פייסבוק
Facebook Pagelike Widget
פרסומת

סיכומים לבגרות בהסטוריה חלק א' (אפשרות ב)

תהליכי שינוי באירופה ובעולם היהודי עד מלחה"ע ה-1:
מדע:
1. הומצא החשמל שהחלי את הקיטור והביא להתפתחות איכות החיים וחיי התרבות.
2. חלה התפתחות רבה בתחומים: מדע הרפואה והשירתים הרפואיים. דבר זה נבע עקב חקר החיידקים של לואי פסטר שפיתח חיסונים נגד כלבת ומחלות שמופצות ע"י עופות.
בתחום שירותי הרפואה הוקמו מרפאות איזוריות ובתי חולים שהעניקו סיוע רפואי לשכבות החלשות.
3. מתמטיקה וכימיה: גולו תרכובות כימיות חדשות שאפשרו ייצור מחומרים מלאכותיים (דוגמא: צבע וחומרי בניין). בנוסף פותחו חומרים לשימור מזון ובמתמטיקה הומצאה תורת הצורות.
השפעות השינויים במדע:
1. דמוגרפיה: גידול דמוגרפי עצום (מ 300 מליון ל500 מליון ב65 שנים)בעקבות השיפורים ברפואה שהורידו את תמותת התינוקות והעלו את איכות ותוחלת החיים.
2. כלכלה: הגידול באוכלוסייה היה גדול מהגידול במקומות התעשייה מה שיצר מצב של אבטלה באיזורים שבהם התעשייה איטית יותר. לכן, אנשים החלו להגר לאמריקה.
התפתחו תעשיות חדשות כמו: שימורים, מסילות ברזל, תעשייה כבדה, תעשיית המכוניות.
3. חברה:על רקע התפתחות מדע הסוציאליזם והםסיכולוגיה נהגו תורות חדשות כגון ה"דרוויניזם".
4. חילון: המדע, המתבסס על ההגיון, פגע במעמד הדת וגרם להתחלת תהליך חילון שפגע בכוחות הדתיים והוביל להפרדה של דת ומדינה.

5. תרבות:בהשפעת מדעי החברה התפתחו מאד השירה והמחזאות.
6. חינוך:עקב היחלשות הדת והתחזקות המדע גברה המודעות לצורך בחינוך ובהשכלה כללית. נחקק חוק חינוך חובה ותוכניות הלימודים העניקו יותר מקום לספרות ושירה (ערכים מודרניים) והרבה פחות לערכים דתיים.
7.פוליטיקה:
א. תורות של מדעי החברה כמו הדוויניזם העניקו הצדקה לקבוצות קיצוניות אלימות (כמו געזנות ואנטישמיות).
ב.ההשקעות הרבה בתחומי המדע החינוך והתרבות הצריכו תקציבים גדולים יותר מהמדינות שהחלו לגבות מיסים נוספים (בבריטניה הוטלו מיסים על עיזבון קרקע ומסי רכשון נוספים, בעוד במדינות אחרות החלו לגבות מס הכנסה בכפוף לגודל ההכנסה).

תחבורה:
1. המכונית הראשונה יוצרה ב-1878. בהתחלה המכוניות שמשו ככלי רק לבעלי היכולת אך עם הזמן הן הפכו לנחלת הכלל ונוצרו אוטובוסים ותחבורה ציבורית.
2. התפתחה רשת כבישים שחיברה את כל המדינה.
3.התפתחה הרכבת והרכבת התחתית- שאפשרו חיבור של כל חלקי המדינה לערים המרכזיות ,ומעבר מהיר מכל חלקי המדינה ובין מדינות שונות.
4. תעשיית הברזל תרמה לייצור מסילות לרכבות שחיברו בין ערי אירופה הגדולות. זה חיזק מאד את יחסי המסחר הפנים-אירופאי.
5. הומצאו הכדור הפורח וספינת האוויר ,וב1903 האחים רייט המציאון את המטוס הראשון.

השפעות:
1.דמוגרפיה:
א. ניידות- התפתחה הגירה במימדים גדולים בין מדינה למדינה ובין יבשת ליבשת.
ב. אספקת מזון ואיכותו- תוצרת חקלאית טרייה הגיעה במהירות ממקום למקום מה שהשפיע על הרגלי תזונה בריאה והביא לגידול באוכלוסייה (באירופה ובארה"ב).
2.כלכלה: מסחר- התפתח מסחר בינלאומי חי ופעיל. נוצרה אפשרות להעביר תוצרת חקלאית ותעשייתית בכמויות גדולות תוך שמירה על איכות המוצרים ועל זמן האספקה.
3.חברה:
א. משפחה- תופעת ההגירה אופשרה. משפחות התפצלו כשאנשים נעון בין המדינות בחיפוש אחר מקורות הפרנסה (עקב האבטלה שנוצרה בגלל הגידול הדמוגרפי (השפעות ההתפתחות של המדע). לעומת זאת, התחבורה אפשרה שמירה על קשר עם המשפחה.
ב. לוח זמנים: התחבורה הציבורית חייבה את האנשים לחיות לפי לוח זמנים מסויים (דוגמא: בריטניה, בה לוח הזמנים של הרכבת התחתית נקבע כלוח הזמנים הרשמי של המדינה).
4. דת: התחבורה אפשרה לתושבי הערים הגדולות לבקר בכנסיות.
5.תרבות: אפשר הפצה מהירה של עיתונים וכתבי עת. הרחיב מאד את תעשיית העיתונות. בנוסף, דבר זה גרם להפצתן של תורות חברתיות ומחקרים מדעיים (ששירתו בין השאר מטרות כמו תורת הגזע).
6. חינוך: אפשרה להוציא לפועל חוקי חינוך חובה (במידה וביה"ס היו רחוקים ממקום המגורים).
7. פוליטיקה: הגביר את האימפריאליזם ואת מירוץ החימוש?.

טכנולוגיה:
1. טלגרף- הומצא ע"י סמואל מורס בשנת 1884 ופתח עידן חדש בתחום התקשורת בכך שאפשר העברת ידע בין חלקים של היבשת ובין יבשות. קו הטלגרף הראשון הונח באר"הב ואחרין הונחו עוד אלפי קווי טלגרף בארה"ב ובאירופה.
2. פותחו מכשירי הצפנה ששימשו את הצבא בהעברת מסרים סודיים.
3.הטלפון- הומצא ע"י אלכסנדר בל בשנת 1876. הטלפון נהיה לכלי התקשורת העיקרי להעברת ידיעות ממקום למקום במהירות ולקשר בין בני אדם.
4. התרחבות מספר יודעי הקרוא וכתוב (בעקבות השיפור בחינוך שנבע מחוקי החינוך חובה) ביחד עם המצאת הטלגרף והטלפון הביאו להרחבת תעשיית העיתונות.
*פריצת דרך חשובה: המצאת הרדיו בסוף המאה ה-19.

השפעות:
דמוגרפיה:
1.דמוגרפיה אמצעי התקשורת אפשרו הזעקת עזרה רפואית שגרמו לירידה בתמותה ולגידול דמוגרפי. בנוסף מאצעי התקשורת היוו כלי חשוב במאבק על איכות החיים ושעות העבודה של פועלים- מאבק שסופו שיפר מאד את איכות החיים של הפועלים והביא לעלייה בתוחלת החיים ולירידה בתמותת הילדים.
2. כלכלה-אמצעי התקשורת היוו כלי למציאת עבודה, והיוו חלק חשוב במאבק על שיפור השכר והתנאים של הפועלים.
3. חברה-אצעי התקשורת אפשרו למשפחות שהתפצלו בגלל בעיות התעסוקה לשמור על קשר. דבר זה הקל על הפרידה של אנשים ממשפתחם והגביר את ההגירה.
4. דת-תרמו לתהליך החילון- התפסמו מאמרים בעיתונים,בירחונים ובכתבי עת מדעיים- שהתבססו והוכיחו רעיונות שמנוגדים לאמונות דתיות.
5. תרבות- סייע להפיץ יסודות תרבותיים כמו מאמרים ספרותיים ויצירות ברדיו.
6. חינוך-הועברו מסרים כמו סובלנות, לאומיות וחינוך לילדי השכבות החלשות.
7. פוליטיקה-שימשו ככלי להעברת תעמולה פוליטית ולהעברת ביקורת על השלטון. המודרניזציה התבטאה גם בדמוקרטיה ובחופש הביטוי שהביא לחשיפת מחדלי השלטון שיצרה שערוריות שפגעו ביציבות השלטון.

תיעוש:
1. החלו להתפתח מפעלי ענק וקרטלים תעשיתיים.
2. תעשיית הבניין קבלה תנופה גדולה בעקבות: התפתחות הטכניקה של עיבוד ברזל ובטון, ובגלל המצאת חומרי בניין בתחום הכימיה. עם המצאת החשמל ניתן היה לבנות בניינים גבוהים יותר עם חשמל.
3. תעשיית המכוניות: הנרי פורד הקים בארה"ב את תעשיית המכוניות ישראלית.
4. התפתחות התעשייה הכבדה וכי"ב תעשיית הנשק שכחלק ממנה פותו גם כלי נשק חדישים כמו : המטוס, הצוללת, הטנק ועוד.
5. התפתחה תעשיית שימורי המזון

השפעות:
1.דמוגרפיה:
התיעוש גרם לירידה במספר העובדים שעובדים בחקלאות ולעיור מסיבי של פועלים שנכנסו על ענפי התעשייה החדשים.

2.כלכלה: התבססה ככלכלה המתבססת על תעשייה מודרנית.
כל הייצור הפך מייצור לטעמים משפחתיים לייצור המוני- והתבסס על מכונות ועל המקורות שהפעילו אותן (פחם ונפט). הגודל של התעשייה העצים את התלות של בעלי המשקים והמפעלים במימון הבנקים ויצרו כלכלה חפשית שבה כח הבנקים גדול מאד.
כמו כן המסחר התפתח מאד והערים הכפו למרכזי צריכה גדולים.
3. חברה: האצולה של החקלאות ירדה ממעמדה ונוצרה אצולה חדשה- בעלי ההון והמפעלים שהעצימו את כוחם הכלכלי והפוליטי וטפסו בסולם החברתי כדי להשיג כח.
התפתח מעמד פועלים גדול. מצבו היה רע מאוד והוא היה מעמד חלש ולכן בהשפעת תורות הסוציולוגייה נחקקו חוקים חברתיים כמו שכר מינימום, קיצור שעות העבודה, הגבלת גיל העבודה ועוד.
4.דת: התיעוש שהביא לעיור האיץ את החילון. זאת משום שהוא ביסס מעמד בורגני חזק מאד- והבורגנים התנגדו לדת משום שהם הרגישו כי היא פוגעת בזכויותיהם ובכח שלהם.
5.תרבות:
6.חינוך: הוקמו בתי ספר לילדי הפועלים, נפתחו בתי ספר טכנולוגיים ובעקבות החילון הורחב מספר המקומות להשכלה גבוהה.
7. פוליטיקה: תהליך הדמוקרטיזציה התרחב. מעמד הפועלים נהפך לכח בעל עוצמה.
התעצם מאבקם של תנועות הפועלים להענקת זכויות בחירה. ניתנה זכות בחירה לכל הגברים והורחב מאבק הנשים לקבלת זכות בחירה.

השפעת השינויים החברתיים על החברה היהודית:
השפעה על מעמד משפטי וחוקי:
בהדרגה, בעקבות התורות החברתיות שפורסמו, ובעקבות המודרניזציה – הוענקה ליהודים אמנסיפציה (כלומר, שיוויון זכויות כמו כל אזרחי המדינה). רעיונות ליברליים אלו החלו בצרפת והתפשטו בכל מערב אירופה. במסגרת זו כל ההגבלות שהוטלו על היהודים הוסרו: הגבלה על לימודים באוניברסיטה, על מגורים במקומות מסויימים של העיר וכו'.
השפעה בתחום הדמוגרפיה:
1. עלייה במספר היהודים: בין השנים 1880-1914 חל גידול דמוגרפי ביהודים שמספרם גדל כמעט פי שניים והגיע ל-13 מליון. הגידול היה מאותן סיבות של הגידול האירופאי. על סיבות אלה יש להוסיף את העובדה שהריבוי הטבעי של היהודים במזרח אירופה היה גדול משל הנוכרים.
2. עיור: בעקבות האמנסיפציה והמודרניזציה החל תהליך של עיור בחברה היהודית. יהודים רבים עברו מהכפרים לערים הגדולות. העיור של היהודים נבע מאותן סיבות של העיור הכללי- ובנוסך ישנה העובדה שכעת אין ליהודים הגבלות בנוגע למקום מגורם בעיר.
3. ירידה בריבוי הטבעי בקרב יהודי מערב אירופה: ירידה זו חלה עקב החילון שהתבטא בנישואי תערובת ואימץ חיים בורגניים שכללו את דחיית גיל הנישואים ושימוש באמצעי מניעה.
השפעה בתחום החינוך:
1. הצטמצם מספר הילדים היהודים שלמדו במסגרות מסורתיות כמו הישיבה והחדר, ומעבר למסגרות לימודים כלליות כביטוי למודרניזציה והחילון שעברו על היהודים.
2.האמנסיפציה אפשרה ליהודים לקבל השכלה גבוהה ולעבוד במקצועות חופשיים.
השפעה בתחום התרבות:
1. נוצרה שכבת אינטיליגנציה יהודית שאורח חייה חילוניים.
2. התבוללות: יהודים החלו לאמץ לעצמם את התרבות הכללית. זה התבטא באימוץ מנהגים נוכריים, שימוש בשפה המקומית ועוד. פילוסופים יהודים אף קובלו כהוגי דעות.
3. התרחקות מהדת- תהליך חילון שהתבטא ב: נישואי תערובת, לבוש נוכרי ולא מסורתי ואימוץ מנהגים נוכריים.
4. דת: משכילים יהודיים בקשו להכניס שיוניים בדת ולהתאים אותה לעידן המודרני.

