תרמו לנו

12 שנה אנחנו פה בשבילכם, דואגים שתהיו מוכנים עם העבודה למחר. השרת יקר, אנא תרמו ביטקוין ועזרו לנו:

1K2z9uyxRHtvmuy6t3jVTdLBAu Tx7qnzrD 1K2z9uyxRHtvmuy6t3jVTdLBAuTx7qnzrD

פייסבוק
פרסומת

סיכום החומר בתחביר (לא מובן)

המשפט :
ניתוח תחבירי :
• מזהים נשואים.
• מזהים נושאים, שמתאימים לנשואים.
• מקיפים בעיגול מילות קישור (חיבור/שיעבוד).
• מפסקים.
• עץ משפט (כל מילת קישור מופיעה בעץ המשפט פעם אחת).
• ניתוח תחבירי מלא, על פי הנדרש.

המשפט הפשוט

משפט פועלי משפט שימני
הנשוא הוא פועל הנשוא הוא שם עצם

משפט פועלי :
1. משפט, שבו הנשוא הוא פועל.
2. הנושא מתאים במין ובמספר לנשוא.
3. פועל בזמן עבר, עתיד או ציווי, יכול להכיל נשוא+נושא.
4. כאשר: אין- לא שווה- יש=נשוא.
אין- שווה- לא+אוגד.
5. נושא לעולם לא יתחיל במילת (או אות) יחס.

 אם משפט מתחיל בנושא ואחריו הנשוא, כל המילים מתחילת המשפט ועד הנשוא, הן הנושא.

משפט שימני :
1. משפט, שבו הנשוא הוא שם עצם (גם פועל בהווה).
2. כדי לזהות נושא ונשוא בקלות, נוסיף אוגד.
לפני האוגד – נושא.
אחרי האוגד – נשוא.

אוגד :
האוגד מחבר בין הנושא לנשוא במשפט השמני, ניתן להשמיטו מבחינה תחבירית.
מילות האוגד הן – הוא, היא, הן, הם, היה, הוא, יהיה, נהיה, הפך, נעשה……
תפקידיו של האוגד הם :
1. הדגשה.
דוגמא: הספר הוא עבה.
ולא המחברת ולא דק

2. הוספת מימד הזמן.
דוגמא: לירון הוא נער, לירון יהיה מבוגר…………
3. להראות על שינוי מצב או התהוות.
דוגמא: שערו הפך לבן, החדר נהיה חשוך…………

נושא סתמי משפט סתמי :
נושא, שהדובר אינו יודע מי הוא, או מוצא לנכון שלא לציינו.
1. גוף שלישי רבים, ללא ציון כינוי הגוף.
דוגמא: ריכלו עליך (הם).
2. הנושא הוא: מישהו, משהו, פלוני, אלמוני.
דוגמא: מישהו מפריע כאן.
3. פועל סביל ללא מקבל הפעולה.
דוגמא: הוחלט על תלבושת אחידה.

נשוא מורחב :
נשוא המכיל יותר ממלה אחת, כי יש צורך להרחיבו לשם הבהרה.
1. ביטוי לשוני, ניב.
2. שני פעלים המבטאים משמעות אחת.
דוגמא: הקיץ ממשמש ובא.
3. פועל+שם פועל, שאינם ניתנים להפרדה.
דוגמא: הילד מיטיב לנגן בכינור.
בדיקות לפועל+שם פועל:
1. מחליפים את שם הפועל במילים “את הדבר”.
אם ניתן להמיר – לא נשוא מורחב.
2. ממירים את שם הפועל ב-ש’ השיעבוד+פועל בעתיד.
אם ניתן להמיר – לא נשוא מורחב.

הלואי :
מילה שמלווה/מרחיבה את שם העצם.
עונה על – איזה?, איזו?, אילו?
בכל יחידה תחבירית יהיה גרעין אחד וכל יתר המילים תשמשנה כלואים.

תמורה :
סוג של לואי.
ניתן להמיר את התמורה בשם העצם שלה (לא תמיד בצורה מלאה).
התמורה מופרד בפסיקים רק אם היא יותר ממלה אחת.
שם של יצירה ספרותית/עיתון – כותבים במירכאות ואין צורך להפריד בפסיקים.

