פוסט: חזרה למתכונת ומבחני הבגרות בהסטוריה- כיתה י’

הסיכום מוגש כחומר עזר לקראת מבחני המתכונת והבגרות בהיסטוריה, 1 יח”ל,
התכנים המופיעים בסיכום זה, נכונים למועד קיץ, 2005.
סמל שאלון בחינת הבגרות: 022105

תהליכי שינוי באירופה ובעולם היהודי עד מלחמת העולם הראשונה;

שאלות מבגרויות בנושא:

 ציין והסבר את השינויים המרכזיים שחלו באירופה בסוף המאה ה-18 (תחילת ה-19) בתחומים: מדע, טכנולוגיה (תחבורה,תקשורת ותיעוש).
 ציין והסבר את ההשפעות והשינויים בתחומים: דמוגרפיה, כלכלה,חברה,דת,חינוך,תרבות ופוליטיקה.
 ציין והסבר את ההשפעות והשינויים התרחשו באירופה על החברה היהודית בתחומים: דמוגרפיה,כלכלה,מעמד משפטי וחוקי, מעמד הקהילה,חינוך ותרבות.

המאה ה-18:

מה מאפיין את התקופה?
מהפכות- המהפכה האמריקאית
המהפכה הצרפתית
המהפכה התעשייתית
המהפכות הביאו לצמיחתה של הסוציאליזם,של הלאומיות והליברליזם.

תשובה לשאלת בגרות:

* השינויים המרכזיים בתחומי המדע- התפתחות מדעית במדינות המרכז במערב אירופה. בהשפעתן של מדענים ידועי שם, התפתחו מקצועות כמו רפואה,פיזיקה,כימיה,ביולוגיה וכו’.
גולת הכותרת הייתה השילוב בין מדע לטכנולוגיה, אשר הביא ליצור מסיבי של מוצרי צריכה עממיים. תגליות כמו: טלפון,חשמל,תעבורה אווירית,חיסונים ורדיו שינו את פני האנושות כולה. התפתחות המדעים המדויקים כמו הפיזיקה המודרנית שהשדה החשמלי הביא לגילויים רבים כמו תורת היחסות של אינשטיין שקבע שאין לזמן או לחלל קיום אובייקטיבי.
דמיטרי מנדלייב, מדען שקבע שהחומר על שלושת מצביו,מוצק,נוזל וגז יסייעו לצפות מראש לקיומן של יסודות שלא הכרנו קודם.
מדענים אחרים הוכיחו שזרם החשמל מסוגל להביא לתופעות מגנטיות ולהפך,תגלית זו הביאה להמצאת הטלגרף והטלפון.
מארי קרי שגילתה שרדיום, יסוד רדיואקטיבי חזק מן האורניום שסייע לטיפול במחלות הסרטן.
בתחום הביולוגיה התמקדו המדענים בחקר התא, תורת התורשה ותורת האבולוציה שהביאה את דרווין לפרסם את ספריו: “מוצא המינים”,”מוצא האדם” שקבעו שיש מלחמת מינים.
התפתחות הרפואה הביאה למודעות בשירותי הבריאות,פינוי אשפה ומים זורמים.
מדענים רבים פיתחו חיסונים ותרופות כנגד החיידקים שהביאו בעבר למגפות, וכך מנעו את התפשטותן.
לואי פסטר פיתח את תהליך הפסטור וגם נסיוב נגד מחלת הכלבת, הוא גם הראשון שהוכיח שמחלות נגרמות כתוצאה מחיידקים.
אלכסנדר פלמינג המציא את תרופת הפניצילין (אנטיביוטיקה) נגד מחלות מדבקות.

לסיכום,
התפתחות מדע הרפואה והמדעים המדויקים הביאו לשיפור בשירותי ההיגיינה,תרמו רבות לשיפור רב ואיכותי בתרבות הפנאי, הביא לגדולה בתוחלת החיים של בני האדם ולצמצום בתמותה וכך תרומתם הרבה בשינויים הדמוגרפיים שחלו על פני כדור הארץ.

בתחום הטכנולוגיה,בעקבות ההמצאות החשובות כמו הטלפון,והדינמיט שהביאו לשינויים מרחיקי לכת בכל תחומי החיים, למשל במקום הבניה המסורתית צצו גורדי שחקים לאחר המצאת המעלית ההידרואלית ולאחר מכן גם החשמלית. שינויים בטכנולוגיה הביאו להחלפתם של מנועי הקיטור במנוע הפחם, מאוחר יותר גם בחשמלי, הביאו גם להמצאת המכונית ושכלול הרכבת. דבר שהביא ליכולת תנועה מהירה יותר ממקום למקום בכמויות גדולות הן של אנשים והן של חומרי דלק. רבים, בהשפעת השינויים הטכנולוגיים, החליטו לצאת למדינות אחרות ולשנות את גורלם, גם ביבשות אחרות, דבר שהשפיע רבות על התהליך הדמוגרפי של כדור הארץ.

תארו כיצד השפיעו השינויים בתחומי הרפואה והטכנולוגיה על תהליכים חברתיים, דמוגראפיים וכלכליים.

במאה ה- 19 ובראשית המאה ה- 20 חלו התפתחויות מדעיות וטכנולוגיות חברתיות וכלכליות שהשפיעו על המין האנושי ועיצבו את התקופה.

גידול דמוגראפי:
התפתחות מדע הרפואה והטכנולוגיה הביאה לגידול דמוגראפי באוכלוסיית העולם.מדענים פיתחו חיסונים ותרופות נגד החיידקים שגרמו למחלות מדבקות. בכך מנעו את התפשטותם של מגפות ובעקבות זה עלתה איכות חייו של האדם והתארכו שנות חייו.
התפתחות מדע הרפואה הביאה להתפתחות ולמודעות לשירותי הבריאות וההיגיינה. לראשונה הייתה משמעות לשירותי הבריאות שפעלו למען שמירה על ההיגיינה. הם דאגו למים זורמים לבתים לפינוי אשפה ומי שופכין מן הרחובות.
התפתחות מדע הרפואה ושיפור בשירותים ההיגייניים תרם רבות לשיפור רב ואיכותי בתוחלת החיים של בני האדם ולצמצום בתמותה ובכך תרומתה הרבה בגידול דמוגראפי מואץ שחל באוכלוסיית אירופה.

מהפכה טכנולוגית:
התפתחות טכנולוגית הביאה לתמורות שהובילו לשינויים מרחיקי לכת בחיי פרט. בהשפעת המהפכה התעשייתית משתנה פני האנושות.

תחבורה:
שינויים בסוגי התחבורה. בתעבורה הימית, נבנו אוניות גדולות שנשאו מטענים גדולים וחצו אוקיינוסים, חפירת תעלות בין הימים בתעבורה היבשתית, פותחה רשת מסילות ברזל רכבות מהירות ומנועים למכוניות- כל זה השפיע רבות על דמוגרפיה וכל תרבות החים של הפרט.
הם אפשרו להמונים לפתח את תרבות הפנאי ותרבות בריאות הנפש לצד שינויים דמוגרפים רבים בהשפעת השינויים הטכנולוגיים. הופיעה תופעה דמוגרפית נוספת שמאפיינת את התקופה- הגירה. רבים החליטו לצאת למדינות אחרות לשנות את גורלם ואפילו ליבשות אחרת, דבר שהביא לאכלוסם של אותם יבשות וגם זה השפיע רבות על התהליך הדמוגראפי.

בתחום הכלכלי:
ערי התעשייה היו למרכזי צריכה של כסף, מסחר בניה ומזון. גודל הצורך בחומרי גלם וכל זאת מביא לגידול בהיקף הסחר הפנימי והבינ”ל בכל העולם. תעשיית הנשק מתפתחת והכול מביא יותר השקעות בתעשייה והפניית תקציבים להתפתחויות מדעיות נוספות. למעשה, כלכלת העולם עברה שינוי דרמטי בניסיון לעמוד בקצב השינויים. המנוע החדש השפיע בכל תחומי החיים, דמוגרפית כלכלית, חברתית, תרבותית ופוליטית.

בתחום החברתי:
המהפכה הטכנולוגית לצד מדע הרפואה השפיע רבות על תרבות החיים של בני האנוש. הרכבות והאוטובוסים אפשרו להמונים לנוע למקומות בילוי ולביקורי משפחות. כמו כן, רבים עברו מאזור אחד לאחר ורבים שיפרו את תנאי מחייתם. המין האנושי השכיל לשפר את רמת חייו. הכול מביא לעליה במעמד הפועלים שהכול חשו בחשיבותם. לכן קמו מפלגות פועלים שהביאו לחקיקות סוציאליות. הסוציאליזם קם על רקע ניצול מעמד הפועלים והוא נלחם על צמצום הפערים החברתיים והכלכליים. הם שאפו לביטול האפליה בין הגזעיים, הדתות והלאומיים. מאבקתם מביא להקמתם של איגודים מקצועיים שאפשרו לפועלים לצאת למאבק כנגד הממסד.

ציינו והסבירו את השפעת הגילויים המדעיים הן בתחום הרפואה והן בתחום הטכנולוגיה על החברה היהודית בתחומים: דמוגרפיה, כלכלה, מעמד משפטי וחוקי ומעמד הקהילה.(על החברה היהודית)

גם ליהודים, שתנאי ההיגיינה היו כלל יסוד בחייהם, התפתחות הרפואה והשיפורים העירוניים בחיי ההמונים הביאו להכפלת מספרם לאור גידול בקצב הריבוי הטבעי.

התפתחות מערכת החינוך ברחבי אירופה לצד ביסוס הדמוקרטיה זיכתה את היהודים בזכויות אזרח ונתנה להם סיכוי לקליטה בחברה הסובבת. תהליך האמנסיפציה הביא לתמורות כלכליות, לשינויים בריבוד החברתי, לתמורות בפרנסותיהם וברמת החינוך.

השתלבותם של היהודים באירופה בחיי העיר, באה לידי ביטוי בפתיחת חנויות ייבוא סחורות ויצוא מוצרים. ממערב ומרכז אירופה עסקו במסחר כמחצית היהודים ובמזרח אירופה כשליש מהיהודים.

האמנסיפציה אפשרה לרבים מיהודי מרכז ומערב אירופה ללמוד ורבים התבלטו במקצועות כמו עורכי דין סופרים ועוד… לשילובם של היהודים היה מחיר:
• התנתקות מן הדת
• שינוי השמות היהודים שלהם
• שינוי הבגד המסורתי שלהם ונישואיי תערובת
• רכישת מקצועות חדשים בהתאם לחברה הנוכרית.

תהליך ההגירה הביא למצב שיהודים עברו תהליך עיור ומעבר ליבשות שונות.
במערב אירופה תהליך האמנסיפציה היה קל יותר ויהודים רבים הצליחו להשתלב בתחומים חדשים כמו כלכלה, חינוך ועוד…
הצלחתם הביאה לרגשות של קנאה ושנאה מצד העולם הנוצרי.תופעת האנטישמיות המודרנית כונה נגד יהודים ולא כנגד היהדות.
משכילים והודי דעות מערבים כתבו מאמרים וספרים אנטישמיים. מפלגות ניסו להאשים תא היהודים באסונות והיהודים היו תמיד אשמים בכל.

שינויים משמעותיים בחיי היהודים:
• מתן אמנציפציה ליהודים במדינות מרכז ומערב אירופה.
• האמנסיפציה מביאה להשתלבות בחברה הכללית, לשינויים בתחום החינוך והתרבות, הסתגלות לפרנסות חדשות. חדירה למקצועות החופשיים כמו מוזיקה עיתונות וכדומה… אבל גם להתבוללות.
• ריבוי דמוגרפי טבעי. יהודים מהגרים ליבשות חדשות.
• צמיחתה של האנטישמיות המודרנית כתוצאה מהתפתחותן שלתורות גזעניות. שיפור במעמד החברתי שמעורר קנאה, שיפור במצבם הכלכלי וסטריאוטיפ שלילי ליהודי הנצחי של אויב האנושות.

תהליך השתלבות והדחייה.

השתלבות:

1.אמנציפציה- בתחום החברתי תרבותי.

• יהודים עוברים תהליך חילון שהמשמעות היא ירידת מרכזיות הקהילה, הקמתם של זרמים חדשים ביהדות והתבוללות.
• בתחום ההשכלה רבים עוברים לחינוך כללי ורכשים מקצועות כלליים.
• יהודים רבים מבצעים הגירה לתהליך עיור וגם יבשתי ומקימים קהילות חדשות.

