תרמו לנו

12 שנה אנחנו פה בשבילכם, דואגים שתהיו מוכנים עם העבודה למחר. השרת יקר, אנא תרמו ביטקוין ועזרו לנו:

1K2z9uyxRHtvmuy6t3jVTdLBAu Tx7qnzrD 1K2z9uyxRHtvmuy6t3jVTdLBAuTx7qnzrD

פייסבוק
פרסומת

סיכומי הכנה לבגרות באזרחות

בגרות באזרחות:

פרק א’- לאום ומדינות לאום (עמודים 20-28)

מדינה ריבונית : יחידה אירגונית מורכבת מארבעה קריטריונים:

א. טריטוריה – שטח מדינה בעל גבולות מוגדרים ( ים, נחלים, אגמים וכו’ )

ב. אוכלוסייה- ציבור אזרחים ומיעוט קטן של תושבים שאינם אזרחים.

ג. שלטון – גוף השולט באמצעות מוסדותיו על הטריטוריה ועל האוכלוסייה.

ד. עצמאות- מדינה חופשית לנהל את עניינה , היא אינה כפופה להוראות של מדינה אחרת.

לאום : יש להבחין בין קבוצה אתנית ובין לאום. הגדרה של קבוצה אתנית: קבוצה שלכל חבריה ישנם יסודות משותפים שהם אינם פרי בחירה, קבוצה זו אינה שואפת לעצמאות. הגדרה של לאום: קבוצה חברתית בעלת זהות משותפת השואפת להגדרה עצמית במסגרת של מדינה ריבונית. בלאום קיימים יסודות המשותפים ומאחדים אותה מקבוצות אחרות. יסודות אלו גם הם אינם פרי בחירה.

ישנם שני סוגים של לאומיות: לאומיות אתנית: הגדרת הזהות מבוססת על יסודות שהם אינם פרי בחירה כמו היסטוריה , שפה ומוצא משותף.

לאומיות פוליטית :הגדרת הזהות הלאומית מבוססת בעיקר על יסודות שהם פרי בחירה כמו ערכים ואידיאולוגיה.

סוגים שונים של מדינות : בעולם קיימים דגמים שונים של מדינות:

א. מדינות לאום הומוגניות : מדינות הכוללות בני עם אחד או שהמיעוט בהן מבוטל מבחינה מספרית, לדוגמא – יפן.

ב. מדינות לאום הכוללות רוב לאומי אחד וקבוצות מיעוט נוספות, זהו הדגם הנפוץ ביותר שיש , לדוגמא : ישראל.

ג. מדיניות דו-לאומיות – מדינות השייכות לשני עמים שונים, לדוגמא : בלגיה.

ד. מדינות רב לאומיות – מדינות השייכות למספר רב של עמים, לדוגמא – שוויץ.

מדינות הלאום השונות ממוקמות במקומות שונים על הציר האתני פוליטי וזאת בהתאם לאופן בו הן משלבות את היסודות הללו.

פרק ב- מדינת ישראל – גישות שונות (עמודים 29-40):

בחברה הישראלית ישנן גישות שונות הנוגעות להגדרתה של מדינת ישראל ובדבר השאלה מהי משמעות המושג “מדינה יהודית”.

א. מדינה יהודית מדינת התורה: גישה זו מזדהה עם היהדות החרדית, הרוצה במדינה יהודית דתית שתקום כחלק מתהליך הגאולה המשיחי, ותפעל על פי חוקי התורה. הציבור החרדי ברובו אינו רואה ואינו מקבל את הגדרתה של מדינת ישראל כמדינת היהודים בגלל שהמדינה הוקמה על ידי התנועה הציונית ולא כחלק מתהליך הגאולה.

ב. מדינה יהודית מדינה דתית לאומית: גם לפי גישה זו המדינה היהודית צריכה להיות מדינת התורה, אך מדובר בשאיפה אידיאלית. על פי גישה זו במדינת ישראל יש מקום מרכזי לדת ולהלכה. הקמת המדינה בעינהם היא מעשה דתי : חלק מתהליך הגאולה הבא לידי ביטוי בשיחרור מעל זרים , בהקמת שלטון יהודי עצמאי וכד’.

ג. מדינה יהודית מדינת לאום יהודית תרבותית: מדינה יהודת היא מדינה ציונית היונקת מהמסורת הלאומית, התרבותית, הדתית ומהמורשת היהודית. מדינת ישראל היא מדינה חילונית השואפת להנחיל את ערכיי היהדות.

ד. מדינה יהודית מדינת העם היהודי : גישה זו מדגישה את היותה של מדינת ישראל כמדינה של כל היהודים. מדינת ישראל מהווה מוקד הזדהות לאומית ורגשית ליהודים החיים בתפוצות. עצם היותה מדינת העם היהודי באה לידי ביטוי בסמלים, במוסדות היהודיים ובחקיקה.

ה. מדינה יהודית מדינת היהודים: מדינה שיש בה רוב לאומי יהודי וריבונות יהודית. מדינה יהודית פרושה מדינה ציונית.

ו. מדינת ישראל מדינת כלל אזרחיה : גישה זו שואפת לראות במדינת ישראל מדינה דמוקרטית השייך לכל אזרחיה. מדינה שבה הזהות היא לאומית פוליטית וערכיה דמוקרטיים. על פי גישה זו המדינה לא תיהיה מדינת לאום יהודית כלומר : המדינה מזוהה עם הלאום בלבד.

פרק ה’ – מאפייניה של מדינת ישראל כמדינה יהודית :

החקיקה במדינת ישראל ביטוי למדינה היהודית (עמודים 72-74):

בחוקי המדינה באים לידי ביטוי מאפיינים שונים של מדינת ישראל כמדינה יהודית. החוקים באים לידי ביטוי בתחומים שונים כגון: ביטוי לדת היהודית, ביטוי ללאום היהודי וביטוי לתרבות ולמורשת היהודית.

החוקים:

א. החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם: החוק מאפשר להעמיד לדין נאצים ועוזריהם על פשיעהם נגד היהודים בתקופת המשטר הנאצי.

ב. חוק השבות: החוק מעניק לכל יהודי את הזכות לעלות ארצה.

ג. חוק שעות עבודה ומנוחה: קובע את יום המנוחה השבועי.

ד. חוק האזרות: מאפשר לכל יהודי לקבל באופן אוטומטי אזרחות, אם הוא מביע רצון.

ה. חוק מעמד ההסתדרות הציונית העולמית: הסוכנות היהוסית לארץ ישראל: חוק זה הוא בגדר הסכם בין ממשלת ישראל לבין ההנהלה הציונית העולמית.

ו. חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה.

ז. חוק יסוד מקרקעי ישראל: החוק קובע שקרקעות השייכים למדינת ישראל אינם ניתנים למכירה.

ח. חוק איסור גידול חזיר.

ט. חוק רשות השידור : בחוק ניקבעו מטרות השידורים, תוך חינוך אל ערכי המורשת והתרבות.

י. חוק יסודות המשפט: החוק קובע שאם יש בעיה כלשהי שאין לה מענה בחוקים הקיימים יש להחליט לגביה ברוח עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל.

יא. חוק חג המצות : בחוק אוסר על בעלי עסק להציג ולמכור חמץ בכל ימי הפסח

חלק שני: מהי דמוקרטיה ?

פרק ב’- המדינה הדמוקרטית הגדרות וגישות:

דמוקרטיה= דמוס (עם), קרטוס (שלטון) , כלומר : שלטון העם.

לדמוקרטיה הגדרות שונות אך אין אחת המוסכמת על כולם.

הגישה הליברלית: גישה הדוגלת באינדיווידואליזם: לפי גישה זו הפרט הוא היסוד לדמוקרטיה ולכן הדגש הוא על החירות והמימוש של הפרט בתוך המדינה.