השפעה בתחום הכלכלה:
שינוי במבנה הכלכלה היהודית בא לידי ביטוי ב:
1. השתלבות במסחר המודרני: ירד מספר היהודים שעסקו ברוכלות ובתיווך, וגדל מספר היהודים שעוסקים במסחר מודרני. גדל מספר בעלי החנויות היהודים.
2. גדל מספר היהודים שהשתלבו במסחר העירוני (ומהם גם יהודים שהשתייכו למעמד הפועלים הכללי)
3. יהודים החלו להשתלב במקצועות החופשיים לאחר שהאמנסיפציה אפשרהלהם להם למוד במוסדות להשכלה גבוהה.

השפעה על מעמד הקהילה:
התרופפות מעמדה של הקהילה היהודית שבעבר הייתה גורם ארגוני ומלכד- שהיהודים היו תלויים בו.
גורמים להחלשות הקהילה:
1. עיור- בעבר היהודים היו תלויים בשירותי הקהילה. המעבר לעיר החליםו את אלו בשירותים שהעיר מציעה.
2.בעבר היו היהודים תלויים בקהילה גם מבחינה כלכלית- כשיהודי היה צריך עזרה מבחינה כלכלית הקהילה הייתה עוזרת לו. לאחר העיור, היהודי יכל לטפל בבעיותיו הכלכליות בצורה מודרנית (למשל לפנות לבנק).
* עם זאת ללא קשר למעמד ועיסוק המשיכו רב היהודים לשמר על קשר עם בית הכנסת.

יהודים בין השתלבות ודחייה
דוגמא לשאלות:
3 גורמים להליך ההשתלבות של יהודים במדינות אירופה:
1. האמנסיפציה: האמנסיפציה (שיוויון זכויות), פתחה בפני היהודים אפשרויות רבות שלא היו פתוחות לפניהם לפני בכל תחומי החיים. דמוגרפיה- מגורים בכל איזורי העיר. חינוך- ללמוד במסגרות להשכלה גבוהה. דת- חופש דת ללא אפליות. כלכלה- אפשרות לעסוק במקצועות חופשיים. ועוד.
2. התרופפות הקהילה היהודית: התרופפות מעמדה של הקהילה נבע מתהליך האמנסיפציה והעיור. היהודים לא היו תלויים עוד בקהילה ככוח מלכד וככוח שמשפיע על חיי היום-יום שלהם ונהיו תלויים בשירותי הממשלה והעירייה כמו שאר תושבי המדינה הנוכריים. דבר זה הרחיק אותם מדימוי ומתחושת המיעוט שהם היו נתונים בה.
3. התמודדות עם בעיית האנטישמיות: היהודים האמינו כי בחברה המודרנית, הם יוכלו לשנות את התפישות האנטישמיות באמצעות השתלבות בחברה, ותרימה לחברה. כך הם חשבו שיגרמו לשנאה להיעלם מה שדחף אותם לעשות זאת.

3 ביטויים להשתלבות היהודים בחברה הנוכרית:
1. תמורות בתעסוקה:
מקצועות חופשיים: האמנסיפציה נתנה ליהודים את החופש לרכש השכלה גבוהה ובכך לצאת מהעיסוקים המסורתיים של היהודים . כתוצאה מכך החלה להיווצר שכבה של יהודים שחדרו למקצועות כמו משפטים, רפואה עיתונות ועוד.
בנוסף התפתחות המסחר והתעשייה העלתה את חשיבות הבנקים שצברו כח רב .נוצרה שכבה של בנקאים יהודים. לדוגמא: משפחות רוטשילד ומונטיפיורי.
עוד תעשיה שאליה חדרו היהודים הייתה תעשיית המסחר המודרני והתעשייה. יהודים עסקו בפיתוח של מפעלים גדולים ובפיתוח מכרות פחם. בנוסף נוצרה שכבה של יהדים סוחרים.
2.השתלבות חברתית- תרבותית:
א. התבוללות: בעקבות האמנסיפציה והמעבר לעיר יהודים החלו להתחכך יותר יותר עם הנוכרים. עובדות אלו יחד עם הרצון של היהודים להשתלב בחברה הכללית גרמו להתבוללותם בחברה (שפה, מנהגים, תרבות). הייחוד הלאומי החל להאבד.
ב. שכבה באוכלוסייה היהודית טפסה בסולם החברתי-פוליטי ואף הגיעה למעמד חברתי מאוד גבוה ועם תארי אצולה. דוגמאות: הברון רוטשילד (שנבחר לפרלמנט בגרמניה) וסר משה מונטיפיורי.
?ג.יהודים נכנסו גם לביטויי הרוח של החברה הנוצרית כגון: פילוסופיה, שירה, ספרות ועוד.
3. השתלבות פוליטית:
יהודים רבים נכנסו למפלגות ולזרמיפ פוליטים ואף נבחרו לייצג את עמם בשלטון- שם הם לחמו לחירות העמים שבקרבם חיו.
בנוסף יהודים רבים הצטרפו אל התנועה הסוציאליסטית והיו בינהם גם כאלו שהפכו למנהיגים בתנועה. לדוגמא: קרל מרקס.

3 גורמים לדחייה של היהודים במדינות אירופה
1. האמנסיפציה- חדירת היהודים למקצועות שפעם לא היו נחלתם עמדה בסתירה לדימוי של היהודי בעיני הנוכרי. בנוסף, מאחר וגם הנוכרים עסקו במקצועות אלו דבר זה יצר מתח ותחרות בין היהודים אל הכלל- ועובדת מיעוט היהודים הודגשה מאד במצב זה. חדירת היהודים למקצועות אלה עוררה קנאה אצל הנוכריים וחרדה מפני האיום היהודי על אחדות האומה.
2. דמוקרטיזציה: הרחבת זכות הבחירה אלצה את השלטונות להציג בתעמולתיהן הסברים הגיוניים לבעיות העומדות על סדר היום. מפלגות רבות בחרו להאשים את היהודים בבעיות רבות שהיו בחברה ובמדינה.
3. תורת הגזע- התפתחות תורת הגזע העניקה כביכול צידוק לשנאת היהודים. היא התבססה על תיאוריות פסיאודו- מדעיות ונוצלה על ידי חוגים אנטי-דמוקרטיים שרצו להביא לצמצום הליברליזם והדמוקרטיה. האנטישמיות והקריאה להוציא את היהודים מהחברה הייתה רק התחלה של נסיון לצמצם את ערכי הדמוקרטיה בחברה.

ביטויי דחייה של היהודים:
1. "הפרוטוקולים של זקני ציון": פורסם ע"י רוסי ב-1903 וכלל כביכול פרוטוקול של פגישות של קבוצה המייצגת את ההנהגה הלאומית של העם היהודי. עיקרי הפרוטוקולים תיארו קשר יהודי עולמי שמטרתו היא השתלטות על העולם באמצעות השתלטות על המנגנונים החברתיים, כלכליים ופוליטיים בכל המדינות. הפרוטוקולים תורגמו לשפות רבות ובמשך שנים פורסמו בעיתוני וספרי אירופה.
2. "חוקי מאי": פורסמו בשנת 1892 לאחר פרעות "סופות בנגב", והם מהווים ביטול של האמנסיפציה ברוסיה. בין השאר הם קבעו:
כלכלית- אסור ליהודים לסחור בימי ראשון (לתת יתרונות לסוחרים לא יהודים ולהקל על התחרות).
נומרוס קלאוזוס- מכסה של סטודנטים יהודים באוניברסיטאות.
שירות ציבורי- נאסר על היהודים לעסוק במקצועות חופשיים (הכשיר לפיטור היהודים מהשירות הציבורי).
3. פרשת דרייפוס: ב- 1894 נחשפה בפרשת ריגול במודיעין הצרפתי. החשד נפל על אלפרד דרייפוס שהיה הקצין היהודי היחידי במטכ"ל הצרפתי. בבית המשפט הותג מסמך מזוייף שהפליל את דרייפוס. במהלך המשפט התפתחו 2 תנועות חברתיות: נגד ובעד דרייפוס. המשפט לווה בתגובות אנטישמיות כגון הפגנות , מאמרים וכו. יוצא הדופן היה אמי זולה, שבמאמרו "אני מאשים" יצא נגד הזיופים בבית המשפט.
בתופעות האלו ניתן לראות כמה מהסממנים של האנטישמיות המודרנית כמו: מעורבות של העיתונות במאמרים אנטישמיים, תחושת השפלה לאומית והנסיון לתלות ביהודים את האשמה (כמו השפל הכלכלי שפקד את צרפת- שהאשימה את היהודים), שימוש פוליטי שהצבא, חוגים שמרניים ואנטישמים עשו בפרשת דרייפוס במאבקם בליברלים ובסוציאליסטים בצרפת.

למרות הכחשותיו דרייפוס הורשע ע"י ביה"מ כשההוכחה היא המכתב המזוייף שכביכול נכתב על ידו.
4.התארגנויות פוליטיות אנטישמיות: ברבע האחרון של המאה ה-19 החלה תופעה של התארגנות מפלגות על מצע אנטישמי. דוגמא למפלגה כזאת ניתן לראות בגרמניה (המפלגה הנוצרית סוציאליסטית – שדרשה לחוקק חוקים שיבטלו את האמנסיפציה) דוגמא: מייסד הץנועה החתים עצומה של כ-250 אלף שרוצים כי הממשלה תאסור על יהודים להכנס לגרמניה, תגביל את מספר היהודים באוניברסיטאות ותרחיק אותם ממשרות צבוריות.
מלחה"ע הראשונה:
מאז 1807 שרר שקט באירופה. נדמה היה כי השלום הוא מובן מאליו ובלתי ניתן להפרה. אלום, מתחת לפני השטח פעלו כל מני גורמים שדחפו את מדינות אירופה. מרוץ החימוש, הסכמים גלויים וחשאים, התסיסה הלאומית בקרב עמי הבלקן וכ"ב היו רק חלק מהגורמים למלחמה שפרצה כביכול "ללא סיבה".
עם פרוץ המלחמה ניצבו בגלוי שתי בריתות אחת נגד השנייה:
הצדדים היריבים:
מדינות ההסכמה: רוסיה (פרשה ב1917 בעקבות מהפכה פנימית, צרפת, בריטניה, סרביה, ארה"ב (הצטרפה ב1917).
מדינות המרכז: גרמניה, אוסטרו- הונגריה, האימפריה העות'מאנית, בולגריה.
יש הבדלים משמעותיים בין הבריתות. רב המדינות בברית ההסכמה הן דמוקרטיות לעומת רב המדינות בברית המרכז שהן דיקטטוריות.
למדינות ההסכמה היה יתרון במספר המדינות הרחב (וכ"ב היקף גדול של חיילים). בנסוף היו לה משאבים כלכליים רבים. לעומת זאת לא היה לה רצף טריטוריאלי ופיקוד אחיד.
מדינות המרכז לעומת שאת היו מאוחדות מאד בפיקודם אך היה להם חוסר במשאבים כלכליים והיו להם גם בעיות פנימיות רבות.
כניסת ארה"ב למלחמה:
עד 1917 שמרה ארה"ב על ניטרליות שנבעה מהרעיון כי" אירופה לאירופאים ואמריקה לאמריקאים". ב1917 הצטרפה ארה"ב למלחמה. מה היו גורמיה?
א. המלחמה- ובייחוד האיסור על שיט חופשי במי אירופה המערבית- הפריעו לכלכלה האמריקאית.
ב. אמריקאים רבים השקיעו באירופה המערבית וחששו כי השקעותיהם ירדו לטמיון במידה והמערב יפסיד במלחמה
ג. ידיעות שפורסמו בעיתונות על אכזריות הגרמנים- מה שיצר רושם בקרב האמריקאים כי תרבות אירופה תחת סכנת השמדה.
ד. הגרמנים בקשו להרחיב את מלחמתם מגבולות אירופה ולצאת כנגד האמריקאים.
הצטרפותה של גרמניה למלחמה שינתה את המצב כולו לטובת מדינות ההסכמה והיוותה אחד הגורמים המשמעותיים לניצחונן.

