ליאונרדו דה ונצ’י נולד בתאריך ה- 15/04/1452 בעיר וינצ’י שבאיטליה.
אביב היה נוטוריון עשיר ואמו הייתה משרתת
בשנות השישים של המאה ה15 היגרה משפחתו לעיר פירנצה שהייתה למרכז הרוח של איטליה.
אביו שלא התכחש לכך שהוא נשוי למשרתת מימן את לימודיו של לאונרדו שם
לימודיו הגבוהים של ליאונרדו גרמו להיתפתחותו החברתית והאינטלקטואלית
בשנת 1466 ליאונרדו היה חניכו של אדריאל דל ורונצ’יו והפסל הבולט של פירנצה באותה תקופה
בתקופה זו התנסה ליאונרדו בנושא ציור,פיסול,שייש וברונזה.
בשנת 1472 התקבל ליאונרדו לגילדת הציירים של פירנסה
בשנת 1478 סיים ליאונרדו דה וונצ’י את עבודתו עם אדריאל דל ורונצ’יו והפך להיות אמן עצמאי.
בשנים 1480 עד 1481
צייר ליאונרדו את ציור הקיר הראשון שלו הנקרא הערצה למגי
אותו הזמין בית המנזר יסאן דותנו שבפירנצה.
לאחר מכן צייר ליאונרדו ציורי קיר נוספים כמו ” המדונה עם פרח וילד “, “גיוונה דה וינצ’י הנקרא גם ויגרום הקדוש”.
בשנת 1482 עבר ליאונרדו לעיר מילאנו והחל לעבוד כמהנדס ראשי של דוכס מילאנו, ובנוסף שימש כעוזר של המתמטיקאי לוקה פסיאילי בכל אותן שנים היו לליאונרדו תלמידים וחניכים במילאנו עבורם כתב פרקים שעם השנים הפכו ל ” מחקר הציור” .
היצירה החשובה ביותר בתקופה המוקדמת של ליאונרדו דה ונצ’י במילאנו הייתה בתולת הסלעים
לציור זה 2 גירסאות
הראשונה צויירה בשנים 1483 – 1485 ונמצאת במוזיאון הלובר בפריז,
והשניה צויירה החל משנים 1490 -1505/8 ונמצאת במוזיאון הלאומי בלונדון.
בשנים 1495 -1497 יצר ליאונרדו דה ונצ’י את יצירת המופת הסעודה האחרונה
ציור קיר בחדר האוכל במינזר סנטה מריה במילאנו
למרבה הצער כבר בשנת 1050 החלו להיווצר סדקים ונזקים בייצירה בשל העובדה שליאונרדו צייר את הסעודה האחרונה בצבעי שמן על קיר גבס דבר שבמקרה זה לא הועיל אלא הזיק ליצירה.
צבעיי השמן הומצאו לראשונה על ידיו של ליאונרדו ונוסו על ידיו פעמים רבות בהצלחה כמו ציור השמן של המונה ליזה שצויירה על בד .
בשנת 1726
נעשו נסיונות רבים לתקן ולשחזר את התמונה ובשנת 1977 נעשו נסיונות מוצלחים בתיקון חלקים מהתמונה.
במהלך שהותו הארוכה במילאנו, ליאונרדו דה ונצ’י יצר תמונות ורישומים רבים,רישומי ארכיטקטורה ודגמים עבור כיפת הגג של קטדרלת מילאנו .
בשנת 1502 החל ליאונרדו דה ונצ’י לעבוד כמהנדס וארכיטקט עבור דוכס באיטליה ובתקופה זו פיקח על בניית מבצרים במרכז איטליה וכן שימש כמהנדס במלחמה של העיר פירנצה נגד פיזה.
לקראת סוף שנת 1505 החל לצייר את הציור המדגיש את ניצחון פירנצה על פיזה “קרב אל דהירו”.
לאחר רישומים רבים ליאונרדו סיים את התמונה של קרב אל דהירו בשנת 1507 שכיום כבר איננה
(נהרסה במאה ה 17 אך קיימים עותקים).
במהלך תקופתו השניה בפירנצה ליאונרדו צייר מספר פוטרטים, אבל התמונה היחידה ששרדה היא תמונת מונה ליזה שצויירה בשנים 1503 -1505 .
תמונת מונה ליזה הייתה ידועה גם כ- לה ג’יאוקונדה כנראה על שם בעלה של מונה ליזה ולליאונרדו הייתה חיבה לתמונה זו ,זאת רואים משום שהוא הלך איתה לכל מסעותיו
בשנת 1506 שב למילאנו ובשש השנים לאחר מכן ליאונרדו מחלק את הזמן שלו בין מילאנו לפירנצה ומידי פעם מבקר את אחיו ואחיותיו למחצה .
במילאנו השתמש ליאונרדו בעבודותיו ההנדסיות וכן עבד על יצירת דמות פרש עבור אנדרטת גאל גיאקמון טריאוזיו למרות שליאונרדו לא סיים את הפרוייקט (נישמרו עד היום רישומים של רגליו).
בשנים 1514 – 1516 חי ליאונרדו דה ונצ’י בוותיקן ברומא תחת חסותו של האפיפיור ובתקופה זו עסק בניסויים מדעיים.