2. אמנציפציה- מהפך בתחום החברתי כלכלי
• יהודים משנים את המפה המקצועית ועוברים למקצועות חופשיים, כלליים.
• רבים מצטרפים לתנועות מהפכניות סוציאליסטיות והיו למנהיגי מהפכות.
• היו לאיילי הון ורובם הצטרפו לבורגנות הגבוהה- העשירה.

(קבלת אמנציפציה, הגירה בעלת ההשלכות על העתיד של העולם היהודי, הקמתם של ריכוזים יהודים חדשים,מעבר לערי תעשייה והעתקה של מקצועות שבהם עסקו החברה הנוכרית, כניסה לחיים התרבותיים הכלכליים והחברתיים, המרות דת ושינוי תרבותי חינוכי, הצטרפות למפלגות פוליטיות, התכחשות לעבר ההיסטורי, מהפך כאשר העם עובר תהליך של חילון והתנקות מן הקהילה המסורתית עד לקרע בין חילוניים לדתיים.)

דחייה:

1.אנטישמיות מודרנית בתחום מדעי, חברתי, פסיכולוגי ושמרני.

• שימוש בתיאוריות “מדעיות”, חברתיות,גזע עליון מול געז נחות.
• סטריאוטיפים נשענים על דעות קדומות בהכללה על כל היהודים. הכנסייה מעודדת סטריאוטיפים של היהודי המפחיד.

2. אנטישמיות מודרנית בתחום הכלכלי, פוליטי.

• הצלחתם הכלכלית של היהודים עוררה קנאה ופחד. השתלבות מוצלחת הן כלכלית והשיפור במעמד הכלכלי, חברתי מעורר קנאה ונתפס כבא שעל חשבונם של הנוכרים.
• הדמוקרטיה מאפשרת חופש ביטוי לכן יש לגיטימציה להיות אנטישמי. גם הלאומיות מחדדת את הזרות.

סיבות לדחייה:
אנטישמיות מודרנית- דרווניזם חברתי, תורות גזעניות ועוד… קנאה עזה בעקבות ההשתלבות המוצלחת הן כלכלית והן חברתית. כל צעד שנקטה החברה הנוכרית במתן זכויות ואפשרויות ליהודים רק הוביל לגלי אנטישמיות אינסופיים.

סיכום;

פירוט על תהליכי ההשתלבות והדחייה של היהודים:
ביטוי להשתלבות:
א. מעבר לערים הגדולות
ב. הטמעות כלכלית,חברתית ותרבותית בחברה הנוכרית.
המרות דת,שינוי באופי החינוך,שינוי חברתי וכלכלי (מקצועות חדשים,הגירה,לימוד בבתי ספר נוכריים וכו’).
מתן האמנציפציה משפיע במיוחד על יהודי מרכז ומער אירופה. גם במזרח אירופה היה תהליך דומה אם כי תהליך האמנציפציה לא היה חוקי.
המעבר לערים הגדולות נבע מן הרצון להרגיש בטוחים יותר,ולהנות משלל האפשרויות הכלכליות.
המרץ והרצון לצד הכישרון הטבעי הביאו את היהודים להשתלבות בכל תחומי הכלכלה והחיים בכלל. יהודים רבים המירו את דתם ובחרו בדרך התבוללות ובטמיעה תרבותית. הכל קרה מתוך שיכרון חושים מן הנצרות המפוארת מול היהדות המאובנת ומתוך רצון להוכיח את נאמנותם לחברה הנוכרית והיו שהתנצרו כדי לזכות בהכרה. למרות שהיו גם שהשתלבו בחיי החברה והתרבות מבלי להמיר את דתם.
לתהליך הזה היה צד נוסף שהוליד מגמה של דחייה, אנטישמיות מודרנית שונה מן האנטישמיות של העת העתיקה של ימי הביניים, שהגורם המרכזי שלה היה דתי. האנטישמיות המודרנית הייתה במזרח אירופה משולבת דתית שבאה לידי ביטוי בפרוגרומים ,גירושים, עלילות דם וגזירות כלכליות.
במערב ובמרכז אירופה הסיבות לאנטישמיות היו:דרוויניזם חברתי ותורת גזעניות. וזאת כתוצאה מהשתלבות מוצלחת מידי של היהודים בחיי הכלכלה והחברה,מניעים פסיכולוגיים (סטריאוטיפים) והם באו לידי ביטוי דרך אגודות אנטישמיות,ספרים,עיתונים וכתבי עת. האנטישמים החדשים התבססו על טענות מדעיות של תורת הגזע, על הסטריאוטיפ שהיהודי מאיים להשמיט ולהרוס את הגזע הארי הטהור והתבוללות היהודים רק תביא להשמדה של האומה המפוארת. דימוי היהודי לבש דימוי של פחד ושנאה ורתיעה שניזונו הנוצרים במהלך השנים. תורת הגזע והרומנטיקה הלאומית שעסקה ברוח העם ובחיי טבע הביאה מלומדים רבים להצהיר כי היהודים השמים אינו בין הגזע הטהור אלא בגזע הנחות בעל תכונות ביולוגיות,של ערמומיות,לא ישר,נצלן ואויב האומה. הקנאה בהצלחתם הכלכלית של היהודים ושילובם המהיר בחיי החברה תוך השתלבות בהנהגת תנועות מהפכניות רק הגביר את הפחד מהם והביא לקנאה עזה. למעשה, כל צעד של שילוב היהודים בחברה הסובבת הביא להגברת השנאה כלפיהם וזאת גם בזכות התפתחותן של תורות מדעיות שעמדו בסתירה גמורה לתיאוריות המדעיות של הרציונל הנאור (היגיון), ותהליך הדמוקרטיזציה.

סיבות להשתלבות היהודים:
א. התפתחות המדעים

ב. התפתחות הטכנולוגיה
ג. מהפכות 1948
ד. מתן האמנסיפציה

משמעויות:
א. הגירה
ב. מעבר לערי תעשייה
ג. שילוב בחיים התרבותיים והחברתיים
ד. רכישת מקצועות “חופשיים”
ה. הצטרפות לתנועות פוליטיות
ו. התכחשות לעבר ההיסטורי
ז. קרקע בין דתיים לחילוניים
ח. פירוק התא המשפחתי והקהילה

סיבות לדחייה:
א. דרוויניזם חברתי
ב. תורות גזעניות
ג. מניעים פסיכולוגיים-סטריאוטיפים
ד. דחייה עקב שילוב מוצלח בחיי הכלכלה
וחיים חברתיים- אנטישמיות מודרנית

הרעיונות המרכזיים של הזרמים השונים וחילוקי הדעות ביניהם.

הציונות המדינית: האמינה בפעולות דיפלומטיות בקרב מעצמות העולם כדי לזכות בהכרה לאומית לעם היהודי. האמינה שיש לעלות לארץ ישראל ולהתיישב בה רק לאחר הכרה בזכותו של העם היהודי לארץ משלו כמו שאר העמים.
הציונות המעשית: האמינה שישנה בעיה קיומית לעם היהודי שיכולה להיפתר אך ורק בעליית יהודים לארץ ישראל והתיישבות יהודית בארץ ישראל. מקום שיאפשר ליהודים לפתח חיים לאומיים.
הציונות הסינטטית: האמינה בשילוב בין שני הזרמים השונים. המשמעות- בעיית היהודים תיפתר עם עליית יהודים לארץ ישראל במקביל לפעילות מול מעצמות העולם להכרה בהתיישבות יהודית.
הציונות הרוחנית: האמינה שכדי לשמור על הזהות היהודית יש להקים מרכז יהודי בארץ ישראל שישקף על הגולה הכרה וגאווה לאומית יהודית. רק הכרה בזהות הלאומית תאפשר המשך קיומו של העם היהודי.
הציונות הדתית: יש לעלות לארץ ישראל, להקים מדינה יהודית עבור העם היהודי, מדינה שומרת מצוות
(פועלת בהתאם למסורת ישראל).
הציונות הסוציאליסטית: ביקשה להגשים רעיון חברתי כלכלי דרך הקמת מדינה יהודית שדוגלת בשוויון חברתי כלכלי דרך הקמת מדינה יהודית שדוגלת בשוויון חברתי וכלכלי לכל בני ישראל. המשמעות- חברה שאין בה מעמדות.

המשותף בין הזרמים:
1. כולם האמינו שהיהודים הם עם כמו כל העמים ולכן גם העם היהודים זקוק לארץ משלו.
2. אנטישמיות היא סכנה קיומית לעם היהודי ולא מאפשרת קיום חיים יהודים בגולה והיא תמשיך לרדוף את העם היהודים.
3. העולם המודרני המשתנה מקשה על העם היהודי להמשיך לשמור על הזהות היהודית שלו לכן רק מדינה יהודית תאפשר מצב כזה.
4. כולם האמינו שהחבל ארץ המיועד לעם היהודי חייב להיות בארץ ישראל.

עדי התנועה הציונית, תוכנית באזל,הקמת תוכניות ארגוניות,פעילות מדינית והתארגנות לעלייה!

רקע כללי:
באוגוסט 1897 יוזם הרצל את כינוס קונגרס היהודי הראשון בבאזל (שוויץ) ומבקש להשיג באמצעותו:
א. הכרה משפטית בינלאומית להתיישבות גלויה של יהודים בא”י.
ב. פריצה לדעת הקהל העולמי.
ג. לבחור גוף מייצג שישמש כקבוצת לחץ פוליטית להשגת המטרות המדיניות של התנועה הלאומית היהודית.
ד. להקים גוף כלכלי שיממן את הפעילות הציונית הן במישור הארגוני והן ברכישת קרקעות להתיישבות יהודית.
ה. לקבוע את דרכה של התנועה הציונית ואת מיקומו של היעד המועדף להתיישבות.

הרצל מאמין שעם השגת היעדים שהציב לעצמו בבאזל יזכה לתמיכה המונית של בית ישראל ותוכניתו תזכה לחשיפה בפני העולם כולו, והבעיה היהודית תהיה לבעיית כל מדינות העולם.

עיקרי תכנית באזל כפי שבאו לידי ביטוי בקונגרס הציוני הראשון:
1. הצגת מטרות הקונגרס.
2. לפעול להקמתם למוסדות מייצגים ומוסדות כלכליים.
3. לפעול לפרסום הציונות בעולם כולו ולפעול לסלילת הדרך לצ’רטר (עלייה) לאומי.

ציין והסבר את מטרות תוכנית באזל והאמצעים שהוצעו להגשמתם.

מטרות תוכנית באזל:
1. הכרה משפטית בינ”ל להתיישבות גלויה של יהודים בארץ ישראל.
2. פריצה לדעת הקהל העולמי.
3. לבחור גוף מייצג שישמש כקבוצת לחץ פוליטית להשגת המטרות המדיניות של התנועה היהודית- לאומית.
4. להקים גוף כלכלי שיממן את הפעילות הציונית הן במישור הארגוני והן ברכישת קרקעות להתיישבות יהודית.
5. לקבוע את דרכה של התנועה הציונית ואת מיקומו של היעד המועדף להתיישבות. הרצל מאמין שעם השגת היעדים שהציב לעצמו בבאזל, יזכה לתמיכה המונית של בית ישראל ותוכניתו תזכה לחשיפה בפני העולם כולו והבעיה היהודית תהיה לבעיית כל מדינות העולם.

א. לקבוע הגדרה לתנועה הציונית:
התנועה הציונית שואפת לרכוש לעם היהודי בארץ ישראל מקלט מובטח ומשפט גלוי עלפי משפט העמים ולהכרה בינ”ל.
ב. הקונגרס מבקש לפעול למען קבלת אישור עלייה להתיישבות בקרב המעצמות של העולם פעילות דיפלומטית מוגברת כדי שהיהודים יוכלו להתיישב בארצם ההיסטורית.
ג. הקונגרס מבקש להקים מסגרות ארגוניות כלכליות ופוליטיות ולבנות תוכנית מדינית להגשמת הרעיון הציוני.
ד. לפעול בקרב יהודי העולם כולו להגברת הרגש הלאומי והגאווה הלאומית בדגש מיוחד על בני הנוער היהודים.
ה. הקונגרס מבקש לפעול לקיומם של כינוסים ואירועים מפוארים בדומה לפרלמנטים של מדינות העולם וזאת כדי לזכות באהדתם והתעניינותם של כל כלי התקשורת בעולם.

