תרמו לנו

12 שנה אנחנו פה בשבילכם, דואגים שתהיו מוכנים עם העבודה למחר. השרת יקר, אנא תרמו ביטקוין ועזרו לנו:

1K2z9uyxRHtvmuy6t3jVTdLBAu Tx7qnzrD 1K2z9uyxRHtvmuy6t3jVTdLBAuTx7qnzrD

פייסבוק
פרסומת

מה קרה בצ’רנוביל?

מה קרה בצ’רנוביל?

ב-25-26 באפריל, 1986, קרתה התאונה הגרעינית הקשה ביותר בצ’רנוביל שבברית המועצות לשעבר (עכשיו אוקראינה). לתחנת הכוח הגרעיני של צ’רנוביל שנמצאת כ-45 ק”מ צפונה מהעיר קייב היו 4 מגיבים (ריאקטורים), ובזמן ניסוי מגיב מספר 4, התעלמו ממספר גדול של תהליכי בטיחות. ב-1:23 בבוקר, תגובת שרשרת במגיב יצא מכלל שליטה ויצר התפוצצויות וכדור אש שהעיף את המכסה הכבד של המגיב שהיה עשוי מבטון וברזל.
התאונה בצ’רנוביל הרגה יותר מ-30 איש מיידית, וכתוצאה מרמות הקרינה הגבוהות ברדיוס של כ-15 ק”מ 135,000 אנשים נאלצו להתפנות מבתיהם.

“ערב טוב חברים. כולכם יודעים שקרה אסון גדול – התאונה בכור הגרעיני בצ’רנוביל. תאונה זו השפיעה על העם הסובייטי בצורה כואבת, וזיעזעה את הקהילה הבינלאומית. זו הפעם הראשונה שבה אנחנו מתעמתים עם מקור אמיתי של אנרגיה גרעינית שיצא מכלל שליטה.” (נאום הנשיא הסובייטי דאז, מיכאל גורבצ’וב)

הסיבות לתאונת צ’רנוביל

*העדר “תרבות בטיחותית” – לארגונים האחראים לכור הגרעיני ב צ’רנוביל הייתה חסרה “תרבות בטיחותית” שהתוצאה שלה היא חוסר יכולת לתקן טעויות וחולשות בתכנון, למרות שהם היו ידועים לפני התאונה. מזכר סודי של ברית המועצות שבארכיונים הרוסיים “חולשות המבנה ב צ’רנוביל” מתאר את העובדה הזאת בבהירות.

*בעיית תכנון במגיב הרבמ”ק (RBMK)- במגיב זה שבו השתמשו בצ’רנוביל יש בעיה- הוא סובל מאי-יציבות במחסור בכוח ולכן עלול לחוות עלייה חדה ומהירה (שלא ניתן להשתלט עליה) בכמות הכוח. למרות שגם לסוגים שונים של מגיבים יש את אותה הבעיה, הם מאחדים זאת עם תכונות שעוצרות ומונעות חוסר יציבות במגיב. הסיבות לאי יציבות הם:
• מים משמשים בתור נוזל קירור טוב יותר מאדים
• המים משמשים בתור מאט וסופג ניוטרונים (ובכך מאטים את התגובה) בעוד שאדים לא
עודפי כיסי אדים בדגם הרבמ”ק הוביל ליצירת כוח רב יותר , אך עודפי הכוח גרמו להתחממות יתר שדגרם לייצור יותר אדים שמשמעותו פיחות בספיגת הניוטרונים שגורם לבעיה לגדול. כל זאת נעשה מהר מאוד ואם לא נעצר במהירות, קשה מאוד לעצור אותו.

*הפרת תהליכים – בזמן ניסוי המגיבים, מספר גדול של תהליכים בטיחותיים הופרו בידי טכנאי התחנה.
• רק 6-8 מתגי בקרה היו בשימוש בזמן הניסוי למרות חוק ההפעלה שקבע כי צריך להשתמש ב-30 מתגים לפחות לבקרה מלאה.
• נותקה מערכת החרום לקירור מיידי.

*הפסקת התקשורת – הניסוי בוצע ללא החלפת מידע כמו שצריך בין הקבוצה האחראית על הניסוי לבין האנשים האחראים לתפעול המגיב הגרעיני.

מהלך האירועים שהובילו לתאונה

בגלל שמגיב מספר 4 נותק למטרת אחזקה שוטפת ב-25/4/1986, הוחלט לנצל זאת על מנת לעשות ניסוי. הניסוי היה כדי לבחון האם בזמן השבתה, יגיע מספיק כוח חשמלי על מנת לתפעל ציוד חירום ומשאבות קירור עד שתגיע אספקת בנזין. בזמן הניסוי במגיב היה חצי מכמות הכוח מאשר כרגיל. בערך ב-23:00, אישרו עוד הורדת כוח מהמגיב. בשביל הניסוי המגיב היה צריך להיות ב-1000 מגה-וט לפני סגירתו, אך בגלל בעיות תפעול, הכוח שזרם בו היה רק 30 מגה-וט. בערך ב-1:00 המתפעלים העלו את רמת הכוח ל-200 מגה-וט. עקב ירידה בלחץ האדים, המתפעלים כיבו את רוב המתגים, מה שגרם לחוסר יציבות עצום. בגלל עלייה חדה בטמפרטורה נוצרה תגובה של דלק עם מים שגרמה להתפוצצות של אדים שהרסה את ליבת המגיב. לאחר שתי דקות פיצוץ שני גרם להרס מוחלט.