מאפייני המלחמה:
1. מלחמה טוטאלית מלחמה טוטאלית היא מלחמה שמקיפה את כל תחומי החיים ומצריכה את כל המשאבים האנושיים והכלכליים של המדינה על מנת למוטט את האויב. מלחמה שבה הכל מותר כדי להשיג את הניצחון. סוג מלחמה כזה התבטא בכמה תחומים:
א. התחום הצבאי-
*מספר המדינות המשתתפות במלחמה הוא עצום ומחמשת היבשות.
*גיוס חובה: גויסו כ-63 מליון חיילים. כל אדם מגיל 16-65 גוייס כולל נשים ששמשו כאחיות. מדינות גייסו גם ממושבותיהן ברחבי העולם.
*גוייסו כל תחומי המדע , התעשייה והטכנולוגיה למלחמה.
* שימוש באמצעים טכנולוגים שלא נראה לפני (צוללות, טנקים, מטוסים ונשק כימי)
*המלחמה הייתה ארוכה מאד- 4 שנים.
*היקף חסר תקדים של הרוגים.
*לוחמה בכמה חזיתות במקביל. בנוסף לוחמה באוויר, ביבשה ובים. החזית המרכזית ביותר הייתה החזית המערבית (ליד שוייץ), שם נלחמו צרפת וגרמניה.
ב. התחום הכלכלי:
*המדינה משתלטת על הכלכלה ומכוונת אותה לטובת המלחמה: אמצעי ייצור צכוונים לייצור צבאי, מדענים מגוייסים להמצאת כלי נשק והגנה משוכללים וכל האמצעים ומאמצי המדינה מוקדשים למלחמה ולמשתתפיה.
כתוצאה מכך מצאו את עצמן המדינות במחסור של מוצרים בסיסיים. ברית ההסכם אף הצליחה להטיל סגר על מדינות המרכז, שבעקבות זאת היו רגישות לרעב ומחלות.
המדינות כולן הבינו את הבעיות הללו ואף ראו זאת כיתרון מלחמתי. מספר פעמים במהלך המלחמה הטילו מדינות משתי הבריתות מצור ערים מרכזיות.
מבחינת שיטת הכלכלה הליברליסטית הקלאסית ספגה אירופה מכה קשה משום שהמדינה ומוסדותיה החלו להיות מעורבים יותר ויותר בכלכלת המדינה, כך שכל המשאבים הוכוונו בעדיפות ראשונה למלחמה. לאחר המלחמה חזרה ארצות הברית לליבראליזם בעוד אירופה הסתגה יותר למעורבות מדינה בכלכלה.
ג. בתחום החברתי:
*נשים וילדים החליפו את מקום הגברים במפעלים.
*המלחמה השפיעה על חיי היום-יום של כל משפחה גרמה למחסור במוצרים בסיסיים.
ד. התחום הפסיכולוגי:
זוהי הפעם הראשונה נעשה שימוש בתעמולה כדי לשבור פסיכולוגית את האויב- כלומר ככלי נשק. השתמשו בתעמולה גם כדי לעודד את המורל הלאומי ולהצדיק את המלחמה. התעמולה האדירה את הרעיון האידיאולוגית של צדקת המלחמה והבטיחה ניצחון מהיר. בהמשך, כאשר המלחמה המשיכה ללא הכרעה נטלו כרוזים בשטחי האויב בהם ניסו לשכנע את החיילים כי הממשלות שלהם בוגדות בהם. בעיתונות הוצגה המלחמה כמלחמת הישרדות. התעמולה הייתה גם אמצעי שכנוע של המדינות שרצו לספח לעצמן תומכות שעד אז היו ניטרליות.
המלחמה גרמה לנזק נפשי לחיילים רבים שהשתתפו בה. למרות שהיו כבר מלחמות בעולם, לא נראתה אי פעם מלחמה כה קשה ונוראית כמו זו- עם כלי נשק חדשנים שהשאירו מספר עצום של אנשים פצועים או בהלם קרב.

2. מלחמת חפירות- (מלחמה סטטית):
במקום מלחמה שבה זזים וכובשים שטחים הפכה המלחמה למלחמה סטטית לחלוטין שבה קרבות נערכו זמן רב ללא הכרעה. סוג הקרבות האופייני היה" חפירות". במלחמת חפירות כל צד מתבצר בבורות ותעלות אשר חפורים באדמה בצידו שלו של החזית. החיילים חיו בתוך הבורות הללו- וכל נסיון לתזוזה או קרב הביא רק לתזוזה של כמה מטרים מהחזית קדימה. קרבות מסוג זה הורידו את המורל והחיילים חשו כי המלחמה מיותרת. ניתן לקחת כדוגמא למלחמת חפירות את קרב ורדן שגבה מחיר אנושי כבד.

סוף המלחמה כבר נראה באופק בשנת 1918- שנה שהבינו הצדדים כי תהיה מכרעת. מצבה של ברית המרכז היה לא טוב: באמפריה העות'מאנית שרר בלאגן והיא עמדה בפני התמוטטות, באוסטרו- הונגריה גברו התסיסות הלאומיות וגרמניה הורגשה מצוקה כלכלית. מצב המדינות מברית ההסכמה לא היה טוב יותר- אך עקב הצטרפות ארה"ב למלחמה מצב הברית בכלל היה טוב בהרבה . הצעד הראשון לסוף המלחמה היו "14 הנקודות של ווילסון" –נשיא ארה"ב, בהן הוא מציע דרכים לסיום המלחמה. ווילסון תמך בשיטה מאד ליברלית ונאורה שתומכת ביחסי שלום ודמוקרטיה. הקיסר הגרמני נמלט מגרניה, שחתמה על הסכם הכניעה שכתב ווילסון.
התגובות בתוך גרמניה היו מנוגדות מאד כשרבים ראו את החתימה על ההסכם כמעשה בגידה מצד שליטי גרמניה. ההכסם אמנם בא בגישה נאורה אך הוא דחף רבים מבני גרמניה אל קיצוניות הפוכה בגלל תחושת ההשפלה שחשו,ובגלל שהחתימה על ההסכם הכילה יותר מדי ויתורים לא נחוצים.

תוצאות מרחיקות לכת:
למלחמה היו השפעות אדירות:
• בתחום האנושי: מספר אבדות עצום, מספר פצועים רב, נוצר "הדור האבוד"- כל בית סבל קשות מתוצאות המלחמה.
• בתחום הכלכלי: הוצאות רבות לשיקום. הממשלות נכנסו לגירעון ממשלתי ולחובות.
• המפה המדינית של אירופה וכן מאזן הכוחות השתנו לחלוטין.

הקשיים של הישוב היהודי בא"י בזמן מלחמת העולם הראשונה

עד 1914 היה המצב בא"י טוב מאד. העליות היו בעיצומן ואף החלו להתגבש תשתיות ומוסדות. השלטון היה השלטון העות'מאני. מספר היהודים עלה, חוזק הקשר בין ההסתדרות הציונית לישוב והשפה העברית הלכה והתחזקה. אך עם מלחמת העולם הראשונה השתנו הדברים לרעה.
הצבא העותמאני השתמש ביראל כבסיס ותחנת גישה לתעלת סואץ ומתח רב שרר באוויר- במיוחד בגלל ראש הצבא התוכי בא"י שנקט בעמדה של אנטי-מיעוטים באמפריה העות'מאנית.
כמו בכל מדינה- היו בעיות אובייקטיביות רבות שנגרמו עקב המלחמה, אך במקרה של היהודים בא"י היו עוד בעיות נוספות. חומרת ההשפעה על היהודים בא"י ישראל שגרמו הקשיים נחלקת לשתי קבוצות- היישוב החדש לעומת היישוב הישן. היישוב הישן שהיה תלוי יותר במדינות מעבר לים קיבל את זה בצורה קשה יותר מהיישוב החדש שיכל יותר לעמוד בפני עצמו והיה עצמאי יותר. עקב המלחמה, נפסקו כל התרומות לא"י מהמדינות שבמערב. דבר זה הקשה מאד על קיומו של היישוב הישן שחי בעיקר על התרומות הללו.
בנוסף עברה המדינה לכלכלה צבאית שבה הופנו כל המשאבים אל המלחמה ואורח החיים התנהל בהתאם אליה. יבולים ובהמות נגזלו לצורכי המלחמה. בנוסף הגברים אולצו להתגייס לעבודות כפייה כמו סלילת כבישים ועבודות בתעשייה.
ב1915 תקפה את הארץ מכץ ארבה שגרמה נזק כבד לחקלאות.
בנוסף במשך שלוש שנים הנחית היישוב העות'מאני על היהודים גזרות כלכליות רבות ובינהם מס מלחמה. יתר על כן, ביטלו העותמאנים את הקפיטולציות.
העות'מאנים בטחו פחות ופחות ביהודים (בעיקר משום שרבים מהם היו יוצאי ברית המועצות שהשתייכה לברית שנלחמה נגד העות'מאנים). העות'מאנים ראו ביהודים כגורם עויין והערימו עליהם קשיים נוספים מעבר לקשיים האובייקטיבים של המלחמה:
*נאסר על היהודים להחזיק נשק- מה שגרם לאיבוד רעיון "השמירה העברית". דבר זה פגם בהגנה של ל מושבה לעצמה וגם בארגונים כוללניים כמו "ארגון השומר".
*אזרחות- הטורקים התנו דברים רבים משמעותיים בחיי היום- יום באזרחות למדינה. משפט והגנה היו רק חלק מהדברים החשובים והזכויות הבסיסיות שנמנעו מבני המקום אם לא היו אזרחים של האימפריה העות'מאנית, וחלק אף גורשו מא"י.מצד שני, כל אזרחי האמפריה חוייבו בגיוס. המעבר למלחמה היה להם קשה מאד מכמה בחינות: מבחינת דת וכשרות הדת מנעה מהיהודים לנהל אורח חיים דתי סדיר. בנוסף, אזרחים רבים שעלו ארצה הגיעו מרוסיה ועדיין החשיבו אותה בתור מולדתם וראו לחימה לצד העות'מאנים כבגידה.
*קרקעות- הטורקים אסרו למכור קרקעות ליהודים כדי להאט את התפתחות הישוב היהודי בא"י.
* הגירוש הגדול- ב1917 נאלצו כל היהודים שגרו ביפו ובמושבות מסביב לעזוב את ביתם. לחץ על האמפריה הביא לעצירה באמצע של הגירוש ולמניעת גירושים נוספים.
*מוסדות ארגוניים ויצוגיים של היהודים בא"י נסגרו ומנהיגים בולטים נדחקו מן הדרך. קמו איסורים להשתמש בסמלים וארגונים עבריים. בין השאר נאסר השימוש בשפה העברית. עוד דוגמא היא הבנק האגלו- פלשתיני שנסגר ע"י העות'מאנים. כך בעצם ניסו העות'אנים לחרב את מה שהצליחו ליזום היודים מאז העלייה הראשונה ולקחת אותם צעד אחד אחורה בהקמת בית לאומי.

ההתמודדות של הישוב היהודי בעת מלחמת העולם הראשונה

הישוב היהודי בארץ ישראל נקלע בשנות המלחמה למצוקה גדולה. ההשקעה של עשרות שנים בהתיישבות נמצאה בסכנה. היהודים בארץ ישראל עשו ככל שביכולתם כדי לשמור על הישובים בתנאים הקשים של המלחמה ומול המדיניות העויינת של השלטון התורכי.

בישוב היהודי התקיימו שלוש דרכים עיקריות להתמודדות עם המצוקה:

• חלק מהיהודים קיבלו את האזרחות התורכית ונשארו בארץ למרות התנאים הקשים.
• יהודים רבים בחרו לשתף פעולה עם בריטניה שלחמה בתורכים בתקווה שהבריטים ינצחו במלחמה ויכבשו את ארץ ישראל.
• אלפי יהודים עזבו את ארץ ישראל.