האמצעים שהוצעו להגשמתם:
א. פיתוחה של ארץ ישראל ע”י עליית יהודים בתמיכת מעצמות העולם.
ב. עידוד לעלייה של עובדי אדמה ובעלי מלאכה.
ג. הפצת הרעיון הציוני בעיקר בקרב בני נוער למען הגברת הרגש וההכרה הלאומית היהודית.
ד. פעילות דיפלומטית להשגת רישיון עלייה באמצעות מפגשים עם מנהיגי העולם.
ה. להקים מסגרות ארגוניות להסתדרות הציונית.
ו. להעניק זכות בחירה למוסדות התנועה הציונית לכל יהודי החפץ בכך ע”יתשלום דמי חבר סמליים.
ז. לקיים קונגרס כל שנה.
ח. התקבלו הצעות לרכישת קרן קק”ל לרכישת אדמות בארץ ישראל ולפעול למען קידום התרבות והחינוך בארץ ישראל.

חשיבותו של קונגרס באזל
• הקונגרס הציוני הראשון הפך את התנועה הציונית לתנועה פומבית והיה לפרלמנט המייצג את תא היהודים בדומה לכל המדינות המודרניות בעולם.
• הקונגרס ליכד תחתיו את כל חברי התנועה הציונית ויצר פשרות בין הזרמים השונים כאשר הזרם המוביל היה הזרם המדיני.
• כתוצאה מפעילותו של הקונגרס, התנועה הלאומית היהודית הייתה לתנועה דמוקרטית והמונית. כדברי הרצל, בבאזל יסד את מדינת היהודים ולמעשה מונח יסוד בבאזל למדינה היהודית שבדרך.

פרט והסבר את המסגרות הארגוניות ומוסדות התנועה הציונית!

הקונגרס הציוני הראשון היה המוסד הארגוני הראשון שהתנועה הציונית יזמה.
היעדים שלו היו להקים הנהגה לאומית,לייסד את ההסתדרות הלאומית,להקים מוסד עליו שקובע מדיניות ותחתיו יפעל וועד הפועל הציוני שאמור היה לבצע בפועל את החלטות הקונגרס הציוני.

מוסדות כלכליים:
* אוצר התיישבות היהודים שבא לקבוע מדיניות כלכלית
* בנק אנגל ופלסטינה- מוסד כלכלי כספי
* קרן היסוד שהיה אחראי למצוא מימון לעלייה והתיישבות

מוסדות ביצועיים:
* קק”ל אחראי על רכישת אדמות בארץ ישראל להתיישבות יהודים.
* משרד הארץ ישראלי- היה אחראי על תוכניות התיישבות בא”י.
* חברת הכשרת הישוב-אחראית על רכישת קרקעות והכשרתם.

בנוסף למוסדות אלה עבד הפועל הציוני שנבחר מתוך חברי הקונגרס היה אחראי על ביצוע החלטות הקונגרס.
עבד הפועל המצומצם שהיווה את המרכז הניהולי של החברה הציונית.
הקמת מוסדות התנועה הציונית היה לנקודת פריצה בהיסטוריה היהודית.
ההסתדרות הציונית המחישה את אופייה הגלוי והחוקי של התנועה הציונית, את הריבונות היהודית והיות הציונות תנועה לאומית מאורגנת להפליא.
ההסתדרות הציונית על כל מוסדותיה לא נתנה רעיות הקונגרס לגווע. היא הפכה אותו לממשי, היא יצקה תוכן לכל אותם רעיונות נשגבים שהועלו בקונגרסים הבאים.
המוסדות שהוקמו היו הסיס למדינה שבדרך וגם כיום המבנה הארגוני של מוסדות אלה זהה לתחילת הדרך.

ציין והסבר את פעילותו המדינית של הרצל.

הרצל האמין שהדיפלומטיה תעזור בהשגת תמיכת המעצמות לקבל רישיון עלייה לארץ ישראל. הרצל היה מוכן לפנות לכל גורם בעולם שיוכל לתת או להשפיע על גורם אחר לקבל רישיון עלייה לעם היהודי לכם הוא פעל ללא מעצורים גם כאשר נחל אכזבות. הרצל שם דגש על דיפלומטיה תוך פעילות להגיע אל דעת הקהל העולמית. הוא ביקש להעביר רעיון לעולם כי הקמת מדינת היהודים הוא אינטרס שלהם וזה יביא להם תועלת אישית הן כלכלית והן מדינית ויפחית את בלחץ האנטישמי בקרבם.
פעילותו המדינית של הרצל:
1. פנייה לסולטן הטורקי. נימוקים:
• האימפריה הטורקית שולטת בארץ ישראל.
• האימפריה הטורקית זקוקה לכסף.
תוצאות: הרצל נוחל אכזבה וכישלון.

2. פונה לקייצר הגרמני שילחץ על טורקיה לתת רישיון עלייה. נימוקים:
• הגרמנים תומכים כלכלית בצבא טורקיה ולכן הם בעלי השפעה על הטורקים.
• הגירת יהודים מגרמניה תהיה אינטרס גרמני.
• הגרמנים יוכלו להקים בסיס תרבותי גרמני בארץ ישראל אם וכאשר הגרמנים יהיו שם הרוב.
תוצאות: הרצל נוחל אכזבה וכישלון.

3. פונה לבריטניה לקבלת טריטוריה בתוך האימפריה הבריטית להקים בית לאומי לעם היהודים. נימוקים: בריטניה מקבלת את הרצל בברכה ומחליטה לעזור לו. הוא מציע לו מספר הצעות להקמת טריטוריה ייחודית למשל: באל אריש בסיני. משיקולים פוליטיים ההצעה הזו נופלת.מאוחר יותר, מציעה אנגליה להרצל שטח אדמה באוגנדה. הצעה זו לא מתקבלת והוחלט להתרכז במאמצים מדיניים להקמת בית לאומי לעם היהודים אך ורק בארץ ישראל.

הסבירו את עיקרי תפיסתו הציונית- מדינית של הרצל
ע”פ הרצל, מקור הבעיה היא אנטישמיות, הגולה, היעדר הנהגה לאומית וחוסר בטריטוריה. לכן הרצל חושב שהפתרון חייב להיות לאומי ועם כל זמן שבעיית היהודים היא מוקד בעייתי לאומי גם של העמים האחרים ושיש פתרון אחד להגשמה לאומית יהודית לחבל ארץ משלו, פתרון שלא התנגש בשאיפות הלאומיות של העמים האחרים כאשר היהודים נתפסים כזרים, צנועים, בעלי אינטרסים שונים מבני המקום.
הציונות המדינית של הרצל מאמינה שהמעצמות חייבות לסייע בהקמת מדינה יהודית מפני שזה משרת את מטרותיהם. רק כך יתפטרו מהאנטישמיות ולכן מדינות אירופה ירוויחו מעזיבת היהודים.
למעשה, הוא מבקש לקיים פעילות מדינית אנפה להשגת צ’רטר על ארץ ישראל. הרצל מבקש להשיג פתרון טריטוריאלי שהוא:
א. התנתקות מהגולה וריכוז של כל היהודים במסגרת ריבונית אחת.
ב. הכרה בינ”ל לריבונות יהודית בארץ ישראל.
ג. להקים מדינה יהודית מתוכננת למופת.
ד. הרצל מפרסם ספר:” מדינת היהודים”- על מנת להשפיע על דעת הקהל היהודית והעולמית כאחד ולהפוך את בעיית היהודים לנושא ציבורי.

סיכום.
התורה המדינית של הרצל מבקשת:
א. למצוא בית לאומי רצוי בארץ ישראל.
ב. אישור של אומות העולם להקמת בית לאומי וסיוע כלכלי, תרבותי, מדיני מפני שזה משרת את מטרותיהם הם ירוויחו מיציאתם של היהודים מפני שתהיה להם הכרה סוציאליסטית וכלכלית ולא יצטרכו להילחם באנטישמיות שתלך ותתרחק.)
ג. הרצל מבקש להקים מדינה יהודית- בורגנית עם תנאים סוציאליים לפועלים, עם חזון טכנולוגי, מתועשת ומודרנית התואמת מאוד את מדינת ישראל כיום.
ד. למעשה, הרצל מבקש להקים מדינה אירופאית, סולנית, בעלת שיווין הזדמנויות לכולם, חילונית באישור ובתמיכה של מדינות העולם.

הציגו את הישגי הישוב היהודי- ציוני בארץ ישראל בין השנים 1881- 1914 בתחומי: התיישבות, בטחון ותרבות.

דפוסי הגשמה ציונית בארץ ישראל
קבוצת עולים באים לארץ ישראל ומהווים חיל חלוץ ואבן פינה לעליות הבאות. כל מהפך מסמל את ראית הדרך למהפכות חדשות. למעשה, העלייה הראשונה קראה ליהודים לעלות לארץ ישראל. העלייה הראשונה הביאה לראשונה לניתוק מן המנהגים והערכים המסורתיים ולמעשה לראשונה אנו מוצאים יהודים שעולים לארץ ישראל עם תודעה לאומית של עם השב למולדתו. תודעה לאומית פירושה זיכרון קולקטיבי שהיה כבסיס יום יומי והיסטוריה משותפת.

גורמי העלייה
אנטישמיות
התנועה הלאומית היהודית המודרנית
הרצון להיות דומים לכל העמים
תחושת חלוציות

ארץ מוצאם: רומניה, רוסיה ותימן.

הרכב חברתי: בעלי משפחות, מסורתיים, שומרי מסורת.
מתימן עולים עקב גזרות קשות והם רואים שליחות לאומית לעלות לארץ ישראל הם משתלבים בכל תחומי המשק גם בעיר וגם בכפר. חלקם פונים להתיישבות עירונית וחלק אחר להתיישבות קרקעית. הישגם הגדול של בני העלייה הראשונה היה הקמת צורת התיישבות חדשה-המושבה.
1.התיישבות אופיינית של העלייה השלישית.
2.התיישבות המבוססת על משק משפחתי בבעלות פרטית של קרקע לאומית.
3.מדובר במשק המשווק בעצמו את התוצרת והרווח כולו שלו.
4. ביהודה התפתח ענף המטעים שכלל פירות הדר, גפנים וזיתים.
5. בתקופת הקטיף הועסקו פועלים שכירים
6.בגליל התפתח ענף הפלחה כאשר רוב התוצרת הייתה מיועדת לצרכים פנימיים (גם הם העסיקו פועלים ערבים).

תרומתם של בני המושבות
המושבות הניחו את הבסיס להתיישבות החקלאית של היישוב היהודי החדש שהיה תנאי הכרחי לבנייתה של המולדת החדשה.
ההתיישבות הצעידה את היישוב היהודי גם לקראת עצמאות כלכלית. במושבה נולדה הדמות של האיכר העברי הראשון בארץ ישראל זה 200 שנה. בנוסף, הם פעלו לניתוחה של תרבות עברית וטיפחו את השפה העברית. כישלונם היה בעבודה עברית והיו גם שהעדיפו את הקצבה החודשית של הברון. בנוסף לזה היה להם גם כישלון בשמירה עברית, העדיפו שמירה ערבית זולה ולא יעילה, לא פעלו להקמתם של ארגונים לאומיים הם לא הקימו מוסדות לאומיים.

צורת התיישבות לבני העלייה ה-2.
צורת התיישבות חדשה- קולקטיב סג’רה. הקומה ע”י אנשי ארגון בר גיורא ובתמיכתם. מטרת הקמת היישוב הייתה להכשיר יהודים צעירים לעבודת אדמה בניהול עצמי ובאופן שוויוני. הם דגלו בתמיכה עצמית וביקשו השגחה מקצועית שלמנהל עבודה.
מאפייני התיישבות:
א. התיישבות על אדמת לאום.
ב. מסגרת התיישבותית שדגלה בשיתוף בשוויון ובעבודה עברית. הכוונה לעבודה עברית, שמורה עברית עם מטבח משותף וקופה משותפת.
ג. ניהול עצמי ללא השגחת מנהל עבודה.
ד. הם ניהלו את עצמם בצורה המוצלחת ביותר ולמרות הניסיון המוצלח, היישוב התפרק ורוב חבריו ביקשו לעסוק גם בשמירה עברית.

תרומתם:
הקימו גרעין שמירה ראשון על טהרת השמירה העברית. הקימו צורת התיישבות חדשה והיו לסמל ודוגמא למופת ביישוב היהודי. המנהיגים של היישוב היו: מניה וישראל שוחט, יצחק בן צבי ואלכסנדר זייד.

הקבוצה הקטנה- צורה אופיינית לבני העלייה השנייה.
אם הקבוצות- דגניה 1910.
צורת התיישבות חדשה שהוקמה ע”י 12 מתיישבים שהתיימרו לחיות בשיתוף מלא כמשפחה אחת גדולה. הם דגלו בחלוקת עבודה שוויונית ובשיתוף מלא ברכוש, בחינוך, בעבודה ובכלכלה. ביקשו לכבוש את העבודה העברית, את האדמה, ללא פיקוח חיצוני.