מושאים :
המושאים הם השלמה מוצרכת לפועל.
ישנם שני סוגי מושאים:

מושא ישיר: מושא עקיף:
מתקשר ישירות לנשוא (פועל), ללא מתקשר לפועל באמצעות מלת יחס (בלע”ם)
מילת יחס, חוץ מ-“את ה…”.
ניתן להמירו ב”את הדבר”.

תיאורים :
מרחיבים את הפועל, אינם מוצרכים.
ישנם סוגים שונים של תיאורים :
תיאור מקום – מקום מוחשי שניתן להיכנס לתוכו. ניתן להמיר ב: שם, משם, לשם.
תיאור זמן – עונה על: מתי?, ממתי?, עד מתי?
תיאור סיבה – עונה על: מדוע? מילות אופיניות: בגלל, הודות ל, מפאת, מחמת,עקב…
תיאור תכלית/מטרה – עונה על: בשביל מה? למען מי? מילות אופיניות: כדי,למטרת.
תיאור ויתור – עונה על: על אף מה?, למרות מה? מילות אופייניות: למרות, חרף……..
תיאור תנאי – עונה על: באיזה תנאי? ניתן להמיר ב: אם… במקרה של… בתנאי ש…
תיאור אופן – עונה על: איך?, כיצד?, באיזה אופן? ניתן להמיר ב: ב…, היטב, לאט…..
תיאור מצב – אפשר להוסיף: כשהוא, כשהם. בדרך כלל פועל בבינוני שמתאים לשם במין ובמספר.

תיאור סיבה בא לפני הנשוא ותיאור תכלית/מטרה בא אחרי הנשוא.

קפ”ה :

קריאה פניה הסגר

החלקים הבילתי תלויים במשפט.
ניתן לוותר עליהם מהבחינה התחבירית.
מופרדים בפסיקים.

• הסגר:
הבעת דעה של הדובר או מאמר מוסגר.

• פניה:
סוג של הסגר, מכילה שם/כינוי, אליו פונים.

• קריאה:
סוג של הסגר, מכילה מילות קריאה כגון: הידד! האח! יש! אויה! אבוי!

משפט חסר :
זהו משפט שבו לא מופיעים (חסרים) נושא/נשוא/שניהם.
אפשרויות :
1. שם עצם מופשט ללא פועל/נשוא שימני.
דוגמא: איזה יופי ? (*איזה יופי קיים/שורר/נמצא?)
2. תשובה לשאלה.
דוגמא:
-מתי תבוא אלי?
-מחר. (*אני אבוא אליך מחר).
3. מילות קריאה, זירוז, עידוד, ברכה.
דוגמא: מזל טוב! (*שיהיה לך מזל טוב!)
4. במשפט מאוחה (מחובר)- האיבר השני יכול להיות חסר, כי הוא משתמע מהאיבר הראשון.
דוגמא: אני לומד בבית ספר “אליאנס”, ואחותי-ב”חוגים”.

משפט יחוד :
שבו מייחדים יחידה תחבירית:
1. שמים אותה בראש המשפט.
2. משמיטים מילת-יחס בראשה (אם יש).
3. מפרידים אותה בקו מפריד.
4. חוזרים עליה על ידי כינוי מוסב.

משפט שכיח בעברית בנוי כך: נושא נשוא משלימים (מושאים/תיאורים).
הילד אכל את התפוח מהירות.
מושא ישיר-חלק ייחוד נושא נשוא מושא ישיר-כינוי מוסב תאור אופן
דוגמא למשפט ייחוד: התפוח – הילד אכל אותו במהירות.

משפט כולל :
משפט שבו יחידה תחבירית חוזרת יותר מפעם אחת.
קיימות מילות קישור בין החלקים החוזרים.
לפני ו’ החיבור, במשפט הכולל, לא יבוא פסיק.
הנשוא הכולל-
גוף שלישי – נשוא ללא חזרה על כינוי הגוף.
הקשרים של המשפט הכולל :
קשר של תוצאה –
דוגמא: הוא למד והצליח.
קשר של ניגוד –
דוגמא: לא פניתי אליך, אלא ללירון.
קשר של המעטה –
דוגמא: רוב התלמידים פרט לדן הלכו לסרט.
קשר של ברירה –
דוגמא: אלך לסרט היום או מחר.
קשר של הוספה –
דוגמא: לירון וחן למדו ללשון.