הדרכים השונות לההתמודדות עם מצוקות המלחמה

 קבלת האזרחות העות'מנית והתגייסות לצבא התורכי: אלפי יהודים הסכימו לקבל את האזרחות התורכית. רבים אף התגייסו לצבא התורכי. אנשים אלו טענו כי העת היא קשה גם כך וכי אסור להתערב ולהסתכסך אלה לחכות בשקט ובהסכמה תוך כדי ויתורים רבים בכוונה שהמלחמה תעבור בשלום

סיוע לבריטים לכבוש את הארץ: בשנת 1915 הקימו יהודים מארץ ישראל את אירגון ניל"י (נצח ישראל לא ישקר). ניל"י היה אירגון ריגול שפעל לטובת הבריטים וביקש לסייע להם לכבוש את ארץ ישראל. זאת, משום שאנשיו האמינו כי שלטון בריטי יהיה נח יותר ליהודים וכי במסגרתי יהיו ליהודים יותר סיכויים לקבלת עצמאות. אירגון ניל"י נחשף על ידי התורכים בשנת 1917 ואנשיו נאסרו. הארגון הוקם ע"י אהרון אהרונסון שהיה מקורב לאחד מנציגי השלטון של האמפריה וכך השיג מקורות ריגול וזכויות רבות שהקלו על העבודה. ארגון ניל"י הקדים את זמנו- והגיע לפני הזרם הפרו-בריטי. בזמן הארגון המוסדות ובינהם ההסתדרות הציונית ראו בארגון סכנה- משום שאם התורכים יגלו על קיומו ההשלכות יהיו קשות ויופנו אל כל העם היהודי
חלק מהיהודים ברחו למצרים ושם בקשו להצטרף לשורות הצבא הבריטי.
עוד דרך שבה בקשו היהודים לעזור לבריטים היייתה הקמת ה"גדודים העבריים" –גדודים שלחמו לצד הבריטים. הגדודים שהוקמו:
גדוד נהגי הפרדות- היזם: טרומפלדור. הגדוד העביר אספקה לכוחות הבריטים מול התורכים , וזכה לשבחים רבים מצד הבריטים.
גדוד 38, 39 ו 40- היזמים: זבוטינסקי (38- הגדוד הלונדוני: התבסס על משוחררי גדוד נהגי הפרדות והספיק להשתתף בקרבות ההכרעה על בקעת הירדן ועבר הירדן המזרחי), בן צבי ובן גוריון (39- חיילין היו מתנדבים יהודים מארה"ב- הוקמו בו כמה פלוגות והא מנה כחמשת אלפים חיילים. רק שתי פלוגות הספיקו להשתתף במלחמה בחזית של א"י), יבניאלי (40- צעירים מא"י ישראל שלא הספיקו להשתתף באף קרב של המלחמה). גורמים להקמת הגדודים: 1. קניין הזכות על א"י- רק אם ישתתפו במלחמה נגד תורכיה תינתן להם הזכות לדרוש מדינה.
2. יוזמי הגדודים היו משוכנעים שלאחר המלחמה יתוגמלו היהודים על תמיכתם בבריטים- ושאת זה ניתן יהיה לנצל בועדת השלום.
3. לאחר המלחמה יוכלו הגדודים לשמש ככח צבאי המגן על ישראל. בהזדמנות זו של העזרה לבריטים ירכש כח הגנה זה נסיון רב.
החידוש בהקמת הגדודים הוא בדרישה מהתנועה לקחת עמדה לא ניטרלית, ובהקמה שלארגון צבאי יהודי שילחם בתורכים למען שחרור ישראל.
הגדודים שמשו דוגמא ומופת לתנועה הציונית, וביטאו את הרצון לצבא לאומי. הם העניקו צידוק ערכי למאבק היהודים לישוב ובית לאומי עצמאי.

עזיבת הארץ: בזמן מלחמת העולם הראשונה עזבו אלפי יהודים את ארץ ישראל. חלקם עזבו באופן קבוע וחלקם קיוו לחזור בתום המלחמה, הם קיוו שתורכיה תפסיד במלחמה והארץ תיכבש כל ידי מדינה אחרת שתהיה ידידותית יותר לציונות (ככל הנראה בריטניה). רבים מבין העוזבים עברו למצרים שנמצאה תחת שליטה בריטית והצטרפו לצבא הבריטי.

עמדת התנועה הציונית במלחה"ע ה-1:
התנועה הציונית נקטה בעמדה ניטרלית. המתנגדים לעמדה זו טענו שבכך היא מעבירה מסר כי אין לה אינטרסים בעתיד א"י, וכי כדי לזכות בזכות לדרישת א"י בתור מולדת לעם היהודי עליהם להרוויח זאת תוך כדי נקיטת עמדות. חלק, טענו שיש לתמוך בבריטניה ואמרו כי לה יש את הסיכויים הגדולים יותר לנצח- וכי מולה יתייצבו היהודים בועידת השלום. החלק האחר טען כי אם יעזרו לגרמניה יהיה להם יותר קל אחרי המלחמה משום שגרמניה תפעלי לחץ על האימפריה העות'מאנית.
התנועה הציונית בחרה בעמדה ניטרלית משום ש: יהודים לחמו בשני הצדדים, בתנועה הציונית היו אנשים מעמים רבים- שכל אחד מהם רצה בניצחון המולדת שלו. בנוסך היה חשש כי נקיטת עמדה בברית ההסכמה תגרור תגובות מהאימפריה העות'מאנית. לעומת זאת הם חששו כי נקיטת עמדה בברית המרכז תנתק אותם מסעיפים של מוסדות הממוקמים בבריטניה כמו הקק"ל.

דרכי ההתמודדות של היישוב:
1. הוועד להקלת המשבר- שנוסד ע"י מאיר דיזינגוף כדי לסייע לחברה החלשה במציאת עבודה, מזון ומגורים, ואופשר בעיקר בזכות תרומות של יהודי ארה"ב.
2.ועד ההגירה- פעל כדי להשיג דיור, מזון ושירותי רפואה למגורשים מבתיהם.
3. המשביר: גוף מתווך למכירת מוצרים חקלאים במחיר קבוע.

העמדות המשותפות של הציונים:
1. העם היהודי הוא לא רק דת אלא לאום.
2.לא ניתן להעלים את האנטישמיות בגולה ולכן גם אין להלחם בה.
3. העם היהודי הוא לאום אחד למרות שהוא מפוזר בכל העולם.
4. הגולה מהווה סכנה להמשך קיום הלאום היהודי.
5. ארץ היעד של התנועה הציונית היא א"י משום ששם נמצאים שורשי התרבות היהודית.

סוגי הציונות-
הציונות המעשית- הציונות המעשית האמינה יש לעלות לא"י ל משנה מה שיהיו התנאים. רב תומכיה היו חובבי ציון שהאמינו בעבודת כפיים חקלאית ועבודת אדמה ישירה. הציונות המדינית היא הזרם המהפכני ביותר בציונות והוא היווה כמקור השראה לשאר הזרמים.
הציונות המדינית- ידועה בעיקר בתור דרכו של הרצל. אנשי הציונות המדינית האמינו כי לפני שמתיישבים הא"י יש להשיג קודם את תמיכת המעצמות האירופאיות של אותה תקופה. כלומר- להשיג צ'רטר.עד קבלת הצ'רטר אין לעלות ארצה משום שזו תהיה- הסתננות בלתי חוקית. עד אז יש לנקוט פעילויות חינוכיות שיגיבירו את המודעות הלאומית.
השיט תמכה בעלייה הדרגתית לא"י בלי לעורר תשומת לב מיותרת, כשלעלייה זו יש אישור מהמעצמות – כמו בריטניה גרמניה והאימפריה העות'מאנית.
הציונות הרוחנית- הציונות הרוחנית (אחד העם) מתחה ביקורת על שאר זרמי הציונות וטענה בעצם כי ריכוז כל היהודים היהודים במדינה אחת לא יפתור את בעיית היהודים. הוא טען כי "בעיית היהודים" של הרצל היא לא הבעיה האמיתית אלא "בעיית היהדות" שהיא שהיהודים לא מלוכדים ביחד בתור אומה אחת ושיש לבנות את התרבות העברית ולבנות את ישראל בתור מרכזה הרוחני ורק לאחר מכן להתחיל לעלות ארצה. הציונות הרוחנית גם האמינה שאם רב היהודים לא יעלו לא"י היא תקרין את רוחה על היהודים בגולה ותשפיע עליהם לטובה. תומכי זרם זה טענו כי ישראל לא כשירה לקבלת עלייה יהודית וכי יש לפתח אותה לפני וכי בנתיים יש לעבוד על התודעה הלאומית ולראות את ישראל כמרכז רוחני.
הציונות הסינטטית- הציונות הסינטטית היא בעצם מכנה משותף בין הזרמים השונים. הם האמינו כי הציונות המדינית היא חשובה אך שבו בזמן יש גם לאחד את העם הן מבחינה רוחנית והן מבחינה מעשית של התחלה של עלייה איטית והדרגתית לא"י. הציונות הסינטטית האמינה במציאת המכנה השווה בין הזרמים והתנגדה לתפישות נוקשות.
הציונות הסוציאליסטית- לכאורה, ציונות שמשמעותה היא בניית מדינה חדשה וסוציאליזם שמשמעותו הפרת סדר המדינות ותחילת חיים בין לאומיים- הם דברים מנוגדים. אבל הזרם הסוציאלסטי ציוני עושה זאת ומשלב בינהם. בזרם זה מאמינים בעצם כי מהפכה סוציליסטית לא תפתור את בעיית היהודים בעולם, אך שאם תקום מדינה יהודית (שזו לטענתם גם, הדרך היחידה לפתרון המצוקה היהודית), עליה להיות סוציאליסטית ורק כך תושג בחברת היהודים אווירה חיובית ומוסרית.
הציונות הדתית לאומית- האמינה בצורך לעלות לישראל- בייחוד בגלל המצוקה הגוברת של היהודים באירופה. אנשי התנועה האמינו בעלייה תוך כדי הגדשה של למידה ושמירה על ערכי ומצות היהדות וחשבו כיאושר היודים היא בידי האל ובידי האדם. זוהי תפישה שמבקשת להגיע למכנה משותף בין שומרי המסורת לבין החילוניים.

השגי ההתיישבות:
בתחום החינוך והתרבות:
אנשי העליות- במיוחד אנשי העלייה השנייה- הבינו את המשמעות הגדולה שיש לשפה העברית ולכן גם השקיעו מאמצים רבים בהפיכתה שפה מדוברת ובפיתוחה.
ההישגים הגדולים ביותר שהושגו בנושא זה היו:
*הוראה (שפת הלימוד) הייתה בעברית למרות התנגדות של פקידי הברון רוטשילד והרבנים.
*אליעזר בן- יהודה פיתח את השפה העברית- יצא לאור מילון עברי ועיתון עברי
*הוקמה האקדמיה ללשון
*נפתחה גמנסיה הרצליה שלמרות התנגדות של המוסד שפתח אותה (עזר"א) השפה העברית הייתה שפת ההוראה שלה.
*התיאטרון והספרות העברית התפתחו מאד.
בתחום הביטחון:
אנשי העליה השנייה האמינו ברעיון השמירה העברית ולכן גם נקטו פעולות בנושא:
ב1907 הם הקימו את ארגון בר-גיורא. ב1909 הורחב הארגון ושמו שונה ל"השומר". לאט לאט התפתח וגדל השומר עד שהיה אחראי לשמירה על רב המושבות העבריות בא"י. מטרותיו של השומר היו:
– הגשמת רעיון השמירה העברית ע"י העברת השמירה מידי ערבים ליהודים.
– שינוי דימוי היהודים בעיני עצמם לעם חזק ואמיץ
– התניית שמירה עברית בעבודה עברית במושבות.
רעיונות אלו הם הבסיס להיווצרות ארגון "ההגנה".
השומר היה אגודה סגורה שלא כל אחד יכל להתנדב בה.
התחום הפוליטי:
בשלבים הראשונים נוהלו התיישבויות החדשות ע"י וועדים אקראיים מקומיים נבחרים שדאגו לענייני חינוך תרבות בריאות ושמירה. לבני העלייה השנייה לעומת זאת הייתה מודעות פוליטית גבוהה ולכן הם ייסדו 2 מפלגות. מעשה זה היה מהפכני. שתי המפלגות שיוסדו היו: הפועל הצעיר ופועלי ציון.
שתי המפלגות נוסדו כדי להקל על חיי היום-יום של הפועל. הפועל הצעיר יוסדה בא"י ואילו חובבי ציון ברוסיה עוד לפני שחבריה עלו לארץ.
נקודות הדמיון בין שתי המפלגות היו שהן פעלו לעזרת הפועל בחיי היום יום- פתחו מטבחים לנזקקים ספריות ציבוריות ועוד. הן האמינו ברעיון הכיבוש והשמירה העברית ופעלו למען זכויות הפועל.
נקודות השוני היו ש: הפועל הצעיר היתה יותר ציונית בעוד שפועלי ציון הייתה סוציאליסטית קומוניסטית. ה"פועל הצעיר" האמינה כי השפה העברית היא ערך, בעוד ,פועלי ציון תמכו בהתחלה ביידיש ורק לאחר מכן עברו לעברית. הפועל הצעיר תמכו בעמולה לעלייה ופועלי ציון התנגדו לכך והפועל הצעיר האמינו כי צריך לקבל כל אחד שרוצה להתנדב לשמירה בעוד פועלי ציון חשבו כי יש צורך בסלקציה.