מאפייני התיישבות:
• התיישבות על אדמת ציבור.(לאום)
• התיישבות שיתופית שהתבססה על עקרונות השיתוף והשוויון.
• אחריות הדדית בכל תחומי החיים הן בעבודה והן בחיים היום יומיים בין המתיישבים.
• התיישבות שעסקה בחקלאות ומימשה את הרעיון של עבודה שיתופית.
• התנהלות במסגרת של ישיבות והצבעה על כל החלטה כאשר הרוב קובע בסופו של דבר.
• השכר התחלק באופן שווה בין 6 חברי המשק אבל החברים עבדו על פי יכולתם והשכר נקבע לפי הצרכים האישיים שלהם.

תרומתם:
1.פעלו לכיבוש עבודה עברית והיו לדגם להערצה ולחיקוי.
2. מימשו את רעיון השוויון ואי התלות.
3. הניחו את היסוד לקיומו של הקיבוץ העתידי.

מסגרות כלכליות וארגונית

משטר חסות של הברון אדמונד רוטשילד
שיטתו סיפקה מערכת שירותים קהילתיים והגנה משפטית למושבות. השקיע בכרמים ובהקמתם של יקבים גדולים במשקים של בע”ח, פרי הדר, מטעים ועוד…
שיטתו כללה מנהלי עבודה מטעמו ולמעשה גרם למשקים רבים להגיע לפשיטת רגל. לאור התנגדות התושבים לפקידי הברון, החליט הברון להעביר את שליטתו לידי יק”א שהייתה בבעלותו של הברון הירש שביקש ליצור משק יעיל וחסכוני. הוא חיזק את המושבות, החזיר את ענף הפלחה ופעל רבות להכשיר את המתיישבים לעבודת אדמה.
המשרד הארץ ישראלי-
המשרד קם ב-1908 ובראשו עמד דוקטור ארתור רופין שהיה משפטן וסוציולוג. המשרד היה אחראי להקמתם של צורות התיישבות חדשות פעל רבות לרכישת אדמות דווקא באזורים שלא נועדו להתיישבות, סייע בהדרכה ומחקר לפיתוח שיטות עיבוד חקלאיות מודרניות, סייע והדריך יישובים קיימים והתמקד בבדיקות יסודיות של קרקע, היה יזם בהקמת השכונה החדשה “אחוזת בית” שלימים שמה הוא תל אביב, הקים את חברת הכשרת היישוב לרכישת אדמות בארץ.
מפלגות פוליטיות
פועלים עבריים בני העלייה השנייה ביקשו להקים תנועות תמיכה חברתיות וסוציאליות שיפעלו למען צרכיו הכלכליים החברתיים והתרבותיים שלפועלי העלייה השנייה.
סיבות להקמת המפלגות:
1. תהליך קליטה קשה בארץ עם מציאות חיים שונה וקשה
2. עבודה גופנית מפרכת
3. עקב תנאי הארץ, תנאי אקלים, קרקע, ביצות ומחלות
4. אווירה מתנכלת מצד בני בעלייה הראשונה כאשר האיכרים זלזלו בכושר עבודתם, לא אהבו את רעיונותיהם המהפכניים בתחומי החברה והדת והתוצאה הייתה שנפער תהום בין 2 העליות לכן הרגשת הבדידות והקשיים דחפו את הפועלים להתלכד כדי לנסות לגבור בכוחות משותפים על הקשיים שלהם.
כתוצאה מכך, קמו 2 מפלגות בשנת- 1905:
• הפועל הצעיר
• פועלי ציון
המפלגות עסקו בעיקר בתמיכה ארגונית וכלכלית כגון הפעלת מטבחים משותפים, לשכות עבודה, הקמת קופות חולים,, מכבסות משותפות, קרן סיוע לנזקקים ועוד…
תחום הביטחון:
אחד מההישגים החשובים של בני העלייה השנייה היה בתחום הביטחון לצד כיבוש העבודה העברית. הם ביקשו להשתלט גם על תפקידי השמירה והאבטחה של ההתיישבות היהודית בארץ ישראל לכן הם הקימו את ארגון בר גיורא אשר מנהיג בזמן מרד הרומאים. שאיפתם הייתה להשתלט על כל תפקידי השמירה ולנשל את הערבים מתפקיד זה. הם האמינו שעבודה עברית היא תנאי הכרחי לתחייה לאומית. סיסמתם הייתה:” בדם ובאש יהודה נפלה, בדם ובאש יהודה תקום!” וזה מצביע על כוונתם למנוע מן הערבים להתנכל להתיישבות יהודית. ההתיישבות החדשה בסג’רה ובהמשך קיבלו את תפקידי השמירה גם בכפר תבור. הארגון מנה 8 חברים ששימרו את פעילותם בחשאיות רבה. הם היו יהירים ומתנשאים ומנהיגיהם היו: ישראל שחוט, אלכסנדר זייד, והושע חמקין ויצחק בן צבי.
ארגון בר גיורא היה מהר מאוד קטן לצרכי ההתיישבות ולכן בשנת 1909 קם ארגון השומר.
מאפייני ארגון השומר
א. ארגון בקני מידה ארצי שבא להגן על כלל היישוב היהודי.
ב. הארגון אימץ את סיסמתו של ארגון בר גיורא.
ג. ארגון השומר סימל את דמות הלוחם האמיץ. הם הקפידו למלא את יעודה לפי מנהיגי הערבים כדי למנוע עימותים מיותרים וגם כדי לזוכת בהערצתם של ערבים.
ד. הם למדו ושלטו בניהול אומנות הסכסוך.הם התאמנו ברכיבה על סוסים כדי ליצור מיתוס של אמיצים וגיבורים. הם פעלו להקמתם של יישובים חדשים כמו תל עדשים, כפר גלעדי ותל חי. התלבשו כמו ערבים, למדו שפה ערבית והקפידו להימנע משימוש בנשק.

תרומתו של הארגון:
כוח מגן עברי ראשון שפעל למען שמירה והגנה לע כלל היישוב היהודי. הם האמינו בטוהר הנשק הכוונה לא עונש קולקטיבי. הם הקימו את תנועת השומר הצעיר, תנועת נוער ציונית כלל עולמית. הם טיפחו את הגבורה הקולקטיבית ולא את הגבורה האישית. הייתה זו גבורה שהושתתה על צוות מאורגן בעזרה הדדית. הם הקפידו לפתח יחסים טובים עם הערבים וממשיכו של הארגון היה ארגון ההגנה.

רעיון:
מימוש הסוציאליזם.
השומר הצעיר:
חברה שוויונית ללא מהפכות.
פועלי ציון:
מהפכה סוציאליסטית בארץ ובעולם.
רעיון:
פעילות למען חיזוק מעמד הפועלים.
השומר הצעיר:
באמצעות הון לאומי תוך חיזוק מעמד הפועלים.
פועלי ציון:
הקמתם של יישובים רבים עצמאיים.
רעיון:
אופי החברה
הפועל הצעיר:
חברת רווחה שתעזור לחלשים.
פועלי ציון:
חברה שוויונית למען זכויות פועלים עבריים.
רעיון:
שפה.
הפועל הצעיר:
שפה עברית כשפת תרבות.
פועלי ציון:
שפת יידיש כשפת יצירה ותרבות.
רעיון:
קשר עם הגולה.
הפועל הצעיר:
התנתקות מן הגולה.
פועלי ציון:
קשר עם הגולה.

פועלי ציון
מאפיינים:
מפלגה שהתיימרה להיות חלק ממהפכה סוציאליסטית כלל עולמית. הייתה פעילה בביסוס מעמדם של פועלי ארץ ישראל. דגלה במלחמת מעמדות בכוונה להפוך את ארץ ישראל למדינה סוציאליסטית. ביקשה לחזק את מעמד הפועלים דרך חלוקת קרקע לאומית למען בניית הרבה יישובים חדשים. ביקשו לשמר את שפת היידיש כשפת תרבות ויצירה וגם כדי לשמר את הקשר עם הגולה. היו קיצוניים בדעות והם וחבריה היו בין מקימי ארגון השומר.

הפועל הצעיר
מייסדה ויוזמה- א.ד גורדון.
תורתו:
א. גאולת היחיד. הכוונה להגשמה עצמית מרצון ולא ע”י הקרבה.
ב. עבודת אדמה עם עבודה גופנית קשה למען דחיית הנפש.
עקרונות המפלגה:
א. האמינו בחברה שוויונית תוך פעולות להקמתה של חברה שבה כולם שווים.
ב. היו פעילים למען הגנה על זכויות הפועלים (נלחמו לע 8 שעות עבודה ולא יותר)
ג. הגשמה ציונית תוך התנתקות מהגאולה ובניית חברה יהודית בארץ ישראל.
ד. דאגו לעבודה עברית ולשמורה עברית.
-סיכום-
ביקשו לבסס את מעמד הפועלים, להקצות להם הון וקרקע לאומית. להקים חברה שוויונית שתעזור לחלשים מבלי לבצע מהפכות סוציאליסטיות. ביקשו לחדש את השפה העברית כשפת חולין וכשפה תרבותית. היו מתונים בדעותיהם.

סיום המלחמה והסדרי השלום- תוצאות.

א. סיום המלחמה הביא לתבוסתה של גרמניה ובנות בריתה המלחמה הותירה הרס רב, קשים כלכליים ואי בהירות לגבי המשך המחיה באירופה כולה.
ב. המדינות המנצחות, מדינות ההסכמה, הבינו שיש צורך בהסדר חדש באירופה השסועה וההרוסה. ארבע שנות מלחמה גרמו לנזק רב ולמיליוני קורבנות ולכן החליטו להתכנס לועידת שלום בפריז (בארמון ורסאי) בהשתתפותם של 27 נציגי המדינות המנצחות. מדינות אירופה התנגדו לשיתופה של רוסיה בנקמה על פרישתה מן הקרבות במהלך המלחמה. בנוסף, לא הוזמנה גרמניה שנחשבה אשמה בפרוץ המלחמה.
ג. ההחלטות העיקריות בועידת השלום, גובשו ע”י 5 המעצמות החדשות. בדיונית עצמם השתתפו: וילסון- נשיא ארה”ב, קלמנסו- ראש ממשלת צרפת, לויד ג’ורג’- נשיא בריטניה, אורלנדו- ראש ממשלת איטליה. הם היו המשפיעים ביותר על מהלך הדיונים.

עיקרי סעיפי חוזה ורסאי.
א. שינויים טוטאליטריים.
1. גרמניה מאבדת משטחה לטובתה של פולין.
2. חבל הסהר ניתן לפיקוח בין לאומי.
3. החלק הגובל עם צרפת מפורז.(מדולל מצבא, אין כוחות לוחמים.)
ב. תנאים צבאיים.
1. גרמניה מחויבת לצמצם את צבאה.
2. נאסר על גרמניה להחזיק נשק כבד.(צוללות, מטוסים, טנקים… )
ג. פיצויים.
1. גרמניה חויבה לתת פיצויים למדינות ההסכמה. ניתן היה להמיר את הפיצויים בחומרי גלם.
ד. אשמת המלחמה.
1. גרמניה נקבעה כאחראית לפרוץ המלחמה ומדינות העולם רואות בה אחראית משפטית ומוסרית על הנזק שנגרם.(סעיף זה מעלה את חמתה של גרמניה מפני שבכך הם רואים פגיעה בכבודו של העם הגרמני שסירב בתוקף להודות באשמת התוקפנות.)
2. חוגים גרמניים- ימניים, גינו את הסכמת גרמניה להפסקת האש ולקבלת האשמה לפרוץ המלחמה והחלו לטפח סיפור בגידה, לפי גרמניה לא נוצחה בשדה הקרב ורק חלק קטן של פושעים ובוגדים אשר במנהיגי גרמניה החדשה החליטו לתקוע סכין בגב האומה ורק בכך הצליחו להכריע אותם.

