת על העיר נגסאקי.מיד לאחר הטלת הפצצה על נגסאקי יפן נכנעה ללא תנאים.
התוצאות של ההפצצות הללו היו נוראיות: שתי הערים נהרסו עד היסוד והמעטים שהצליחו לשרוד נחשפו לקרינה רדיואקטיבית שבקעה מהפיצוץ, ונפגעו קשות בהתאם לרדיוס מנקודת הפגיעה, רובם מתו או פיתחו מוטציות.
כיום המעצמות הגרעיניות ממשיכות לפתח פצצות אטומיות בעלות עוצמה גבוהה יותר, או פצצות גרעיניות שכוח ההרס שלהן קטן יותר ושמשקלן קטן יותר מאשר פצצות קונבנציונליות שגורמות לאותו כוח הרס.
האנרגיה ההרסנית של… המשך לקרוא →