הברון רוטשילד
הברון רוטשילד בעצם תרם כסף רב מאד למושבות והשפיע כמעט על כולן . את פיקוחו על המושבות הוא עשה בשיטה שלה קרא: "משטר החסות". שיטה זו התנהלה כך: מנגנון של שליחי הברון (יהודים צרפתים) פיקח על המושבות וניהל את החיים במושבות. תפקיד הפקידים היה לעקור את המשק שהיה במושבות טבמקום לנטוע כרמים מהם ישווק יין איכותי לכל העולם.בני המושבה חתמו על הסכם שבו הם מתחייבים לציית לברון ולפקידיו. בכפר הועסקו עובדים ערביים וכל אחד מחברי המושבה קיבל כסף בהקצבה חדשית. הברון תרם רבות. הוא פיתח תחומים רבים מעבר ליין נתן לעובדי העליות נסיון ועזר בפיתוח של המושבות שאולי לא יכלו לשרוד לבד. אך לעומת זאת היו לכך גם חסרונות- הפקידים שלו תפשו מקום רב במושבות וחיו חיי מותרות שיצרו פער רב בינהם לבין בני המושבה. בנוסף, תעשיות הברון "חנקו" כל יוזמה חפשית של אדם פרטי. בשלב מסויים החליט הברון כי הוא מעביר את זכויותיו על המושבות ליק"א אשר נתנה למושבות ניהול יעל מאד ואפשרה לאט לאט את הפעולה של המושבה בתור יחידה עצמאית.

הישגי ההתיישבות היהודי בא"י בשנות ה-20
בתחום ההתיישבות:
הקיבוץ:
מאפייני הקיבוץ:
התיישובת על קרקע לאומית שנרכשה ע"י קק"ל.
1. משק רב-ענפי מעורב, שמכיל בתוכו חקלאות ותעשייה ויוצר בתחומים רבים כדי לאפשר את כל צורכיהם של התושבים ללא אספקה חיצונית.
2. היקף אוכלוסיה גדול (מאות חברים).
3. חיי שיתוף ושוויון חברתיים. כולם היו שותפים ברכוש וקיבלו במידה שווה את השירותים.
4. עקרון האחריות ההדדית שבו יש לדאוג לכל חברי קבוצה שזקוקים לעזרה היה לערך עליון.
5. שיוויון מלא בין החברים בחלוקת העבודה.
6.עבודה עצמית ללא עובדים שכירים- על רקע אידיאולוגיה של עבודה עברית.
7. התיישבות קולטת עלייה. קיבוצים רבים היוו כבית קולט לעולים טריים שהתנסו בעבודות בפעם הראשונה.

המושב:
עלייה שלישית- מושב העובדים נהגה ע"י אליעזר יפה ורעיונו הוא יישוב שיתופי (כלכלי) תוך שמירת עצמאותו של הפרט. המושב הראשון נוסד בנהלל.
מאפיינים:
1. התיישבות על קרקע לאומית (במימון וסיוע של קק"ל).
2. משק משפחתי עצמאי. הרווחים מהמשק נשארים אצל הפרט.
3. עבודה עצמאית. חל איסור על עבודה שכירה.
4. עזרה הדדית מחייבת. במידת הצורך חברי המושב מחוייבים לעזור בעבודות המשק.
5. ארגוני קניות ושיווק משותפים. על בסיס השיתוף הכלכלי קיימו החברים ארגוני קניות של מוצרים צריכה וגם ארגונים שתופיים לשיווקם.

ההתיישבות הפרטית:
התיישבויות שהוקמו באמצעות הון פרטי. התבססה בעיקר על ענף הפרדסנות. את סוג זה של התיישבות ניתן היה למצוא בעיקר ליד הערים הגדולות והייתה לה תרומה רבה בהתיישבות באיזור השרון וביצירת רצף טריטוריאלי. האדמה נרכשה באופן פרטי.

ההתיישבות העירונית:
העלייה הרביעית- בתקופה זו (בעיקר בגלל מאפיניי העולים הבורגנים), התפתחה הכלכלה העירונית. התפתחו ענפי תעשיהה חדשים, ענף הבנייה סגסג וסביבו התפתחו מפעלי תעשייה זעירה.
בנוסף, המסחר העירוני התפתח והוקמו בתי אופנה ומסחר .
העלייה הרביעית תרמה גם להתפתחות התרבות העירונית כמו: בתי קפה, קיוסקים, מסעדות ובתי קולנוע.

מסגרות חברתיות- כלכליות:

ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בא"י
ארגון על שאיחד את מפלגות הפועלים בא"י.אליו הצטרפה בתחילה מפלגת "הבלתי תלויים" שנוסדה ע"י כצנלסון וטרומפלדור), כדי לאחד את כוחות הפועלים. לאחר מכן הצטרפו פועלי ציון והפועל הצעיר.
ייסוד הההסתדרות נבע מסופה של מלחה"ע. המנהיגים היו בטוחים כי הצהרת בלפור עומדת להתממש וחשבו כי לכח פועלים מאוחד תהיה דרך לעצב את המצב לפי ערכיו של ערך, שוויון ואחווה.
עקרונות ההסתדרות:
1. מאבק למען הפועל העברי ושיפור תנאי היום- יום שלו.
2.מציאת פתרונות כגון: חינוך לעבודה, השכלה כללית והכשרה מקצועית לפועל.
3. נטילת חלק בעיצוב החיים המדיניים בא"י.

בתחום הכלכלי:
1. הקמת לשכות עבודה, שבאמצעותן השיגה שליטה בשוק. היא כיוונה פועלים למקצועות לפי תור ובו בזמן דאגה לזכויותיהם.
2. הקמת מוסדות פיננסיים כמו "ניר" ו"בנק הפועלים" שהוקמו למען הלוואה ומימון למשקים והתיישבויות.
3. הקמת "חברת העובדים"- שהיה משק פועלי, כחלק ממאבקה באבטלה. את המפעלים שלה היא הקימה על בסיס העקרון שהפועלים שותפים בניהול. חברת העובדים הייתה המסגרת של חברות כמו: "סולל בונה", "אגד" ועוד.
4. הקמת ארגון לשיווק "תנובה", כדי לעזור לחקלאים בגידול ובשיווק מוצריהם (תוך שמירה על המחיר).

בתחום החברתי:
1. סיוע לעובדים בדיור ובנייה באמצעות הקמת חברות כמו "סולל בונה" ו "שיכון עובדים".
2. עזרה הדדית- הקמת קרנות לסיוע לנזקקים כמו "מפדים" ו"משען".
3. שירותים רפואיים- הוקמה "קופת חולים".

תחום החינוך והתרבות:
1. הקמת מוסדות חינוך (באמצעותם נוצר "זרם העובדים" בחינוך).
2. הקמת ספריות שבהמשך הפכו להוצאות ספרים, כמו "עם עובד".
3. הוצאת עיתון הפועלים "דבר".
4. הקמת מוסדות לתרבות אמנות וספורט כמו התיאטרון "האוהל" ואגודת הספורט "הפועל".

המוסדות הלאומיים והציוניים:
על רקע ההבטחה במנדט, לעידוד ולהתחשבות במוסדות יהודיים לאומיים, שאפו התנועה הציונית והנהגת היישוב להקים מוסדות שיהוו בסיס להנהגת היישוב.
הארגון הכללי נקרא "כנסת ישראל" .בו, היו 3 מוסדות נבחרים שהיוו את הבסיס להתפתחות השלטון המדיני בא"י:
1. אסיפת הנבחרים: הגוף הפוליטי המייצג של כל היישוב- לכל דעותיו וזרמיו. הבחירות הראשונות נעשו ב1920 לאחר מאבקים עם החרדים שסרבו לתת זכות הצבעה לנשים. בבחירות הראשונות השתתפו כ-20 זרמים שיצגו את כל הדעות הפוליטיות ואת הפילוג העדתי בא"י. חוקקו את "חוקת הקהילות" שהגדילה את סמכויותיהם. לעומת זאת, הבריטים סרבו להכיר בחוקה והגבילו את פעולת האסיפה לעניינים פנימיים כמו סעד ודת.
2. הוועד הלאומי: גוף ביצועי מצומצם שנבחר מתוך אסיפת הנבחרים ופעל באופן קבוע ושותף. מאחר והבריטים לא הכירו בגוף זה- בשנות ה-20 הוא היה ארגון חלש. אך בשנות ה-30 התחזק מעמדו והוא טיפל בנושאים כמו חינוך ,הגנה ,עלייה ועוד. חשיבות של הוועד היא מאבקו התמידי לקבל הכרה כמוסד מייצג, מה שהכין את הקרקע לפני הכרזה על מדינה עצמאית.
3. הרבנות הראשית: בראשה עמדו 2 רבנים- אשכנזי וספרדי. היא פסקה בנושאי אישות ובעניינים שבהלכה. נבחרו בבחירות חשאיות ואישיות וראו כחלק מתפקידם גם גישור בין הציבור הדתי לחילוני, ולכן גם נקטו עמדות פוליטיות בחיי היום- יום ואף הוציאו עליהם פסוקי הליכה.
4. הסוכנות היהודית: נציגות של היהודים שהוכרה כמוסד רשמי וייעצה למנדט הבריטי בענייני חברה וכלכלה שנוגעים ליהודים ולבית ללאומי הא"י. בשנת 1929 הוקמה הסוכנות היהודית המורחבת על רקע מאורעות הכותל. עם הקמתה התעצמה פעילות יהודי ארה"ב וגסר זרם תרומות יהודי העולם. הסוכנות היהודית הורכבה מנציגים יהודים צייונים והן לא ציוניים ולכן הוכרה ע"י בריטניה כנציגת הלאום היהודי כולו. בהדרגה הסוכנות החלה לקחת על עצמה יותר תפקידים של ממשלה ותרמה רבות לפיתו היישוב בא"י. תפקידיה של הסוכנות היהודית היו בנישאי עלייה, התיישבות, חינוך, סעד ועוד.
1. מחלקת ההתיישבות סייעה בהעלאת עולים ארצה.
2. מחלקת העלייה סייעה בקליטתם.
3. המחלקה המדינית רכזה את המאבק למען הבית הלאומי.
4. מחלקת היחנוך סייעה בקידום החינוך העברו ומסגרותיו.
בנוסף, היא הייתה מעורבת בתהליכים לחיזוק כח היישוב כמו ארגון "ההגנה".
פעילותה נעשתה בשיתוף מלא עם ה"וועד הלאומי".

בניית הבית הלאומי היהודי והיחסים בין יהודים, ערבים ובריטים בשנות ה-20
מאורעות תרפ"א ותרפ"ט:
רקע: בשנות ה-20 היישוב היודי נמצא בלבלוב בעוד הערבים מפגרים מאחור. בתחילה היה שיתוף בעבודה חקלאית במושבות בין ערבים ליהודית אך עם השמן היהודים מדברים יותר על עבודה עברית עצמאית. משנת 1921 יש כל השמן אי שקט ומדי פעם קטטות. מתחת לפני השטח יש עימות שעומד להתפרץ.
בא"י ישראל בשנות -20 שני העימותים הגדולים שפרצו היו:
מהומות תרפ"א:
גורמים:
1) גורמים קיצוניים לאומיים הפיצו חומר תעמול האנטי ציוני.
2) אורגנו חבורות של צעירים ערבים שהגיעו משכם כדי ללבות שנאה כלפי היהודים.
3) חודשה פעלות העיתון "פלשתין", שעסק בהסתה ובהצטת ריבים נגד היהודים.
4) הוועד הפועל הערבי, הגוף העיקרי שמייצג את הערבים בא"י בשנות ה-20, נתן לערבים תחושת ביטחון חזקה והגביר את הלאומנות הערבית.
5) העליות והמצב הטוב של הישוב היהודי גרמו לערבים לחשוש מפני הקמת מדינה יהודית. לכן הם ניסו לסכל בהתקדמות היהודים או לגרום לממשלה המנדטורית (הבריטים) לחזור בה מהצהרת בלפור.
6) הערבים ידעו כי צ'רצ'יל, שר המושבות של בריטניה במזרח התיכון, עומד לעשות שינויי שטחים במזרח התיכון וקיוו כי באמצעות האלימות הם יוכלו להשפיע על החלטותיו.
7) החלטות ועידת סן רמו שהנחו את הבריטים להמשיך בקו שנקטו בהצהרת בלפור ורק איששו את חששות הערבים.
8) דרישות הוועד הפועל הערבי (ביטול הצהרת בלפור בעיקר) נדחו ע"י צ'רצ'יל וע"י הרברט סמואל.

מהלך האירועים:
המאורעות נפתחו בראשון למאי (יום הפועלים) 1921, כשתהלוכת קומוניסטים יהודים הרגיזה את הערבים שבעזרת ערביי הכפרים הקרובים החלו לפרוע ביהודי ת"א יפו- לרתוח אותם ולשדוד את חנויותיהם. השוטרים הערביים הצטרפו להתקפות. ההשתללויות נמשכו באבו-כביר ובשכם 3 ימים עד שהופסקו ע"י הצבא הבריטי. עיקר ההתקפה היה על "בית העולים" שבו גרו יהודים שזה עתה הגיעו ארצה. בסה"כ נהרגו 43 ונפצעו 140 יהודים. לא רק ת"א אלא גם יישובים כמו: רחובות חדרה וגדרה, גם הותקפו ע"י הערבים ומגיני המושה בשיתוף עם הבריטים עצרו את ההתקפה.
הבריטים פירקו את הגדוד העברי "הגדוד הראשון ליהודה" עקב מעורבותם של אנשיו בהגנה על ת"א ללא אישור. כנגד הערבים הם הפעילו כח צבאי ומשטרה, אסרו פורעים, והטילו קנסות קולקטיביים על כפרי הפורעים.

