הציוד הנחוץ:
א. גלוונומטר טנגנטי.
ב. רב מודד.
ג. ספק מתח ישיר.
ד. פוטנציומטר.
ה. 5 חוטים מוליכים.

מהלך הניסוי:

חלק ב’
אנו משנים בכל פעם את מספר הכריכות ועבור כל מספר מודדים את סטיית הזוית עבור זרם קבוע.

מסקנות ואחוזי סטייה:

בניסוי מס’ 1 חלק א’ הראנו את הקשר בין הררם לבין זוית הסטייה

שיפועו של הגרף שווה ל:

נשווה את ערך השיפוע התיאורטי עם ערך השיפוע המעשי שהתקבל מהגרף:

מסקנה: עקב אחוזי הסטייה הנמוכים אנו מסיקים כי הניסוי תקף לגבי השדה של הכריכה ואנו מאמתים את חוק ביו סבר את הקבוע ואת ערך השדה המגנטי המקביל לארץ BEH .

חלק ב’

בניסוי זה בודקים אנו את תלות הזוית במספר הכריכות,אנו מנסים להוכיח כי:

ע”פ חוק ביו סבר לפלס

עלינו גם לבדוק את מקדם השיפוע ועל פיו למצוא את מקדם שדה כדור הארץ.

אחוזי סטייה בחישוב שדה כדה”א
בניסוי הראשון אחוזי הסטייה קטנים מכדי חישוב.
אך ניתן לחשב את אחוזי הסטייה המקסימליים:

בניסוי השני ניתן לחשב אחוזי סטייה:

גורמי שגיאה

המכשירים החשמליים המקורבים לגלוונומטר משפיעים עלין.
ישנו חיתוך בין המחט לבסיס (הציר).
התנדנדות של המחט.

שאלות הכנה

1. חוק אמפר: השדה השקול כפול הכריכה המדומה שווה לסכום הזרמים בכריכה כפול הקבוע.

חוק ביו סבר: השדה שווה לסכום השדות הנגרמים ע”י כל קטע על חוט החשמל DL . R- מרחק בין הקטע על החוט לנק’ בה בודקים את השדה.

ג.הניסוי לא יצליח כי השדה כמעט מאונך לקרקע ואנחנו בניסוי מודדים את הרכיב המקביל לקרקע.
נמדוד את הרכיב של B המקסימלי כי בקו המשווה השדה מקביל לכדה”א.
בירח נמדוד את הרכיב המקביל לקרקע של ה-B השקול שיוצרים כל הכוכבים בסביבה.

ד.יודעים לפי ביו סבר את הרכיב שיוצרת הכריכה. גלוונומטר מראה את הזווית בין הרכיב המקביל לקרקע של כדה”א ל-B שיוצרת הכריכה.
לפי TAN(A) מחשבים את הרכיב המקביל לכדה”א.

3. משתמשים במחט מגנטית כדי שתהיה בכיוון השדה המגנטי השקול הפועל עליה. היא צריכה להיות קטנה ככל האפשר כי הנוסחה שאנו בודקים מתייחסת להשראה המגנטית במרכז הכריכה, גם כן חישובי ההשראה השקולה מתבססים על כך.
ב.המחט עשויה מאלומיניום משום שהוא חומר שאינו פרומגנטי ןהיא אינה משפיעה על ההשראה המגנטית במרכז הכריכה.