הגישה הסוציאל דמוקרטית : זוהי גישה קהילתית, ע”פ תפיסה זו החברה היא הציבור שיש לו מחויבות לגבי כל הפרטים שחיים במדינה והדגש הוא על השוויון מבחינה כלכלית וחברתית בין כל הפרטים שבחברה.

הדמוקרטיה הליברלית: בגישה זו הפרט הוא המרכיב הבסיסי של החברה ויש לייחס לו ולחרותו ערך עליון . ע”פ גישה זו החברה המדינית מורכבת מציבור של פרטים אשר נולדו חופשיים ושווים וזכותו של כל פרט לקבוע את דרך חייו ולכן הממשל במדינה חייב להיות מוגבל , כיוון שתפקידה העיקרי של המדינה היא להגן על חרותו של הפרט.

ע”פ גישה זו יש לאפשר לפרט לממש את חרותו במובן המלא ביותר של מימוש עצמי, לדוגמא: אם השלטון לא יתערב בתחומי החברה והכלכלה תיווצר במדינה תחרות חופשית שתביא למלוא הניצול הטמון בכל פרט.

גישה זו טוענת שלשוויון יש חשיבות פוליטי בלבד, וששיפור החברה יבוא ע”י שיפור מצבו של הפרט.

הדמוקרטיה הסוציאל – דמוקרטית, הגישה החברתית:גישה זו החלה להתפתח בעקבות המהפכה התעשייתית, תפיסה זו מבוססת על נקודת ראות חברתית קהילתית- שבה לחברה אחריות ומחויבות רבה כלפי הפרט. מתוך כך שואפים המחזיקים בגישה זו להחיל את עקרונות הדמוקרטיה לא רק על התחום הפוליטי אלא גם על המוסדות הכלכליים והחברתיים במדינה.

פרק ג’ עקרונות המשטר הדמוקרטי:

עקרון שלטון העם עמודים 109-100:

עקרון שלטון העם הוא אחד מהעקרונות המרכזים בדמוקרטיה והם הכרחיים לקיומה.

שלטון העם הוא ביטוי לריבונות העם ולעובדה שהעם עצמו הוא השליט במדינה.

במושג “עם” מתכוונים לכל קבוצות האזרחים החיים במדינה. ברוב המדינות משמעות שלטון העם הוא שלטון באמצעות נציגים, המדינה אינה מתנהלת ע”י העם עצמו אלא ע”י נציגים שנבחרו, דמוקרטיה שמתנהלת באופן זה נקראת דמוקרטיה עקיפה.

דמוקרטיה עקיפה ,הסיבות להנהגתה:

א) הגודל הפיזי של המדינות אינו מאפשר לכנס את כל האזרחים כדי לקיים דיונים והחלטות.

ב) כמות הידע והמידע הנחוצים לצורך קבלת החלטות היא עצומה, אין באפשרות הציבור היכולת לרכוש את הידע והמידע הדרושים .

ג) הבעיות שמדינות מודרניות צריכות להתמודד איתן מצריכות הכשרה, מיומנות ומקצועיות.

ד) יש צורך להכיר את המערכת הפוליטית ורוב האנשים אינם מכירים אותה באופן מלא, כך שאין באפשרותם לפעול תחת מערכת זו.

עקרונות שלטון העם במדינות דמוקרטיות בא לידי ביטוי בצורות ממשל ייצוגיות שונות:

ממשל פרלמנטרי: מאפיין את רוב המדינות הדמוקרטיות המודרניות. העם בוחר את נציגיו לפרלמנט, מתוך הפרלמנט נבחרת הממשלה שהיא למעשה הרשות המבצעת.

ממשל נשיאותי: העם בוחר את הנשיא, הנשיא ממנה את שריו ובמקביל לבחירות הנשיא נערכות בחירות לקונגרס.

ממשל מעורב: ממשל המאכלס בתוכו את שני הממשלים: הפרלמנטרי והנשיאותי.

עקרון הפלורליזם, עמודים 115-110:

פלורליזם: הכרה בזכות קיומן של דעות , השקפות שונות ורצונות שונים בחברה. הכרה בזכויותיהן של קבוצות במדינה.

דרכי הביטוי לפלורליזם:

בתחום הכלכלי: ריבוי ארגונים המתאגדים על בסיס קיומם של אינטרסים משותפים.

בתחום החברתי: ריבוי ארגונים חברתיים בעלי מטרות משותפות.

בתחום התרבותי חינוכי: ארגונים המתאגדים על בסיס קיומם של ערכי חינוך ותרבות משותפים.

פלורליזם במבנה החוקתי –מוסדי: פירושו קיומן של רשויות שלטון נפרדות : הרשות המחוקקת, הרשות השופטת והרשות המבצעת. מאפשר פיזור עוצמה בין הגופים ברמה ארצית וברמה מקומית.

פלורליזם פוליטי : ריבוי מפלגות, מטרת ההתארגנות במפלגות היא להגי לשלטון בכדי לממש רעינות משותפים השייכים לחברי המפלגה.

ביטוי הפלורליזם למרכיבים בדמוקרטיה:

א. הכרה בזכויות השונות של בין בני אדם ובין קבוצות, שמטבעם הם שונים זה מזה בצרכים, באינטרסים ובהשקפות העולם.

ב. פיזור הכוח בחברה ויצירת איזון בין רשויות השלטון השונות ובין אירגונים בעלי אינטרסים שונים ואף מנוגדים.

ג. מתן לגיטימציה למאבקי עוצמה בין מפלגות ואירגונים השונים זה מזה במטרותיהם ובאינטרסים שלהם.

ד. השתתפות האזרחים בפוליטיקה על פי העקרון של שלטון העם.

ה. קיום תחרות חופשית בין הקבוצות השונות.

סובלנות:

תנאי למימוש הפלורליזם כערך במדינה הוא אימוץ הסובלנות כערך על ידי המדינה והחברה. משמעות הסובלנות היא לדעת לקבל ולסבול את אי הנוחות ולחיות עמה.

הסובלנות היא עקרון חשוב בדמוקרטיה בגלל מספר סיבות:

· הסובלנות מבטיחה את מימוש זכויות הפרט והקבוצה במדינה כמו חירות, חופש הביטוי לדעות שונות, חופש ההתארגנות של כל קבוצה והשוויון בין הפרטים והקבוצות השונות.

· סובלנות פוליטית מאפשרת תחרות חופשית ופתיחות במערכת הפוליטית לרעיונות שונים.

· הסובלנות תורמת ליציבות של המשטר בחברה, משום שהיא מאפשרת לקיים ויכוח בין הדעות השונות ע”פ כללי המשחק הדמוקרטי וללא אלימות.

הסכמיות:

בכדי שהחברה והמשטר יוכלו להתקיים ללא וויתור על חילוקי דעות ועל מאבק בין הקבוצות השונות, חייבים כל מרכיבי החברה להגיע לידי הסכמה רחבה (קונסנזוס) .

ישנן רמות שונות של הסכמה:

· הסכמה על מסגרת המדינה, הסכמה ומתן לגיטימציה לקיומה של המדינה במסגרת של גבולות קבועים.

· הסכמה על צורת משטר, תמיכה במדינה כמדינה דמוקרטית

· קבלת השלטון הנבחר בבחירות דמוקרטיות כשלטון לגיטימי.

במדינת ישראל שוררת הסכמה רחבה בין כלל האזרחים, ובין הרוב גם יש הסכמה על היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית. אולם בצד הסכמה זו יש ויכוחים הנוגעים ליחסי דת ומדינה, כינון חוקה כתובה וגבולות המדינה וכד’.