תוצאות:
יהודים: הבינו כי בענייני ביטחון הם יכולים לסמוך רק על עצמם (הבריטים לא לקחו ברצינות את המהומות ולקחו 3 עד שטיפלו בהן). הם הבינו כי עליהם לשפר את כח המגן כך שיעמוד בהתקפות הערבים. המאורעות גם הבליטו את התלות הכלכלית של היהודים באוכלוסייה הערבית.
ערבים: למדו כי ניתן להפעיל על הבריטים לחץ באמצעות אלימות- שיטה שהם אמצו לעוד מקרים רבים. בנוסף בואה של ועדת החקירה ששלחו הבריטים היה מפנה לכיוון פרו-ערבי.
הבריטים: שלחו ועדת חקירה כדי לברר את הגורמים לפרוץ המהומותואת האחראיים להן.

לאחר שהועדה חקרה את הפרשה- פורסם הספר הלבן של צ'רצ'יל.
גורמים לספר: מאורעות תרפ"א, פרסום דו"ח ועדת הייקראפט (שטענה כי הערבים מפחדים מנישול יהודי ומהאפשרות שיהפכו למיעוט. הוועדה המליצה לצמצם את העליות), יחסי הערבים- יהודים נתקלו במבוי סתום, תוכניתו של צ'רצ'יל לארגן מחדש את המזרח התיכון. צ'רצ'יל פרסם את הספר הלבן לאחר דיון בממשלה הבריטית כדי להבהיר את עמדות ממשלת המנדט- לאחר שדחה את המלצות ועדת הייקרפט (שינוי המדיניות הפרו- ציונית של הממשלה הבריטית).
תוכן הספר: המתיחות נובעת בעיקר מפירוש מוטעה שהערבים נתנו להצהרת בלפור- ארץ ישראל היא לא בית לאומי ליהודים אלא יהיה ליהודים בית לאומי בא"י. בניגוד לכך נכתב כי יש לאפשר ליהודים להמשיך לפתח את ביתם הלאומי כיישות עצמאית בהתאם להצהרת בלפור ויש לאפשר עלייה אך להגביל אותה בהתאם ליכולית (בעיקר כלכלית) של א"י. בנוסף כתוב שם כי הטענה שבריטניה הבטיחה לערבים מדינה בא"י שקרית. א"י המזרחית הופרדה מהמערבית ונמסרה לעבדאללה.
מובטח לערבים כי ממשלת המנדט לא תאפשר פגיעה בזכויותיהם המדיניות והדתיות.
בנוסף, יש להקים מועצה מחוקקת- אך לא באותה תקופה משום שהמצב לא בשל לכך.

מאורעות תרפ"ט:
הגורמים למאורעות:
1. התחרות הפנימית בין משפחות חוסייני ונאשאשיבי על מוסדות השלטון הערביים הגבירה את ההסתה ואת התעמולה הדתית נגד הציונות- בעיקר בנושא "השתלטות" היהודים על הר הבית.
2. ההסתה של חג' אמין אל חוסייני ותחושת המנהיגים (בעיקר המופתי המנהיג הדתי החשוב ביותר) שהם אינם מצליחים לרכז את כל הערבים סביבם למאבק אחיד. המופתי מתחיל לגייס סביבו את כל הערבים למאבק באמצעות שימוש בססמאות דתיות שמדברות על להציל את ירושלים ואת המקומות הקדושים.
3. חילופי הנציבים העליונים ובואו של הנציב ג'ון צ'נסלור שנהג בגישה פרו- ערבית מובהקת שאפשרה לערבים לנסות את כוחם.
4. העלייה הרביעית- שבה עלו כ-70 אלף יהודים שמשה כגורם מאיץ לדברים אלו משום שהיא יצרה חשש מההתקדמות המהירה של היישוב היהודי.
5. הסכסוך בכותל- הכותל המערבי היה מקום קדוש ליהודים ולערבים. הערבים, שחששו מהשתלטות יהודית על הכותל השיגו התחייבות מהשלטון כי ליהודים יותר להתפלל בכותל המערבי אך אסור להם להביא ספסלים ומחציות- במיוחד ביום הכיפורים בו התעקשו היהודים במיוחד להביא את הדברים הללו (כדי להפריד בין נשים לגברים). החוגים הלאומנים מבין היהודים ראו באיסור זה השפלה בעוד הכותל סימן עבורם תחייה לאומית. סכסוך זה נשמר במעין "סטטוס קוו" עד יום הכיפורים בשנת 1928 כשהבריטים סירו בכותל והסירו את הספסלים והמחיצות שהיהודים הביאו איתם. הדבר עורר רוגז רב אצל היהודים, בעוד הערבים טענו כי היהודים רוצים להשתלט על הר הבית, והסיתו זאת ל"מלחמת קודש" להצלת קודשי האיסלם.
מהלך המאורעות:
1. באוגוסט 1929 החלו המוני ערבים ( עם "נשק קר") לעלות לירושלים. החלה הסתערות על השכונות היהודיות בעיר והפורעים בצעו מעשי טבח בעוברי אורח מול השוטרים הבריטים. בשכונות שבהן נתקלו באנשי ה"הגנה" הם נסוגו. נהרגו בירושלים כ-24 אנשים. לאחר מכן המאורעות פשטו לכל חלקי הארץ- ת"א, ירושלים, חברון, נצרת, עמק שאן והגליל הותקפו כולם ובחברון נהרגו כ-66 יהודים.
בכמה מקומות כמו חיפה וחולדה הגנו היהודים על עצמם ואף גרמו לערבים אבדות. בפרעות נהרגו בסה"כ 133 יהודים ונפצעו מאות.
תוצאות:
יהודים:
1. הבינו כי המאבק על א"י יהיה ממושך וכי יש להצטייד למאבק זה.
2. זעזוע בשורות ההגנה ששוב לא הצליחו לעצור את מתקפת הערבים.
3. ספקות בשיתוף פעולה יהודי- בריטי.
4. סוף ההתיישבות ביהודה ושומרון.
ערבים:
1. ניצחון למופתי.
2. חיזוק מעורבות מדינות ערב בנעשה בא"י.
3. חיזוק הלאומיות הפלשתינית.
4. יצרו בסיס רחב ועממייותר של התנועה הלאומית הפלאשתינית.
בריטים:
המדיניות התבססה על עקרון של שיווי משקל בין שני הצדדים.

הספר הלבן של פספילד 1930
גורמים: מאורעות תרפ"ט והמלצו דו"ח הופ סימפסון (אם לא יוכשרו קרקעות במידה מספקת יש להפסיק את העלייה ויש לעודד הגעת בעלי הון אשר יסייעו לתעשייה ויקלו על מצוקת האבטלה של הערבים) וועדת שאו (ממשלת המנדט לא אשמה בפרוץ המאורעות- הסיבה האמיתית נעוצה במתיחות בין שני העמים עקב עליית יהודים ורכישת קרקעות שגרמה לנישול ערבי ולסכנה כי יווצר מעמד של ערבים "מחוסרי קרקע").
תוכן הספר: 1. לבריטים יש מחוייבות הן ליהודים והן לערבים.
2. יש להקים מועצה מחוקקת בה ישבו ערבים ויהודים עפ"י יחסם באוכלוסיה.
3. יש להגביל את העלייה אם היא פוגעת בפרנסת הערבים
4. איסור על מכירת קרקעות
תגובות היישוב היהודי לספר הלבן של פאסיפלד:
1. אסיפות מחאה בא"י ובעולם.
2. התנועה הציונית פרסמה נתונים שהפריכו את טענות הועדות. לדוגמא שהכפרים הערביים הצמודים לערים יהודיות נהנים מפריחה כלכלית יחסית ולכן אין ביסוס לטענות הועדה.
3. ויצמן גייס תומכים בפרלמנט הבריטי, ונשמעו בפרלמנט עצמו ובעיתונות ביקורות קשות נגד השלטון.
4. חיים ויצמן התפטר מנשיאות הבתנועה הציונית ומתפקידו כיו"ר הסוכנות היהודים וכמוהו עשו מנהיגים נוספים, כדי לזעזע את הפרלמנט והציבור האנגלי ויביא לנסיגה ממשלתית מהספר הלבן.ז

ועדת שאו (הסבר קצר):
קביעות הועדה:
בארץ ישראל ישנה בעייה לאומית משום שחיים בה שני לאומים בעלי אינטרסים מנוגדים.
המהומות פרצו באופן ספונטני ולא ע"י היהודים והיא נבעה מחשש הערבים (בעקבות העלייה ה-4 של היהודים). בנוסף, הערבים שרויים בתסכול משום שהם לא מצליחים לממש את שאיפותיהם הלאומיות.
המלצות הועדה:
1. הגבלה של רכישת קרקע ליהודים- כדי להבט יח שהערבים לא ינושלו לגמרי מאדמתם.
2. הגבלת העלייה בכפוף ליכולת המשק הערבי והיהודי.
3.גירוש עולים בלתי לגלים.
4. לחזק את כוחות הפנים בא"י.
5. יש להקים מועצה מחוקקת ולהעביר חוק כנגד הסתה.
6. יש למנות ועדה ולהסדיר את נושא הכותל.
תגובת היישוב היהודי לדו"ח הייתה נזעמת. לפי טענותיהם, הדו"ח חד צדדי ומתעלם מתרומת העליות וההתפתחות היהודית הן ליהודים והן לחלק מהערבים.
בנוסף הם טענו שלא היתה לעלייה השפעה ממשית על מלאי הקרקעות בארץ וכי ההתנפלות הערבית אינה קשורה בתסכול מהציונות וכי מקורה בהסתה דתית.

מבט מסכם- גורמים מעכבים וגורמים מסייעים לבניית הבית הלאומי בא"י בשנות ה-20
גורמים מסייעים להקמת הבית הלאומי היהודי בשנות ה-20:
• העלייה השלישית והרביעית- העלייה היא המימוש הראשוני והחשוב ביותר של הציונות. בשנות ה-20 עלו לא"י חלוצים ציוניים אידאליסטים, שתרמו להתפתחות היישוב בארץ. מצד שני, עלו בורגנים שתרמו להתבססות הכלכלה בא"י. העליות הללו היו תוססות מבחינה פוליטית וקדמו את הממסדים המארגנים בא"י.
• מפלגות ומוסדות ארגוניים קמו ביישוב-הקמת ארגון מייצג של כל יהודי א"י העסיקה את היישוב היהודי בכל המאה ה19. קמו ארגונים כמו ההסתדרות הציונית, ועד הפועלים, המשרד הארצישראלי ואף ארגונים בטחוניים כמו ההגנה. הרעיון של ההתארגנות הפך לחלק מרעיון של הלאומיות בא"י.
• הון פרטי והון לאומי לתעשייה- ההון הלאומי וההון הפרטי שנכנס לא"י תרם לעוצמתו הכלכלית של היישוב ולקשר של המשקיע לארצו.
• ההסתדרות, התיישבות ותנועות נוער- ביטוי לכוחו המתחזק של מעמד הפועלים ולמהפך שעבר על הציונות.
• מערכת חינוך ותרבות המתפתחים ביישוב- בשנות ה-20 היו 3 זרמים של חינוך בא"י וכל אחד למד לפי עקרונותיו.
• ארגון ההגנה- נוסד בשנות ה-20 אך היה כח חלש שלא הצליח לעמוד בהתקפות הערבים.
בעקבות המאורעות, שהיו אמנפ גורם שלילי- התחזק כח "ההגנה".
• המנדט הבריטי- תרם לעיצוב המסגרת של טריטוריית א"י היהודית, בניית התשתית התחבורתית והתקשורתית וקידום היישוב היהודי. שלטון בריטי פרו- ציוני.
• מדינותו של הרברט סמואל לגבי היהודים- הפך את ירושלים לבירת א"י. היה פרו יהודי והתיר מכירת קרקעות ליהודים ותמך בפתיחת האוניברסיטה העברית בירושלים. בנוסף הוא הכיר במוסדות היישוב.
גורמים מעכבים בבניין הבית הלאומי היהודי בשנות ה-20:
• מאורעות תרפ"א ותרפ"ט:
א. מאורעות תרפ"א- הביאו להפסקה זמנית של העלייה היהודית ולקריעת עבר הירדן המזרחי מתחום הגדרתו של "הבית הלאומי". גרמו לשפיכת דמים.
ב. מאורעות תרפ"ט:
– הוציאו את התנועה הערבית הלאומית מקפאונה
– חיזקו את מעמדו של חאג' אמין אל חוסייני כמנהיג.
– הסכסוך עלה מדרגה (ע"י המופתי) לרמה דתית ולא לאומית ולכן גם מדינות ערב נעישו מעורבות הרבה יותר
– הבריטים נוסגו בהם אף יותר מהדברים שנאמרו בהצהרת בלפור ואף העניקו מחוייבות כפולה ליהודים ולערבים בא"י.
לגבי היהודים: גבולות היישוב צומצמו (יהודה ושומרון), ארגון ההגנה זועזע עקב כשלונו ולכן היישוב החל להיות מודע יותר לביטחון.
בריטניה החלה לבצע נסיגה הדרגתית מהתחייבותיה שבאה לידי ביטוי בספרים הלבנים.
הערבים מציגים התנגדות מוחלטת לכל מה שקשור בציונות (וכי"ב הצהרת בלפור וכתב המנדט).
• משבר כלכלי בעלייה הרביעית שהביא איתו גל של פשיטות רגל ואבטלה, ולחה נסיגה בהתפתחות הכלכלית של א"י.
• הספרים הלבנים שבטאו נסיגה מההתחייבויות הבריטיות במנדט.