השלכות בריאותיות ופסיכולויות של האסון בצ’רנוביל

השפעות בריאותיות:
• עלייה חדה במספר מקרי סרטן בלוטת התריס – בשנים 1981-1985, חמשת השנים שלפני התאונה, שיעור מקרי התחלואה בסרטן בלוטת התריס היה 4-6 חולים למליון ילדים אוקראינים (0-15). לעומת זאת, בשנים 1986-1997, שיעור זה עלה לכ-45 חולים למליון ילדים אוקראינים.

חוקרים גם גילו ש-64% מכלל חולי סרטן בלוטת התריס שהם גם בני 15 ומטה חיים באיזורים נגועים/מזוהמים, כמו פרברי קייב- צ’רניגוב, זיטומיר, צ’רקסי, רובנו והעיר קייב.

*שני הנתונים הללו בליווי הגרפים הם מבוססים על מחקר אוקראיני על סרטן, שהוצא לאור ב-1/7/1999.
• עלייה ניכרת בסוגי סרטן שונים – היו עוד דיווחים על עליות ניכרות בסוגי סרטן שונים בקרב אוכלוסיות המתגוררות באיזורים הנגועים ובקרב אנשים שסייעו לניקוי אתר התאונה.
• 30 אנשים נהרגו במהלך התאונה ובמהלך החודשים אחריה. נתונים מהמרכז האוקראיני למחקר רדיאולוגי מראים כי עוג כ-2,500 מיתות נגרמו בשל התאונה בצ’רנוביל.
• מחקר ישראלי שבראשו עמדה ד”ר חוה ויינברג מאוניברסיטת חיפה מעלה כי המבנה הגנטי של “ילדי צ’רנוביל” שונה מהותית מזה של אחיהם שנולדו לפני התאונה. המחקר מוכיח כי קיימת עדות לכך שדי בחשיפה מוגבלת לקרינה רדיואקטיבית כדי לגרום למוטציות אנושיות וכי הם מצאו גידול ניכר ובלתי צפוי במוטציות שנולדו (אחרי 1986) להורים שהשתתפו בצוותים שניקו את הכור לאחר התפוצצותו. החשיפה המוגבלת לקרינה כנראה שינתה את מבנה הדי.אן.איי האנושי, שיועברו לדורות הבאים במבנה הגנטי.
השלכות פסיכולוגיות:
הייתה עלייה משמעותית בהפרעות פסיכולוגיות, בנוסף לבריאותיות, לאחר הפיצוץ בכור בצ’רנוביל בקרב האנשים החיים בסביבה. בין ההפרעות נמנות:
• חרדה
• דיכאון
• חוסר אונים וייאוש שמובילים לסוציומטיות ואובדן תקוה בקשר לעתיד
• הפרעות נוספות המיוחסות ללחץ מנטלי
כל אלה היו תוצאה של חוסר מידע הניתן לציבור לאחר התאונה, המתח והטראומה של התפנות וחרדות של אנשים שנפגעו או שבריאות ילדיהם נפגעה. יותר מכך, יש הרבה מאוד ספקנות מובנת לגבי הודעות של הממשל מפני שהוא שיקר להם עוד כמה שנים לאחר התאונה.
ההשלכות האקולוגיות של התאונה
לאחר התאונה בצ’רנוביל חומרים רדיואקטיבים התפזרו על שטח נרחב ונמדדו בכמויות ובתגובות על איזור גדול. ההשפעות שלהם היו מורגשות כמעט בכל חצי כדור הארץ הצפוני. במספר מערכות אקולוגיות מקומיות כמויות קטלניות הגיעו במיוחד לעצים מחטניים ולבעלי חיים קטנים ברדיוס 10 ק”מ מהכור. למזלנו, בשנת 1989 הסביבה האקולוגית באיזור התחילה להראות סימני התאוששות, אך יש סבירות למפגעים גנטיים להרבה זמן.
השלכות חברתיות, כלכליות ופוליטיות של האסון בצ’רנוביל
• הגבלת פעילות תעשייתית וחקלאית באיזור התאונה, שהביאה לנפילה בהכנסות המקומיות. בנוסף- פיחות בהשקעות כספיות באיזור המושפע בטענה ל”אורח חיים” לא בטוח.
• בשנים שלאחר התאונה, 116,000 איש פונו מהאיזור ו-210,000 נוספים יושבו מחדש. מצב זה יצר צורך להקים עיירה הקרויה סלאביץ’ בשביל האנשים שעבדו בכור בצ’רנוביל.
• עיירות שלמות חוטאו ונעשתה עבודה רבה על מנת לנקות ולסדר מחדש אספקות מים וגז. עם פיצוץ הכור הופסק זרם החשמל.
• ירידה חדה באחוז הילודה.
• כוח העבודה היגר מאיזורים נגועים לאיזורים נקיים, דבר שגרם למחסור בעובדים.
• האיזורים המושפעים סבלו מהפרעה עצומה בחיים הנורמליים בכלל ובפעילות כלכלית בפרט.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

צ\'אט
  • גיא שחם
    הןכן
    11 October 2019
  • גיא שלם
    יחיייי
    11 October 2019
  • Maya
    Maya2011
    10 July 2019
  • Eden
    Edenyossef
    3 July 2019
  • אליעזר
    הזין שלי מגיע לי לחזה
    16 June 2019
  • יניב
    יש לי זין קטן בצורת ברווז
    16 June 2019
  • כוסית277
    גם אני!
    2 June 2019
  • דומיניק
    אני יכול למצוץ לעצמי את הבולבול
    1 June 2019
  • Daniel
    Daniellllllll
    29 April 2019
  • דני
    אפיון דמות נורי מהספר סופה בין הדקלים
    17 April 2019
Your Shout