עקרון הכרעת הרוב:

עקרון הכרעת הרוב קשור בעיקרון של שלטון העם ובפלורליזם., ההחלטות במדינה מתקבלות על ידי הרוב.

החלטת הרוב היא הקרובה ביותר להחלטת העם משום שמבחינה מספרית הרוב קרוב יותר לסך האזרחים החיים במדינה, בנוסף החלטת הרוב המתקבלת בהליך דמוקרטי מבטיחה את יציבות השלטון. עקרון הכרעת הרוב הוא עיקרון הכרחי במשטר הדמוקרטי אך הוא אינו תנאי מספיק לדמוקרטיה.

עקרון הכרעת הרוב : דרכי ביטוי:

רוב רגיל: קבלת הכרעה במספר קולות הרב ביותר של האנשים שהשתתפו בבחירות.

רוב מוחלט: קבלת הכרעה ביותר מחמישים אחוז מכלל קולות המצביעים.

זכויות האדם והאזרח:

רעיון זכויות האדם והאזרח מבוססות על הרצון להבטיח קיום אנושי בכבוד לכל בני האדם ולמנוע פגיעה בזכויותיהם הטבעיות , הזכויות הטבעיות הן הזכות לחיים, לחירות, לשוויון ,לכבוד ,לקניין ולהליך הוגן.

זכויות האזרח הן חלק מהזכויות הטבעיות והן מגדירות את זכויותיו של האדם כאזרח בתוך מדינתו.בזכויות האזרח באה לידי ביטוי ההשקפה הרואה באדם כחלק מהחברה המאורגנת במסגרת המדינה , וכן מוגדרות זכויותיו הפוליטיות.

חובות האדם כאדם: מימוש הזכויות הטבעיות והחובה להימנע בפגיעה בזולת.

חובות האדם כאזרח: חייב האדם כאזרח לממש את זכותו האזרחית ולהשתתף בעיצוב החיים הפוליטיים במדינה.

הזכויות הטבעיות: זכויות יסוד: זכויות השייכות לאדם באשר הוא אדם, זכויות אלו אינן ניתנות על ידי השלטון והוא גם לא רשאי לבטלן.

הזכות לחיים והזכות לביטחון (שלמות הגוף):כל בני האדם זכאים להגנה על חייהם מכל סוג של פגיעה, הזכות לחיים והזכות לביטחון נובעות מההכרה שנטילת חיים של אדם או פגיעה בגופו בכוונה תחילה היא מעשה בלתי מוסרי ביותר בחברה האנושית חובת המדינה היא להגן על חייהם וביטחונם של אזרחיה (מתבטא במוסדות ביטחון כגון: משטרה וצבא).

הזכות לחירות: הזכות הכללית לחירות מקורה בהכרה שבני האדם הם יצורים אוטונומיים , בעלי תבונה הרוצים לשלוט בחייהם, למרות חשיבות זכות זו , לעיתים יש צורך להגביל את חירותו של אדם: פגיעה בזכויות הזולת (אדם המשתמש בחירותו כדי לפגוע בחירות רכושו של אדם אחר), פגיעה בחברה ( חשש לפגיעה בסדר הציבורי) ופגיעה של הפרט בעצמו (חשש להתאבדות).

ישנן חירויות ספציפיות הנגזרות מהזכות הכללית לחירות:

חירות המחשבה והדעה חופש של כל אדם לקיים משא ומתן עם עצמו ומתוך כך לגבש לעצמו דעה בכל עניין המצוי על סדר היום הפרטי או הציבורי. זכותו של כל אדם להחזיק בדעה גם אם היא אינה מקובלת. זכות זו תקפה כל עוד היא קשורה באמונתו הפנימית של אדם והיא אינה באה לידי ביטוי בפעולה חיצונית של השמעת דעה.

חירות המצפון: זכותו של כל אדם להחזיק בדעות מסויימות בעיקר באלו שנוגעות בתחום המוסר, חירות זאת גם כלולה בזכות הפעולה החיצונית כלומר חירותו של אדם היא לפעול על פי הערכיים המוסריים האישים שלו.

חופש הביטוי וחירות המידע: זכותו של כל פרט בחברה לבטא עצמו, וזכותו של כל פרט לדרוש מידע על רשויות השלטון כאזרח במדינה דמוקרטית. מחופש הביטוי נגזרות הזכויות לחופש ההפגנה ולחופש המחאה.

חופש ההתאגדות: החירות של כל אדם להתארגן ולהתאסף בקבוצה. ניתן להגביל זכות זו אם התאגדות מסויימת מהווה סכנה לשלום הציבור , לביטחונו , לזכויותיהם ולחירויותיהם של האזרחים.

חופש הדת: מורכב משני חלקים: חופש דת: זכותו של כל אדם לבחור בדת מסויימת, להאמין בה ולהשתייך אליה- כל עוד הוא אינו פוגע באדם אחר או בחברה.

חופש מדת: זכותו של כל אדם להחליט כי הוא אינו אדם מאמין, הוא אינו מקבל את התוקף המחייב של הדת, זכות החופש מדת כוללת את זכותו של אדם להנות מכל זכויות האדם המקובלות ללא קשר לדת.

חירות התנועה: חירותו של כל אדם לנוע ממקום למקום, ניתן להגביל אדם או לצמצם רק על ידי צו של בית משפט.

חופש העיסוק: חירותו של אדם לבחור לו מקום עבודה או עיסוק.

הזכות לקניין: זכותו של כל אדם לשמור רכוש שנצבר על ידו או על ידי משפחתו, קניין חומרי :כלול רכוש כגון קרקע, בית , דירה וכסף. קניין רוחני: המצאה מדעית הרשומה כפטנט, הפקת תקליטים ותקליטורים וכו’.

זכות זו היא אינה זכות מוחלטת היא יכולה להתנגש עם זכויות אחרות, לכן מדינה יכולה לפגוע בזכות זו אך ורק על פי החוק.

הזכות לשוויון: הזכות לשוויון פרושה שבמדינה ובחברה יש התייחסות שווה לכל בני האדם ללא הבדל דת, מין, גזע ,לאום, שפה והשקפת עולם. לשוויון בפני החוק יש שני מובנים: במובן החוק: תוכן החוק חייב להיות שיוויוני, אין להפלות אדם בזכויות ובחובות. במובן השני חייב להיות שוויון באכיפת החוק יש ליישם את החוק לגבי כל בני האדם במדינה בצורה שווה.

התייחסות שונות של החוק חייבות להיות רק כאשר יש לכך סיבות מוצדקות: לדוגמא: רצח: מתייחס באופן שונה לרוצח מבוגר, ולרוצח ילד.

אפליה פסולה: התייחסות שונה לאדם באופן שאינו מוצדק.

העדפה מתקנת : מדיניות לשיפור מצבן של קבוצות מקופחות בחברה, ( לדוגמא שריון מקומות לנשים ברשימות מפלגתיות לכנסת מתוך הנחה שבעבר הן הופלו לרעה.

הזכות להליך הוגן: הגנה על זכויות האדם מפני פגיעות לא מוצדקות במהלך העמדה לדין. ( דוגמא אין לערוך חיפוש בביתו של אדם ללא צו של בית המשפט.)

יש לציין שגם אם מתקיים הליך משפטי הוגן נגרמת פגיעה בזכויות האדם האחרות. הפגיעה היא בלתי נמענת משום שהיא נובעת מכך שמדובר באדם שביצע עברה ויש הצורך להגן על החברה מפני.

הזכות לכבוד: הזכות לכבוד קשורה לתחושת הכבוד העצמית של האדם . זכות זו כוללת קבוצה של זכויות: הזכות לפרטיות: זכות המאפשרת לאדם לחיות ללא חשיפה, התערבות וחדירה אל חייו. הזכות לשם טוב: זכותו של אדם ששמו לא יוכפש ולא יפגע ללא כל סיבה,.