בשנת 1516 עבר ליאונרדו דה ונצ’י לצרפת שם עבד אצל המלך פרנסיס ההעריך את עבודותיו ושהה איתו רבות בחצר המלוכה אך ידו הימנית של ליאונרדו באותה תקופה שותקה והוא לא יכל לרשום וכך חי בארמון הקיץ של המלך פרנסיס עד 1519 (גיל 67) בשני במאי שם נפטר
תחומיו הרבים של ליאונרדו דה ונצ’י
ליאונרדו היה פילוסוף ,חוקר טבע,משורר, ומלחין,הוגה דעות ומתכנן ערים חלוץ במדע שרעיונותיו ותגליותיו הקדימו את זמנו במאות שנים
את רישומיו היה כותב בכתב ראי ,כתביו בנושא האומנות שימשו בסיס ל “מסע על הציור”.
הוא הרבה לחקור את מהות היופי וכיעור בתופעות הטבע בעולם ובצורות.
היה רושם בדייקנות תבליטים מוזרים של סלעים וייצורים נדירים וקלסטרי פנים יוצאי דופן של בריות בהם נתקל ברחוב.
הוא עיצב את טכניקת הספוטאו שבאה לדוגמה באישה בתמונה של מונה ליזה בה קיים מיזוג עדין של גוונים המרכך את קווי הדמות .
הוא המשיך בפעילותיו בתחומיו הרבים ולא חדל גם מלהפגין את כישוריו ההנדסיים בהכינו תוכניות תאורטיות שהיה משרטט.
אף פסל של ליאונרדו לא נשאר אם כי יש עדויות של שרטוטים של פסלים משלו בין רישומיו.
נוסף על עסקיו בתחום האומנות הרבה לעסוק בחקר הדברים גם מבחינתם המדעית בעיקר שקד על מחקר בתחום האנטומיה על השרירים ומבנה השלד.
נתיחת הגופות שערך ליאונרדו וחקירת תוכיהם הרבו לו ידיעות חסרות תקדים בדורו עד אשר אסרה זאת עליו הכנסיה מתוך פחד שהוא מכשף.
ידיעותיו על מיבנה גוף האדם ופעולתו עלו על אלה של הרופאים בזמנו בשנים רבות .
הוא היה הראשון שתאר את מיקום העובר ברחם האם .
ידיעותיו בגאוגרפיה תרמו להכנסת שיטות מיפוי חדשות .
הוא התעניין באופן מעמיק בהתנהגות האור ומבנה העין ופעמים ערך ניסויים מדעיים כדי להשיג ידיעות בעולם הצמחים והתעניין לא מעט בגיאולוגיה והבנת חוקי תנועת המים.
המציא כלי נגינה וכתבי היד שהותיר אחריו,ישנם רישומים מדעיים ותוכניות של מערכות השקיה,
ביצורי ערים,מעין מרכבה ללא סוסים משוריינת הנראת כמו טנק קדום.
כלי נשק כמו קשת אופקית אמיתית ואף חליפת אמובאים.
הידע שרכש במטמתיקה סייע לו בהבנת הכוחות השונים הטבע.
מחקריו בתחום מדע הציפורים הביא אותו לחשיבות שונות בדבר כלי התעופה והיה הראשון שהגה ושירטט את רעיון המטוס ועוד בצורה נכונה.
במשך כל חייו רעינותיו לא התגשמו מעולם ונותרו רק על הנייר (עד לפני שנה רשת ה בי בי סי ערכה את ניסיונותיו של ליאונרדו בהצלחה רבה אך זה כבר בזמננו)
ליאונרדו דה ונצ’י כמוזיקאי
ליאונרו תר אחר הגורמים השונים המשפיעים על גובה הצליל שמפיקים גופים בעלי נפח משתנה,
קנים בעלי אורך ורוחב שונים וצורות שונות.
כמו כן כן הוא בדק את השפעת מהירות זרם האויר על גובה הצליל המופק ע”י קני נשיפה ,
ממצאיו הוכיחו כי אכן פרמטרים אלו משפיעים על גובה הצליל כך שאומנם הוא לא הצליח לנסח את חוקותיו של גובה הצליל במונחים מתמטיים אך הפרמטרים שבחן
בהחלט עולים בקנה אחד עם מה שקבוע היום: את גובה הצליל משנה בעיקר תדירויותו ,ככל שרבות התנודות תדירות הקול תהיה יותר חזקה וגבוה.
סיכום
ליאונרדו דה ונצ’י היה אחד האומנים הגדולים בתקופת הרנסנס
ליאונרדו היה צייר, פסל, ארכיטקט, מהנדס, ומדען
המצאותיו בצבע וציור השפיעו על האומנות האיטלקית יותר מ מאה שנים לאחר מותו.
כמותם מחקריו המדעיים בתחומיי האנטומיה אופטיקה וגם תורת ההודראוליקה
הקדימו רבים מהמדענים של המדע המודרני.
סיכום אישי
אני מאוד נהנתי לעשות את העבודה על ליאונרדו דה ונצ’י למרות שאת רוב החומר שמצאתי כבר ידעתי ומה שלא ידעתי זה היה כל מני דברים שלא באמת חשוב לדעת למשל חקר פירורי האבק ומהירות דחיסת המכה לתוך החלל שבו נמצאים פירורי האבק
ליאונרדו דה וונצ’י טען שיש יחס קבוע בינהם
אבל גם נהניתי לחזור על החומר ולשחזר אותו .