המשפט המורכב

משפט עיקרי פסוקית/משפט טפל
נשוא+נושא משועבדת למשפט העיקרי
בעזרת מילת שיעבוד.
מופרדת בפסיקים.

פסוקית מצומצמת :
הפסוקית המצומצמת אינה מופרדת בפסיקים.
הפסוקית מורכבת משם-פועל עם משלימים (מושאים/תיאורים).
דוגמא:
נשוא+נושא נשוא+נושא מושא ישיר
הלכתי לחנות כדי לקנות לחם.

כדי לזהות את תפקיד הפסוקית, שואלים את השאלות המתאימות על הנשוא במשפט העיקרי.

פסוקית לואי :
הפסוקית מרחיבה את שם-העצם.
היא עונה על השאלות: איזה?, איזו?, אילו?
מילות פתיחה שכיחות :
אשר=ש, כי=ש, ה’ הזיקה ומילות שאלה במשפט, שאינו שאלה.

פסוקית תמורה :
סוג של לואי.
יכולה להמיר את שם-העצם אותו היא מרחיבה-לא תמיד המרה מלאה.
נושא פסוקית לואי נשוא
דוגמא: ציפי, מי שמחנכת את הכיתה, יצאה לטיול.

פסוקית מושא :
ניתן להמיר את הפסוקית במילים: “את הדבר”
“בלע”מ הדבר”
נשוא+נושא פסוקית מושא
דוגמא: ראיתי, את מי שמלמדת אותנו לשון.

פסוקית נושא :
ניתן להמיר את הפסוקית במילה “הדבר”.
המשפט העיקרי הוא משפט חסר (חסר נושא).
1. לפניה פועל סביל.
2. פותחת במילות השיעבוד: מי ש…, מה ש… .
פסוקית נושא נשוא
דוגמא: מי שהוזמן למסיבה, זכה לקבלת פנים חמה.

פסוקית נשוא :
אוגד + ש/כי/אם.
הפסוקית אינה מופרדת בפסיקים.
נושא פסוקית נשוא
דוגמא: הצלצול הוא שמעיר את התלמידים.

המשפט המאוחה / מחובר :

לפחות שני איברים – כל אחד עצמאי.
בין כל שני איברים תבוא מילת חיבור (מילות החיבור זהות למילות הקישטר במשפט הכולל) ולפניה יבוא פסיק.
הקשרים בין האיברים :
תוצאה – לכן, על כן, לפיכך, מסיבה זו.
דוגמא: הוא משעמם, לכן אינני מקשיב לו.
ברירה – או, ולא.
דוגמא: נלחם באויב, או ננוס.
ויתור – למרות זאת, אף על פי כן, עם זאת.
דוגמא: הוא מפריע, למרות זאת המורה השאירה אותו בכיתה.
ניגוד – אולם, אבל, אך, ברם.
דוגמא: היא מעוניינת בי, אך אינני מעוניין בה.
הוספה – ו.., בנוסף וכך, אף.
דוגמא: דן קנה לחם, ואחר כך הוא נסע לדודו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

צ\'אט
  • גיא שחם
    הןכן
    11 October 2019
  • גיא שלם
    יחיייי
    11 October 2019
  • Maya
    Maya2011
    10 July 2019
  • Eden
    Edenyossef
    3 July 2019
  • אליעזר
    הזין שלי מגיע לי לחזה
    16 June 2019
  • יניב
    יש לי זין קטן בצורת ברווז
    16 June 2019
  • כוסית277
    גם אני!
    2 June 2019
  • דומיניק
    אני יכול למצוץ לעצמי את הבולבול
    1 June 2019
  • Daniel
    Daniellllllll
    29 April 2019
  • דני
    אפיון דמות נורי מהספר סופה בין הדקלים
    17 April 2019
Your Shout