זכויות חברתיות:

הזכות לרמת חיים: הזכות לרמת חיים נאותה, זכותו של אדם לחיות ברמה סבירה ואנושית. את זכות זו ניתן להשיג ע”י תמיכה כספית של הממשלה, מתן קצבאות שונות לנזקקים, קצבת זיקנה ועוד.

הזכות לדיור: לכל אדם הזכות לקורת גג ולמגורים נאותים.

הזכות לטיפול רפואי: לכל אדם הזכות לחיות בגוף בריא ושלם. המדינה אחראית לספק את השירותים הנחוצים לשמירת בריאות של אדם.

זכויות מיעוטים: זכויות הקבוצה:

במדינות דמוקרטיות קיימות שלוש גישות בדבר ההכרה בזכותם של מיעוטים לשמור על זהותם וצביונם:

הגישה הליברלית הקיצונית: גישה זו אינה מכירה בזכויות של קבוצות המיעוט. לפי גישה זו יש לדכא כל פלורליזם של קבוצות תרבותיות, לשוניות ואתניות.

מדינה הנוהגת על פי גישה זו מכירה רק באזרחים אלו כפרטים ומחויבת להגן על זכויות האדם והאזר של כל אחד מהפרטים.

הגישה הליברלית המתונה: גם גישה זו גם אינה מכירה בזכויותיהן הייחודיות של קבוצות המיעוט. אך היא אינה כופה את המשטר שלה, היא אינה עושה דבר בכדי לסייע לקבוצות המיעוט, הן יכולות להקים מערכות משלהן אך ללא קבלת תקציב מהמדינה.

גישה המכירה בזכויות הקבוצה: מכירה בזכותה של קבוצת המיעוט לשמור על קיומה ועל זהותה כקבוצת מיעוט ייחודית.

פדרליזם: המדינה מחולקת למחוזות , לכל מחוז יש פרלמנט, ממשלה, מינהל ציבורי ומערכת שיפוטית. שיטה זו מאפשרת ךמיעוט להפעיל שלטון עצמי ברוב תחומי החיים במחוז בו הוא חיי.

אוטונומיה: שלטון עצמי פנימי.

אוטונומיה טריטוריאלית : המדינה מעניקה מידה מסויימת של ממשל עצמי לקבוצות מיעוט המרוכזות מבחינה גאוגרפית באותו אזור.

אוטונומיה קהילתית : אוטונומיה זו חלה על על חברי קבוצת המיעוט במדינה מסויימת ללא קשר למקום מקורם הגאוגרפי.

עקרון הגבל השלטון:

עקרון הגבלת כוחו של השלטון המרכז בידו עוצמה רבה. רשויות השלטון מרכזות בידיהן עוצמה רבה : שליטה על משאבים כלכליים, שליטה על משאבים אנושיים, שליטה על מקורות מידע ושליטה על מנגנוני אכיפה. עוצמה זו היא רבה ולכן קיימים אמצעיים שונים להגבלת כוחו של השלטון: בחירות וחילופי שלטון אשר אינם מאפשרים לשלטון לצבור כוח ועוצמה, הפרדה בין רשויות השלטון: ביסוס מערכת משפט יציבה והבטחת מנגנוני פיקוח פורמליים ובלתי פורמליים.

ביקורת מוסדית פורמלית: הפרלמנט: בית הנבחרים המייצג את ציבור האזרחים:הוא יכול להגביל את הפרלמנט באמצעות חקיקה, הצבעת אי אמון ואופוזיציה.

מוסד ביקורת המדינה: מפקח על הפעילויות של המערכת הממשלתית והציבורית , המוסד לביקורת המדינה בודק אם מערכות אלו פועלות בהתאם לחוק.

נציב תלונות הציבור: הנציב מטפל בפניות של אזרחים הסבורים שרשויות השלטון ומוסדותיו פגעו פגיעה ישירה אשר יש בה אי צדק בולט.

מערכת המשפט: אמצעי לריסון רשויות השלטון, מגן על זכויות האדם,.

מוסדות ביקורת בלתי פורמליות: תקשורת: מספקת למידע ציבור על הנעשה בזרועות הממשל השונות.

דעת הקהל: הפגנות, שביתות, עצומות וכד’. אומנות: קולנוע, ץאטרון וספרות- משמשות לעיתים דרך להבעת ביקורת פוליטית וחברתית על השלטון.

הפרדת רשויות: נועד להגביל את השלטון ולמנוע ריכוזיות יתר בידי שליט אחד, ניתן בכדי להגביל את השלטון וע”י כך להבטיח את חרותו של האזרח מול הסכנה של עריצות השלטון. (הרשות המבצעת, הרשות השופטת והרשות המחוקקת.)

בחירות דמוקרטיות:

זהו הליך מרכזי ותנאי הכרחי לקיומה של הדמוקרטיה: בהליך זה באים לידי ביטוי העקרונות המרכזיים ביותר של הדמוקרטיה: הבחירות נותנות ביטוי לעיקרון של שלטון העם (ריבונות העם) כייוון שלאזרחים ניתנת העוצמה לבחור בנציגיהם או ליטול מהם חלק מסמכויות השלטון, בחירות דמוקרטיות בפרקי זמן קבועים מאפשרות חילופי שלטון (בא לידי ביטוי בעקרון הגבל השלטון), הבחירות מבטיחות מימוש של עיקרון ההשתתפות של האזרחים זהו תנאי הכרחי לקיום החיים הדמוקרטיים, הבחירות הן ביטוי לקיומה של הסכמה רחבה של כללי המשחק, המקובלים במשטר הדמוקרטי, בבחירות בא לידי ביטוי עקרון הפלורליזם (קיום מפלגות), חופש ההתאגדות וחופש הביטוי.

הזכות לבחור ולהיבחר :זכויות יסוד:

עקרון השוויון בא לידי ביטוי בבחירות דמוקרטיות בכמה דרכים:

א) כל קול שווה במשקלו למשנהו.

ב) כולם שווים בזכות להיבחר.

ג) מתן הזדמנות שווה לכל מפלגה להתמודד בבחירות.

עקרון החירות וביטויו בבחירות הדמוקרטיות:

א) חירותו של כל אדם לבחור ולהיבחר.

ב) חופש ההתארגנות במסגרת מפלגתית.

ג) חופש ביטוי בתעמולת הבחירות.

ד) קיום בחירות חשאיות שנועדו למנוע הפעלת לחצים על הבוחר ולהבטיח את חופש הבחירה.

שיטות הבחירות:

1. הנבחרים: א) שיטה רישמית: בוחרים ברשימת מעומדים. ב)שיטה אישית: בוחרים מועמד בבחירה אישית.

2. חלוקת אזורי בחירה: א) שיטה ארצית:כל הארץ מהווה אזור בחירה אחד לצורך החישוב של תוצאות הבחירות. ב) השיטה האזורית: המדינה מחולקת למספר אזורים ובכל אזור נבחר נציג או כמה נציגים של אזור הפרלמנט.

3. חלוקת המנדטים: א) השיטה היחסית: חלוקת המנדטים (המושבים) בפרלמנט באופן יחסי לכמות הקולות שבהם זכתה כל רשימת מעומדים. ב) השיטה הרובית: כנציגים לפרלמנט נבחרים המעומדים של המפלגה שזכו ברוב קולות הבוחרים באזור הבחירה שלהם.

שיטת הבחירות היחסית:

הרכב הפרלמנט משקף את כוחן של המפלגות בקרב המצביעים, שיטה זו עודדת ומבטאת את שלטון העם ואת הפלורליזם. ריבוי מפלגות תורם ליצירת מערכת רב מפלגתית, בשיטה זו נחשבת הארץ כולה לאזור בחירה אחד ואין חלוקה למדינות ולאזורי בחירה.