בעקבות מלחמת העולם ה- 1 התרחשו שינויים באירופה לשינויים אלה הייתה השפעה רבה על כל העולם.
תוצאות מדיניות- פוליטיות:
1. שינויים במפה האירופאית.
א. שלושת האימפריות קרסו- העותמנית, האוסטרו הונגרית והגרמנית. על שטחן ושטחי רוסיה הוקמו 9 מדינות חדשות עצמאיות: פולין, צ’כוסלובקיה, יוגוסלביה, אסטוניה, ליטה, לטויה, פינלנד, הונגריה, מונטנגרו.
ב. אלזס ולרון שהיו בשליטת גרמניה, הוחזרו לצרפת.
2. זכות המיעוטים:
למרות הקמתם של תשעת המדינות החדשות, לא נפתרה בעיית המיעוטים באירופה ונוצר צורך דחוף במתן פתרון הולם לזכויותיהם. לכן, כל תשעת המדינות חתמו על הסכם (חוזה המיעוטים) שבא להגן על זכויותיהם הלגיטימיות וחבר הלאומים פיקח שחוזים אלה יבוצעו ע”י המדינות.
3.הקמת משטרים דמוקרטיים:
א. בכל תשעת המדינות הוקמו משטרים דמוקרטיים שהתמוטטו מהר מאוד כתוצאה מחוסר מסורת דמוקרטית וכתוצאה מסכסוכי גבול בין המדינות השונות וגם מעימותים שהיו בין המיעוטים השונים. ברובם מהר מאוד התחלף השלטון לדיקטטורות פרט לצ’כוסלובקיה.
4.תוצאות כלכליות- חברתיות:
א. המלחמה גרמה לקריעה מוחלטת של מפעלים ותשתיות בכל מדינות אירופה. בתום המלחמה נדרשו המדינות לפעול להקמתם של התשתיות מחדש, מסילות ברזל, דרכי תחבורה ותעשייה. דבר זה גרם לפגיעה בכלכלתם של המדינות. בנוסף, נהרסו במלחמה קווי המסחר של כל מדינות אירופה ועל חשבונם התחזקו מדינות כמו ארה”ב ויפן.
5. בתום המלחמה חזרו הביתה מיליוני חיילים ורובן לא מצאו מקומות עבודה.
א. הם היו לנטל על ממשלתם. כל הגורמים האלה הובילו לעליית מחירים שגרמו לירידה בערך הכסף וחסכונותיהם של רבים הלכו לאיבוד כך שנוצר מצב שאירופה הייתה מלאה בנזקקים. יש אומרים שזה הגורם העיקרי להרס הדמוקרטיה במדינות החדשות.
6. תוצאות חברתיות:
א. עקב המלחמה והשיפור התשתיות, השתפר מעמד הפועלים.
– מכיוון שתרמו רבות בשדה הקרב.
– היו נחוצים ביותר לעודות כפיים.
נוצר מצב של שינוי במעמדם שהתבטא בעיקר במתן זכויות אזרחיות ושיפור בתנאי העבודה שלהם.
ב. בעקבות המלחמה התחזק מעמדם של הנשים שקיבלו שוויון זכויות בחלק ממדינות אירופה כמו מתן זכות בחירה.
ג. בהמשך קמו גם תנועות חברתיות שהשפיעו רבות על מדינות אירופה. תנועות של מיליטריסטים (אנשים שדגלו בכוח וחיחרו מלחמה) התנועה של פסיפיטים דוגלי שלום נצחי ללא מלחמה שמאמינים בפתרונות בדרכי שלום.

השינויים העיקריים שחלו במפה המדינית של אירופה ושל המזרח התיכון.

בינואר 1919, נפתחת ועידת שלום בפריז בהנהגתם של המעצמות שניצחו במלחמה. בסיומה נחתמים הסכמים טריטוראלים שקובעים את התפרקותם של האימפריות והקמתם של 9 מדינות חדשות, עצמאיות ודמוקרטיות.
סיום המלחמה קובע שעברה תקופתם של האימפריות (העותמנית והאוסטרו הונגרית) ועל שטחיהן הוקמו מדינות עצמאיות חדשות. להלן המדינות: פולין, צ’כוסלובקיה, יוגוסלביה, אסטוניה, ליטה, לטויה, פינלנד, הונגריה, מונטנגרו. המדינות החדשות חויבו להקים בשטחן משטרים דמוקרטיים, הם גם חויבו לכבד ולשמור על הזכויות הדמוקרטיות של המיעוטים שבשטחן. המדינות האלה מתמודדות עם קשיים על היעדר מסורת דמוקרטית, בעיות כלכליות קשות ( בעיות שנובעות מן המלחמה עצמה) עם מיעוטים שעוינים זה לזה וגם עם בעיות בגבולות כאשר קיים ויכוח בין המדינות השונות על המיקום המדויק של הגבול שלהן. בנוסף, נקבע מעמד העל של המעצמות החדשות באירופה. החלטה שמתקבלת כפשרה בין רצונם של המעצמות החדשות באירופה. החלטה שמתקבלת כפשרה בין רצונן של המעצמות המנצחות לשלוט בחלק מן השטחים שעליהם שלטו האימפריות לבין עיקרון להגדרה עצמית שזכאית כל מדינה כפי שבאה לידי ביטוי ב- 14 נקודות של וילסון וקבע מושג חדש- “מנדט”- שמאפשר שליטה על חבל ארץ כלשהו כאשר חובה על המעצמות לדאוג לטובת תושביהם, לרווחתם, לחינוכם ולהכשרתם על מנת שיוכלו בעתיד לעמוד ברשות עצמם, הכוונה לקדם את אותו חבל ארץ למצב שיוכלו להתנהל כמדינה עצמאית. שטחי המנדט נחלקו ל- 3 סוגים בהתאם לדרגת התפתחותם של התושבים ולקרבתם למרכזי תרבות גדולים בעולם.

מנדט סוג א’: נקבע באותם שטחים שנזקקו לסיוע זמני מצד ממשלת המנדט עד שיוכלו להגיע לעצמאות מדינית
מנדט סוג ב’: מנדטים על השטחים הגרמנים שבאפריקה שאוכלוסייתם לא הייתה מסוגלת להגיע לשלטון עצמי בזמן קרוב יותר אבל מדינות בעלות סיכוי בשלב כלשהו לעצמאות.
מנדט סוג ג’: מנדט על שטחים באפריקה ובמזרח הרחוק שנקבעו כלא מתאימות כלל לעצמאות.

טופס המנדט אפשר ניהול המדינה ע”י ממשלת המנדט אך אסר עליהם לגייס את תושבי הארץ לצבא ואסר עליהם להתייחס אל האוכלוסייה ביחס של שטח כבוש. עיקר תפקידם התמקד בהכשרה מנהלתית תרבותית וכלכלית שאמור היה להכשיר אותם לעצמאות מדינית. על מדינות המנדט היה להבטיח חופש דת ופולחן ולפעול לשמירה על זכויותיהם של המיעוטים החיים באותה מדינה.

טופס המנדט על ארץ ישראל.
ועידת סן- רמו מורכבת מנציגי מעצמות ההסכמה החליטה באפריל 1920, למסור את שטחי ארץ ישראל כמנדט לבריטניה. בנוסח כתב המנדט נקבע כי בריטניה תהיה אחראית לביצועה של הצהרת בלפור כלשונה.
התחייבות בריטניה כלפי היהודים כפי שמופיע בטופס המנדט:
א. בריטניה קיבלה את השטח כפיקדון והייתה חייבת לדווח לחבר הלאומים על פעולותיה על קידום השטח לעצמאות מדינית.
ב. טופס המנדט קבע את מחויבותה של ממשלת המנדט לפתח תשתית מדינית, כלכלית ומנהלתית להקמתו של הבית הלאומי.
ג. טופס המנדט מכיר בסוכנות היהודית כגוף מייצג של התנועה הציונית ושל העם היהודי ומוקם כמוסד פומבי כבעל ייפוי כוח המתאם בין היישוב היהודי וממשלת המנדט לכן בריטניה מתחייבת לשתף פעולה עמו ולהתייעץ איתו על כל נושא הנוגע לקידום הבית הלאומי.
ד. ממשלת המנדט מתחייבת לעודד ולהכיר בכל מוסדות השלטון העצמי של התושבים היהודים בארץ ישראל.
ה. בריטניה מתחייבת לסייע לעליית יהודים ולעודד התיישבות רציפה של יישובים חדשים תוך חיזוק התשתית הכלכלית של הבית הלאומי.
ו. בריטניה מתחייבת לשמור על חופש דת ומצפון ועל חופש הפולחן. היא אחראית על המקומות הקדושים ומתחייבת להבטיח כניסה חופשית לכל בני הדתות.
ז. בריטניה מתחייבת להכיר בשפה העברית כשפה הרשמית.
ח. בריטניה מתחייבת לאפשר קיומם של החגים של כל העדות שיוכרו בימי מנוחה רשמיים.

פעולותיהם של שני הנציבים הבריטים הראשונים:

פעולותיו של הרברט סמואל (1920- 1925)- הנשיא הבריטי הראשון על ארץ ישראל.
כללי:
בואו של הרברט סמואל לארץ ישראל פתח תקופה חדשה. גל של התלהבות מחודשת גדל בקרב הציונות היהודית והבריטים האמינו כי הקמת ממשל אזרחי שבראשו נציב יהודי, יצור מערכת יחסים טובה וחמה אשר תשפר את תנאי החיים בארץ ישראל וגם תביא לפריחה כלכלית.
פעולותיו:
א. במהלך כהונתו עלה מספר המושבות החקלאיות מ-44 ליותר מ-100.
ב. בתקופתו הייתה הכרה רשמית במוסדות הייצוגיים של היישוב היהודי כמו הרבנות הראשית, הועד הלאומי ומועצות מקומיות.
ג. הארץ התפתחה כלכלית והוא יזם עבודות יזומות לגדודי העבודה כדי לפרנס אותם וליצור להם תשתית כלכלית.
ד. בתקופתו שופרו התחבורה והשירותים הציבוריים (רכבות, נמל, דואר), הקומה מערכת בתי משפט ושוכללה שיטת השיפוט.
ה. הוא הכיר בשפה העברית כשפה רשמית גם תמך בפתיחתה של האוניברסיטה העברית סימלה את חידוש התרבות העברית.
ו. הוא העניק את מכסת הסרטיפיקטים( רישיונות עלייה) וקבע מכסה חוקית לעלייה.
ז. עזר לאנשי העלייה ה-3 ע”י כך שסיפק להם עבודות יזומות לשם הקלה על המשבר הכלכלי שפקד אותם.
ח. הוא הניח יסודות למשטר קבע ויציב, ארגן מנהל אזרחי ומנגנון פקידותי ותחם את גבולות הארץ (קבע את גבולות הארץ).

פעולותיו של הנציב הראשון שלא תאמו את כתב המנדט:
א. הוא שמינה את חאג’ אמין אל חוסני למופתי על ירושלים.
ב. הוא שנתן חנינה לפורעי 1920.
ג. הוא שעיקב את העלייה בחודש ימים.
ד. הוא שהקים את חבלי ארץ ישראל (עבר הירדן) לידי משפחת השם להקמתה של ממלכת ירדן.

פעולותיו של הנציב הבריטי השני, הלורד פלומר לטובת הבית הלאומי היהודי:
כללי:
מחליפו של סמואל היה הלורד פלומר (1925- 1928) ובשנות נציבותו היה שקט בין יחסם יהודים ערבים ובריטים.
מאפייני תקופתו:
פלומר היה איש צבא שדאג לשמור על הסדר והביטחון במדינה ולא נרתע מאיומי הערבים בדבר הפרעות סדר.
א. בתקופתו נחקק חוק האזרחות שהבטיח אזרחות לכל מי שישב בארץ שנתיים רצופות ושלט באחת השפות הרשמיות.
ב. בתקופתו נחקק חוק העיריות שקבע זכות בחירה לכל משלמי מס ממשלתי או עירוני. חוק זה קבע את מספר חברי המועצות ומתוכן מינתה הממשלה הבריטית ראשי עיריות.
ג. הוא אשר העניק מטבע חדש, מטבע ארץ ישראלי, במקום המטבע המצרי שהיה נהוג באותו אזור.
ד. הוא שקבע את תקנון העלייה הסופי וקבע סטנדרטים לעלייה לארץ ישראל בהתאם ליכולת הכלכלית. הוא אישר רשמית את קיומם של מוסדות השלטון העצמי כמו למשל כנסת ישראל.
ה. הוא הגדיל את השתתפות הממשלה בתקציב החינוך העברי.
ו. הוא פעל למען עבודות ציבוריות לבני העלייה ה-3 וה-4 כדי להקל על הקשים הכלכליים.

פעולות שלא תאמו את כתב המנדט:
א. בתקופתו הופחת הכוח הבריטי בארץ, דבר שיצר מאוחר יותר חוסר ביטחון בקרב יישוב היהודי.
ב. הוא ששלל מהמתיישבים היהודים החזקת נשק להגנה עצמית. מעשה זה עתיד היה לגרום נזק בתקופת מאורעות תרפ”ט.
ג. הוא שגירש עולים יהודים שעלו לארץ ישראל ללא רישיון עלייה.

