האנטישמיות המודרנית:
האנטישמיות המודרנית צמחה בשנות ה- 70 של המאה ה- 19. המונח "אנטישמיות" הועלה ע"י האנטישמי הגרמני "וילהלם מאר" ומציין שנאת יהודים. האנטישמיות נובעת בעיקר מהמיעוט היהודי ובעובדה שהיהודים מהווים גוף זר בין עמים. אילו היו היהודים חזקים מבחינה מספרית, חברתית, כלכלית ומדינית הייתה הסביבה מתייחסת אליהם בהתאם ומכבדת אותם. אך כאמור, הצירוף של חולשה לאומית, כלכלית, מדינית ומספרית עם הקיום במרכז חייהם של זרים עוררו שנאה שהלכה והתגברה, וככל שהיה היהודי מסוגל להגן על עצמו פחות, כך התגברה השנאה כלפיו.
האמנציפציה – באותה תקופה קמו תנועות ציבוריות נגד היהודים, בעוד שהיהודים קיבלו את האמנציפציה. מצד אחד, גרמה האמנציפציה להבלטת השוני בין היהודים לאותו עם אתם ישבו, ומצד שני הגבירה את שהנאה כלפי היהודים מצד הסביבה. לאחר שקיבלו היהודים את שוויון הזכויות, הם יכלו להתיישב במקומות שלא יכלו להתיישב בהם לפני כן, יכלו לעסוק במקצועות נוספים והחלו להשתלב היטב בחיי הסביבה, מה שגרם להגברת השנאה כלפי היהודים. היהודי הצטייר בפני הגוי כאחד הרואה עצמו כאדון העולם, והשקפה זו התחזקה כאשר תפסו היהודים מקומות עבודה מכובדים ולעיתים אף התמנו למנהלי בנקים. חלק מן האוכלוסייה ביקש לבטל את האמנציפציה, חלק אחר ביקש להרחיק את היהודים ממקצועות מסוימים, וחלק אף ביקש להיפטר מהיהודים בכל דרך אפשרית.
הקפיטליזם והסוציאליזם – כאמור, היהודים השתלבו היטב בחיי החברה ותפסו את השלבים הבינוניים בסולם הכלכלי. זמנים של משברים כלכליים נתפסו בעיני הגויים כראיה נוספת לכך שהיהודים מעורבים בעסקאות על מנת למוטט את אישיות הארץ.
הדת הנוצרית – מהמחצית הראשונה של המאה ה-19 התגברה תעמולה כנגד היהודים. אותם חברי הפעולה תבעו כי חיי המדינה והחברה יושתתו על יסודות הנצרות, ושהיהדות היא בעצם גורם מפריע להתפתחות התקינה של המדינה הנוצרית ושל הנצרות. כמו כן, עלילות דם חדשות הופצו נגד היהודים באירופה.
הגזענות (תורת הגזע) – הלאומיות, המאפשרת להבדיל בין אומות שונות, מכילה קריטריונים להשוואה כגון טריטוריה, לשון, מוצא, עבר היסטורי וכד' ובאמצע המאה ה- 19 נוסף ייסוד חדש – מוצא הדם, שיוצר מוצא גזעי משותף. לפי תיאוריית גובינו, המין האנושי מתחלק לקבוצות הנבדלות זו מזו במבנה הגוף, רמת משכל, כושר יצירה וכו'. הגזע "החזק" לדעת גובינו, הוא קבוצת העמים הגרמניים ואוכלוסיית צפון צרפת. חסידי האידיאולוגיה האנטישמית מצאו הוכחה
המשך… האנטישמיות המודרנית ו"הישנה"
מדעית לאנטישמיות ולשנאה ששררה, וכינו אותה בשם "דרוויניזם חברתי". אותם חסידים טענו למאבק בחברה האנושית בה מנצח החזק, ורק הגזע שלא התערב בעמים ובגזעים אחרים, הוא הגזע החזק שמסוגל לשלוט ולהסתגל לתנאי הטבע. כמו כן הם טענו, שתמיד ישרור מאבק בין חברות וגזעים של בני אדם, ושההכרעה תיפול רק ע"פ תכונות הגזע. הייתה הנחה שהתכונות הגזעיות אינם ניתנות לשינוי, וגזע עם תכונות שליליות עלול להשחית גזעים נעלים יותר.
לפי ההסבר הגזעני ביולוגי, אדם יכול להמיר את דתו, שפתו, מקום מחייתו ומקור פרנסתו אך לעולם לא יוכל לשנות את מוצאו וגזעו. בנוסף נאמר, שאפילו נשואי תערובת אינם יעילים במקרה של שינוי גזע או מוצא.
בעוד שלפי הנצרות יכול היה היהודי למצוא מקלט מרדיפות והפליה אם רק יתנצר, התפיסה הגזענית מנעה מהיהודים אפשרות להמיר את דתם: היהודי יישאר זר לנצח מפני הסיבה שגזע לא ניתן לשינוי אלא רק הדת, מנהגים חברתיים ומבנה כלכלי.
("מגלות לקוממיות" – כרך א' – עמודים 10-16)
כתיבת תגובה