שיטת הבחירות הרובית:

בשיטה זו מבחינים בין שתי שיטות של רוב:

1) שיטת הרוב הפשוט: המדינה מחולקת למספר אזורי בחירה כמספר התושבים בפרלמנט ובכל אזור נבחר נציג אחד לפרלמנט,בנציג הנבחר הוא המעומד שזכה ברוב קולות פשוט באזור הבחירה. שיטה זו מצמצמת את מספר הקולות המיוצג בפרלמנט, שכן סיכוי המפלגות הקטנות המייצגות מיעוט שציבור בוחריהן אינו מרוכז באזור טריוטריאלי מסויים יזכו ברוב באזור הבחירה הוא נמוך יותר. ולכן שיטה זו אינה מייצגת עידוד רב מפלגתי במדינה.

2) שיטת הרוב המוחלט: המדינה מחולקת לאזורי בחירה והייצוג בפרלמנט נקבע ע”פ תוצאות הבחירה בכל מחוז ומחוז ולא ע”פ סך הקולות שקיבלה המפלגה בכל מדינה, המעומד בכל אזור חייב לזכות ברוב מוחלט של קולות (50%+1) .

שיטת הבחירות הרישמית –יחסית. שיטת הבחירות האישית -רובית

יתרונות: -יחסי הקולות הפוליטיים זהים לאלו הקיימים בקרב הציבור. כך מתאפשר ייצוג בפרלמנט של מרבית הדעות בחברה.- שיטה זו מעודדת צמיחה של מפלגות חדשות בהתאם לשינויים שחלים בחברה. יתרונות:- האזרח בוחר אישית את המועמד.-הנציג בפרלמנט מחויב לציבור בוחריו יותר מאשר למפלגתו.- מספר המפלגות בפרלמנט קטן. שיטה זו מעודדת יצירת שתי מפלגות גדולות, בדרך כלל אחת הנהנת מרוב מוחלט בפרלמנט מה שמאפשר לה לבנות שלטון יציב

חסרונות: -שיטה זו מעודדת ריבוי של מפלגות. שיטה זו מונעת ממפלגה אחת או שתיים להשיג רוב מוחלט בפרלמנט ולהקים ממשלה יציבה. חסרונות: -שיטה זו עלולה לעודד התמקדות יתר של חברי הפרלמנט בעניינים מקומיים ובאינטרסים צרים של מחוז הבחירה על חשבון ראייה כלל ארצית.- אין ייצוג לקולות שניתנו למועמדים שלא נבחרו, ולכן המפלגות בפרלמנט אינן מייצגות את כלל האזרחים.

שלטון החוק : המובן הפורמלי והמובן המהותי:

המובן הפורמלי: מתייחס לכללים של הליך חקיקת החוק והשלטת החוק במדינה דמוקרטית.

· החוק נחקק על ידי בית המחוקקים. בדמוקרטיה בית המחוקקים הוא מוסד נבחר.

· החוק קובע את הזכויות והחובות של האזרחים ושל השלטון ואת גבולות המותר והאסור לפרטים ולשלטון, לרבות לרשות המחוקקת עצמה:

א) לפרט מותר לעשות הכל, להוציא מה שנאסר עליו בחוק.

ב) רשויות השלטון רשאיות לעשות רק מה שהתיר להן לעשות והן חייבות לעשות את מה שהוטל עליהן בחוק.

· החוק חייב להיות מנוסח בבהירות, עליו להיות גלוי וידוע ברבים.

· חובת הציות לחוק חלה באופן שווה על רשויות השלטון ועל האזרחים .

במובן המהותי: מתייחס לתוכנו של החוק ולמידת התאמתו לערכי הדמוקרטיה. חוק העולה בקנה אחד עם הערכים הדמוקרטיים הוא החוק הראוי. החוק הראוי מגן על זכויות האדם והאזרח ועל זכויות המיעוט, מונע עריצות ומאפשר יצירת בין צורכי הפרט ובין צורכי הכלל.

גבולות הציות לחוק במשטר דמוקרטי:

בכל מדינה דמוקרטית קיימת התופעה של אי ציות לחוק. כל עבירה על החוק נחשבת לעבירה פלילית , קיימת הבחנה בין סוגים שונים של עבריינות פלילית:

עבריינות פלילית רגילה: הפרת החוק הנעשית ממניעים אישיים ולא ממניעים מוסריים כגון: אונס, רצח , גניבה, שוחד וכד’.

עבריינות אידיאולוגית: הפרת החוק הנובעת מטעמים דתיים, פוליטיים . ישנה הבחנה בין עבריינות אידיאולוגית שלטונית, לבין עבריינות אידיאולוגית פרטית או קבוצתית.

עבריינות שלטונית: האנשים הממלאים את תפקידם הציבורי מפרים את החוק בזמן כהונתם תוך ניצול מעמדם וסמכותם, לא מדובר במניע אישי אלא מניע הנובע מהרצון הטוב לשרת את טובת המדינה או טובה של ציבור מסויימם.

כשאנשי ציבור מנצלים את מעמדם לטובת הנאה אישית מדובר בעבירה פלילית רגילה ולא בעבירה שילטונית.

אי ציות מטעמי מצפון: אי ציות מטעמי מצפון הוא אי ציות הנובע מהתנגשות בין חובות הציות לחוק לבין מחויבותו של האדם לערכיו האישיים בתחומי צדק, מוסר ואמונה.

אי ציות לחוק מסיבות פוליטיות :עבריינות אידיאולוגית פוליטית: מכוון בדרך כלל נגד השלטון ומטרתו להביא שינוי זה או אחר.

חובת אי ציות לחוק: פקודה בלתי חוקית בעליל: מקרה קיצוני של חוק או צו הסותר בתוכנו את הערכים הבסיסיים של חברה מתוקנת, והוא בלתי מוסרי לחלוטין. על פרט מוטלת חובה לא לציית לפקודה זו, והמצייתים לפקודה בלתי חוקית בעליל יועמדו לדין.

חוק השבות:

מבטא את היותה של מדינת ישראל מדינת לאום יהודית ומאפשר לכל יהודי הרוצה בכך לעלות למדינה.

חוק השבות מכיל: מספר דברים:

הזכות לעלייה: 1) כל יהודי זכאי לעלות ארצה

2) א. העליה תיהיה על פי אשרת עולה.

ב. אשרת עולה תינתן לכל יהודי שהראה רצון להשתקע בארץ ישראל.

הדמוקרטיה היא צורת ממשל וגם השקפת עולם ודרך חיים, רשום חמישה עקרונות המשותפים לכל המשטרים הדמוקרטיים:

1) בחירות בפרקי זמן קבועים

2) כל אחד זכאי לבחור ולהיבחר

3) כל קול שווה למשנהו.

4) הכרעת הרוב

5) שלטון העם

מידת ההתערבות של השלטון בחיי האזרחים היא ההבדל העיקרי בין הגישה הליברלית לבין הגישה הסוציאל- דמוקרטית, הסבר את ההבדל:

ההבדל העיקרי הוא שבגישה הליברלית התערבות השלטון היא מועטה- וכך יכול לבוא לידי מיומוש הפוטנציאל המקסימלי שבכל פרט, ואילו הגישה הסוציאל דמוקרטית רואה בשוויון כערך מרכזי ולכן ההתערבות של המשטר היא הכרחית (בכדי להגיע אל השוויון הרצוי).