התקפה והבלגה:
עמדת ההגנה: הבלגה
ההגנה קיבלה את עמדת ההבלגה עפ"י החלטת מוסדות היישוב והסוכנות היהודית- ונשמעה לה.
דבר זה בא לידי ביטוי בכך שדרך הלוחמה היא לא "עין תחת עין", ובכך שהדרג הצבאי כפוף למדיני.
נימוקים להבלגה:
1. היישוב היהודי זקוק לעזרת בריטניה- וכל עוד הוא זקוק לה עלייו "ליישר איתה קו" ולנקוט באותה עמדה כמוה.
2. חשוב להמנע מפעולות (כגון פעולות לאומיות אלימות) שיתנו לבריטניה סיבה לסגת ממדיניות התומכת בבניין הבית הלאומי יהודי, מה שיפגע בהישגי היישוב עד כה.
3. נקיטה בעמדת ההבלגה, תוך כדי המנעות מטרור, עשוייה להביא את הבריטים בהכרה של ארגון "ההגנה" כארגון חוקי מה שיאפשר את פיתוחו. יש להתכונן לקרב הגדול והמכריע נגד הערבים.
4. טרור נגדי יגרום להגברת הטרור.
5. כך נבטיח שלא יפגעו חפים מפשע (מצד הערבים). פגיעה כזו תפגע באמות המידה המוסריות של "ההגנה".
6. מדיניות ה"הבלגה" תציג את היישוב היהודי בעולם כהומני ומתון. תדמית כזו תזכה אותו לתמיכת בריטניה והעלום ותשפיע על בריטניה בנושאי העלייה וההתיישבות.

לעומת זאת ארגון הא"צל בהנהגת ז'בוטינסקי תמך ב"התקפה". להלן הנימוקים של ז'בוטינסקי:
1. ההבלגה מהווה השפלה ופגיעה בכבוד היהודי- ועל הערבים לדעת כי חסיהם עם היהודים הם בגדר "עין תחת עין".
2. מדיניות ההבלגה מפקירה את השלטון ואת ההשפעה של א"י בידי הערבים.
3. רק מדיניות של "טרור נגדי" תרתיע את הערבים ותגרום להפסקת המאורעות.
4. מדיניות "טרור נגדי" תוכיח לבריטים כמה היישוב היהודי יותר חזק מהערבי והם יבינו שהוא בן ברית חשוב יותר מהערבים.

בניין הבית הלאומי בשנות ה-30:
העלייה החמישית:
גורמים:
1. עליית הנאציזם לשלטון בגרמניה בשנות ה-30.
2. התחזקות האנטישמיות באירופה.במזרח אירופה ממשלות ימין בעלות דעות קיצוניות מעודדות אנטישמיות.
3. ההשלכות הבעיתיות של המשבר הכלכלי הגדול.
בעקבות המשבר נחקקו חוקי הגירה שיגבילו את כניסת המהגרים במערב אירופה ובאר"הב כדי להגן על שוק העבודשה המקומי.
4. שביתת נשק בין היהודים לערבים מאז שנת 1929.
5. המשטר המנדטורי (בריטניה) אפשר את עלייתם של אלפי עולים לא"י.
6.מצוקה ונישול כלכליים של היהודים במזרח אירופה, שם השלטון צמצם את זכויותיהם בנסיון ליצור מחדש את המעמד של הסוחרים ובעלי המקצועות החפשיים ללא יהודים.
7. "הסכם העברה" שנחתם בין גרמניה לבין הסוכנות היהודית שאפשר ליהודים לעלות ארצה מבלי לאבד את רכושם.
8. השגשו הכלכלי בא"י שהחל בסוף שנות ה20 וצבר תוצה בשנות ה30. היו השקעות רבות בחקלאות ותעשייה, שהביאו להתפתחות מהירה של התשתית הכללית.
9.פעילותן של תנועות נוער אשר עסקו בחינוך ציוני, ונהפכו לכח מלכד ליהודים רבים בגולה.
10. פעילות ההעפלה של ארגוני המחתרת- "ההגנה" והאצ"ל , שהעלו עולים בלתי לגאלים מאירופה.

רקע: העלייה החמישית גרמה לשינוי הדמוגרפי הגדול ביותר. מספר העולים היה כ60,000.
באותו זמן היו ביישוב מחולוקות פנימיות קשות וחלה הקצנה חמורה ביחסי היהודים- ערבים.
במקביל החלה תופעת העלייה הבלתי- לגאלית.

מאפיניי העולים:
זו הייתה עלייה מגוונת מאד והדבר התבטא בארצות המוצא של העולים( פולין, גרמניה, אוסטריה, צ'כוסלובקיה, ארה"ב, רומניה,יוון, תימן ועיראק) ובמגוון המקצועות שהם עסקו בהם (בנייה, תעשייה, חקלאות, פקידות ומקצועות חופשיים). העלייה הזאת התאפיינה בעולים מבוססים מבחינה כלכלית שהגיעו לא"י עם רכוש ובכך פתחו מאד את היישוב היהודי.
50% מהעולים שהגיעו לא"י בעלייה זו היו חניכי תנועות הנוער הציוניות- ועלייתם העניקה תנופה רבה להתישבויות החלוציות בקיבוצים ובמושבים.
דרכי ההתיישבות:
עמק חפר- אחד ממבצעי ההתיישבות החשובים ביותר. רכישת אדמות העמק יצרו רצף טריטוריאלי. בעמק חפר הוקמו מושבי עובדיםשבהם נתנה קק"ל הזדמנות לעובדים לרכש קרקעות (כלומר להשכירן ל99 שנה). כמו כן, הוקמו בעמק גם קיבוצים ומושבים פרטיים. כתוצאה מעמדות אלה התמלא עמק חפר ביישובים מסוגים שונים שחיו אחד על יד השני.

התיישבות האלף- החלה להתממש ב-1932 ובקשה ליישבכ-1000 משםחות פועלים ליד המושבות הגדולות כדי ליצור סביבן חגורת ביטחון וכדי שהמתיישבים יעמדו ברשות עצמם ללא צורך בעבודה שכירה.
עקב חוסר תקציב ייושבו 430 משפחות בלבד (בזכות הון פרטי של המתיישבים בשיתוף הון ציבורי). במסגרת זו הוקמו תשעה מושבים וקיבוץ אחד (דוגמאות: צופית, בית ביל"ו, בית עובד).

התיישבות עולי גרמניה-
עולי גרמניה היו בעלי מקצועות חפשיים וברמה אינטלקטואלית גבוהה. הם עלו עקב עליית הנאצים בגרמניה ולא ממניעים אידאולוגיים. הם עלו עם רכוש (בעקבות "הסכם ההעברה" שנחתם עם גרמניה, סך הכל הועבר לא"י סכום של 105 מליון מארק). בעזרת יוזמתו של חיים ארלוזרוב יכלו יהודי גרמניה, בעלייתם, להמיר את רכושם בסחורות גרמניות שתרמו להתבססות המשק העברי ועזרו לקליטתם של יהודי גרמניה בא"י.
עולי גרמניה נקלטו בקיבוצים (דוגמאות: הזורע, גבעת ברנר, טירת צבי, שער הנגב). החלק האחר של העולים הקים יישובים כמו רמות השבים ורמות הדר, שהיו יישובים משגשגים ובוניים לתפארת בזכות הסדר והחריצות שאפיינו את עולי גרמניה. עולים אלו העדיפו עבודה עצמאית וראו בעבודה חקלאית כדרך להתחלת חיים חדשים, במקום המרת המקצוע בגל מבוגר- דבר שהרתיע אותם.
יישובי חומה ומגדל-
הוקמו כ165 יישובים.
סיבות:
-במישור הפוליטי: ועדת פיל המליצה על חלוקת א"י לשתי מדינות נפרדות- יהודית וערבית. הקמת היישובים בכל הארץ נועדה כדי להבטיח את הגבולות הפולטיים של המדינה.
-במישור הצבאי: לבלום את פעילות הכנופיות הערביות, ועקב חשש מהתקפות הקמת היישובים הייתה מאד מהירה (לעיתים בין לילה).
-במישור ההתיישבותי: ליישב את האדמות וליצור רצף טריטוריאלי.

אופי ההתיישבות:
התכנית של ההתיישבות הייתה של שלמה גור, חבר של קיבוץ תל- עמל, שממנו נמנתה קבוצה של 40 איש אשר רכזו את המבנים למטרת הקמת יישוב שלם במשך יום אחד.
הם ריכזו בקיבוץ בית אלפא, חומות עץ וחצץ. מבנה היישוב: את היישוב הקיפה מסביב לחצר (30x 35) גדר ממולאת בחצץ ובאמצע נבנה מגדלור עם זרקור. בפינות נבנו עמדות ירי להגנה. בצורה זו נבנו כ-50 יישובים (דוגמאות: נגבה, כפר מנחם, כפר סאלד )

התפתחות עירונית-
התפתחות מהירה בגלל האופי הבורגני עירוני של אנשי העלייה. הערים חיפה, ירושלים ות"א זכו לפיתוח רב והשקעות של העולים החדשים.
ת"א: כמחצית מהעולים בחרו להתיישב בת"א שהגיעה לכ130 אלף תושבים. הוקמו מסעדות ובתי קפה. הוקמה הפילהרמונית ות"א מרכז של בילוי ותרבות.
עם הקמת נמל ת"א חלה בה התפתחות נוספת. בהמשך, התפתחה מאד גם התחבורה הציבורית.
ירושלים: העיר גם כן התפתחה והתרחבה. התפתחה התחבורה הציבורים, הוקמו מבנים ציבוריים חשובים והאוניברסיטה התרחבה עם הצטרפות מרצים מהעלייה אל הסגל שלה.
חיפה: הוקם נמל חיפה- מה שתרם להתפתחות המסחר הבינלאומי לצד המסחר הפנימי. הוקם מרכז תעשייתי בו רוכזו מפעלים גדולים כמו בית החרושת לטקסטיל "אתא".