עלייה שלישית- רביעית עליות בשנות ה-20 דרך בניית הבית הלאומי בשנות ה-20.

סיבות לעלייה בשנות ה- 20(שלישית ורביעית) 1920- 1930.
א. אנטישמיות ורדיפת יהודים.- לאור בעיית המיעוטים שנוצרה באירופה כתוצאה מהקמתם של מדינות חדשות וחלוקת גבולות ביניהם, הייתה רדיפה ופגיעה פיזית ביהודים שהתייחסו אליהם כמיעוטים. מצב זה הביא את היהודים לברוח מארצות מולדתם ולעלות לארץ ישראל.
ב. להיות דומים לכל העמים.- לאור העצמאות שקיבלו מדינות אירופה שחיו שנים תחת שלטון האימפריות, ביקשו היהודים לעלות לארץ ישראל, להקים מדינה משל עצמם ולהיות דומים ליתר העמים.
ג. מתן הצהרת בלפור וכיבוש הארץ ע”י הבריטים הביא את היהודים לתחושה שימיי המשיח בפתח והנה נוצרה הזדמנות לחזור לארצם ההיסטורית, להקים מדינה עצמאית לאומית.
ד. תנועת החלות.- שקמה כדי להוביל את העם היהודי חזרה לארצו, שחרטה על דגלה לחנך וללמד את השפה העברית, ללמד עבודה חקלאית מה היא, ללמד הגנה עצמית כדי לשמש את העולים במסגרתה להיות חיל חלוץ לפני המחנה כולו כדי להכשיר את הארץ לדורות הבאים.
ה. גרבסקי, שר האוצר הפולני, שביקש לפגוע בבעלי העסקים הזעירים שרובם היו בבעלות יהודית, דחף לעליית יהודים שביקשו להציל את ממונם.
ו. סגירת שערי ארה”ב בלחץ האיגודים המקצועיים שביקשו למנוע אבטלה בקרב אזרחי ארה”ב הביא את היהודים לעלות לארץ ישראל מחוסר ברירה.

ארץ מוצא.
עלייה 3-
1. תימן
2. רומניה
3. עיראק
4. רוסיה

עלייה 4-
 תימן
 רומניה
 עיראק
 רוסיה
 פולין

הרכבם החברתי:
צעירים+ רווקים.
בעלייה של סוף שנות ה-20 עלו משפחות.
כל העולם היו בעלי רצון להקים חברה חדשה בארץ ישראל, ללמוד את השפה העברית, לכבוש את העבודה העברית ולהביא להקמתה של מדינה יהודית.

שמותיהן של העליות:
עלייה 3- עליית החלוץ.
עלייה 4- עליית גרבסקי ועליית ההמונים.

ההכשרה לעלייה:
תנועת החלוץ החלה לפעול ברוסיה או ברומניה ומהר מאוד התפשטה בכל העולם. לכן היא פעילה גם בעיראק וגם בארה”ב. הם חרטו על דגלם סיסמא להיות חיל החלוץ שעולה לארץ ישראל לפני המחנה כדי להכשיר את הארץ לקראת הבאים.
א. הם למדו עברית.
ב. הם למדו להפעיל נשק ושיטות לוחמה.
ג. הם למדו לעבד את הקרקע. הכוונה להפעיל כלים חקלאיים, שיטות חקלאיות, תנאי אקלים והתאמתם לגידולים חקלאיים וכו’…

השומר הצעיר
במסגרת העלייה בשנות ה- 20, עולות לארץ ישראל קבוצות נוער שהוכשרו לגישה ציונית (סוציאליסטית) והם הקימו קיבוצים חדשים ברוח הסוציאליזם. הם הוכשרו ע”י תנועת השומר הצעיר שהוקמה ע”י תנועת פועלי ציון ומטרותיהם היו:
א. להגשים ציונית סוציאליסטית בהנהגת מעמד הפעולים כחלק מהמהפכה הסוציאליסטית הכלל עולמית.
ב. הם פעלו להגברת עלייה לארץ ישראל וביקשו למלא תפקיד בהסתדרות הכללית כדי ליצור חברת עובדים יהודי בארץ ישראל.
ג. הם היו שותפים ביסוד תנועת הקיבוצים, ביצירת חברה שחיה לפי תפיסת עולם של קומונה.
ד. קיבוצים הוקמו ביזרעאל, השפלה ובחבל הקישון.
ערכי תנועת החלוץ.
א. ראו עצמם חלוצים לפני הגעת המחנה כולו.
ב. ביקשו להנחיל לעבודה עברית, לשפה עברית ולעבודת כפיים.
ג. ביקשו לעצב מחדש את דמותו של היהודי הכובש את אדמתו ולהפוך את היהודי לאדם יוצר ומגשים שמוכן לכל עבודה שיש בה תועלת וכבוד.
ד. להגשים את הציונות דרך הקמת חברה צודקת המבוססת על רעיונות של שוויון ואחווה הדדית.
מושב העובדים.
בשנות ה- 20 היה מפעל התיישבותי חקלאי ועירוני. ציוני העלייה ה- 3 וה- 4 פעלו להקמתו של מושב העובדים שמאפייניו הם:
א. משק משפחתי על קרקע לאומית שמועבר למשפחות בחכירה (השכרה לטווח ארוך).
ב. הרווח כולו של בעל המשק.
ג. התושבים התחייבו לסייע זה לזה סיוע הדדי בשעת הצורך. נאסר עליהם להעסיק פועלים שכירים.
ד. המתיישבים עבדו את הקרקע בעצמם ללא עבודה שכירה.
ה. הם הקפידו על מכירת וקניית מוצרים בצורה מרוכזת כדי לחסוך בהוצאות.
ו. המתיישבים ביקשו לשמור על תא משפחתי.

– המושבים הראשונים היו כפר יחזקאל ונהלל.
הקבוצה הגדולה- הקיבוץ העתידי.
הביא לתנופה התיישבותית בקרב בני העלייה השלישית. הם הקימו צורת התיישבות שיתופית שוויונית עם אחריות הדדית. בגנוסה, יגור, חפציבה, בית אלפא, תל- חי, עין חרוד.

מאפייני הקבוצה הגדולה.
א. קמו על קרקע לאומית שנרכשה ע”י קק”ל.
ב. הקימו חברה שוויונית שהדגישה הן את השוויון החברתי והן את השוויון הכלכלי.
ג. סיפקו את רוב צרכי החברים מכיוון שקיימו משק מעורב.
ד. הם שללו עבודה שכירה ואסרו רכוש פרטי.
ה. ביקשו ליצור דגל של יהודי יוזם מעורב בחברה ומשפיע על אורח חייו.

תרומתם של בני הקיבוצים והמושבות לחברה היהודית בארץ ישראל בשנות ה-20.
א. ביקשו להגשים ציונות שוויונית עם מחויבות אישית.
ב. פעלו לפיתוח מסגרות חברתיות וכלכליות.
ג. פעלו להגשמת החזון של עבודה עברית והנחילו תשתית למדינה שבדרך.
ד. פעלו לרצף התיישבותי וחיזוק הבסיס הכלכלי של היישוב היהודי.

– המשותף בין הקיבוץ למושב העובדים היה ששניהם קמו על קרקע לאומית, התנגדו לעבודה שכירה והקפידו על מחויבות ותמיכה הדדית.

חיזוק התיישבות עירונית.
עלייה שלישית הביאה להתפתחות הערים- תל אביב, חיפה, ירושלים. הם הקימו שכונות יהודיות ופרברים חדשים בעיר חיפה ובירושלים. הם הקימו את רמת גן. הערים התמלאו בבתי מלאכה ועסקים זעירים שהביאו להתפתחותה הכלכלית של העיר. בעיר חיפה הקימו את אזור התעשייה הגדול ביותר בארץ.
העלייה ה- 4 שהייתה עלייה המונית וגדולה, התיישבה רוב רובה בערים הגדולות והכפילו תוך זמן קצר את מס’ התושבים באותם ערים. הם היו למקום פרנסה עיקרי של בני העלייה ה- 4 והם פיתחו ענפים חדשים כמו ענף הבנייה, מסחר, תחבורה, אומנות וכו’…
העיר הפכה להיות צרכן מרכזי של חיי תרבות ולצריכה של תוצרת חקלאית. השכונות החדשות נבנו בסגנון מודרני עם ארכיטקטורה אירופאית. ברוב הערים הקפידו על תרבות עברית שגדולי המשוררים והסופרים קבעו בעיר את מרכזיהם. בירושלים קמה האוניברסיטה העברית הראשונה. בני העלייה ה- 4 הקפידו להיות מעורבים גם בהתיישבות חקלאית:
א. רכשו קרקעות בהון פרטי והקימו התיישבות חקלאית פרטית באזור עמק חפר שהיה אזור ביצתי ולמרות זאת הם הסכימו לרכוש אותו כדי ליצור את הרצף ההתיישבותי.
ב. היישובים החדשים לא קיבלו סיוע כלשהו והתבססו על ענף ההדרים. רוב המתיישבים היו מסורתיים אשר ביקשו להתפרנס מעבודת אדמה והם פיתחו את התופעה הכלכלית החשובה ביותר של העלייה ה- 4. הם למעשה קבעו את דמותו של המשק החקלאי היהודי שהיה מקור לפרנסה ותעסוקה לאלפי העולים.

מסגרות כלכליות בשנות ה- 20.

גדוד העבודה
ע”ש טרומפלדור.
קם כדי לעזור לבני העלייה ה- 3 שסירבו לקבל חסות כלשהי מבני העלייה ה- 2.
מנהיגי גדוד העבודה ביקשו לפעול למען השגת עבודה לאנשי הגדוד, הקפידו לחיות במסגרת שוויונית בצורת קומונה תוך קיום חיי שיתוף חברתי כלכלי. הם התנהלו במסגרת של פלוגות עבודה תחת הנהגת הגדוד ומטרותיהם היו:
א. היו מחויבים אישית חבר לחבר, לחלוציות ולקליטת עלייה.
ב. כמו כן, חרטו על דגלם לפעול למען התיישבות חקלאית, הגנה על הישובים וכיבוש עבודה עברית תוך בניית חברה שוויונית שלא תנצל את הפרט.
ג. עסקו בסלילת כבישים, חציבה סבלות, בניין וייבוש ביצות.
ד. התגוררו במחנות אוהלים וחיו חיי שיתוף. הם הקפידו על שוויון מלא בין נשים לגברים ודאגו לפרט.
ה. רכשו את אדמות עמק יזרעאל הביצתי למטרות התיישבות. חלומם הגדול היה להפוך את הקרקע הביצתית לשטח פורה.
ו. התנועה הציונית סייעה להם ברכישת האדמות. חלק מאנשי גדוד העבודה חזרו לרוסיה עם פירוקו של הגדוד.

“ההסתדרות הכללית”
ארגון חברתי כלכלי שנוסד ב- 1919 כדי לעסוק בענייני התיישבות, תרבות, תעסוקה, רפואה וחינוך. הכוונה ש ההסתדרות הכללית הייתה להקל על העולים ולשם כך היא הקפידה להקים מוסדות כמו קופ”ח, המשביר המרכזי, לשכת עלייה, לשכת עבודה, מחלקות תרבות והשכלה מקצועית, לשכה משפטית, בנק הפועלים.
מטרתם הייתה:
לאגד את כל פועלי ארץ ישראל ולדאוג לפועל העברי על מנת לשמש להם “כגב” כלכלי, חינוכי, תרבותי… וגם כארגון אל מפלגתי במייצג שמייצג את כל פועלי ארץ ישראל. ההסתדרות הקימה מפעלים ומוסדות בתחומים שונים. כלכליים, חברתיים, תרבותיים, רווחה, התיישבות וביטחון (סולל בונה, בנק הפועלים, תנובה, קופ”ח כללית, תיאטרון ה”אוהל”, מועדון ספורט “הפועל”, חברת ביטוח ” סנה”)ץ כמו כן, הם הקימו ביה”ס לעובדים וארגוני נוער “הנוער העובד”, מחנות העובדים. בנוסף הם הקימו את עיתון “דבר” שהפך להיות העיתון היומי של כל פועלי ארץ ישראל. הם לקחו על עצמם חסות על ארגון “השומר” והם הסוו אותו לארגון “ההגנה” שהיה לארגון לאומי, עממי ודמוקרטי.

תרומתם של 2 ארגונים חברתיים כלכליים- ההסתדרות הכללית וגדוד העבודה.

תרמו לתחושת הביטחון של מחנה הפועלים כאשר פעלו למענו במישור החברתי, כלכלי, תרבותי, בטחוני, ואידיאולוגי.