כיצד מנמקת הגישה הסוציאל דמוקרטית את הצורך בהתערבותה של המדינה בחיי האזרחים, הבא שתי דוגמאות:

בכדי לקיים שווין כלכלי וחברתי יש צורך שהמשטר יתערב וזאת בכדי ליצור את השוויון הרצוי, דבר זה יביא לצמצום הפערים בחברה, הגישה היא קהילתית חברתית דבאה לספק את צורכי הפרט.

דוגמאות: א) מקצה כספים מכספי המדינה לטובת פיתות האוכלוסיה שנמצאת במצוקה.

ב) מאפשרת לאזרחים שנמצאים בשכבות המצוקה לבטא עצמן ולהתקדם ע”פ יכולתם.

בעל המסעדה היחידה במפעל גדול החליט שהמסעדה לא תיהיה כשרה, כי הביקוש למזון לא כשר גדול יותר. קבוצת עובדים במפעל יצאה נגד זה.

העקרון עליו יכול להתבסס בעל המסעדה: עקרון הכרעת הרוב: בקרב רוב האנשים במסעדה יש ביקוש לאוכל לא כשר, ולכן ע”פ עקרון הכרעת הרוב “כי הביקוש למזון לא כשר היה גדול יותר”.

העיקרון עליו יכלו להתבסס המתנקדים: הזכות לשוויון (איסור אפליה) כל עובד זכאי לאכול במסעדה היחידה שבמפעל גם אם הוא אוכל רק כשר.

ארגון ניאו נאצי ביקש לציין עשור להקמתו ולערוך מצעד לפידים בליבה של שכונה יהודית בניו יורק מנהיגי הקהילה עתרו לבית המשפט בדרישה למנוע את המצעד ולהוציא את המפלגה הניאו נאצית אל מחוץ לחוק:

העקרון עליו יכלו להתבסס הנאצים: חופש ההתארגנות: זכותם של אנשים שמחזיקים בדעה משותפת להתארגן ולהתאגד.

העקרון עליו יכלה להתבסס הקהילה היהודית: הזכות לביטחון : ארגון זה פגע בעבר ועלול לפגוע ביהודים ועל היהודים להגן על עצמם.

אישה שמנה במיוחד יצאה לטיל עם הכלב שלה וצולמה ע”י צלם שעבר במקרה במקום. התמונה הוצגה במוזיאון האישה דרשה להסיר את התמונה מהתערוכה, המוזיאון והצלם התנגדו לבקשתה:

העיקרון עליו יכולים להתבסס המוזיאון והצלם: חופש הביטוי: זכותו של כל אדם לבטא עצמו.

העיקרון עליו יכולה להתבסס האישה: הזכות לכבוד- פרטיות: האישה חשה כי התמונה פגעה בזכות זו הטוענת כי כל אדם ראשי לחיות ללא חשיפה ,התערבות או חדירה אל חייו ללא אישורו.

בעקבות מידע על הפגנות אלימות של כורדים נגד נציגויות תורכיה בגרמניה, הכניסה משטרת גרמניה למעצר מונע. המנהיגים שנעצרו עתרו לבית המשפט נגד מעצר:

העיקרון עליו יכלו להתבסס הכורדים: פגיעה בזכותם להליך משפטי הוגן, הם נעצרו מבלי שעשו דבר.

העיקרון עליו יכולים להתבסס הגרמנים: הייתה סכנה לפגיעה בציבור ( פגיעה בעקרון שלמות הגוף).

באוניברסיטה האמריקאית נוהגים לשריין מספר מסוים של מקומות לבני מיעוטים שחורים והיספנים בפקולטות לרפואה ומשפטים. סטודנטים יצאו כנגד מדיניות זו.

העיקרון עליו יכולים להתבסס השחורים וההיספנים: העדפה מתכנת: ידוע כי בעבר נפגעו זכויותיהם בשל גזעם ולכן יש לתקן זאת, ולצמצם את הפערים של קבוצות המיעוט.

טענת הסטודנטים הלבנים: זוהי אפליה פסולה: כיוון שאין קשר בין צבעם לבין הקישורים שלהם, ולכן יכול להיווצר מצב בו סטודנט הפסיד מקום רק בגלל המקומות המשוריינים.

חוק הכנסת הגישה הצעת חוק פרטית שעל פיה יש לאפשר לטלוויזיה ולרדיו לשדר את כל הדיונים הנערכים בביתי המשפט, הצעה זו עוררה התנגדות רבה:

העיקרון עליו יכולים להתבסס המתנגדים להצעה זו: יש כאן פגיעה בזכות לשם טוב, ובפרטיות: התקשורת אינה צריכה להיות מעורבת בחייו הפרטיים של אדם.

העיקרון עליו יכולים להתבסס חברי הכנסת: חופש המידע: האזרחים רשאים לדעת מה הם הנושאים העומדים בראש בתי המשפט ומה נערך הם.

בשכונה דתית הוצבו תמונות של נשים בבגדי ים, תושבי השכונה עתרו לבג”ץ שיורה לחברה להסיר את השלטים:

העיקרון עליו יכולים להתבסס חברי השכונה: פגיעה בחופש דת, בשכונה הדתיים הם הרוב , פרסומות אלו פוגעות בערכים של תושבי השכונה.

העיקרון עליו יכולים להתבסס חברי החברה: חופש הביטוי, זכותו של כל אדם לבטא עצמו, ע”י שלטים אלו מפרסמת החברה את עצמה ולא מנסה לפגוע בחברה כלשהי.

משאלי עם: א) ציינו והסבירו שני סוגים של משאל עם והביאו שתי דוגמאות לנושאים העולים במשאלי עם.

ב) הביאו והסבירו טיעון אחד בעד קיומם של משאלי עם וטיעון אחד נגד קיומם:

א) סוגים של משאלי עם הם: א) רפרנדום: חייב להתקיים מתוקף החוקה או החוק בשאלות חוקתיות ומהותיות כמו שינוי שיטת המשטר ויחסי דת ומדינה.

ב) איניציאטיבה: היוזמה לעריכתו של משאל זה באה מקרב הציבור, המשאלים עוסקים בדרך כלל בנושאים תכליתיים.

דוגמאות: מריחואנה : האם צריך להתיר חוק שיאשר עישון מריחואנה לצרכיים בריאותיים.

הפלה: הצעה להוציע חוק שיתיר לעכב הפלה ב24 שעות בכדי להסביר לאישה את הסיכונים שעולים מכך.

ב) יתרון: מניעת תיסכול התנכרות ועוינות כלפי הממשל.

חסרון:בחלק גדול מהמשאלים אין הכרעה מובהקת וחלק גדול מהאוכלוסייה חש מתוסכל או מקופח.

עקרון הפלורליזם:

א) הסבירו את המחשבה הדמוקרטית העומדת בבסיס עקרון הפלורליזם.

ב) הביאו שתי דוגמאות לתחומים בהם בא לידי ביטוי עקרון הפלורליזם במדינה דמוקרטית.

א) פלורליזם פירושו הכרה בזכויות קיומן של דעות שונות, השקפות שונות ורצונות שונים בחברה, הפלורליזם הוא למעשה ביטוי למספר מרכיבים בדמוקרטיה: הכרה בזכויות שונות של בני אדם ובין קבוצות, פיזור הכוח בחברה ויצירת איזון בין רשויות השלטון השונות ובין ארגונים בעלי אינטרסים שונים ואף מנוגדים, מתן לגיטימציה למאבק בין מפלגות ואירגונים והשתתפות האזרחים בפוליטיקה על פי העיקרון של שלטון העם.

ב) דוגמאות לביטוי הפלורליזם במדינה דמוקרטית: א) תחום חינוכי תרבותי: ריבוי ארגונים על בסיס של חינוך ותרבות (לדוגמא :ההתארגנות של שוחרי המוסיקה המזרחית) ב) תחום הכלכלי: ריבוי באירגונים המתאגדים על בסיס קיומם של אינטרסים משותפים (לדוגמא: אגודת העיתונאים).

