הכרמל הוא רכס המשתרע מצפון הרי השומרון ועד למפרץ חיפה ומתנשא לגובה מרבי של 546 מטר מעל פני הים (רום כרמל ליד עוספיא). צורתו של הר הכרמל היא משולש הנתחם על ידי עמק יזרעאל ממזרח ומצפון, מפרץ חיפה מצפון, מישור החוף במערב ורמות מנשה בדרום.
רכס הרי הכרמל כולו מורכב משלושה אזורים גיאוגרפיים הנבדלים זה מזה בגיאולוגיה, באקלים ובצמחיה.
החלק המזרחי הוא הר אמיר (הרי אום אל פחם), מערבה ממנו רמות מנשה ובחלק המערבי הנושק למפרץ חיפה הר הכרמל עצמו המופרד מרמות מנשה על ידי נחל יקנעם, שטחו 232 קמ”ר והוא מתחלק לשלוש יחידות נוף עיקריות – “הכרמל הגבוה”,וכולל את הפסגות רום כרמל, הר אלון, וקרן כרמל.
במרכז – “הכרמל התיכון”, המתאפיין בשטח מחורץ יותר, פסגות הבולטות מעל פני השטח ונחלים מחורצים ופסגתו היא הר שוקף.
רכס הרי הכרמל כולו מורכב משלושה אזורים גיאוגרפיים הנבדלים זה מזה בגיאולוגיה, באקלים ובצמחיה.
החלק המזרחי הוא הר אמיר (הרי אום אל פחם), מערבה ממנו רמות מנשה ובחלק המערבי הנושק למפרץ חיפה הר הכרמל עצמו המופרד מרמות מנשה על ידי נחל יקנעם, שטחו 232 קמ”ר והוא מתחלק לשלוש יחידות נוף עיקריות – “הכרמל הגבוה”,וכולל את הפסגות רום כרמל, הר אלון, וקרן כרמל.
במרכז – “הכרמל התיכון”, המתאפיין בשטח מחורץ יותר, פסגות הבולטות מעל פני השטח ונחלים מחורצים ופסגתו היא הר שוקף.
בדרום – “הכרמל הנמוך”, הוא מעין רמה נמוכה בגובה של כ- 200 מטר מעל פני הים ומתאפיינת בבקעות ושלוחות רחבות דוגמת בקעת מהר”ל ושלוחת הנדיב – היא שלוחתו הדרומית ביותר של ההר, המסתיימת בחוטם הכרמל בדרום, ובצוקי חוטם בדרום-מערב, מעל לשפך נחל תנינים.
הכרמל מאופיין במורדות תלולים ובקרקע סלעית ומחורצת היוצרת ערוצי נחלים עמוקים ומצוקים. הקרקע ברובה עשויה מסלעי משקע מתקופת הקרטיקון העליון אך ניתן למצוא גם סלעים מתקופת הקרטיקון התחתון בחלקו הצפון מזרחי ומתקופת הפליסטוקן בקצותיו. אופי הסלעים ועובי השכבות אינו אחיד ומשתנה בין אזורי הכרמל השונים בשל העובדה שבתור הקרטיקון עבר אזור הכרמל מהים הרדוד לים העמוק וכן בשל הפעילות הגעשית שהותירה בו סלעי בזלת וטוף ושינתה את תוואי השטח. התרוממותו של הכרמל מעל פני השטח החלה ככל הנראה בתחילת תקופת הפליוקן ונמשכת לסירוגין עד היום.
האקלים בכרמל הוא ים-תיכוני ממוזג והאזור עשיר במשקעים בזכות הקרבה לים התיכון והמורדות התלולים הפונים אליו במערב הכרמל.
מבנה הקרקע והאקלים הגשום גרמו להתפתחות צמחיה עשירה בכרמל המורכבת ברובה מחורש ים תיכוני – אלון מצוי, חרוב מצוי, אורן ירושלים ועוד שהקנו להר את הכינוי “ההר הירוק כל ימות השנה” משום שהצמחייה אינה עומדת בשלכת. בזכות הצמחייה המגוונת היה הכרמל בית גידול טבעי למינים רבים של חיות בר כגון יחמור מצוי, אייל הכרמל, נשר ואוח שהיו נפוצים באזור עד למאה ה-20 בה ההתיישבות המואצת של האדם בסביבת הכרמל, התפתחות התעשייה, הציד וההדברה ביחד עם שריפות גרמו להידלדלות אוכלוסיית ומגוון החיות. בשנים האחרונות נעשים מאמצים להחזיר את בעלי החיים לסביבתם הטבעית על ידי הכרזה על חלקים מהכרמל כשמורת טבע ועל ידי מפעלים לאקלום ושחרור חיות בר כמו ה”חי-בר”.
הכרמל מאופיין במורדות תלולים ובקרקע סלעית ומחורצת היוצרת ערוצי נחלים עמוקים ומצוקים. הקרקע ברובה עשויה מסלעי משקע מתקופת הקרטיקון העליון אך ניתן למצוא גם סלעים מתקופת הקרטיקון התחתון בחלקו הצפון מזרחי ומתקופת הפליסטוקן בקצותיו. אופי הסלעים ועובי השכבות אינו אחיד ומשתנה בין אזורי הכרמל השונים בשל העובדה שבתור הקרטיקון עבר אזור הכרמל מהים הרדוד לים העמוק וכן בשל הפעילות הגעשית שהותירה בו סלעי בזלת וטוף ושינתה את תוואי השטח. התרוממותו של הכרמל מעל פני השטח החלה ככל הנראה בתחילת תקופת הפליוקן ונמשכת לסירוגין עד היום.
האקלים בכרמל הוא ים-תיכוני ממוזג והאזור עשיר במשקעים בזכות הקרבה לים התיכון והמורדות התלולים הפונים אליו במערב הכרמל.
מבנה הקרקע והאקלים הגשום גרמו להתפתחות צמחיה עשירה בכרמל המורכבת ברובה מחורש ים תיכוני – אלון מצוי, חרוב מצוי, אורן ירושלים ועוד שהקנו להר את הכינוי “ההר הירוק כל ימות השנה” משום שהצמחייה אינה עומדת בשלכת. בזכות הצמחייה המגוונת היה הכרמל בית גידול טבעי למינים רבים של חיות בר כגון יחמור מצוי, אייל הכרמל, נשר ואוח שהיו נפוצים באזור עד למאה ה-20 בה ההתיישבות המואצת של האדם בסביבת הכרמל, התפתחות התעשייה, הציד וההדברה ביחד עם שריפות גרמו להידלדלות אוכלוסיית ומגוון החיות. בשנים האחרונות נעשים מאמצים להחזיר את בעלי החיים לסביבתם הטבעית על ידי הכרזה על חלקים מהכרמל כשמורת טבע ועל ידי מפעלים לאקלום ושחרור חיות בר כמו ה”חי-בר”.