ארגונים לאומיים שקמו ופעלו בשנות ה- 20.

הסוכנות היהודית-
ארגון פוליטי ששימש כנציגה של ההסתדרות הציונית ושימש כיועץ לממשל הבריטי בכל העניינים הנוגעים לתושבי הארץ. הם ייצגו את העם היהודי מול השלטון הבריטי וגם לקחו על עצמם תפקיד לגיוס המשאבים לתמיכה וחיזוק של המפעל הציוני.
הם פעלו בכל תחומי החיים הפוליטיים, עלייה, התיישבות, כלכלה, חינוך, ובריאות.
הוא היה גוף ביצועי שתרם רבות לקידומו של הבית הלאומי. היה פעיל במשא ומתן על בריטניה להתיישבות ופיתוחו הכלכלי של היישוב היהודי.
מול הממשל הבריטי הם טיפלו באישורי עלייה, כספים, התיישבות, עבודה ומסחר. ניתן היה לומר שהסוכנות היהודית הייתה מן ממשלה שבדרך של היישוב היהודי. היא עיצבה את דמותו של היישוב היהודי, סדרי חייו ודפוסי התפתחותו. בשנות המרד הערבי, עסקה אף בהטלת מיסים על היישוב היהודי. כוחה הפוליטי בא לה משום שייצגה את התנועה הציונית ואת מוסדותיה ובראשותה היו האמצעים לגיוס הון לאומי ובכך יכלה להכתיב עדיפויות וסדרי קדימויות של היישוב היהודי.

כנסת ישראל-
שהיה בעל משמעות לאומית למרות אופיו הדתי והוא בא לידי ביטוי בהשתלבות של המוסדות הדתיים באופן חוקי ופוליטי בחיי היישוב. תקנון כנסת ישראל קבע מבנה פירמידלי בן 3 שכבות, אסיפת הנבחרים, מליאת הועד הלאומי והוועדה הלאומית.
היקף הסמכות ותחומי הפעילות של כנסת ישראל, חרגו מתקנות שכן נציגי היישוב ראו בעצמם כמייצגים פוליטיים של תושבי ארץ ישראל. הנציב הבריטי הראשון הגביל את סמכותה של כנסת ישראל ויחד עם זאת מקומה שקרב היישוב היה יציב.

הרבנות הראשית-
הינו גוף שהופקד של ענייני דת של היישוב היהודי. בראשו עמדו 2 רבנים ראשיים לצד מועצה מייעצת. הם הקימו בתי דין שהיו אחראיים לספק את הצרכים הדתיים של היהודים בארץ ישראל. הם היו סמכות בלעדית בענייני דת בשנות ה- 20.

הועד הלאומי-
בשנות ה-30 התארגנו מחלוקותיו של הועד הלאומי שעסקו בנושאים מוגדרים שמיעוטן חפף נושאים שגם הסוכנות היהודית טיפלה בהם. דוגמא לכך הייתה המחלקה המדינית שחשיבותה הייתה מועטה. רוב המחלקות של הוועד הלאומי טיפלו בנושאים יישוביים מובהקים כגון בריאות,חינוך,ארגון הקהילות והרבנות, המחלקה לעבודה סוציאלית, המחלקה לתרבות, המחלקה לעיתונות והסברה, המחלקה המוניציפלית והמחלקה לטיפול בחייל ובנוטר המשוחרר. אנו למדים כי הוועד הלאומי של הישוב היה גוף דינמי ועבר שינויים ארגוניים בהתאם לצרכים. אספת הנבחרים והוועד הלאומי, שביטאו להלכה את המבנה והאופי הפוליטי של היישוב היהודי, לא היו למעשה הגורם המרכזי בעיצוב דמותו ובניהול חייו של הישוב.

אחדות העבודה-(ארגון פוליטי)
נוסדה מהתאחדותה של פועלי ציון והארגון הבלתי מפלגתי ואליהם הצטרפו אנשי גדוד העבודה. עקרונותיהם היו לפעול למען הקמתה של חברה יהודית עם ערכי שוויון וזכויות שוות לפועלי ארץ ישראל. הם פעלו לקליטת עלייה והתיישבות שוויונית (הקיבוץ) ומאוחר יותר הם התאחדו גם עם הפועל הצעיר ויצרו את מפלגת פועלי ארץ ישראל שהיא מפ”י ההיסטורית.

המחלוקת בין מחנה הפועלים למחנה האזרחים והוויכוח על דמות החברה הרצויה ועל דרך בניין הארץ;

מחנה הפועלים:
מחנה זה מורכב מהעולים של בני העלייה ה- 2 וה- 3 שהיו בעלי השקפה סוציאליסטית (שוויונית) אשר התארגנו למפלגות וארגונים של פועלים (הפועל הצעיר, פועלי ציון) והקימו מפעלים כמו: הקיבוץ, מושב העובדים וכו’…
בראש המחנה עמדו: דוד בן גוריון, ברל כצנלסון וחיים אלרוזורוב. מחנה הפועלים היה מורכב מרוב הציבור בארץ, התבלט בארגונו, באידיאולוגיה המגובשת שלו ובמנהיגות חזקה שפעלה בכל המישורים הן במישור הלאומי והן במישור המקומי.

מחנה האזרחים:
היה מורכב מקבוצות עולים שהיו מורכבות מסוחרים, חלבנים, תעשיינים, בעלי מקצועות חופשיים שרובם גרו בעיר וחלקם עלו במסגרת העלייה ה- 4. הם דגלו בהגנה ובשמירה על הרכוש הפרטי, האמינו בהשקעה פרטית, בפיתוח כלכלה פרטית והתנגדו נמרצות לחלוקת משאבים לאומיים לעולים. הם התנגדו גם לשליטה שהייתה למחנה הפועלים במוסדות הלאומיים והציוניים. מנהיגיו היו: זאב ז’בוטינסקי, מאיר דיזינגוף, משה סמילנסקי, ציון מוסזון, חיים בוגרשוב…

נושא המחלוקת בדבר דמות החברה היהודית הרצויה בארץ (מיהו חלוץ?)
מחנה הפועלים ראה את החברה היהודית בארץ ישראל כחברת מופת שוויונית בנויה על עקרונות סוציאליסטים=. הפועל היהודי אמור להיות החלוץ שעסוק כולו בבניין הארץ. הם חשדו בבני העלייה ה- 4 שהם הגיעו לארץ ישראל מכורח הנסיבות ללא חזון ציוני. מחנה הפועלים ביקש לעצב חברה שוויונית עם אחריות הדדית בכלכלה ובהתיישבות תוך התבססות על הון לאומי על עזרה הדדית ללא עבודה שכירה. המחנה התאפיין בפיצולו הרב חסר האידיאולוגיה תוך הגנה על אינטרסים אישיים פרטיים. הם ביקשו להקים חברה ליברלית, קפיטליסטית בכל תחומי החיים. אנשי המחנה האזרחי טענו כי בני העליות שקדמו להם הם אוכלי חינם שקיבלו את רכושם על חשבון ההון הלאומי שהם חסרי עתיד. הם האמינו בהתפתחות כלכלית מבוססת על הון פרטי ויוזמה פרטית, השקעה בתעשייה ופיתוח עירוני. עפ”י החלוץ הוא לא רק פועל אלא גם הסוחר, החלבני והתעשיין. החלוצים האמיתיים הם אלה שמפתחים עבודה לפועלים ודואגים לפרנסתם.

השנים היו שנים של קשיים כלכליים בעולם כולו (ובארץ בפרט) והמציאות הביאה לפשרה בין היריבים. המצב בארץ דרש שיתוף פעולה והוויכוח פסק כאשר על רוב היישוב שלט מחנה הפועלים שהמשיך בדרכו השוויונית.

ביסוס הבית הלאומי בשנות ה- 30 בתחומים:
א. התיישבת
ב. כלכלה
ג. תרבות

העלייה החמישית הביאה להתפתחות עירונית. תל אביב הייתה לעיר העברית הגדולה ביותר בארץ. חיפה, לראשונה, הייתה בעלת רוב יהודי. היקים השפיע על החלפתו של הלבוש החלוצי ללבוש של חליפות וכובעים, הם הביאו לתרבות של בתי קפה ומסעדות במקום תרבות הקיוסקים הנהוגה. בתל אביב ובחיפה נפתח נמלים אשר בהשפעתם ובסיועם הייתה התפתחות כלכלית בארץ ישראל. בסוף שנות ה- 30 וקמה בתל אביב תחנת הכוח רידינג. העיר תל אביב הייתה למרכז בילויים ארצי, מוזיקה ותיאטרון שהשפיעו רבות על תרבות הפנאי, קו נפט מעיראק הביא להקמתם של בתי זיקוק במפרץ חיפה. בחיפה ובסביבתה הוקמו מפעלים רבים אשר העסיקו כ- 50,000 עובדים: פניציה, אתא, שמן, שהביאו כולם להפסקת התלות בעבדה חקלאית להפסקה טוטאלית של האבטלה. הייתה התפתחות בענפי המסחר. בהשפעתם של הפרופסורים שעלו לארץ, עלתה רמת הלימודים והטכניון היה לשם דבר בעולם כולו. הכלכלה בשנות ה- 30 הייתה בשיא פריחתה והארץ קיבלה מאפיינים של מדינה שבדרך. בשנות ה- 30 הייתה גם התיישבות חקלאית. העולים מגרמניה הקימו מושבים פרטיים מול הכפרים הערביים ובצמוד לערים היהודיות. התושבים התבססו על גידולי פרי הדר שהיה לענף המשגשג שהביא גם להתפתחות ענף הייצור. התושבים היו חדורי רוח חלוצית למרות שהיו חסרי ידע חקלאי ולא קיבלו כל סיוע ותמיכה מהארגונים הלאומיים. הצלחתם בזכות הרצון והמשמעת העצמית שמאפיינת את העדה היקית ובמפעלם החקלאי הם יצרו גם רצף טריטוריאלי הן בשרון והן בגליל המערבי.

ארץ ישראל בשנות ה- 30. יחסי יהודים ובריטים.
הסיבות למרד הערבי- מאורעות תרצ”ו- תרצ”ד:
1. השפעות עולמיות- תוקפנות גרמניה הנאצית מול חוסר התגובה של בריטניה, הביאה את הערבים לחשוב שבכוחם לדחוק את רגלי הבריטים משטחי ארץ ישראל.
2. התחזקות הלאומניות בקרב ערביי ישראל בהנהגתו של המופתי מביאה את הערבים לנסות לבקש עצמאות מדינית.
3. העלייה ה- 5 והתבססות היישוב היהודי מבחינה כלכלית, גרמו לערבים לחשוש שהארץ נשמטת תחת רגליהם.
4. השפעות אזוריות- עצמאותם של מדינות ארה”ב השכנות עוררה את קנאתם ותקוותם של ערביי ארץ ישראל היה להשיג הישג דומה.
5. סירוב בריטניה להפסיק עלייה, לאסור רכישתם קרקעות ולהקים מועצה מחוקקת, חיזקה את הערבים בארץ ישראל ברצונם לפתוח במרד לאומני.

מהלך המאורעות:

כלפי היהודים כלפי הבריטים
התקפות בדרכים, פגיעות בנפש ביישובים, פגיעה ברכוש יהודים, פגיעה בתוצרת החקלאית- עקירת עצים, הצתת שדות. חרם מוחלט שהתבטא באי מתן שירותים כלשהם ליישובים היהודים. 1. רצח ופגיעה בחיילים בריטים, רצח מושל הגליל- לואיס אנדריוס.
2. פגיעה במתקנים חיוניים של הצבא, התקפות על מסילות ברזל, פגיעות בתחנות משטרה ואי מתן שירות לצבא הבריטי.

התמודדות היישוב היהודי נוכח המאורעות:

בעד ההבלגה בעד תגובה
1. רוב היישוב היהודי תומך בניסיון להבליג על האירועים מהסיבות שביקשו להוכיח לבריטים שהיהודים אינם נוקטים בטרור בניגוד לערבים.
2. ביקשו זאת כדי להימנע מסנקציות בריטיות ולא לסכן את המשך תמיכתם של הבריטים בבניית הבית הלאומי. 1. ארגון האצ”ל שנוצר מפורשי ההגנה בעלי גישה תוקפנית ואקטיבית שדרשו תגובות חריפות נגד הפורעים הערבים.
2. הם ציינו שחייבת נחישות ואין לגלות חולשה.
3. הם ציינו שהבלגה מערערת את הכבוד העצמי של היישוב היהודי ומחזקת את חוצפתם של הערבים.
4. הבלגה מרגילה את דעת הקהל העולמית לחשוב שהיהודים חוששים.
5. הם תמכו בטרור נגד טרור ובפעולות תגמול.
6. הם ביקשו לפגוע בערבים באמצעי מנע. לאחר וויכוח החליטו על הפעולות.