עקרון ההסכמה הרחבה:

א) הביאו שני הסברים מדוע חשובה ההסכמה הרחבה ליציבותו של המשטר הדמוקרטי:

א) בכדי שהחברה והמשטר יוכלו להתקיים ללא וויתור על חילוקי דעות ועל מאבק בין הקבוצות השונות.

ב) בכדי להבטיח ולתת לגיטימציה להמשך קיומו של המשטר במדינה, כלומר תמיכה במדינה כמדינה דמוקרטית.

כנסת ישראל:

א) תארי את שלבי החקיקה של חוק ביוזמת הממשלה משלב הדיון הטרום פרלמנטרי ועד הפרסום הרשומות:

1) מתקיים דיון על אישור נוסח הצעת החוק במסגרת ישיבת ממשלה.

2) מוגשת לקריאה ראשונה: בקריאה זו דנה הכנסת האם נחוץ חוק בעניין בו עוסקת ההצעה, חבר הכנסת מציג את ההצעה ונערכת הצבעה: אם מחליטים בהצבעה לקבל את הצעת החוק מעבירים אותה לוועדת הכנסת המתאימה.

3) קריאה שניה: הוועדה בודקת את הצעת החוק סעיף אחרי סעיף, שומעת חוות דעת של מומחים המוזמנים לישיבות הועדה ומנסחת את החוק לקריאה שניה. חברי הכנסת מצביעים בנפרד על כל סעיף וסעיף שבהצעת החוק, ולאחר שהוועדה תערוך שינויים תובא ההצעה למליאה לקריאה שניה נוספת והכנסת תצביע שוב על כל סעיף בנפרד.

4) קריאה שלישית: הצבעה על הצעת החוק כולה. על החוק שקיבלה הכנסת חותמים : נשיא המדינה , ראש הממשלה והשר שהחוק קשור למשרדו.

5) פרסום החוק: החוק מתפרסם ב”רשומות” , זאת בכדי לממש את העקרונות הדמוקרטים של הציבור לדעת.

ב) צייני והסבירי שלושה הבדלים מהותיים בין הצעת חוק ממשלתית להצעת חוק פרטית:

1) הצעת חוק פרטית מוגשת לאישור של יושב ראש הכנסת או לסגניו ואילו הצעת חוק ממשלתית באה מהממשלה ומתקיים דיון בממשלה בנוגע לאישור נוסח ההצעה.

2) הצעת חוק פרטית צריכה לעבור שלב קריאה טרומי (דיון מוקדם בכנסת והצבעה שמתקיימת בסוף הדיון) ואילו בהצעת חוק ממשלתית אין את השלב הזה.

3) הבדיקה של הצעות חוק פרטיות נחקרות לעומק ועוברות שלבים רבים ואילו הצעת חוק ממשלתית עוברת שלוש קריאות בלבד.

עקרונות הדמוקרטיה ויישומם בארץ ישראל:

א) הסבירי באיזה אופן תורמים מאפייני הבחירות הבאים לקיומם של משטר דמוקרטי:

כלליות: כל האזרחים במדינה רשאים להשתתף בבחירות למוסדות הנבחרים במדינה.

שוות: לכל אזרח יש קול אחד ולכל קול יש משקל שווה.

תקופתיות: הבחירות מתקיימות במרווחי זמן סדירים הקבועים בחוק.

חשאיות: איש מלבד הבוחר אינו רשאי לדעת כיצד ואת מי הוא בוחר.

ב) הציגי והסבירי שלוש דרכים שבאמצעותן מבטיח המשטר הדמוקרטי את זכויות המיעוטים:

א) ע”י עקרון הפלורליזם: מאפשר ריבוי דעות והתמודדות שווה – גם לקבוצות המיעוטים.

ב) ע”י העדפה מתקנת: שמדיניות זו באה לשפר את מצבן של הקבוצות המקופחות במדינה.

ג) ע”י חופש מדת: קבוצות המיעוט רשאיות לבחור לא להשתייך לדת מסוימת אך עדין לזכות בזכויות האדם המקובלות ללא קשר לדת בה היא בחרה.

ג) יש הטוענים שמעורבות הדת בתחומים שונים של החיים בישראל סותרת עקרונות דמוקרטיים מקובלים. הביאי והסבירי שתי דוגמאות הממחישות טענה זו:

1) חוק השבות: חוק השבות בעצן סותר את עקרון השוויון והדמוקרטיה: הוא נותן זכות לכל יהודי המראה נכונות תעודת אזרח, לעומת זאת לא יהודים צריכים לעשות הרבה בכד לקבל אזרחות, יש העדפה ליהודים מה שסותר את משמעות הדמוקרטיה האומרת כי כולם שווים.

2) האפשרות להיות אזרח פועלת ע”פ שיטת דין הדם: האזרחות עוברת בירושה מהורים לילדיהם, מה שיותר סתירה בין מדינה דמוקרטית ובין מדינה יהודית.

שיטות בחירה:

א) הסבירי שני הבדילים מהותיים בין שיטת הבחירות האישית –אזורית רובית לשיטת הבחירות הרישמית יחסית ארצית:

1) השיטה האישית אזורית רובית אינה מעודדת ריבוי של מפלגות ואילו השיטה הרישמית יחסית ארצית מעודדת ריבוי של מפלגות.

2) בשיטה האישית אזורית רובית אין ייצוג לקולות שניתנו למעומדים שלא נבחרו ואילו בשיטה הרישמית יחסית ארצית יש ייצוג של מרבית הדעות בחברה.

ב) הסבירי שני יתרונות בולטים של השיטה האישית אזורית רובית על פני שיטת הבחירות הרישמית יחסית:

1) מאפשר לשתי מפלגות גדולת לשבת בפרלמנט מה שיוצר שלטון יציב יחסית.

2) האזרח בוחר באופן ישיר את המועמד. מה שגורם לנציג להיות מחוייב לבוחריו יותר מאשר למפלגתו.

המשטר במדינת ישראל:

1. הרשות השופטת היא בלתי תלויה בשאר רשויות השלטון:

א) ציין והסבר שתי מטרות שלמען חשוב לשמור על אי התלות של הרשות השופטת בשאר רשויות השלטון:

א) כך יכולה המערכת המשפטית לשמור על צדק שוויון שמירת שלטון החוק וקיום משפט הוגן.

ב) כך היא יוצרת אמון של הציבור באובייקטיביות ובניטרליות ובהוגנות.

ב) אי התלות של הרשות השופטת מוגנת בחוק. ציין והסבר שלוש דרכים המבטיחות אי תלות זו:

א) תנאי העסקתם של השופטים: כדי להבטיח את אי תלותה של הרשות השופטת נקבעה אי תלות תנאי העסקתם של השופטים בחוק: שכר השופטים , תקופת הכהונה, מקום כהונתם וחסינות השופטים.

ב) מינוי השופטים: בא להבטיח את אי תלותה ועצמאותה של השופטים ולמנוע הפעלת לחצים פוליטיים מצד רשויות השלטון.

ג) עקרון הסוב-יודיצה: איסור פרסום ועיסוק בפומבי בנושא הנדון בבתי המשפט.

2. הכנסת היא המוסד העליון במדינת ישראל ולה סמכויות רבות, עם זאת לגורמים שונים יש השפעה על תפקודה ועל החלטותיה:

א) במה מתבטאת עליונותה של הכנסת על שאר הרשויות הממשל ומוסדותיו? הסבר באמצעות שלוש דוגמאות:

1) מעמד מועדף: חסינות: מעניקה לחברי הכנסת הגנה מיוחדת, היא מאפשרת להם למלא את תפקידם ללא חשש שמא יועמדו לדין ומגנה עליהם מפני הטרדות.