המשך בניית הבית הלאומי הא"י בתחום הכלכלה החינוך והתרבות:
כלכלה:
העוליםהגרמנים המשכילים, הביאו איתם ידע ונסיון רב, שלא היו לפני כן בא"י ישראל. בעקבות המצב החדש הזה, נוצרו בא"י ענפי תעשייה חדשים, שלא היו אפשריים לפני ובינהם גם מפעלים של צעשייה זעירה. המסחר התפתח מאד בעקבות ההתיישבות העירונית של העולים הגרמנים הבורגנים.
הבריטים בנוסף תרמו ליציבות הכלכלית שנוצרה באמצעות השקעות.
1. מצד המנדט: סלילת כבישים, עבודות ניקוז בניין נמל חיפה.
2. פיתוח מהיר של ענפי ההדרים והבנייה.
3. התפתחות התעשייה:
*מפעלים קיימים הורחבו וקמו מפעלים חדשים (דוגמאות: "נשר", "שמן", מפעלי האשלג בים המלח.)
*היווסדות "המשביר המרכזי" (1920)
*נפתח נמל ת"א (באישור הבריטים בעקבות שביתות הערבים) (1936).
*תחבורה בין עירונית של אג"ד.
*נוסדה חברת "מקורות".
*נפתחו במפרץ חיפה המפעלים "פיניצה", "אתא", ו"להט".
*סולל בונה חודש
*בתי הזיקוק בחיפה החלו לפעול (1939).
*הקמת מפעלים: "דובק" (סיגריות), "בלובנד", "שטראוס", "רסקו", "עלית", טבע" ועוד.
*נפתחה חברת המלונות "דן".
לשגשוש התעשייתי היו יתרונות רבים- העסקת אלפי עולים, חיזוק כוחו הכלכלי של היישוב, ריכוז השקעות הון פרטיות, הכנת תשתי לתעשייה צבאית, הרחבית היישוב העירוני וביטול התלות של המשק בחקלאות.
תרבות:
עיתונים החלו לצאת באופן קבוע מדי יום.
נפתחו ספריות ציבוריות ופרטיות.
קמו חמישה תיאטרונים (דוגמאות: "הבימה", "האוהל" ו"המטאטא").
המוסיקה התפתחה מאד והכנר הוברמן הקים את התזמורת הארצישראלית (מקור התזמורת הפילהרמונית).
חינוך:
האוניברסיטאות הורחבו.
המרד הערבי:
הגורמים למרד:
שלב ראשון (1937-1936)
1. חולשת המעצמה הבריטית-ב1935 פלשון צבאות איטליה לאתיופיה וכבשו אותה. ממשלות בריטניה וצרפת היו מוכנות לוותר על אתיופיה תמורת שקט ובכך הוכחה חולשתן.
2. עצמאות המדינות השכנות- במצרים הייתה התעוררות לאומית שגרמה להסכם עם הבריטים שקידם את המצרים במאבקם לעצמאות.
בסוריה, פרצו מהוהמות נגד בשלטון הצרפתי לאחר שהצרפתים לא ממשו את הבטחתם לשחרר את סוריה תוך 3 שנים. דבר זה גרם לערבי ישראל לזכות גם כן בעצמאות. הנסוף ערבי ישראל חששו שאם יחכו זמן מה, מדינות ערב לא יבואו לעזרתם ולכן החלו במהומות כדי לעודד את תמיכתן של מדינות האיסלם.
3. התחזקות הלאומנות הערבית- המםלג הערבית "איסתיקלאל" התחזקה מאד בקרב בני הנוער. מנהיגה שבינהם נכלל אמין אל חוסייני, התנגדו בכל תוקף לשיתוף בעולה עם הבריטים שאותם ראו כאיוב שפועל עם הציונים. מנהיגים אלו החליטו כי הגיעה השעה לצאת בפעולה רחבת היקף כנגד היהודים והציונות. בפעם הראשונה הערבית מתארגנים במפלגות ובמוסדות ואף לוקחים את הסכסוך לשלב הבא והופכים אותו מסכסוך לאומי לסכסוך דתי- ובכך מלבים אותו.
4. התחזקות היהודים בא"י- הישוב היהודי בא"י גדל במהירות (בעיקר בזכות העלייה החמישית) ואף הגיע ל 400 אלף איש. המנהיגים הערביים חששו כי אם ימשיך היישוב לגדול בקצב מהיר כזה, יקבעו עובדות פוליטיות ומדיניות בלתי ניתנות לערעור לרעת הערבים. באמצעות מרד חזבו הערבים כי הם יוכלו לעכב את התפתחות היהודים מבחינה כלכלית וכי יערערו את בטחון היהודים באמצעות המאורעות.
5. ביטול התכנית להקמת מועצה מחוקקת-ב1935 הציע סר ארתור ווקופ להקים מועצה מחוקקת בא"י. במועצה זו יחס הנציגים היה לפי יחס התושבים ובמידה והיה מאושר היה פוגע ביהודים. הבריטים שחששו מפגיעה וביהודים ולא רצו כי מדינות נוספות שבשליטתם יבקשו מועצה מסוג זה לא אשרו את הרעיון בפרלמנט.
6. חבית הנשק בנמל חיפה- אוקטובר 1935 נתפש בנמל חיפה מטען של תחמושת שהובא לא"י עי" קניין
פרטי. בין הערבים עברו השמועות כי א"י מצטיידת בתחמושת כדי לכבוש בכוח את א"י.
7. העלייה החמישית שהביאה איתה ידע טכנולוגי והון שהושקעו בפיתוח התעשייה. הוקמו מפעלים מאד גדולים שהעצימו את היישוב מבחינה כלכלית. אל אף שחלק מהמפעלים העסיקו גם פועלים ערביים, הם חששו משום שניהול המפעלים היה בידי יהודים מה שחיזק את ביסוס היהודים בא"י.
שלב שני (1938-1937):
1. השפעת אמין אל חוסייני ומפלגת ה"איסתיקאל", שלא ראו בהפסקת השלב הראשון כסיום אלא חיכו לרגע שבו יוכלו להמשיך.
2. תמיכת מדינות ערב הגדלה בערביי א"ישבאה ליידי ביטוי בימי צום, גיוס תרומות, יציאה נגד יהודי האיסלם וכינוס כנסים כמו הכינוס בלודאן (סוריה) שבו הוחלט להלחם נגד תכנית החלוקה.
3. הרצח של לואיס אנדרוס (1937) בגליל ע"י ערבים הביא לפיזור ה"ועד הערבי העליון" ולעירוש אמין אל חוסייני מא"י. ביום בחירת המופתי הלחו הכנופיות בשלב השני של המרד.

*דרישות הערבים מהבריטים היו: הפסקת העלייה, איסור העברת הבעלות על קרקעות ליהודים, דרישה להקמת מועצה מחוקקת בעלת רב ערבי.
מטרות הערבים לפרוץ המרד:
1. המרד כאמצעי לחץ פוליטי על אנגליה, שתקבל את דרישות הערבים.
2.פגיעה בכלכלת היישוב היהודי ע"י שיתוק חיי המסחר עם היהודים, השבתת נמל יפו ואיסור על פועלים ערביים לעבוד במשק היהודי.
3. נסיון לשיבוש מהלך החיים התקינים בא"י.
4. נסיון לגיוס מדינות ערב תומכות.

דרכי המאבק ביהודים:
בטחוני:
1. אפריל 1936- תקפו ערבים מכוניות בכביש תול כרם שכם ורצחו יהודי קשיש.
2. 19 באפריל 1936 מהומות בחיפה. נרצחים 16 יהודים.
ישנה תקיפה של שכונות יהודיות: מכבי, שכונת שפירא, התקווה, מנשיה וכרם התימנים. המהומות פשטו לכל א"י (דוגמאות: טבריה, עמק חרוד וכבישים ברחבי הארץ).
מטרת הפורעים הייתה: לשתק את התחבורה העברית, לתקוף ישובים בודדים, לעקור מטעים ולהצית שדות- ובכך לפגוע בתוצרת חקלאית יהודית, לתקוף מסילות ברזל.
הפרעות נעשו ע"י כנופיות שמימן "הודע הערבי העליון".
הטרור העברי הופנה אל מטרות כמו: אוטובוסים שפוצצו- או ירי שנערך על אוטובוסים, פצצות במרכזי הערים, והעלאת רכוש יהודי באש.
מוסדתי- כלכלי:
1.הקמת הועד הערבי העליון:
נועדה לאפשר את ליכוד כל הכוחות הפוליטיים למאבק בבריטניה והתמקד ב: גיוס תמיכת מדינות ערב, הצגת עמדה פוליטית אחידה של ערביי ישראל, גיוס תמיכה של דעת קהל.
כלכלי:
2..הכרזת שביתה כללית מצד האוכלוסייה הערבית. השביתה נמשכה עד אוקטובר 1936. השביתה באה לשבור את המשק היהודי ולהוכיח כי הכח הערבי הוא המבסס את המשק היהודי בא"י, למנוע מהערבים המתונים להכנס למו"מ עם היהודים והבריטים, לגרום לבריטים לקבל את הדרישות הערביות באמצעות גרימת בעיות רבות, להפגין את האחדות של הערבים באמצעות מרד אזרחי.
בהמשך המרד, הכנופיות תקפו גם בעיר העתיקה ביורושלים, בת"א יפו, בטבריה בחיפה בבית שאן וברמלה.
הערבים החלו ב"שביתה כללית שהייתה לזמן מה גולת הכותרת של המרד. יזם אותה הוועד הערבי העליון. כדי לעזור לערבים במהלך השביתה ה"וועד הערבי העליון" אסף תרומות מעשירי העולם המוסלמים ואף הקים ועדי העזר שעזרו למשפחות פגועות כלכלית עקב המשבר. הוא הקים את ועדי הנוער המקומיים שתפקידם היה לשמור על קיום השביתה (תוך כדי איומים והפחדה).
מטרת הערבים הייתה לחנוק את המשק היהודי. להראות כי המשק תלוי בהם מבחינת פועלים ומבחינת תוצרת, ולעצור את היבוא והיצוא, לגרום אבטלה, להחרים יהודים- ובכך למנוע את התפתחות הבית הלאומי.

דרכי המאבק בבריטים:
שיטת הפגיעה העיקרית של הערבים בבריטים הייתה "פגע וברח". הם לא העזו להכנס איתם לעימות ממשי והם בעיקר: פוצצו גשרים, פגעו בעורקי התחבורה, תקפו תחנות משטרה ומסילות ברזל, שדדו מחסני ממשלה ורצחו פקידים בריטים בדרגות גבוהות . מקודות הפרעות התחיל במשולש טול כרם- שכם- ג'נין ומשם פרץ לכל איזורי הארץ (ובעיקר להרים).

התארגנות היישוב בא"י בשנים 1939-1936 בתחומים- כלכלה ביטחון והתיישבות:
כלכלה:
מטרת הערבים הייתה לחנוק את המשק היהודי. להראות כי המשק תלוי בהם מבחינת פועלים ומבחינת תוצרת, ולעצור את היבוא והיצוא, לגרום אבטלה, להחרים יהודים- ובכך למנוע את התפתחות הבית הלאומי.
אמנם כשפרצה השביתה המשק היהודי אכן נתקל בבעיות משום שהוא היה תלוי בפועלים ובתוצרת הערבית, אולם בטווח הארוך היהודים הרוויחו מהשביתה הזו משום שכך נוצר בא"י משק מעורב ובלתי תלוי בערבים.
*בקטיף עבדו יהודים.
*הדבר פתר את בעיות האבטלה (המעטות) שהיו במשק הישראלי.
*לחקלאות היהודית לא הייתה תחרות ערבית.
*ענפי הפלחה והחקלאות התבססו ונוצרו ענפים חדשים כמו: ירקות, משק ביצים.
*היה מעבר למשק מעורב והוקמו מפעלים חדשים.
*בעיר, גדל מספר המועסקים בבניין ותחבורה.
*הוקם נמל ת"א, באישור הבריטים, במקום נמל יפו שהושבת.
*"כופר היישוב" (מס עממי למימון ההוצאות) הוכיח את אחדות וחוזק היישוב
*" עזרה ובצרון" (ארגון שטפל בנפעי המאורעות) כיסה 70% מההוצאות.
* בעקבות ההתקפות והשביתה עברו יהודים רבים למרכז ת"א ויצרו בעיית פליטים. לכן, הוקמה קרן "עזרה וביצרון" שעזרה לפליטים, פזרה אותם לאורך החוף והכניסה אותם לענף החקלאות.

הסיבות לכישלון ה"שביתה הכללית":
1. השביתה נמשכה מעבר לזמן המתוכנן מה שיצר סדקים בתכנית: סוחרים קיימו משא ומתן עם היהודים בסתר, עובדי השלטון הבריטי הכניעו את הוועד הערבי העליון וחזרו לעבודתם, נוצרו בחברה הערבית פער חברתי גדול ואיתו מתח שגובר עם הזמן בין העניים לעשירים ובעלי קרקעות רק הגבירו את המכירה משום שהיו זקוקים לכסף.
2. לחץ של בריטניה על "הועד הערבי העליון"- הבריטים איימו בהפעלת משטר צבאי בא"י.
3. המשק היהודי התארגן מחדש כך שהיהודים תפשו את מקומות העבודה של הערבים התקדמו היהודים עוד יותר, פתרו את בעיית האבטלה ונכנסו לענפים שלא היו בהם קודם. בגלל שנמל יפו הושבת אישרו הבריטים את פתיחת נמל ת"א, דבר שהתנגדו אליו לפני המרד.

התיישבות:
1.בעקבות המאורעות וההתנכלות הערבית, היישוב היהודי משנה דרך חשיבה. עוד גורם שהשפיע על דבר זה הייתה ועדת פיל (שהמליצה על סיום המנדט והכרזה על 2 מדינות נפרדות בא"י). כעת, היהודים מתחילים להתיישב לפי האינטרסים שלהם- תוך כדי רצון ליצור התיישבויות במקום שבו עתידה להיות מדינתם וליצור ישובים במקמות אסטרטגיים ובעלי רצף טריטוריאלי. החשיבה ההתיישבותית הופכת להיות אסטרטגית- מדינית.
יישובי "חומה ומגדל" (בשנות המרד הערבי הוקמו כ-52 ישובים) שהוקמו החל משנת 1936 ענו על

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

צ\'אט
  • קצת סאסי אם אתה שואל אותי
    דוד שקלברג
    10 January 2022
  • shaked liberman
    איזה גבר
    10 October 2021
  • אבי
    מגנובי
    19 July 2021
  • מלי
    יש למישהו הערכה חלופית במחשבת
    10 May 2021
  • Simba The King
    סימבה יא מלך יא סוס רצח, אחי אתה מלך אחושרמוטה הצלת לי את התחת בכמה עבודות מזוינות שנתנו לי מהבצפר יא מלך רצח נודץץץץ נדץץץץץץ אחי יא מלך באמת חברה שימו מסכה או אני נותן דוח פאק כואב לי ה...
    17 January 2021
  • JJ
    JJJ
    20 October 2020
  • ד
    דינה אקסלרוד
    29 September 2020
  • רעות אהרון
    גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי
    29 September 2020
  • ד
    גכגכ
    29 September 2020
  • דן ביקלס
    @sagi_amram
    29 September 2020
Your Shout