ארץ ישראל בשנות ה- 30:
פעולות לגליות:
• הנוטרים
• משטרת היישובים.
• פעולות הלילה של וינגייט.
פעולות לא לגליות:
• הנודדת
• פלוגות השדה של יצחק שדה= פו”ש.
• פלוגות לילה מיוחדות= פו”מ.

דפוסי הפעולה של הערבים במהלך המרד:

בשנת תרצ”ו (1936) פותחים הערבים בשביתה כללית שנמשכה בשלב הראשון- 175 ימים. המטרה הייתה לפגוע כלכלית במשק היהודי ולעצור את התפתחותו של היישוב היהודי. כמו כן, בכוונתם היה לפגוע גם בצבא הבריטי שתמך בעניין היהודים (בעניין הציוני). בכך הם רצו לערער את השלטון המנדטורי ולקבוע מרד אזרחי ערבי נגד הבריטים בארץ ישראל. בפעילותם הם סגרו את כל בתי העסק שלהם ואסרו על קיומם של קשרי מסחר עם היהודים, הם אסרו על מכירת תוצרת חקלאית ליהודים, הם השביתו את כל פעולותיו של הנמל ביפו, הם פעלו גם במסגרת של כנופיות ותקפו יישובים יהודים, שרפו שדות, עקרו עצים ויערות, הם התנקלו לדרכי תחבורה ופגעו היהודים בדרכים, הם גם שלחו מתאבדים לערים היהודיות כדי לפגוע היהודים. כלפי הבריטים: הם פגעו במסילות ברזל שהובילו אספקה לצבא הבריטי, הם התנקלו לסניפי דואר ומשרדים מנדטוריים אחרים והתנקלו לחיילים בריטים בארץ ישראל ושיאם היה ברצח הנציב הבריטי בגליל. בשלב הראשון של המרד נרצחו כ- 90 יהודים ובהמשך עוד כ- 400.

דוגמאות להיערכות היישוב היהודי נוכח המאורעות, תרצ”ו- תרצ”ט:
א. לאור תוקפנות הערבים, גבר האינטרס הבריטי לשיתוף פעולה עם היהודים בפעילות מבצעית וזאת כדי להקטין את העומס על הכוחות הבריטים. לכן, הם הקימו כוח שיטור: הנוטרים; שהיה מורכב מיהודים לובשי מדים, נושאי נשק בפיקוד בריטי. למרות היותם תחת פיקוד בריטי, הם היו כפופים בחשאי לארגון ה”הגנה”. במסגרת הנוטרים, ניתן היה להפעילם בצורה חוקית את ארגון ההגנה.
ב. ארגון ההגנה אימץ את הסיסמא “לצאת מהגדר” בראשותו של יצחק שדה קמה יחידה- “הנודדות”, אשר פעלה מחוץ ליישובים היהודים והפתיעה את הפורעים עוד בשדה. הכוונה הייתה לחסום את פעילותם העוינת של הערבים ולמנוע נזקים ברכוש ובנפש אצל היהודים.
ג. לאור הצלחת הנודדת, הוחלט במפקדת ארגון ההגנה על הקמת פלוגות השדה שתפקידם היה לנוע בין היישובים ככוח עזר לעזרת הנתקפים תפקידם היה לקבל את פני האויבים, להכות בהם ולרדוף אחריהם. הקמת פלוגות השדה הייתה תפנית בשיטת ההגנה והלחימה של היישוב היהודי.
ד. ביטוי נוסף הפעולה בין היהודים לבריטים התגלה בדמותו של קצין בריטי- אורד וינגייט- אשר התחנך על ברכי הנצרות שהאמינה על זכותו של העם היהודי על ארץ ישראל. לכן הוא ביקש לסייע ליהודים במאבקם נגד הפעילות התוקפנית של הערבים. הוא הקים את פלוגות הלילה המאוחדות שלחמו כנגד כנופיות הערבים תוך שימוש בתכסיסי הסחה והטעייה ובעיקר בניצול החשכה. פעילותו הייתה מבורכת ומנע פגיעות רבות ביישובים היהודים והענישה את הכפרים הערביים על פעילותם התוקפנית.
ה. הבריטים הקימו גם גם את משטרת היישובים העבריים שהוקמו מתוך חייל הנוטרים ותפקידם היה לצעוד בדרכים ולמנוע פגיעה ביהודים. פעילותם הייתה הייתה יעלה ותרומתם הייתה רבה ליישוב היהודי.
ו. בנוסף, הקימו הבריטים את גדר הצפון במטרה למנוע ולחסום את חדירת הכנופיות הערביות מסוריה ולבנון ולהקטין את היקף הערבי.

בתחום הכלכלה:
א. היישוב היהודי נאלץ לגייס כספים לרכישת נשק. תחמושת ולהעניק עזרה ביטחונית ליישובים היהודים ולכן הם הקימו את הקרן “כופר היישוב” כמספר ביטחון שהוטל על כל מי שלא היה מסוגל לקיים את חובת ההגנה בגופם.
ב. היישוב היהודי קיבל אישור מהבריטים להקים את נמל ת”א שעזר רבות לכלכלת היישוב היהודי מכיוון שהחליף בפעילותו את נמל יפו ששבת מכל פעילות לנוכח המרד הערבי. הנמל בת”א סיפק עבודה ליהודים רבים, איפשר הוצאה והכנסת סחורות לארץ ישראל.

בתחום ההתיישבות:
הייתה מגמה של גאולת קרקעות במיוחד באזור עמק חפר. לאור השביתה הממושכת של ערביי ארץ ישראל. הם נאלצו לא פעם למכור אדמות (למרות האיסור שהם היוו נתונים אליו) כדיי להתקיים, דבר שיאפשר ליהודים להמשיך להקים יישובים והתיישבויות חדשות. הקרן הקיימת פעלה לרכישת קרקעות בארץ ישראל בשטחים אסטרטגיים שלא תמיד היו בהכרח חקלאיים. בנוסף, הוחלט על הקמת צורת התיישבות חדשה- יישובי “חומה ומגדל”.

תרומתם של חומה ומגדל:
במישור הצבאי, תפקידם היה לבלום את פעולות הערבים, לתמוך ביישובים מרוחקים תוך יצירת רצץ טריטוריאלי. במישור ההתיישבותי תפקידם היה להרחיב את ההתיישבות הערבית העובדת ולהגשים את חזונם של תנועות הנוער להיות חלק מהמפעל הציוני תוך כיבוש הקרקע ועבודה עברית. מפה אנו למדים שרוב יישובי חומה ומגדל הוקמו ע”י תנועות נוער עבריות.

בתחום הפוליטי: הקמתם של יישובי חומה ומגדל באו לקבוע עובדות לגבולות למדינה שברך הכוונה הייתה לקבוע רצץ טריטוריאלי ולהציב עובדות לקראת המאבק על הארץ הזאת.

מאפייני יישובי “חומה ומגדל”:
היישובים הוקמו במהירות ועליות על הקרקע התבצעו בצורה מתוכננת היטב בהקמת יישובים ביום הראשון. היישובים כללו חומה, צריפים למגורים ומגדל. היישובים הוקמו במטרה לשמש כמבצר הגנה למנוע חדירת כפנויות וקבעו גבולות לקראת תוכנית החלוקה של הבריטים. הם שילבו עבודת אדמה יחד עם שמירה הם ניוונו בסיוע הנוטרים ובסיועם של בני היישובים השכנים קיבוץ חניתה שעמד מול התקפות של כנופיות ערביות, הייתה לסמל לנחישות ולגבורה ליישוב כולו.

בתחום העלייה:
נמשכה עלייתם של יהודים לארץ ישראל. המוסד לעלייה ב’ דאג לצרכי המפעילים ולקליטתם בארץ. הם עלו לארץ ישראל בניגוד למדיניות הבריטית שלא סיפקה רישיונות עלייה. בתקופה זו עלו לארץ ישראל כ- 50 אוניות שחלקם גורשו ע”י הבריטים חזרה לארצות מוצאם.

תגובת הבריטים למאורעות:
הבריטים נקטו בפעולות דיכוי המרד:
א. פעלו פעולות צבאיות כנגד הטרור והאלימות.
ב. הבטילו קנסות על הכפרים מהם יצאו הפורעים.
ג. ביצעו מעצרים והוצאות להורג למי שנמצא אשם. הם הרסו את הבתים של הפורעים והדיחו את המופתי חאג’ עמין אל חוסני מכל תפקידיו.
ד. הם סייעו ליישוב היהודי להתגונן (הנוטרים, משטרת היישובים).
ה. סייעו בפתיחת נמל תל אביב כדי לתת מענה לצרכי היישוב, קיבלו עובדים יהודים לעבודה במקום הערבים השובתים ובמקביל הם הקימו כהרגלם ועדת חקירה.

וועדת פיל- תוכנית החלוקה.
הוועדה פעלה בשנת- 1937.
כתגובה למאורעות מחליטה ממשלת בריטניה למנות וועדת חקירה מלכותית בראשותו של הלורד פיל. וועדת פיל נימקה את התכנסותה מפני ש:
א. בריטניה הגיעה למסקנה שהמשך המנדט על ארץ ישראל אינו בר ביצוע.
ב. הפער שקיים בין היהודים לערבים לא מאפשר הקמת בית לאומי משותף.
ג. המנדט הבריטי נכשל מפני שהוא אינו יכול לרצות את שני העמים יחד.

המלצות וועדת פיל- תוכנית החלוקה:
א. חלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות עצמאיות.
ב. מדינה יהודית תכלול חמישי משטחי ארץ ישראל.
ג. המדינה הערבית תכלול את מרבית השטחים הנותרים.
ד. בריטניה תחזיק במובלט בירושלים ובבית לחם עם פרוזדור ליפו (באופן זמני- בנצרת, טבריה, חיפה ועכו).
ה. להגביל עליית יהודים.

תגובת הערבים לחלוקה:
הערבים דוחים את תוכנית החלוקה מידית ומחדשים את המרד כנגד הבריטים והיהודים.

תגובת היהודים לתוכנית החלוקה:
הצעתם של הבריטים מעוררת וויכוח בין 2 המחנות- האם לקבל את ההצעה. התמוכים ראו בהצעה הזדמנות (לראשונה) להקים מדינה יהודית ולדעתם אין לדחות הצעה כזו. המתנגדים טענו שהייתה כבר חלוקה כאשר עבר הירדן הופרד משטחי ארץ ישראל ולכן אסור ליהודים לקבל הצעה זו. המתנגדים ראו בהצעה בגידה בזכותו ההיסטורית והלגיטימית על ארץ ישראל והם ראו גם סיכון לקיומה של מדינה בשטח מצומם כל כך.
היישוב היהודי נאלץ להמשיך במאבק מול הפרעות בכל התחומים: התיישבות, כלכלה… בנוסף, לאור התנגדותם של היהודי והערבים וגם של ועדת המנדטים בחבר הלאומים, ממנה בריטניה ועדה נוספת שבאה לבקר ולחקור את האפשרויות לפתרון הסכסוך.

ועדת החלוקה “וודהד”
הועדה מגיעה למסקנה שתוכנית החלוקה של לורד פיל, אינה ברת ביצוע וממליצים לבריטים לגבש תוכנית חדשה, כך למעשה עברה מן העולם תוכנית החלוקה של לורד פיל. הבריטים לא מתייאשים ומבקשים להביא לוועידה נוספת, משותפת, של ערבים, יהודים ובריטים.

ועדת השולחן העגול (וועידת סנט ג’יימס)
בוועידה משתתפות לראשונה כל מדינות ערב והן מתחרות ביניהן מי קיצונית יותר. כמובן שהם מסרבים לשבת בשולחן אחד עם היהודים והוועידה נכשלת שוב. הבריטים מחליטים שהם יפעלו בעתיד רק עפ”י האינטרס הבריטי. ולכן, לאור המצב באירופה ומחשש למלחמה קרב, מבקשים הבריטים לפייס את הערבים ומפרסמים את הספר הלבן ה- 3 של מקדונלד.

הספר הלבן ה-3 של מקדונלד- 1939.
מלקולם מקדונלד שר המושבות הבריטי, הציע לאור המדיניות הבריטית שבאה לפייס את הערבים ולזכות בתמיכתם ולכן הספר קובע:
א. ממשלת בריטניה מתכוונת להקים בארץ ישראל מדינה פלשתינאית עצמאית תוך 10 שנים בעלת רו”