2) חברי הכנסת זוכים להטבות כגון שרותי טלפון ודואר, קבלה של כל הפירסומים בחינם.

3) לכנסת יש הסמכות לחוקק חוקים.

ב) פרט והסבר שלוש דוגמאות להשפעתם של גורמים שונים על עבודות הכנסת ועל החלטותיה:

1) החלוקה בין הקואליציה והאופוזיציה: יחסי גומלין בין הרשות המבצעת בין הרשות המחוקקת.

2) הצעת החוק: האם היא פרטית או ממשלתית, משפיעה על הדרך בה יועלה החוק לקריאות.

3) השפעת הדמוקרטיה: על הכנסת לפעול ע”פ עקרונות הדמוקרטיה , זכויות הפרט והאזרח.

המועצה לביקורת סרטים ומחזות פסלה את המחזה “אפרים חוזר לצבא” המתאר את מותו של פלסטיני שנורה ונהרג לאחר שיידה אבנים על חיילי צה”ל. המועצה פסלה את המחזה בטענה שהמחזה מציג את צה”ל באור שלילי ויעורר יחס שלילי כלפי הצבא והמדינה. התיאטרון עתר לבג”ץ:

1. על איזה עיקרון דמוקרטי יכול היה התאטרון לנמק את עתירתו לבג”ץ: התאטרון יכל לנמק את עתירתו לבג”ץ כיוון שזכותם להעלות מחזה המבטא את תחושותם, יש שימוש בחופש הביטוי שממנו נגזרות למעשה שתי זכויות: הזכות להפגנה והזכות למחאה, זוהי זכותו הבסיסית של אדם להביע את דעתו על הנעשה במדינה.

2. על איזה עיקרון יכלה המועצה לנמק את פסילת המחזה: העיקרון עליו יכולים להתבסס חברי המועצה הוא: פגיעה בבטחון במדינה ובאזרחים החיים בה: לדעת המועצה המחזאה מציג את הצבא (שהוא זרוע ביטחוני) באור שלילי, מה שעלול לעורר עוינות ואיבה בקרב מדינות העוינות למדינה.

באוניברסיטאות בישראל משריינים מספר מסויים של מקומות לבני עירות פיתוח בפקולטאות יוקרתיות לרפואה ולמשפטים. סטודנטים אלה נהנים מתנאי קבלה נוחים יותר. סטודנטים הגישו את מחאתם לראשי האוניברסיטאות כנגד מדיניות זו.

א) הסבירו בשם איזה עיקרון דמוקרטי יכולים הסטודנטים לנמק את מחאתם:

הסטודנטים יכולים לנמק את מחאתם ע”י האפליה הפסולה הפוגעת בזכות השוויון, אלו מעיירות שאינן עיירות פיתוח עוברים מיונים קשים יותר וחלק מהם מתאימים יותר מאשר אלו שמקומותיהם משוריינים. מצב כזה יכול לגרום למעומדים מהעירות הפיתוח לא להתאמץ כלל ובכל זאת לקבל מקום בפקולטה.

ב) הסבירו השם איזו גישה דמוקרטית יכולים ראשי האוניברסיטאות לנמק מדיניות זו:

ראשי האוניברסיטאות יכולים לנמק מדיניות זו בהסתמך על הגישה הסוציאל דמוקרטית הרואה כי יש להגיע לשוויון ובכדי ליצור שוויון זה יש לנסות ולעזור לקבוצות המקופחות: יש להקצות כספים ולהשקיע באוכלוסיה זו בכדי לקדם אותה ויש לשריין להם מקומות .

במהלך חול המועד פסח קנסו פקחים של משרד הפנים מסעדות, מאפיות וכו’ אשר מכרו חמץ.

א) הסבירו גישה אחת למדינה יהודית הבאה לידי ביטוי במדיניות משרד הפנים במקרה זה: הגישה למדינה יהודית הבאה לידי ביטוי במקרה זה היא: “מדינה יהודית: מדינת העם היהודי” , ע”פ גישה זו עצם היותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית מתבטאת בסמלים, במוסדות היהודיים ובחקיקה: ישנו חוק האוסר על מכירת חמץ בפסח, ואחד הביטויים למדינה היהודים באים לידי ביטויי בחקיקה.

ב) ציינו והסבירו עקרון דמוקרטי אחד עליו יכולים להתבסס המתנגדים למדיניות משרד הפנים: חופש מדת: כל אדם ראשי לחיות את חייו ללא כפיה, ולכן אין באפשרות המשטר לאסור מכירת חמץ על אדם שאינו מרגיש עצמו שייך לדת היהודית.

ציינו והסבירו שני נימוקים למתן חסינות לחברי כנסת:

1) מתן חסינות ניתנת לחברי הכנסת בכדי שיוכלו למלא את תפקידם מבלי שיחששו שמא יועמדו לדין ומגנה עליהם מפני הטרדות, זהו ניסיון למנוע מיריבים פוליטיים ומגורמים ברשות המבצעת את האפשרות לפגועה בעבודתו כחבר כנסת.

2) תפקידה של החסינות היא לנגן על חברי הכנסת ולפטור אותו מאחריות פלילית או אזרחית לגבי מעשים שעשה או דברים שאמר בתוקף תפקידו.

ציינו והסבירו יתרון אחד וחסרון אחד של שיטת הבחירות היחסית:

1) יתרון בולט הוא ריבוי מפלגות: כך למעשה יש יצוג של מרבית הדעות בחברה, בנוסף שיטה זו מעודדת צמיחה של מפלגות חדשות בהתאם לשינויים שחלים בחברה.

2) חסרון בולט הוא: שיטה זו מונעת ממפלגה אחת או שתיים להשיג רוב מלא בפרלמנט ולהקים ממשלה יציבה.

ציינו והסבירו יתרון אחד וחסרון אחד של משאל עם:

יתרון של משאל עם: מניעת תסכול התנכרות ועוינות כלפי הממשל: האזרח רשאי להביע את עצמו גם אחרי הבחירות ולתת דעתו בנוגע לנושאים שעומדים על הפרק.

חסרון של משאל עם: ניסוח השאלות עלולה לקבוע את תוצאות המשאל: משאל עם עלול להוות מניפולציה של השלטון.

הציגו שתי מטרות של יוזמי שינוי שיטת המשטר בישראל במעבר לבחירה ישירה של רה”מ: 1) לחזק את כוחו של ראש הממשלה בתוך הממשלה ביחס לשרים בממשלתו וביחס לכנסת, זאת בכדי שיוכל לקבוע סדרי עדיפויות לאומיים, בלי להיות מאויים ע”י השרים על ידי מפלגות וע”י חברי כנסת.

2) לאפשר לציבור לבחור אישית בראש הממשלה ובכך לחזק את עיקרון שלטון העם. בחירה ישירה של ראש הממשלה תשקף את רצון הבוחרים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

צ\'אט
  • גיא שחם
    הןכן
    11 October 2019
  • גיא שלם
    יחיייי
    11 October 2019
  • Maya
    Maya2011
    10 July 2019
  • Eden
    Edenyossef
    3 July 2019
  • אליעזר
    הזין שלי מגיע לי לחזה
    16 June 2019
  • יניב
    יש לי זין קטן בצורת ברווז
    16 June 2019
  • כוסית277
    גם אני!
    2 June 2019
  • דומיניק
    אני יכול למצוץ לעצמי את הבולבול
    1 June 2019
  • Daniel
    Daniellllllll
    29 April 2019
  • דני
    אפיון דמות נורי מהספר סופה בין הדקלים
    17 April 2019
Your Shout